הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
קושיה מברייתא לא מוסמכת; "מיתיבי" "איתיביה"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות מח ע"ב
"כי אתא רב יצחק תני: כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן - פסולין, ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. אמר רב נחמן: מר דמקיש להו לחטאת תני פסולין, תנא דבי לוי דגמר שלמי חובה משלמי נדבה תני כשרים,
דתני לוי: ושאר שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן - (כשרין, ולא עלו לבעלים לשם חובה, ונאכלין) נאכלין ליום ולילה, ואין טעונין לא לחם ולא זרוע.
מיתיבי: אשם בן שנה והביא בן שתים, בן שתים והביא בן שנה - פסולין, ותעובר צורתן ויצאו לבית השרפה, אבל עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע שהיו בני שתי שנים ושחטן - כשרין; כללו של דבר: כל הכשר בעולת נדבה - כשר בעולת חובה, וכל הפסול בחטאת - פסול באשם, חוץ משלא לשמו!
האי תנא תנא דבי לוי הוא ."
מבנה הסוגיה:
1.
כי אתא רב יצחק תני: כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן - פסולין, ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה.
רב יצחק שנה ברייתא [שלא היתה ידועה לכולם].
2.
אמר רב נחמן: מר דמקיש להו לחטאת תני פסולין,
ההדגשה היא בביטוי "מר דמקיש...". כלומר, רב נחמן מסביר את דעת רב יצחק בהביאו את הברייתא.
3.
רב נחמן ממשיך ומביא ברייתא - "תנא דבי לוי" - שחולקת על הברייתא של רב יצחק כפי שהיא הוסברה לעיל בסעיף 2:
תנא דבי לוי דגמר שלמי חובה משלמי נדבה תני כשרים,
3.1
כשם שסידרו רבי חייא ורבי אושעיא ברייתות בתוספתא כך סידר לוי [רשב"ם בבא בתרא נב ד"ה בקידושין]. כלומר ברייתות של "לוי" הן מוסמכות ומדוייקות.
4.
הגמרא מקשה:
מיתיבי: אשם בן שנה והביא בן שתים, בן שתים והביא בן שנה - פסולין, ותעובר צורתן ויצאו לבית השרפה, אבל עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע שהיו בני שתי שנים ושחטן - כשרין; כללו של דבר: כל הכשר בעולת נדבה - כשר בעולת חובה, וכל הפסול בחטאת - פסול באשם, חוץ משלא לשמו!
הקושיה היא מברייתא אחרת על האמור בסעיף 2 - על רב יצחק.
4.1
תוספות גורס "איתיביה", וביאורו, שאחר שהביא רב נחמן את שיטת תנא דבי לוי החולק על דברי רב יצחק הוסיף והקשה על שיטת רב יצחק [ואין זו קושיה של ה"סתמא דגמרא"]. ומתאים לדברינו לעיל בסעיף 2.
5.
האי תנא תנא דבי לוי הוא.
הגמרא מיישבת, שהברייתא שהוקשה ממנה - לעיל בסעיף 4 - היא מבית מדרשו של "לוי" [שכבר הובא - לעיל בסעיף 3 - שהוא חולק על הברייתא של רב יצחק].
6.
וקצת קשה: מה היתה הקושיה בסעיף 4. אם יש מחלוקת בין שתי ברייתות כיצד אפשר להקשות על אחת מהן [של רב יצחק – בסוגייתנו] מברייתא אחרת? [ואולי היה יותר מתאים להשתמש בביטוי "ורמינהו"], הרי – כתרוץ בסוגייתנו – אותה ברייתא שממנה מקשים סוברת כדעת התנא השני. הרי לא מדובר כאן במחלוקת אמוראים אלא בברייתות שהובאו על ידי אותם אמוראים [רב יצחק ורב נחמן].
7.
ראה סיכום ההערה של "שוטשנטיין", הערה 11:
7.1
הברייתא של רב יצחק לא מוגדרת כמוסמכת.
7.2
הברייתא - לעיל בסעיף 4 - היא מתוך תוספתא של רבי חייא ורבי אושעיא, ולכן היא מוגדרת כברייתא מוסמכת שניתן להקשות ממנה [גם על ברייתא שאיננה מוסמכת ואולי היא משובשת], ומתאים גם לגירסת הגמרא "מיתיבי" - קושיה על ידי ה"סתמא דגמרא".
7.2.1
ההגדרה של ברייתא מוסמכת מבוססת על ההנחה שאותה ברייתא היא "מקורית" ללא תוספת פרשנית [של אמורא שמצטט את הברייתא].
7.3
הברייתא שציטט רב נחמן - "תנא דבי לוי..." - אמנם גם היא מובאת מתוך "תוספתא", אבל היא מובאת בשמו של "לוי" ואיננה "סתם ברייתא", ולכן היא ב"דרגה" פחותה מ"סתם ברייתא" שמובאת לעיל בסעיף 4 - שממנה הוקשה.
7.4
מברייתא שמובאת בתוספתא - גם אם היא מיוחסת לתנא מסויים - הרי ניתן להוכיח ממנה לטובת חכם אחר [אמורא דווקא?], אבל אין להקשות ממנה על מי שחולק.
7.4.1
אבל מ"סתם ברייתא" ניתן להקשות על דעה חולקת!!!
7.5
לאור כל האמור לעיל - בסעיפים 7-7.4.1 מובן מדוע הגמרא הקשתה מהברייתא בסעיף 4. ומובן תרוץ הגמרא באומרה, שגם הברייתא הנ"ל - למרות שהיא "סתם ברייתא" - הגמרא ידעה שהיא נשנתה על ידי "לוי" [אפילו אם היא לא נמסרה במפורש בשמו של "לוי"].
7.6
לאור כל האמור לעיל נראה לסכם שיש כמה סוגי ברייתות בסדר "יורד":
7.6.1
"סתם ברייתא" שמובאת בתוספתא של רבי חייא ורבי אושעיא.
7.6.2
ברייתא שמיוחסת במפורש לתנא מסויים, ומובאת גם היא בתוספתא של רבי חייא ורבי אושעיא.
7.6.3
ברייתא שמיוחסת במפורש לתנא מסויים, אבל היא לא מובאת בתוספתא של רבי חייא ורבי אושעיא.
7.6.4
ברייתא שלא מובאת בתוספתא של רבי חייא ורבי אושעיא, והיא מובאת על ידי אמורא מסויים בלשון "תני רב...", או "רב... תני..." [כאילו מדובר בברייתא פרטית].
