הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רב ותלמיד
[תנאים ואמוראים]
מנחות ז ע"א
"(א"ל) קא נגעת בבעיא דאיבעיא לן, דרבי אבימי תני מנחות בי רב חסדא. ואבימי בי רב חסדא תני? והאמר רב חסדא, קולפי טאבי בלעי מאבימי עלה דהא שמעת': בא להכריז רצופין - ל' יום, שני וחמישי - (ושני) ס' יומי! אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה, ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה. ולישלח ליה וליתי לגביה! סבר: הכי מסתייעא מילתא טפי."
1.
הגמרא שואלת מדוע אבימי בא ללמוד לפני רב חסדא [שהיה תלמידו].
2.
הגמרא מוכיחה שרב חסדא, הוא זה שהיה תלמידו של אבימי מכך שאבימי היה מבזה את רב חסדא על קושיה שהקשה ["מתיבתא"].
2.1
על פי רש"י:
רש"י מסכת מנחות דף ז עמוד א: "... והיה רב חסדא משבח התירוץ ומבזי אבימי אלמא רב חסדא תלמיד דאבימי הוה".
2.2
ב"שוטנשטיין" מפרש שרב חסדא שכח את תרוצו של אבימי ועל כך "כעס" אבימי.
3.
ומאד תמוה, שהרי הביטוי "אמר רב חסדא אמר אבימי" - 15 מופעים בש"ס, וביטוי זה מוכיח שרב חסדא היה תלמידו של אבימי, ומדוע הגמרא היתה צריכה להוכיח מהמקרה שהובא בגמרא?
4.
אלא אולי יש לומר, שהגמרא ידעה שרב חסדא היה תלמידו של אבימי, אבל היא גם הכירה את העובדה שאבימי בא ללמוד בבית מדרשו של רב חסדא. כנראה שכן היה מקובל שרב יבוא לבקר את תלמידו כדי ללמוד בישיבתו.
5.
וקושיית הגמרא היא, שלא יתכן שהרב - אבימי - יבוא ללמוד בבית מדרשו של תלמידו אחרי שהוא עצמו - אבימי - ביזה את תלמידו, רב חסדא.
5.1
כמו כן, מהעובדה שאבימי ביזה את רב חסדא ברור שאבימי הוא הרב ורב חסדא הוא התלמיד.
6.
אם כן מדוע אבימי הרב בא ללמדו אצל התלמיד – רב חסדא?
7.
על זה עונה הגמרא שאבימי שכח את תורתו ובא אצל תלמידו באופן שהוא – אבימי – יתאמץ וייזכר בתלמודו.
7.1
ואולי העובדה שאבימי שכח את תלמודו היא "עונש" על כך שהוא ביזה את תלמידו - רב חסדא. ועכשיו הוא בא אליו כדי "לכפר" על "חטאו"!
7.2
השכחה של אבימי אולי מהווה מדה כנגד מדה על כך שאביי כעס על רב חסדא ששכח את התרוץ [לעיל בסעיף 2.2].
8.
יש אומרים שהכעס על רב חסדא היה כשרב חסדא היה נער ["שוטשטיין", הערה 16].
9.
יש אומרים שרב חסדא היה תלמיד-חבר של אבימי.
