הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ופליגא ד..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות לט ע"ב

"תא שמע, דאמר רחבה אמר רב יהודה: חוטי צמר פוטרין בשל פשתן ושל פשתן פוטרין בשל צמר, חוטי צמר ופשתים פוטרין בכל מקום ואפילו בשיראין. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: השיראין פטורין מן הציצית."

 

1.
הגמרא מציינת שרב יהודה חלוק על דינו של רב נחמן.

2.
הרב קאפח [כתבים, ב, עמ' 582] טוען ששיטת הרמב"ם היא שהוא פוסק תמיד בש"ס כשיטה שמופיעה אחרי הביטוי "ופליגא ד...", ולכן הרמב"ם בסוגייתנו פוסק כרב נחמן, ששיראין פטורים מן הציצית. וכל הקושיות שהקשה רבא על רב נחמן תורצו על ידי הגמרא.

3.
תוספות מסכת מנחות דף לט עמוד ב: "ור"ת ורש"י פסקו כרבא משום דהוא בתראה". והכלל הוא ש"הלכה כבתראי".

3.1
והכסף משנה מביא את דעת התוס' ודעת הרא"ש שהלכה כרבא

4.
ויש לומר שרבא לא מקבל את תרוציו של רב נחמן. אומר הרב קאפח שהרא"ש, והתוס' [ואולי גם "כסף משנה"] לא מקבלים את הכלל הנ"ל של הרב קאפח!!!
ראה תוספת הסבר ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רכד.

5.
ואולי אפשר לצמצם את המחלוקת ולומר שגם לפי תוס', הרא"ש ורש"י אפשר לומר שהלכה כחכם שמובא אחרי הביטוי "ופליגא ד...", אלא שפסק זה מתאים רק לאותו דור ועד שלב זה בסוגיה. אבל מכיון שאחר כך מובאים דברי רבא והוא "בתראי" הרי שההלכה הסופית היא כרבא.

5.1
ואילו הרמב"ם [לפי שיטת הרב קאפ"ח] סובר שהעורך הסופי של הגמרא שיבץ ביטוי זה כדי ללמדנו שכך הוא פוסק למסקנת הסוגיה, ולכן הרמב"ם באמת פוסק בסוגייתנו כרב נחמן דווקא.
הסבר זה של שיטת הרמב"ם לא מובא בדברי הרב קאפח עצמו.