מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

אונאה במסחר

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה, יד), מכאן שאסור לאדם להונות את חברו במשא ומתן. אסור למוכר למכור במחיר גבוה משווי החפץ ללא ידיעת הקונה, ועל קונה מוטל איסור לקנות בפחות משווי החפץ ללא ידיעת המוכר. איסור זה הוא בנוסף לאיסור גזל, עם זאת שהצדדים לא עשו זאת בעל כורחם של הצד שנגדם.
בטעם איסור זה כותב בספר החינוך (מצוה שלז): "שורש המצוה ידוע, ...שאין ראוי לקחת ממון בני אדם דרך שקר ותרמית, אלא כל אחד יזכה בעמלו במה שיחננו האלוקים בעולמו באמת וביושר. ולכל אחד ואחד יש בדבר הזה תועלת, כי כמו שהוא לא יונה אחרים, גם אחרים לא יונו אותו,... ושהוא תועלת רב ביישובו של עולם, והשם ברוך הוא לשבת יצרו".
ובכל זאת יש חריגים: "אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, הקרקעות, השטרות וההקדשות" (משנה כאן). בספר החינוך (שם) מסביר שאין אונאה לקרקעות, מאחר שקרקעות קיימות לעולם, ובני אדם מוחלים על כך. הרב יהושע וולק (פני יהושע, בבא מציעא כאן), תמה מדוע אין אונאה לקרקעות, הלא הפסוק ממנו למדים על איסור אונאה, עוסק בקרקעות: "במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך" (ויקרא כה, טו). ומשיב שגם בקרקעות אסור להונות, אם כי אין חובת השבה. מדבריו שם משמע שהחובה להשיב אונאה באותם מקרים שקבעו חובת השבה, היא מדין השבת גזילה.
הרמח"ל, במסילת ישרים (פרק יא) מצביע על כך שרשימת האזהרות והאיסורים כדי לקיים הליך מסחר תקין והגון, הוא רב. "לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך... ובכולם איסורים רבים". יש רבים שמורים היתר לעצמם, "לעגל" מחירים, לשקר שקרים קלים, "שקרים לבנים", להבטיח ולא לקיים, ועוד, בטענה שלשם פרנסה הדבר מותר. אבל אין שום היתר לעבור על האיסורים הללו גם במסחר.