הרב אליעזר שיק (שו"ת בחסידות ברסלב, חלק יד א' תקפח): רבנו ז"ל אמר (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן רפד), שמה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת לא.), ששואלין את האדם - קבעת עתים לתורה? היינו ששואלים את האדם אם 'גנבת' מהזמן שלך ללמוד תורה; והוכיח את אחד שאמר לו, שהוא כל-כך עסוק במשא ומתן עד שאין לו פנאי ללמוד. ועל זה אמר לו רבנו ז"ל, שצריכים 'לגנוב' זמן כדי ללמוד תורה. והנה אני נותן לכל אחד עצה עבור הדף היומי, שזה ענין נפלא לחטוף בכל יום דף גמרא שזה שמירה לנפש, שתכף-ומיד אחר התפילה בעודו עם תפילין דרבנו תם, שיאמר ויגרוס את הדף היומי, שזה ענין גדול, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.): לעולם לגריס איניש, אף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מה קאמר, עד כדי כך חשוב ללמוד גמרא, ואחר-כך בערב או כשיש לך פנאי, תלמד עוד פעם את הדף גמרא עם רש"י וכו', אבל כך לא יחסר לך יום מבלי לימוד גמרא. ואתה צריך לדעת, כי כל זמן שאדם פותח את הגמרא, הוא יהיה ירא שמים, כי לימוד גמרא אפילו בגרסא שומר את האדם, וכל זמן שאדם פותח את הגמרא, נכון לבו יהיה בטוח שהוא ישאר ביהדות וכו', אבל ברגע שעובר יום אחד מבלי לימוד גמרא, הוא מתקרר מיראת שמים וכו', עד שלבסוף הוא עוזב, רחמנא לצלן, את הדת לגמרי, הוא מפסיק להתפלל במנין וכו', עד שמפסיק לגמרי מלהתפלל וכו', וכן מתקרר מקיום מצוות מעשיות. ולכן איעצך, שתכף-ומיד בעוד התפילין עליך, תגרוס את הדף, וכך לא יחסר לך יום מבלי לימוד דף גמרא, שזה שמירה לנפש וכל חיותה, ותרגיש סיפוק גדול לנפשך, כי אפילו הגירסא הוא דבר גדול מאוד, וממשיך על עצמו ארבעת מלאכי השמירה, שהם ראשי תבות: ג'מ'ר'א' - ג'בריאל, מ'יכאל, ר'פאל, א'וריאל, אשרי מי שנזהר בזה.
הרב אליעזר שיק (שו"ת בחסידות ברסלב, חלק טו-ב א' תתכו): היה בין אנשי שלומנו יהודי בשם רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, הוא היה נכד של הרב מטשערין ז"ל, ונכד ממוהרנ"ת ז"ל, והוא אמר שיש לו קבלה מהסבא שלו עד מוהרנ"ת ז"ל, שרבנו ז"ל הזהיר ללמוד בכל יום דף גמרא. ופלא על גבי פלא שהיה בין אנשי שלומנו יהודי בשם רבי בן ציון אפטער ז"ל, שהיה עובד השם גדול מאוד והוא היה מאוד מאוד מחובר אל כל הצדיקים מפולניה, כולם קרבו אותו, והוא היה מאוד מחובר אל רבי מאיר שפירא ז"ל, שהוא היה המחולל של הדף היומי, ויש אומרים שהוא השפיע עליו שיצא עם הענין של לימוד ש"ס כסדרן. והיות שרבי מאיר שפירא ז"ל היה מפורסם בכל פולניה, כי הוא היה ציר בפרלמנט של פולניה, והיה שמה חבר בתוך ה"סיים", שזה בית הנבחרים של פולניה, עד כדי כך היה כל כך מפורסם גם בין הגויים, מכל שכן וכל שכן להבדיל בין היהודים היה מאוד מאוד מפורסם עם הישיבה שלו, ישיבת חכמי לובלין, והוא לא הכניס בישיבה שלו אלא מי שידע מאתים דף גמרא בעל פה, והוא היה מאוד מפורסם לגאון גדול. ולכן כשהוא יצא עם הדף היומי, נתקבל מאוד בכל תפוצות ישראל, וזה לא קשור בכלל לשום מפלגה, כי כל אלו שהתנגדו לדף היומי, הם לא התנגדו ללימוד דף גמרא, אלא מפני שמפלגה מסוימת לקחה לעצמה את הדף היומי כאילו זה שלה, אבל זה בשום פנים לא קשור אל שום מפלגה שבעולם. ןידוע שהחפץ חיים מאוד הפליג במעלת רבי מאיר שפירא ז"ל, והוא אמר אני מקנא בך שאתה החיית המון מסכתות שכך לא היו לומדים אותן, כמו ערכין תמורה כרתות וכו', אבל אם לומדים בסדר דרך הלימוד של רבנו ז"ל, מתחילים מברכות, שבת, ערובין, פסחים, ראש השנה, יומא סוכה וכו' וכו', וכך ממשיכים כסדרן בכל יום דף אחר דף, ואז זוכים לסיים את הש"ס, שאין למעלה מזה, ותהלה לאל אנשי שלומנו בפולניה הם היו הראשונים שקיבלו על עצמם ללמוד בכל יום דף גמרא, ואמרו שאצלם בטוח שרבי מאיר שפירא ז"ל קיבל את זה מתנה מרבנו ז"ל, מאחר שהוא מסר את אולם הישיבה שלו לאנשי שלומנו על ראש השנה, בשביל הקבוץ הגדול הקדוש שלנו, והוא בעצמו התפלל עם אנשי שלומנו בראש השנה כמה שנים. ולכן יש לאנשי שלומנו שייכות גדולה מאוד מאוד אל הדף היומי, ומלבד זאת ידוע שאם אדם חזק בלימוד דף גמרא בכל יום, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה וכו' וכו', הוא ישאר יהודי ירא שמים, כי כלל זה צריכים לקחת בעצמו, שכל זמן שאדם לומד דף גמרא, הוא לא יתקרר מהיהדות, כל זמן שאדם מוציא את הגמרא מהספריה שלו, ומדפדף יום יום דף אחר דף, הוא ישאר עם אמונה ברורה ומזוככת בהקדוש-ברוך-הוא, כי דף גמרא מבטל את עמלק, ועמלק מאוד מפחד מלימוד גמרא, הוא ירשה לאדם ללמוד הכל אבל לא גמרא, ולכן אנחנו צריכים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז וללמוד בל יום דף אחד גמרא, ולחזור על זה כמה פעמים. ועליך לדעת כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואשרי מי שחוטף בכל יום דף גמרא אפילו בגרסא, ואין לתאר ואין לשער את המעלה הנוראה הזו של למוד דף גמרא ביום, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דיקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מרה מאוד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותנו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד, ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהילים קל"ט) "ולילה כיום יאיר". ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המרה, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
אמר הרב זצ"ל: זה לא בזיון! (בשם הרב קנייבסקי, שי"ח מן השמים, עמ' תשל)
תשובת דובי שחור: קודם כל, יישר כחך על ההתמדה בלימוד. העובדה שציינת שאתה אוהב ללמוד את הדף היומי היא נקודה משמעותית מאוד. אהבת הלימוד היא הנקודה המרכזית. מניסיוני כאדם עובד, משך שנים רבות, הדרך היחידה להתמיד בלימוד היא מסגרת מסודרת ומחייבת. הטרדות של היום יום הן גדולות מאוד. האתגרים שמציבים לנו החיים שואבים אותנו למגוון משימות. רק לימוד יומי מחייב יכול לשמור על קביעת עיתים מסודרת ללימוד תורה. למסגרת של ה"דף היומי" ישנם כמה יתרונות. קודם כל, מדובר על לימוד בכל יום. גם ביום שישי, ערב חג או בחול המועד, בחופשה או בסתם יום. בנוסף, ל"דף היומי" תוכל למצוא תמיד ובכל מקום שיעור. או בבית הכנסת המקומי, באפליקציה, בדרך לעבודה או בחברותא בזום. הרעיון של רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד "הדף היומי" היה, שבכל מקום אליו תגיע ותפגוש יהודי תוכל לפתוח ולדבר בלימוד על הסוגיה של "הדף". זה נותן המון ופותח לבבות. ההספק של דף ביום הוא מסע חיים, שלא קיים בלימוד ללא מסגרת מחייבת. אם אתה מרגיש שהסוגיה לא מספיק ברורה לך, נסה להיעזר בתרשימים, בשמיעת שיעור תקציר של הדף שיסכם את הדברים. וגם אם לא הבנת את הכל, בסבב הבא יהיה הרבה יותר קל. ההתמדה היום יומית היא סוד הקסם. לימוד גמרא בעיון הוא חשוב ומשמעותי. אבל ההתמדה בלימוד כזה קשה הרבה יותר בוודאי לאדם עובד. עצתי אליך, נסה לשלב לימוד עיוני בתוך סוגיות הדף היומי. הגעת לסוגיה שנוגעת בך? פתח ספר והתעמק כתיבול ללימוד היומי שלך. בהצלחה!
סנהדרין צט ע"א: רבי יהושע בן קרחה אומר כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. ויש לציין שרבים כתבו שלימוד 4 פעמים כל דף אינו נחשב לחזרה אלא ללימוד ראשוני, ורק לאחר מכן הדבר נחשב לחזרה.
תשובת הרב דב ליאור
תשובת הרב שלמה יוסף וייצן
תשובת הרב דוד לאו: היות שלתלמוד תורה יש שתי הגדרות, לימוד תורה וידיעת התורה, הרי שמי שלומד בדרך שכתבת מקיים את מצות ידיעת התורה, כי בדרך זו יתווסף הידע, כך גם חשובה הקביעות, אבל לצורך מצות תלמוד תורה חשוב להוציא את המילים בשפתיים. בדרך זו, שאמרת גם בשפתיך, תוכל גם לעשות סיום מסכת ולהוציא את הלומדים ידי חובה. יישר כוח על הקביעות.
תשובת הרב יובל שרלו: שלום וברכה א. הדבר הטוב ביותר הוא לשאול אותם לגבי עמדתם. ב. עמדתי באופן כללי היא, ששיעורי תורה שמצויים באינטרנט נועדו להורדה, ולהפך - כל המרבה הרי זה משובח, וטוב שילמדו תורה כמה שיותר. כל טוב
שו"ת אגרות משה (חלק יו"ד ד סימן לו) ט. המצווה שיש על כל אחד מישראל ללמוד את כל התורה שהוא לימוד תלמוד בבלי שלא בעיון וגם משמע מהרמב"ם שאיכא מצווה חיובית על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את כל התורה, שהרי נקט גם חיוב זה בפ"א ה"י, שהוא החיוב שעל כל אחד ואחד מישראל שצריך ללמוד עד יום מותו מטעם דכל זמן שלא יעסוק בלמודו הוא שוכח, שמזה הכרח שגם צריך ללמוד, דאל"כ לא היה שייך לאסור השכחה. אבל חיובו הוא רק בזמן שקבע לקיים מצוות הלימוד, והיינו שצריך להשתדל שילמוד בכל יום פרק אחר. אבל הוא לימוד שלא בעיון, שהרי א"א בזמן קצר ללמוד בעיון. אלא שהלימוד בעיון לא שייך למצווה זו שנאמרה בפ"א, ששייך לקיימה אף אלו שלומדים רק זמן קטן ביום וזמן קטן בלילה. והוא מקור ללימוד דף גמרא שהיה ברוב ערי ישראל ואולי כולן שהיה חברה ש"ס, בין ללמוד בחבורת בע"ב כל הש"ס והרב למד זה עמהם, בין לחלוקת הש"ס לבע"ב היכולין ללמוד גם בעצמן שילמדו בהעיר כל הש"ס גם ע"י הבע"ב. וכשהיו בעיר הרבה בתי כנסיות, היה זה ברוב בתי כנסיות בכל ביהכ"נ לעצמה. וכשהתחילו מתרשלין בזה, הונהג ע"פ הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל שהיה אב"ד ור"מ בלובלין, שיהיה דף יומי כללי קבוע בכל העולם. שבלימוד זה מקיימין לימוד כל תורה שבע"פ שנכתבה ע"י ר' אשי ורבינא, שזה שייך להחשיב כולה תלמודא - אף שאין לומדין גם תלמוד ירושלמי, מחמת שקשה הלימוד בירושלמי מפני שאין עליו פירוש מבואר בלשון קצר וברור ונכון כפירוש רש"י על הבבלי - מחמת שהתלמוד בבלי עיקר להלכה. וגם דורות הקדמונים היו הרבה, גם חכמים גדולים, שלא למדו את הירושלמי, וגם הרבה שלא ראו אותו מפני שלא העתיקו אותו הסופרים כל כך כהבבלי. שלכן החשיבו לעניין הלימוד דתושבע"פ שחייבו גם את בע"ב ללמוד, רק תלמוד הבבלי. שזה למדו בע"ב בחברות הש"ס שהיו בהעיירות, וגם קביעות הדף היומי רק בתלמוד בבלי. אבל עכ"פ קיום המצווה כראוי לא נתקיים בזה, וגם ליכא חיוב הכרחי ממש על כל אחד ואחד, ולא נחשבו עבריינין בזה.
תשובת חברים מקשיבים: שלום רב לשואל היקר. השאלה שלך היא שאלה בהחלט טובה. הרבה אנשים מתלבטים בשאלה שלך, עומק מול הספק. ברור לכולם, שלא צריך ללמוד בעומק כזה שמספיקים רק דף אחד בשנה, ומצד שני לא ללמוד בהספק שלא מבינים כלום, אך באמצע יש כמה גישות. לעניות דעתי, עדיף לתפוס מסכת אחת וללמוד אותה בנחת עם חזרות, וכך לסיים את הש"ס תוך כחמש עשרה או עשרים שנה, מאשר ללמוד את הכל מהר בשטחיות ולא לחזור על זה כלל. לימוד הדף היומי נועד לבעלי בתים, שחוזרים עייפים ממקום עבודתם ולא יכולים כל כך להתרכז ואין להם זמן לעשות חזרות, ולכן עדיף שלא ייצאו בלא כלום, ולכן כדאי להם לכל הפחות לקבל עולם מושגים על הש"ס ולהתמיד בתורה. אך אתה כבחור ישיבה ודאי יש לך כמה שעות ביום של לימוד תורה ועדיף לנתב אותם לא רק לכמות אלא גם לאיכות. במיוחד הדברים אמורים כשאתה מעיד על זה שהלימוד הזה מלחיץ אותך, זה ודאי לא טוב ולא מה שה' מצפה ממך בלימוד תורה שלך. דווקא בישיבה הגבוהה הרבה אנשים מפסיקים ללמוד את הדף היומי למרות שיש יותר זמן כביכול, כיוון שהם מגלים איזו מתיקות יש בלימוד מעמיק עם חזרות. כיוון שבסופו של דבר יש יתרון בלימוד הדף היומי, והוא שהאדם יוצר לעצמו מסגרת מחייבת וזה מגביר לו את שעות לימוד התורה בחייו, כדאי שתעשה לעצמך מסגרת חלופית שתהיה 'מלחיצה' באותו אופן מבחינת הזמן שאתה צריך להשקיע בלימודו, אך לא מלחיצה בתוכן שלה. כגון ללמוד את מסכת מגילה עמוד ביום ולסיים אותה כעבור חודשיים עם חזרות.