סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 


אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"כל שבידו לא הוי דחוי"
שכירת בתי העיר מראש העיר לצורך עירובה 

מנחות נט ע"ב


לפני כשלוש מאות שנה ביקשו תושבי העיר המבורג לתקן עירובי חצרות ושיתופי מבואות לעירם, על מנת שיוכלו לטלטל ברחובותיה ביום השבת. ברם, המבורג היתה עיר שרוב תושביה נכריים, וההלכה באופן כזה היא כי על מנת שיחול העירוב יש לשכור שכירות כל שהיא את חצרות הנכריים ואז ניתן להכליל גם את חצרם בתוך העירוב ולערב כך את כל העיר. כיון שבערים בהם מתגוררים נכריים רבים, ובפרט בערים גדולות מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים שצא, א), כי "במקום שכל צרכי העיר אינם נעשים אלא על פי השר או הממונה שלו, ודאי ששכירות מהשר ההוא מהני, שהרי יש לו רשות להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתם".

בעיר המבורג עימה פתחנו עלתה ההצעה לשכור את כל בתי העיר מראש העיר המכונה בלשון המקום בעת ההיא 'בורגי מאשטרי'. בימים ההם – טרום איחודה של גרמניה היתה זו מורכבת מעשרות מדינות גדולות ונסיכויות קטנות, והעיר המבורג היתה ישות מדינית עצמאית ולפיכך לשר אותה עיר היה כח רב. הועלתה איפוא ההצעה לשכור ממנו את כל בתי העיר למשך חמישים שנה כשקניין זה ימשך אף לאחר מותו של שר העיר. השאלה נשטחה לפני רב קהילות אה"ו בימים ההם הוא רבינו הגאון רבי צבי אשכנזי – ה"חכם צבי" היושב באלטונא ומצודתו פרוסה עליה ועל הערים הסמוכות אליה הן המבורג וונדסבק.

בתשובתו (סימן ו) מקדים החכם צבי כי דין זה הוא מאלו שעליהם נאמר שהם כהררים התלויים בשערה, ומשום שיש לדון מה כוחו של השר במקרה זה. שכן שאם כל כוחו של השר הוא רק להכניס לחצרות תושבי העיר חיילים וכלי מלחמה ללא נטילת רשות מתושבי העיר, הנה כל זה יועיל רק בזמן שיש מלחמה בעיר, אך בזמן שאין בה מלחמה – מה יועיל טעם זה.

ברם מסוגייתנו ניתן היה אולי לומר כי אף בזמן שאין מלחמה בעיר יועיל כוחו של השר התקף בזמן שיש מלחמה, שכן אמר רב אשי לפנינו כי כל שבידו לא הוי דחוי. ולפיכך ניתן לומר כי אם ביד השר לחרחר מלחמה בין העיר לבין המלכויות השכנות לה, הרי שבכוחו לשכן את חילותיו וכליהם בכל עת בכל בית מבתי העיר – שהרי בידו לפרוץ במלחמה. אלא שהחכם צבי מבאר כי לענין שר העיר המבורג גם טעם זה לא יועיל, מאחר ש"בורגו מאשטרי שבהאמבורג אין בידו להעריך מלחמה כלל בלתי רצון אנשי העיר". ואם כן "במה כחו יפה להשכיר רשותם?"

בהמשך מאריך החכם צבי לבאר כי ודאי שלא ניתן לערוך קנין לתקופה כה ארוכה של חמישים שנה, ובפרט שלא לאחר מותו של המלך. לגופה של שאלה העלה החכם צבי ניתן לסמוך על דברי רבינו הבית יוסף אף שלא בשעת הדחק ולשכור את משר העיר את רשויותיה ובתיה אך רק לתקופה קצרה של שנה או שנתיים.

יצוין כי האחרונים הרבו לפלפל בפארותיה וענפיה של שאלה זו שהיא אבן יסוד להלכות עירוב עד ימינו אנו, ונביא כאן את דבריו של המהרש"ם בענין זה (שו"ת ה, לג):

מה ששאל רום מעלתו אם נכון לשכור מן הקאמיסר (=הקצין) של שר העיר, הדבר פשוט שבזמן הזה שאין השר גובה שום מס ואין לו שום זכות בבתי העיר, לא מהני השכירות ממנו כמבואר מדברי הבית יוסף (סימן שצא) בשם הראשונים. ואולם המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל לשכור רשות מן הבורגערמייסטר (=ראש העיר) שיש לו רשות להעמיד אנשי חיל דמלכותא בבתי העיר. ואף דלא שכיח במדינתנו שיהיו אנשי חיל בעיירות הקטנות זולת בשעת מלחמה, מכל מקום הרי הוא ממונה לגבות מס המלך ולהעמיד אנשי חיל המלך. וכיון שביד המלך לעשות מלחמה או להעמיד אנשי חילו בכל מקום ובכל עת שירצה הרי שכירו ולקיטו שוכרין גם כן ממנו. וגם מן הפאליצייא (=משטרה) יוכלו לשכור דגם שכירו דשכירו שוכרים ממנו. ואם אמנם כי בשו"ת חכם צבי (סימן ו) פקפק בהיתר שכירות מן הבורגערמייסטר הנה לפי דברינו הנ"ל סרו כל פקפוקיו יעוין שם ותבין. וכן נוהגין בכמה מקומות וכן אני נוהג. ובכל עת שבוררין בורגערמייסטר חדש צריך לחזור ולשכור מחדש. ושמעתי מזקן אחד שהיה משובתי שבת אצל הגה"ק אבדק"ק בוטשאטש ז"ל ובעת סעודת שחרית בא אחד מבני העיר וסיפר לפי תומו שמת הבורגערמייסטיר וציוה תיכף להכריז בעיר שאסור לטלטל. והיינו גם כן משום דכל היתר הטלטול רק על ידי שכירות מהנ"ל".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר