פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה"
החילוק בין הדגים לשאר הבהמות והחיות
אל רשכבה"ג הגאון רבי שלום מרדכי הכהן מבערז'אן הגיעה השאלה הבאה. סופר סת"ם רגיל היה בעת שהיה כותב את שמות הקודש של התפילין לומר: "לשם קדושת השם ולשם קדושת תפילין". באחת הפעמים טעה הסופר ותחת שיאמר לשם קדושת תפילין אמר "לשם קדושת השם ולשם קדושת מזוזה". לאחר שכבר כתב את היו"ד הראשונה של השם, הבין ששגה וסיים את כתיבת השם לשם קדושת תפילין. עתה התעוררה השאלה האם תפילין אלו כשרות המה, או שמא אותה אות שנכתבה בהן לשם קדושת מזוזה – פוסלתן.
השואל ציין בפני המהרש"ם את תשובתו של הגאון מסקאלא בעל "בית שלמה", שסבר שכיון שבתחילת כתיבת התפילין ציין הסופר שכותב לשם קדושת תפילין – הרי כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, וכל כתיבת הפרשיה היא לשם קדושת תפילין אף אם שגג במהלך הכתיבה וקידש אות אחת לשם קדושת מזוזה.
אלא שהמהרש"ם ציין (שו"ת מהרש"ם ד, קיא) שיש לדחות את הדברים, כשהוא מוכיח שכל מה שניתן לומר שלא נעקרה קדושת תפילין מן הכתיבה, היינו רק באופן שלא היתה עקירה בפה – אבל בענייננו שקידש בפירוש לשם קדושת מזוזה, הרי יש כאן עקירה גמורה.
מסוגייתנו הוסיף המהרש"ם להוכיח כי אף לא ניתן לומר כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, ומשום שלפנינו מבואר בסוגיא שהמפגל במלאכה ראשונה ושניה ושותק בשלישית – אין כאן פיגול. שהרי לא ניתן לומר שעל דעת ראשונה הוא עושה, שאם כן לא היה עליו לפגל בשניה – וכיון שפיגל בשניה ולא בשלישית, נמצא שלא פיגל בכל המתיר (בכל המלאכות המתירות את הקרבן לאכילה), ובאופן זה אין כאן פיגול.
הלמדת – הסיק המהרש"ם, כי המכריז בראשונה את מחשבתו ושב ומפרש מחשבותיו בהמשך העשייה, הרי אין להסתמך על מחשבתו הראשונה ולומר כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה. ואף בענייננו – סופר זה אמנם הכריז בתחילה עושה מעשיו לשם קדושת תפילין, אבל כיון ששב והכריז לפני כל שם שכותב לשם קדושת תפילין, הרי לימדנו כי אינו מסתמך על מחשבתו הראשונה ולכך בלתי ניתן להסתמך עליה ולהכשיר הפרשה כאשר קידש אות אחת לשם קדושת מזוזה (לגופה של שאלה ראה שם באותה תשובה כי המהרש"ם מצא פתח אחר להכשיר את הפרשה).
