כמאן מהדרינן
זבחים קח ע"ב
"אמר אבוה דשמואל: כמאן מהדרינן פוקעין לגבי מזבח, כמאן? דלא כר' יוסי".
קשה, הכיצד משתמש אבוה דשמואל בלשון "מהדרינן" – אנחנו מחזירים, הרי לא די שהוא היה דר בבבל, רחוק מהמקדש, אלא שהוא חי דורות מספר אחר החורבן!
ואי אפשר לומר שהלשון מושאל, וכוונתו שהכהנים בזמן המקדש היו מחזירים. שכן גם רבי יוסי והחולקים עליו עצמם חיו לאחר החורבן, לכן בהכרח המחלוקת ביניהם היא הסטורית – כיצד נהגו בזמן המקדש. אם כן מה שייך לומר "מהדרינן"? הרי זו גופא המחלוקת – אם מהדרינן אם לאו!
גם לא ניתן לומר שלא היה איכפת לרבי יוסי ולחולקים עליו מה היה נוהג הכהנים במקדש, ושבכל מקרה היו חולקים עליהם, שהרי בכמה מקומות הביאו עדות למנהג במקדש כראיה לדין.
אלא שמכאן ראיה עד כמה הפנימו חכמי הגמרא את האמור במסכת מנחות דף קי ע"א:
"(דברי הימים ב' ב, ג) {הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי ה' אֱלֹהֵינוּ} לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל - ...רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".
וכי אותו בית שבנה שלמה נותר קיים לעולם?
עונה רבי יוחנן: כן!
אם אין בניין של עצים ואבנים, בניין ההלכה והעבודה שבפי החכמים הריהו כמקדש עצמו! "דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד!" (מסכת ברכות דף ח ע"א).
לכן אומר אבוה דשמואל: "מהדרינן פוקעין לגבי מזבח". כיון שפסקנו להלכה שמחזירים, נחשב הדבר שעשינו את אותה העבודה ממש.
