הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "הני תנאי כהני תנאי"; "ופלוגתא דהני תנאי"; "לימא כתנאי"; "כתנאי"; "תניא כוותיה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים קיא ע"א

"תנו רבנן: המנסך שלשה לוגין יין בחוץ - חייב, ר' אלעזר בר"ש אומר: והוא שקדשן בכלי. מאי בינייהו? אמר רב אדא בר רב יצחק: בירוצי מידות איכא בינייהו. רבא בריה דרבה אמר: קרבו נסכים בבמה איכא בינייהו, ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: במת יחיד אינה צריכה נסכים, דברי רבי; וחכ"א: טעונה נסכים. והני תנאי כהני תנאי, דתניא +במדבר טו+ כי תבאו - להטעינה נסכים בבמה גדולה הכתוב מדבר, אתה אומר: בבמה גדולה, או אינו אפי' בבמה קטנה? כשהוא אומר: +במדבר טו+ אל ארץ מושבותיכם וגו' אשר אני נותן לכם, הרי בבמה הנוהגת לכולכם הכתוב מדבר, דברי רבי ישמעאל; ר"ע אומר: כי תבאו - להטעינה נסכים בבמה קטנה הכתוב מדבר, אתה אומר: לבמה קטנה, או אינו אלא לבמה גדולה? כשהוא אומר: אל ארץ מושבותיכם, הרי בבמה הנוהגת בכל מושבות הכתוב מדבר; כשתמצא לומר, לדברי רבי ישמעאל - לא קרבו נסכים במדבר, ולדברי ר"ע - קרבו נסכים במדבר."

1.
הגמרא אומרת שתנא קמא ורבי אלעזר בברייתא נחלקו באותה מחלוקת בברייתא בין רבי וחכמים ["ובפלוגתא דהני תנאי"].

2.
תנא קמא בברייתא סובר כחכמים שיש נסכים בבמת יחיד וממילא ללא קידוש כלי, ולכן מובן מדוע המנסך בחוץ בלא כלי – חייב.

3.
ורבי אלעזר סובר כרבי שאין נסכים בבמת יחיד ולא מצאנו נסכים בלא קידוש כלי, ולכן המנסך בחוץ בלא כלי שרת – פטור [כי לא כדרכו].

משמעות הביטוי "ובפלוגתא דהני תנאי" - 23 מופעים בש"ס - היא, שהמחלוקת הראשונה תלויה ומבוססת על המחלוקת השניה [וזו לא ממש אותה מחלוקת].

4.
הביטוי "הני תנאי כהני תנאי" - 4 מופעים בש"ס. מדובר על מחלוקת תנאים שהגמרא טוענת שהיא דומה למחלוקת אחרת של תנאים. ואילו הביטוי בש"ס "כתנאי" משמעותו שמחלוקת אמוראים דומה למחלוקת תנאים באותו עניין.

5.
בית הבחירה למאירי מסכת נזיר דף כט עמוד ב:

"... ועוד דהא פסקינן הלכתא מופלא דאוריתא אלא כלה דרך משא ומתן נאמרה ולא בדוקא והדר אמר דפלוגתא דרבי דקאמר עד שיביא וכו' ורבי יוסי דקאמר עד שיגיע וכו' כהני תנאי והאי דקאמר לימא וכו' לאו דוקא
דהא לא דחי ליה בתר הכי והיה לו לומר והני תנאי כהני תנאי ויש כיוצא בו בפרק כל שעה ומחלוקת זו הוא שר' חנינא הדירו אביו בנזיר והביאוהו לפני רבן גמליאל לבדקו..."

מדברי "המאירי" משמע שהביטוי "לימא כתנאי..." הוא קושיה [מדוע אמורא מסויים לא פסק מפורש כתנא מסויים אלא אמר את דינו "בסתם" כאשר יש בזה מחלוקת תנאים], ולכן בדרך כלל יש בש"ס תשובה לקושיה מעין זו. ואילו הביטוי "הני תנאי כהני תנאי" הוא ב"ניחותא", קביעה "חיובית", מכיון שמדובר בהשוואה בין מחלוקת תנאים מסויימים למחלוקת בין תנאים אחרים, ולא בין אמוראים לתנאים.

6.
חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף ו עמוד ב:

והני תנאי כהני תנאי. פי' אליבא דרבא דאמר דבבעילה גופה איפליגו תנאי דלעיל וקשיא לאביי דאמר דכ"ע אסור לבעול בתחלה בשבת ובטרדא פליגי, והרי זה כאלו אמרינן תניא כותיה דרבא
אלא משום דהא דרבא לאו מימרא היא אלא דמתרץ מתנייתא נקטינן האי לישנא לומר והני תנאי כהני תנאי.

הריטב"א מחדש [לאו דווקא בסוגייתנו]: כאשר אמורא מסביר מחלוקת תנאים, והגמרא אומרת שמחלוקת זו מתאימה למחלוקת תנאים אחרת הרי שאפשר היה להשתמש בביטוי: "תניא כוותיה ד...". כלומר, מוכח מברייתא אחרת כדברי אותו אמורא שקבע שזוהי מחלוקת התנאים.

6.1
ובכל זאת הגמרא מעדיפה באותם מקרים להשתמש דווקא בביטוי "והני תנאי כהני תנאי" מפני שדברי אותו אמורא לא היו מימרא עצמאית שלו אלא דבריו באו כפרשנות לדברי תאים.

7.
ולכן בסוגייתנו לא משתמשים בביטוי "תניא נמי הכי" מכיון שדברי האמוראים בביאור הברייתא הראשונה אינם מימרות אמוראיות עצמאיות, אלא הם באו לפרש את המחלוקת בברייתא.