סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תרי טעמי ותרי תנאי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות נה ע"א


"אלא פשיטא דאיכא כהן, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן? אין, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן.
אמר רב פפא, שמע מינה:
דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמי ולא מוקמינן בתרי תנאי".

 

1.
רב פפא קובע כלל: עדיף לדחוק ולהעמיד 2 חלקי משנה בשתי אוקימתות כדי של תהיה סתירה בין שני החלקים ולא להעמיד כל חלק מהמשנה לפי תנא אחר.

1.1
"בתרי טעמי" "בתרי טעמא" - 2 מופעים בש"ס

2.
העמדת כל חלק כתנא אחר הגיונית יותר מפני שמחלוקת התנאים בין כך כבר קיימת [בסוגייתנו] במקום אחר [ולא מדובר שהמחלוקת תיווצר במשנה המדוברת עקב העמדת שני חלקיה במחלוקת תנאים]

3.
ועל כך אומר השל"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי:

קכב. כשקשיא דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא, לפעמים משיב ואומר נעשה, כלומר התנא הכי קאמר, דיוק של הרישא נעשה כמו הסיפא עצמה ודינו כמוה. ולפעמים אומר תברא, מי ששנה זו לא שנה זו.
והענין, כל היכא דמצינו פלוגתא במקום אחר, אז אומר כאן תברא, אבל כי ליכא פלוגתא במילתא לא. וכן כתבו [התוספות] בפרק קמא דקידושין (ראה קידושין דף ה ב) ועיין בתוספות פרק קמא דחולין דף ט"ז (א ד"ה אמר).

הוא אומר שאם באמת יש מחלוקת בין שני תנאים [במקום אחר בש"ס] בנושא שבמשנה, אז עדיף להעמיד את המשנה כמחלוקת.

4.
הערה: הביטוי "טעמי" הכוונה ל"אוקימתא", כלומר, שמדובר במקרה מסויים שהדין המדובר הוא דווקא במקרה זה ולכן הדין שונה במקרה אחר.

4.1
ראוי להדגיש שבסוגייתנו מדובר בשתי אוקימתות סותרות - "רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן" - ולכן מובן מדוע הגמרא כפלה את ההבחנה - "רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן? אין, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן".

4.2
ואולי לכן רב פפא הדגיש "דחקינן".

5.
כללו של רב פפא נראה הגיוני מפני שהוא כלל פרשני וגורם ל"מיעוט" מחלוקות. כמו כן יש להדגיש שבמימרא של רב פפא מודגש שכלל זה נכון אפילו שהעמדת 2 חלקי המשנה בשתי אוקימתות היא "דחוק" – כנראה בגלל שאין רמז בטקסט המשנה לאוקימתא זו, או בגלל ששתי האוקימתות סותרות זו את זו - כלעיל בסעיף 3.1.

6.
כנראה שכלל זה שנוי במחלוקת שיטתית של אמוראים:
ראה ראשי הפרקים לדיון בזה מהספר "בית אהרן", כרך ג, עמוד תקלז ואילך:

אוקימתא בתרי תנאי וחד טעמא או בחד תנא ותרי טעמי
העמדת רישא וסיפא של משנה או ברייתא אליבא דשני תנאים וטעם אחד, או בשני עניינים וטעמים שונים וכתנא אחד.

התוכן:
א. מקור הסוגיא בשבת דף פ"ו ע"א. ישוב סתירת דרמב"ם דמוקי שם כחד תנא ובמקום אחר בתרי תנאי. וכן סתירת הרא"ש בזה. ישוב דעת רבנו חננאל בשיטת ר' יוחנן דמוקים כחד תנא בשבת דף פ"ו ע"ב.
ב. בירור טעמיו דר' יוחנן דמוקי בתרי תנאי בהרבה מקומות בש"ס. ושיטת רב דמוקי כחד תנא בכמה מקימות בש"ס.
ג. יישוב פסק הרמב"ם בקדושין ס"ג כר' ינאי דמוקי בחד תנא ותרי טעמי, וראיה דהיכא דהלשון דחוק לאוקמי אפילו בחד תנא וחד טעמא, ניחא טפי לאוקמי בתרי טעמי.
ד. בירור שיטת רב אשי בסוגיות פסחים דף צ"ח ע"א; חולין דף ק"ג ע"א, וחולין דף פ"ג ע"א, וישוב פסקי הרמב"ם בזה. וכן דעת רב יוסף בחולין דף פ"ג ושאר מקומות .
ה. טעמיה דרבא דמוקי כחד תנא ביבמות דף י"ג ע"א, מנחות דף צ"ה ע"א; כתובות דף ע"ה ע"ב; ב"ק דף מ"ח ע"ב, וישובי פסקי הרמב"ם.
ו. טעמים של רבא דמוקי כתרי תנאי בעירובין דף ל"ד ע"ב; ע"ז דף מ"ג ע"א; וחולין דף ט"ז ע"א וישוב פסקי הרמב"ם שם.
ז. שיטת רב פפא דמוקי כחד תנא במנחות דף נ"ה ע"א, וביאור לדעת ר' יוחנן דמצי סבר הכי בסוגיא שם.
ח. אוקימתא בתרי טעמי מתי הוי שינויא דחיקא, ישוב על פרש"י ב"ק דף מ"ג ע"א.
ט. רשימת האמוראים שסותרים דבריהם, ושאר האמוראים שהולכים בשיטה אחת.
י. כללים וסכומים

בסעיף ז הוא מביא את שיטת רב פפא בסוגייתנו. ושם מעמוד תקנ"ג ואילך הוא מציין לשני פירושים בסוגייתנו לגבי האפשרות של "תרי תנאי" - אם תלוי אם שני החלקים הנדונים הם "היפוך" אחד מהשני - כהערתנו לעיל בסעיף 3.1.

6.1
הוא מתייחס גם לדברים האמורים לעיל בסעיף 3 לגבי הביטוי "תברא".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר