הרב יחזקאל הלוי מאשקאוויטש (יומא טבא, שער ראשון, עמוד כג): מי שהחסיר קטע וכו' מלימוד מסכת גמרא נחשב הדבר כסיום כל המסכת, הואיל והשלים את רוב הסוגיות נחשב לו כסיום מסכת.
תשובת הראל שפירא: שלום רב, מקובל לשמור קטע קצר מסוף המסכת עבור לימוד קטע זה בזמן עריכת ה"סיום". בזמן ה"סיום" יש לקרוא וללמוד את קטע הגמרא הנ"ל ולהסביר אותו למשתתפים ב"סיום". לאחר מכן, אומרים את נוסח "הדרן עלך" ו"יהי רצון" כמופיע בדפוסי הגמרא בסיומי המסכתות, ולאחר מכן, אם יש מניין, אומרים את "הקדיש הגדול". לאחר מכן, נוהגים להתחיל ללמוד את הקטע הראשון מהמסכת הבאה שאותה עומדים להתחיל ללמוד, כפי שנוהגים בשמחת תורה, שכאשר מסיימים את חומש דברים מתחילים מיד לקרוא את חומש בראשית. היש"ש (סוף פרק שביעי במסכת ב"ק) כתב שהטעם לכך הוא "כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג, לומר שכבר סיימו התורה, ומבטלין ח"ו מהתורה - לכן מתחילין מיד וחוזרין לעסוק בתורה, לקרות מבראשית". ובאשכול (הלכות סדר פרשיות והפטרות לכל שוי"ט ולתעניות) מובא שהטעם לכך הוא "להודיע שחביבה תורה לנו כדבר חדש ולא כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה". טעם נוסף מובא בספר המנהיג (הלכות סוכה, עמ' תי"ד) שהוא "לפי שהיום יום שמחה... אנו רוצים להשלים ולהתחיל ולהיות שכינה שורה עלינו, כי אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך דבר שמחה". יהי רצון שתזכה ללמוד ולסיים מסכתות נוספות. בהצלחה!
תשובת הראל שפירא: מדוע לא? לכאורה, ברגע שסיימת ללמוד מסכת שלמה, בהתמדה ובעקביות, הרי שנחשב הדבר ל"סיום" לכל דבר ועניין. כל אחד לומד לפי דרגתו ומצבו. יש מי שמעדיף ומצליח ללמוד גמרא בעיון עם ראשונים ואחרונים, ויש מי שמצליח ללמוד גמרא עם רש"י, ויש מי שמצליח ללמוד גמרא עם פירוש עזר כדוגמת שוטנשטיין. אך המשותף לכולם הוא, שהשקיעו ולמדו דף אחר דף עד שסיימו את המסכת כולה. ובעז"ה, יהי רצון, שתזכה להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם.
תשובת הרב משה פריד (שו"ת וישמע משה, חלק ד, יורה דעה, סימן קכט, עמ' ריב): הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א אמר שאין זה אלא סדר לימוד אחד גדול שהוא חוזר ושונה בו את תלמודו, ואינו עושה אלא סיום אחד בלבד. וכן הורה הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א. ואילו הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א אמר שאם הוא לומד בכל פעם עם חברותא אחר חשיב שפיר ג' סדרי לימוד נפרדים ועושה ג' סיומי מסכת, אבל אם הוא לומד לבדו ג' פעמים עושה סיום אחד. והסכים עמו הגאון רבי חיים מאיר וואזנר שליט"א. והגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א אמר, שאם הוא מוסר ג' שיעורים ביום, מכיון שבכל שיעור יש הרבצת תורה בפני עצמו נחשב כל שיעור לסדר לימוד נפרד ועושים עבורו סיום מסכת. אבל אם הוא מוסר שיעור אחד ביום, מצטרפים כל סדרי הלימוד שלו לאמירת השיעור ואינו עושה אלא סיום מסכת אחד. [וכל שכן אם אינו מוסר כלל שיעור]. והגאון רבי שמאי גרוס שליט"א הסתפק בזה, ועכ"פ הסכים לדברי הגרי"מ שטרן שאם מוסר ג' שיעורים עושה ג' סיומי מסכת.
דומני שכך מקובל.
2,711 יום (7 שנים וחצי)
שלום עידו על פניו נראה שאם אתה חש שהשלמת את המסכת מבחינתך (למרות שכנראה פספסת משהו) - אז זה בסדר גמור וניתן לערוך "סיום". יישר כחך
שלום אלירן לכאורה נראה שכן (אם אתה מרגיש עוד שייכות ללימוד שלפני 4 שנים). יישר כח
שלום איתן דומני שמקובל שאכן עושים סיום גם על חזרה, אם מדובר על חזרה שנעשית בנפרד מהלימוד הראשון (ולא חזרה בו ביום וכדומה על אותו הדף)
שלום דוד אולי כאן תוכל למצוא משהו. ופה תמצא על עשרת בני רב פפא: לכאורה נראה שאם סיימת את המסכת במסגרת קבועה אז שייך לחגוג, גם אם לא הבנת הכל וכדומה.
אתקינו סעודתא, חלק הלכות ומנהגי סעודת סיום, עמ' ד-ה: המסיים בדרך לימודו מסכת משניות, גם אם סיים מסכתות קטנות, עושה סעודת סיום, ויש מי שאומר שאינו עושה סעודת סיום, ואם סיים רק בכדי לעשות סעודה אינו עושה סעודת מצוה, אם למד המשניות ללא הבנה אינו חשוב לימוד כלל, ויש מי שאומר שסיום משניות מהני דוקא לתלמיד חכם ששגור בפיו קצת גמרא. ויש מי שאומר דרק אם סיים סדר אחד עושה סעודת סיום. ויש מי שאומר דרק אם סיים כל הששה סדרים עושה סעודת סיום. יש אומרים דהמסיים מסכת דרך ארץ אינו עושה סעודת סיום. ויש מי שאומר שעושה סעודת סיום כה"ג.
שלום יוחנן אין חיוב בדבר, אך בהחלט כדאי תודה
בודאי שכן
שלום שי מקובל שכן
לא נהוג כך
