סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

קבלת הדם בשמאל בחטאת ובאשם לשיטת רבי שמעון

מאת: יוסף יצחק קעלער,
עורך מסכת מנחות עם רש"י ותוספות מוגה ונוספו בו סימני פיסוק וציונים והגהות ומוסף תוספות ע"י רבינו בצלאל אשכנזי'


א. בתוספות מנחות דף ב ע"ב ד"ה זריקה אחת לכולן כתבו (אהא דגרסינן בגמרא: דתניא רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות ועלו לבעלים לשם חובה שאין המנחות דומות לזבחים שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשיה מוכיחין עליה לשום מחבת חריבה לשום בלולה מעשיה מוכיחין עליה לשום חריבה אבל בזבחים אינו כן שחיטה אחת לכולן וזריקה אחת לכולן וקבלה אחת לכולן): '.. קשה מקבלה דאשם קבלתו אף בשמאל וחטאת בימין, ואף לרבי שמעון בפרק ב' דזבחים (דף כד.) ולקמן בפירקין (דף י.)' [המראי מקומות להתוספות נעתק מדפוסי הש"ס, וכנראה שהם ציוני הרב ישעיה ברלין (אב"ד דקהילת ברעסלויא)].

ובתוספות רבי עקיבא איגר על המשניות (מסכת זבחים פרק ב אות יד) תמה: 'הא פשיטא דגם באשם וכל הקדשים קבלתו דוקא בימין, ולרבי שמעון גם בחטאת כשר בשמאל; ולאו מעשיה מוכיחים עליה' (נעתק בהגהות מהרש"ם מנחות שם).

[ומשום הכי הגיה הצאן קדשים בתוספות: 'ואף לרבי שמעון דמכשיר בפרק ב דזבחים קבלת חטאת בשמאל מ"מ נתינה בעי בימין כדאמרינן לקמן בפירקין'.

וצריך עיון: דאדרבה בפרק ב דזבחים (דף כד) מפורש: 'רבי שמעון אומר: וכי נאמרה יד בקבלה! אלא באצבעו ונתן – שלא תהא נתינה אלא בימין' ואילו בפירקין לא נתפרש בהדיא שלא תהא נתינה אלא בימין].

ולהעיר דלכאורה כוונת התוספות להא דאמרינן לקמן בפירקין דף י ע"ב: 'דאמר רבי יהודה בריה דרבי חייא: מאי טעמא דרבי שמעון (דקאמר שלא בכלי שרת כשרה בפרק ג)? דאמר קרא: קדש קדשים היא כחטאת וכאשם (במנחה כתיב) – בא לעובדה ביד (שלא קידש קומץ בכלי אלא קמץ והוליך והקטיר בידו), עובדה בימין כחטאת (דבימין היא דכתיב בה אצבע וכהונה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו); בא לעובדה בכלי (שקידש קומץ בכלי) עובדה (לקידוש קומץ) בשמאל כאשם(1) ', וגרסינן לה נמי בפרק ב דזבחים דף כה ע"א. ועיקרו במסכת מנחות פרק שלישי (דף כו ע"א).

ובפירוש מגנצא מיסוד רבינו גרשום מאור הגולה מנחות שם (נעתק בהגהות רבינו בצלאל אשכנזי שם שנעתקו ע"י ר' שלמה עדני ונדפסו בשיטה מקובצת הוצאת הרב יעקב דוד אילן מנחות ע' 131) פירש: 'בא לעובדה ביד, דיכול לעובדה ביד הקומץ בלא הנחה בלי שרת; אבל כשמוליכו בידו להקטירו עובדה בימין כחטאת דכתיב ביה אצבע. בא לעובדה בכלי, אם מוליכה למזבח בכלי עובדה בשמאל [כאשם] דלא כתיב ביה אצבע'.

ובנוסח הכת"י שהיה לפני ר' אברהם פיליפ ברש"י מנחות דף י ע"ב ד"ה ולרבי שמעון דלא בעי קידוש קומץ בסופו (נדפס בהגהות שטה מקובצת בדפוס ווילנא שם אות יא) נכתב: 'ולרב נחמן נמי דאמר רבי שמעון בעי קידוש קומץ שמעינן ליה דמכשיר בשמאל דהא קידוש קומץ במנחה כקבלה בדם ותנא קבל בשמאל פסול ורבי שמעון מכשיר' [וכן היה הנוסח ברש"י לפני מהר"פ (שנעתק ע"י ר' אברהם פיליפ בהגהותיו שנדפס בהגהות שיטה מקובצת בדפוס ווילנא שם אות ד)]. ועד"ז פירש רש"י במסכת זבחים דף כה ע"א ד"ה בשמאל אכשורי מכשר 'לקדש, דלא עדיף קידוש הקומץ מקבלת הדם דמכשר לה רבי שמעון בשמאל'.

ולפי זה מוכח דרבי שמעון מכשיר בקבלת דם אשם בשמאל, אבל קבלת דם חטאת בעי ימין.


ב. ועל הפסוק האמור בחטאת נשיא 'ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה' תניא בתורת כהנים 'באצבעו ולקח, שיקבל בימין; באצבעו ונתן, שיתן בימין. אמר רבי שמעון: וכי נאמר בו יד ? הואיל ולא נאמר בו יד – קיבל בשמאל כשר' (ועד"ז כתיב בחטאת שעירה דיחיד (ויקרא ד, ל) 'ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה', ובחטאת כבש נקבה דיחיד (ויקרא ד, לד) 'ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה') .

ובתוספתא זבחים פרק ראשון, ה בסופו תניא 'רבי אלעזר בר רבי שמעון אומר: כל שנאמר בו מתנת יד, שינה במתנה פסול בקבלה כשר; וכל שנאמר בו קבלת יד, שינה בקבלה פסול במתנה כשר'. ועד"ז תניא בגמרא פרק שני דזבחים (דף כד ע"ב): 'דתניא: רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר אצבע בקבלה – שינה בקבלה פסול, בנתינה כשר; וכל מקום שנאמר אצבע בנתינה – שינה בנתינה פסול, בקבלה כשר '. ומפרשינן התם: 'והיכן נאמר אצבע בנתינה? דכתיב: ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך' הכתוב בפרשת תצוה בפר המילואים.

[ולהעיר דלכאורה הפסוק 'וטבל הכהן את אצבעו בדם' האמור בחטאת הכהן המשיח (ויקרא ד, ו) איירי בטבילת הכהן את אצבעו שיתן בו את הדם על המזבח בהכלי שנתקבל שם ולא בקבלה דהא קבלה כתיב בפסוק הקודם: 'ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד' (ויקרא ד, ה) דדרשינן ביה בתורת כהנים 'נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה מה לקיחה אמורה להלן בכלי אף כאן בכלי'. ועל דרך זה 'וטבל הכהן אצבעו מן הדם' האמור בחטאת בית דין (ויקרא ד, יז) איירי בטבילת הכהן את אצבעו שיתן בו את הדם על המזבח בהכלי שנתקבל שם ולא בקבלה דהא הולכה שאחרי קבלה כתיב בפסוק הקודם: 'והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד' (ויקרא ד, ה)].

ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון (בשיטת רבי שמעון אביו) אם קיבל חטאת נשיא או חטאת יחיד בשמאל פסול וזרק כשר. וברישא דהך תוספתא תניא 'קבל בימינו ובשמאלו כאחד פסול, ורבי שמעון מכשיר', וסבירא ליה להאי תנא דעד כאן לא הכשיר רבי שמעון אלא אם קבל בימינו ובשמאלו כאחד משא"כ אם קבל רק בשמאלו סבירא ליה להאי תנא דגם רבי שמעון מודה דפסול (והא דמכשיר בקבל בימינו ובשמאלו כאחד הוא משום דסובר דאין קבלת שמאל פוסל כי אם מה שלא קיבל בימין, ולפיכך אם קיבל בימינו ובשמאלו כאחד כשר); ואתיא כרבי אליעזר ברבי שמעון.

אבל בגמרא זבחים דף כד שקלינן וטרינן בברייתא דתורת כהנים 'באצבעו ולקח, שיקבל בימין; באצבעו ונתן, שיתן בימין. אמר רבי שמעון: וכי נאמר בו יד ? הואיל ולא נאמר בו יד – קיבל בשמאל כשר' ולא בעינן לאוקומי דסבר רבי שמעון דרק יד מורה על ימין ולא אצבע, דהא ברישא דהך תוספתא תניא: 'היה רבי שמעון אומר: כל שנאמר בו יד טעון ימין וכל שלא נאמר בו יד אין טעון ימין, כל שנאמר בו אצבע טעון ימין וכל שלא נאמר בו אצבע אין טעון ימין' (ועד"ז תניא בגמרא זבחים שם), הרי שרבי שמעון סובר שגם אצבע טעון ימין.

ומוקמינן לה דסבר רבי שמעון דמקרא נדרש לאחריו ולא לפניו (ופליגי רבי חייא ורבי ארבי אלעזר ברבי שמעון בשיטת רבי שמעון), ולפיכך בחטאת רק אם זרק בשמאל פסול משא"כ קיבל בשמאל כשר.

(והכי פירש רש"י במנחות שם דף י ע"ב ובזבחים שם דף כה ע"א הך דרבי יהודה ברבי חייא).
 


(1) וברש"י מנחות שם פירש: 'כאשם מצורע דכתיב ביה: שמאל'.
ולהעיר דבאשם מצורע לא כתיב ביה (מצורע יד, יד) אלא 'ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית' ולא נזכר בו קבלת הדם לזרוק אותו על גבי המזבח. אלא דבתורת כהנים ילפינן לה מהפסוק (שם יד, יג) 'כי כחטאת האשם הוא לכהן' – 'מה חטאת מן החולין וביום בידו הימנית, אף אשם מן החולין וביום ובידו הימנית; מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי; מה חטאת דם מזבח מתירה אף אשם דם מזבח מתירו'. ותניא בתוספתא נגעים (פרק תשיעי, ב) גבי אשם מצורע: 'היו שני כהנים מקבלין את דמו אחד בכלי ואחד ביד – זה שקבל בכלי מקבל תחלה וזה שקבל ביד מקבל אחריו, ואם שינה כשר; זה שקבל בכלי מקבל בימין וזה שקבל ביד מקבל בשמאל, ואם שינה פסול; זה שקבל בכלי בא וזורקו על גבי המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע, ואם שינה פסול' [נסמן בהגהת ר' שמואל שטראשון על התוספות מנחות דף ב ע"ב].
אבל בתוספתא זבחים פרק ראשון הלכה ז בסופו תניא: 'דם אשמו של מצורע מקבל בימינו ומערה ומזה באצבעו הימנית ואם שינה פסל'. וכן פסק הרמב"ם בהלכות מחוסרי כפרה פרק ד הלכה ב: 'ואחר כך מביא את האשם של מצורע. ומקבלין שני כהנים את דמו, אחד מקבל בכלי וזורקו על גבי המזבח ואחד בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית' [ועיין בכסף משנה שם (נסמן בהגהת הרש"ש הנ"ל) מה שכתב בשם מהר"י קורקוס].
ועד כאן לא פליגי הברייתא דתוספתא זבחים עם הברייתא דתוספתא נגעים אלא בדם ההזאה על תנוך תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית אם הכהן מקבלו בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית (כדברי התוספתא בזבחים) או מקבלו בשמאל; אבל כהן שמקבל את דם שזורקו על המזבח לכולי עלמא מקבלו בימין.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר