י"ב חלות
מנחות יב ע"ב
"אם נפרסה אחת מהן חלותיה - כולן פסולות, הא יצאת - הני דאיכא גוואי כשרות... - רבי עקיבא היא...
נטמאת הנך כשרות, מ"ט? דמרצה ציץ, אבל יצאת לא, ור' אליעזר היא".
פירש רש"י:
"אבל יצאת - דאין ציץ מרצה על היוצא לא מיתכשרי אינך דגואי משום דליכא הקטרה על י"ב חלות דהא חסרו להו".
אם יצאו חלק מהחלות, יתר החלות - לרבי עקיבא כשרות, ולרבי אליעזר פסולות.
י"ב החלות הן כנגד י"ב השבטים. י"ב אבנים טובות שבחושן.
רבי עקיבא לשיטתו במשנה במסכת סנהדרין דף קי ע"ב שעשרת השבטים אינן עתידין לחזור, ודי בשבטים שנותרו. וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ (ישעיהו ד, ג).
גם רבי אליעזר לשיטתו שם, "אף עשרת השבטים שאפילה להן, כך עתידה להאיר להם". ואין הגאולה שלימה עד שיעשו כולם אגודה אחת, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח (שמואל ב' יד, יד).
עוד בהרחבה, בקישור זה.
הציץ מרצה על הטמא, אך לא על היוצא.
הציץ נצרך לכפרה, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא (קהלת ז, כ). כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר (משלי כז, כד). ועלול אדם מישראל לחטוא ולטמא נפשו.
במה דברים אמורים, בהיותו תוך עדת ישראל. אך אם הוציא עצמו מכלל ישראל, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. גם הציץ כבר לא יכפר בעדו.
