סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הצעה של משנה / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


במשנה שבדף נה. למדנו 'כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו, ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה, שנאמר "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ"'. אך על ההלכה המדוייקת הנלמדת מהפסוק נחלקו ר' יוסי ור' עקיבא בברייתא שבדף נז., שניהם אומרים שהמלים 'כל המנחה' נועדו לרבות סוג מנחה אחד שהאיסור על חימוצו אינו מובן מאליו. ואילו הן המנחות הללו? '"אשר תקריבו" - לרבות מנחת נסכים לחימוץ, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר, לרבות לחם הפנים לחימוץ'.

עתה מנסה הגמרא לפרוך את ריבוייהם. 'מנחת נסכים מי פירות הם, ומי פירות אין מחמיצין'. מנחת הנסכים מורכבת מסולת, שמן ויין, 'מי פירות' בלשון הגמרא, שאינם עשויים להחמיץ וממילא ריבויו של ר' יוסי הגלילי אינו ריבוי. אלא שריש לקיש נזעק להעיד על שיטתו הייחודית של ר' יוסי הגלילי להכנת מנחת הנסכים ולהציל את סברתו 'אמר ריש לקיש, אומר היה ר' יוסי הגלילי, מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה'. כלומר, עשויה להחמיץ.

עתה פונה הגמרא להקשות על ר' עקיבא. 'לחם הפנים מדת יבש היא, ושמענא ליה לר' עקיבא דאמר מדת יבש לא נתקדשה'. הלחם צריך להיעשות 'שני עשרנים יהיה החלה האחת', כמפורש בסוף פרשת השבוע שלנו. עישרון הוא מידת נפח למדידת יבש ולר' עקיבא מדת יבש אינה עשויה להחמיץ, אם כן כיצד יחמיץ הלחם?

לקושיה זו אין תירוץ נאה כזה שסיפק ריש לקיש ולכן הולכת הגמרא בדרך לא שגרתית 'שלח רבין [כצ"ל] משמיה דר' יוחנן, כך היא הצעה של משנה, ואיפוך. "אשר תקריבו", לרבות לחם הפנים דברי ר' יוסי הגלילי, ר' עקיבא אומר לרבות מנחת נסכים'. ר' יוחנן מורה להפוך את השמועות, ר' יוסי הגלילי הוא ששונה מעתה 'לרבות לחם הפנים' ור' עקיבא 'לרבות מנחת נסכים' וכך ניצלת הברייתא מן הקושיא. אך מה פשר המלים הקשות 'הצעה של משנה'?

במסכת ברכות כב. שנינו לגבי בעל קרי האסור בלימוד תורה 'ר' יוסי אומר, שונה הוא ברגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה. ר' יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו...' ה'רגיליות' הן המשניות הרגילות על לשונו של הלומד והן מותרות בשינון כשהוא טמא. מכאן והלאה מרחיבים חכמים את ההיתר. מותר לשנן אך לא להסביר, מותר להסביר אך לא לפרט את המשא ומתן, ולבסוף מותר אפילו לפרט את המשא ומתן, אך לא להזכיר את הפסוקים המכילים את השם המפורש מהן נלמדות ההלכות.

מתוך כך מתבררת משמעות המושג 'הצעה של משנה' בסוגייתנו. 'להציע' פירושו להסביר באופן מפורט ומדוייק ולקשר אל הפסוק המתאים. 'כך הוא הצעה של משנה' פירושו 'כך הוא בדיוק פירושה של המשנה'. ר' יוחנן אומר לנו, המשננים את הברייתא, שלא טעינו בפירושה. פירוש הברייתא נכון ולכן הקושיות על שיטת ר' יוסי הגלילי ועל שיטת ר' עקיבא הן קושיות טובות. אין מדובר ב'לא הכי קתני אלא הכי קתני' הרגיל בגמרא ומעיד על גירסה אחרת של המשנה המצויה בידי האמוראים. משנתנו מדוייקת. ולמרות זאת - 'ואיפוך' יש להפוך את השמועות כדי שדברי ר' עקיבא לא יסתרו את עצמם ויוכלו להתיישב על הלב ועל הדעת.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר