הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "לימא מסייע ל..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות לה ע"א
"תנא: תפילין מרובעות - הלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: בתפרן ובאלכסונן. לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה - סכנה ואין בה מצוה; אמר רב פפא: מתני' דעבידא כי אמגוזא."
1.
בפרשנים חלוקות הדעות על מי מוסב הביטוי "לימא מסייע ליה" – למי נועד הסיוע מהמשנה.
2.
לפי רש"י [במסכת מגילה] מוסב על הברייתא. זאת אומרת, שהגמרא מנסה להביא הוכחה ממשנה [במסכת מגילה] לדברי הברייתא שתפילין חייבות להיות מרובעות.
3.
לפי פרשנים אחרים הסיוע הוא לדברי רב פפא [ראה ב"מתיבתא", הערה כג].
4.
בדרך כלל בש"ס, הביטוי "לימא מסייע" נועד לסייע מדברי משנה או מדברי ברייתא לדברי אמורא [כמו לרב פפא בסוגייתנו – לפי כמה פרשנים].
5.
אם ה"לימא מסייע" נועד לסייע לברייתא [לפי הפרשנים האחרים] זהו חידוש גדול.
5.1
וקצת תמוה: מדוע ברייתא זקוקה לסיוע ממשנה?
5.2
אולי נאמר שבמשנה נאמר שתפילין עגולות "אין בה מצוה" כלומר, התפילין פסולות. מדוע? כנראה מפני דברי הברייתא שזוהי הלכה למשה מסיני. כלומר, הברייתא מביאה את המקור והסיבה לדין האמור במשנה.
6.
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:
שלה. לימא מסייע ליה. זה לשון מהר"י קארו (בכללי הגמרא הנוספים אות ל'), כשאומר התלמוד לימא מסייע ליה ודחי כו',
שנראה כאילו היא קושיא גדולה ומשתדל לסלקה מעליו.
ויש לתמוה דאדרבא, הוי ליה לשמוח בסיוע שמביא לו ולהחזיק בו.
ויש לומר שכשאומר לימא מסייע ליה, הוא מקשה לבעל המאמר, שמאחר שדבר זה מפורש במשנה או בברייתא, אם כן מאי קא משמע לן,
ומשני דמתניתין הוה אפשר לדחויה ולפרשה בגוונא אחרינא, קא משמע לן.
ועוד יש לומר, דכשאומר לימא מסייע ליה, היינו לומר דתקשי לבר פלוגתיה, ודחי דבר פלוגתיה יתרץ המשנה או הברייתא בענין דלא תקשי ליה.
ואל יקשה בעיניך דרך הראשון, שנראה מהלשון שהוא (סייע ליה) [סיוע לזה], ואני אומר שהוא קושיא, דאשכחן דכוותה בפרק קמא דחולין דף כ ב), אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה... וכן נראה שהוא דעת הר"ן ז"ל, שכתב בפרק הזהב (בבא מציעא דף נב ב), אהא דאמרינן מסייע לחזקיה, דאי אמתניתין קאי, תקשי, וכי מתניתא אתא לאשמועינן.
ויש מקומות שנראה שאין לפרשם אלא בדרך ראשון, שאומר אמורא שום מאמר ואין חולק עליו, ואומר נימא מסייע ליה.
מהשל"ה משמע שלא מבחין בין "לימא מסייע" ל"נימא מסייע".
6.1
והוא מביא שני הסברים למונחים אלה:
6.2
אין זו הוכחה אלא דווקא קושיה: אם אמורא אומר דבר שמפורש במשנה או בברייתא מה הוא בא לחדש?
6.3
זו קושיה, אבל לא על בעל המאמר אלא על מי שחולק עליו.
6.4
לפי הסבר השל"ה הביטוי "לימא מסייע" הוא רק כלפי אמורא, וההסבר שלו לא מתאים לברייתא [כבסוגייתו].
6.5
לפי ההסבר שמשמעות הביטוי "לימא מסייע" הוא להקשות על האמורא - שדבריו מיותרים מפני שנאמרו כבר במקור התנאי - גם פירוש זה לא מתאים בסוגייתנו - אם נפרש כפרשנים ש"לימא מסייע" מוסב על הברייתא - שהרי אין להקשות ממשנה על ברייתא.
