הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שמואל ורב הונא - כמי הלכה?

[כללי פסיקה]

מנחות לג ע"א

"א"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל: מצוה להניחה בתחלת שליש העליון, ורב הונא אמר: מגביה מן הקרקע טפח, ומרחיק מן הקורה טפח, וכל הפתח כולו כשר למזוזה.
מיתיבי: מגביה מן הקרקע טפח, ומרחיק מן הקורה טפח, וכל הפתח כולו כשר למזוזה, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: וקשרתם וכתבתם, מה קשירה בגובה, אף כתיבה בגובה.
בשלמא לרב הונא, הוא דאמר כר' יהודה,
אלא לשמואל דאמר כמאן? לא כר' יהודה ולא כר' יוסי!
אמר רב הונא בריה דרב נתן: לעולם כרבי יוסי, ומאי תחילת שליש העליון דקא אמר? להרחיקה, שלא להרחיקה מן הקורה של מעלה יותר משליש.

 

1.
בסוגייתנו יש מחלוקת בין שמואל לרב הונא באיזה גובה להניח המזוזה.

2.
הגמרא מביאה ברייתא שיש בה מחלוקת בין רבי יהודה רבי יוסי.

3.
הגמרא טוענת שדברי רב הונא בפשטות מתאימים לשיטת רבי יהודה, ודברי שמואל לא מתאימים לא לרבי יהודה ולא לרבי יוסי.

3.1
והגמרא – למסקנה – מיישבת את דברי שמואל עם דברי רבי יוסי בברייתא.

4.
הרמב"ם פוסק כשמואל. מסבירים הפרשנים שהרמב"ם מקבל את תרוץ הגמרא שדברי שמואל מתאימים לדברי רבי יוסי.

5.
ויש להוסיף הסבר:

הגמרא בעירובין (מו עמוד ב) קובעת כלל בשמו של ר' יוחנן:

רבי מאיר ורבי יהודה- הלכה כרבי יהודה;
רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי;
ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי"

ובמקום אחר: רבי יוסי ורבי שמעון – הלכה כרבי יוסי
ונקבעה ההלכה כרבי יוסי משום דנימוקו עימו.
אבל לגבי רבים - מחלוקת הפוסקים אם הלכה כרבים מול ר' יוסי

6.
רואים על פניו שבדרך כלל ההלכה היא כרבי יוסי, וראיתי מקום להעיר [ולא מצאתי לזה אסמכתא]: המחלוקת בסוגיא היא בין רב הונא לשמואל. רב הונא היה תלמידו המובהק של רב, ולכן נראים הדברים שלמעשה המחלוקת היא בין רב עצמו לשמואל,
והכלל הוא שהלכה כרב באיסורים,
ולכן בסוגייתנו הלכה צריכה להיות כרב הונא [ולמעשה : הלכה כרב].

7.
ניתן ליישב זאת בשני אופנים:

7.1
הכלל שהלכה כרב מול שמואל באיסורים חל רק כאשר שמו של "רב" מוזכר במפורש. בסוגייתנו מוזכר תלמידו – רב הונא, ולכן אין "הכרח" לפסוק כמותו.

7.1.1
הסבר זה מתיישב יפה עם שיטתו של הרב אברמסקי. הוא טוען שהכלל של "הלכה כרב באיסורים" ו"הלכה כשמואל בדינים" איננו כלל עקרוני אלא כלל אמפירי. זאת אומרת: רב אשי ובית דינו בדקו את כל המחלוקות בין רב ושמואל לגופם. וברוב המחלוקות בדיני איסורים הכריעו הלכה כרב וברוב המחלוקות בדינים הכריעו ההלכה כשמואל. מכאן הוציאו את הכלל הכללי.

7.1.2
ובכל מקום באיסורים שנקבעה ההלכה [באופן ספציפי - כבסוגייתנו] כשמואל הרי שאת שמו של "רב" השמיטו וכתבו את שמו של תלמידו. מתאים מאד לסוגייתנו.

7.1.3
זאת אומרת: עורך הגמרא הכריע כשמואל בסוגייגתנו מבחינה עניינית, ולכן הביא את דעת החולק בשמו של רב הונא ולא ישירות בשמו של רב שהיה רבו של רב הונא.

7.2
כיון שהמחלוקת כאן היא גם בין תנאים – רבי יהודה ורבי יוסי, הרי שמכריעים על פי כללי ההכרעה בין התנאים. והכלל הוא שהלכה כרבי יוסי נגד רבי יהודה וממילא הלכה כשמואל [שמתיישב לפי רבי יוסי] נגד רב הונא [שמתיישב לפי רבי יהודה].

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)