הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר ורבי שמעון

[תנאים; כללי פסיקה]

מנחות נט ע"א

"גמ'. אמר רב פפא: כל היכא דתנן - עשר תנן, לאפוקי מדרבי שמעון דאמר: מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא, קמ"ל דלא."

1.
רש"י בפירוש ראשון מסביר שרב פפא בא לפסוק הלכה בניגוד לדעת רבי שמעון הסובר שאת מנחת מאפה יכול להביא מחצה חלות ומחצה רקיקים, אלא יביאם עשר עשר מאותו המין.

2.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק יג:

כל ארבע מנחות אלו האפויות כשאופין אותן אופין כל עשרון עשר חלות. בפרק אלו מנחות (דף ע"ו) פלוגתא דרבי יהודה ור"מ במשנה ופסק כרבי יהודה:

3.
על הרמב"ם האריכו בהסברים ה"לחם משנה" וה"משנה למלך"
השאלה שמועלית בדבריהם היא מדוע רב פפא צריך ללמדנו שאין הלכה כרבי שמעון, הרי הכלל הוא שבמחלוקת בין רבי יהודה ורבי שמעון – הלכה כרבי יהודה. [ורבי יהודה הוא זה שחולק על רבי שמעון במשנה במנחות דף עו [שמובאת בדברי ה"כסף משנה" לעיל].

4.
לכן, הם מסבירים את דברי רב פפא כפירוש השני של רש"י, שרב פפא מלמדנו, שמסדרי המשנה מנו תמיד את עשרת המנחות כקבוצה אחת בניגוד לדעת רבי שמעון שמונה אחד עשר מנחות. ורב פפא דקדק את דבריו מפשט המשנה ולכן אין הלכה כרבי שמעון.

5.
לפי ההסבר הראשון ברש"י נראה לי ליישב את קושיית ה"משנה למלך" ולומר, יוצא שרבי יהודה חולק גם על רבי מאיר ["סתם"משנתנו] וגם על רבי שמעון, ולכן בא רב פפא להשמיענו שהלכה כרבי יהודה, כי על פי כללי הפסיקה הכלליים הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון, וגם הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, אבל נגד שניהם לא נקבע במפורש שהלכה כמותו.
לכן בא רב פפא להשמיענו, שבסוגייתנו הלכה כמותו אפילו נגד שניהם.

5.1
אבל משמע שכעיקרון הכלל הנ"ל לא תקף בהכרח, שהרי כאן רק רב פפא פסק כך!