הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כבית הלל"

[תנאים; כללי פסיקה]

מנחות מ ע"א

"תנו רבנן: סדין בציצית – בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחייבין, והלכה כדברי בית הלל. א"ר אליעזר ב"ר צדוק: והלא כל המטיל תכלת בירושלים אינו אלא מן המתמיהין! אמר רבי: אם כן, למה אסרוה? לפי שאין בקיאין."

1.
מדוע הברייתא קובעת "והלכה כדברי בית הלל" הרי זו הלכה קבועה שתמיד הלכה כבית הלל נגד בית שמאי.

2.
למעשה שאלה זו שואלת הגמרא במסכת ברכות דף נא עמוד ב

והלכה כדברי בית הלל - פשיטא! דהא נפקא בת קול! -
איבעית אימא: קודם בת קול,
ואיבעית אימא: לאחר בת קול, ורבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול.

כלומר, יש שני הסברים:

2.1
ביטוי זה נאמר לפני "בת קול".

2.2
הביטוי קובע הלכה כבית הלל באופן ספציפי בסוגיה זו, מפני שרבי יהושע סובר שאין כלל כללי "הלכה כבית הלל" שנקבעה על ידי בת קול מפני ש"אין משגיחין בבת קול".

2.2.1
יש להדגיש מכאן, שלא בית דין של חכמים קבע מעצמו ש"הלכה כבית הלל" בכל מחלוקתם עם בית שמאי.

3.
ראה בפרשנים שני פירושים על דברי "רבי". [רש"י ותוס' – מסוכמים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רל]:

3.1
פירוש 1: "רבי" בא להדגיש שהלכה כדברי בית הלל ולא כרבי אליעזר ובית שמאי.

3.2
פירוש 2: רבי אליעזר חולק על בית שמאי, ו"רבי" בא להסביר מדוע בית שמאי אסרו.

4.
לכאורה נראה שניתן ללמוד משני הפירושים עקונות סותרים:

4.1
לפי פירוש 1: "רבי" קובע ספציפית שהלכה כבית הלל, אפילו לפי רבי יהושע שלא מקבל את ההכרעה הכללית של "הלכה כבית הלל".

4.1.1
או הסבר יותר משמעותי: "רבי" קובע - בברייתא זו - כלל כללי מחודש ש"הלכה כבית הלל" [נגד בית שמאי] ובלי קשר ל"בת קול" [כמו כל שאר כללי פסיקה בין התנאים שלא תלויים בבת קול].

4.2
לפי פירוש 2: "רבי" משתדל ליישב את דברי בית שמאי. אולי הוא מנסה ליישב את העיקרון שהלכה כבית הלל מחמת ה"בת קול" אולם לא מבטל לחלוטין את דברי בית שמאי.