סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פורום פורטל הדף היומי

כללייג ניסן תשע"ט08:18"הכח להתחיל מחדש" / ‏לינקוש
חלפו מספר שניות. מרן הגרי"ש זצ"ל התנער ימינה ושמאלה – כאדם שמנסה לנער מעצמו חלום ביעותים. פתח את הגמרא הגדולה והחל לקרוא בקולו המתוק – כמאז ומקדם…

"הכח להתחיל מחדש" – מכתבו של לומד 'הדף היומי'

היום מסיימים המוני בית ישראל את מסכת חולין בדף היומי, ומחר מתחילים בלימוד מסכת בכורות. המכתב דלהלן, שפורסם לפני חמש שנים בגיליון 'איש לרעהו' (פר' מצורע), נושא בקרבו מסר נפלא ומחזק לקראת ההתחלה החדשה המצפה לנו מחר, ובפרט לאלו שנשרו היכן שהוא באמצע מסכת חולין. קראו ותחי נפשכם!

*

מזה עשרות שנים שאני משתדל ללמוד דף גמרא ליום. בעבר הייתי חוזר על הדף פעמיים-שלוש, אך לפני כשנתיים הרגשתי שבכך אני לא מתקדם… החלטתי להתחיל להבחן בכל חודש על 30 דף גמרא עם רש"י ותוספות. המבחן מהווה 'מחייב' רציני: א) ללמוד יותר בעיון – לשים יותר לב לכל פרט. ב) לחזור חמש-שש פעמים על כל דף, במקום פעמיים שלוש.

במבחן הראשון קיבלתי קרוב ל-90 אחוזים. תוצאה טובה בהתחשב בעובדה שכבר עשרות שנים לא עשיתי שום מבחן, ושהכישרון או הזיכרון שלי לא נחשבים כטובים במיוחד. בחודשים שלאחר מכן לא היו הציונים כל כך טובים – הכל בהתאם למידת ההשקעה. מחובתי לציין שאין לי מהמבחנים 'מתן שכרה בצידה'. הם נועדו אך ורק לשם דרבון להתייחס לכל דף גמרא יותר ברצינות, לסכם את הדפים ולהשאיר לעצמי תמונה ברורה של כל דף גמרא.

אינני אברך השקוע כל היום אך ורק בתורה, ואני טרוד בפרנסת ביתי, אך לפני כחצי שנה החלטתי להשקיע יותר ואכן ראיתי פרי בעמלי. הציון טיפס מ- 84 ל-87, ובהמשך ל-97 אחוזים. שמחתי ואמרתי: הנה, אני מצליח! החלטתי למצות את ההשקעה עד למקסימום. הצבתי לעצמי יעד ברור למבחן הקרוב: 100-97 אחוזים!

הגיע יום המבחן, הצצתי בדף השאלות ו… האותיות השחורות יצרו מול עיני ערפל כבד. מסך שחור. אישוני עיני החליקו במהירות משאלה לשאלה, רק כדי לשים לב שמשהו השתבש. הרגשתי שאני לא יודע בוודאות את התשובות, או שהן חלקיות ואינני זוכר חלק נכבד מהפרטים. איך אומרים? -"לא הבנתי מה קורה לי!" לא הצלחתי להסביר לעצמי מדוע. לפני מבחן זה קמתי מוקדם לפנות בוקר כמה פעמים ואף חזרתי שוב ושוב על שלושים הדפים, אך הריכוז והזיכרון היו ממני והלאה.

סיימתי לכתוב את התשובות שידעתי, וכבר לא הייתי צריך לחכות לציון. כאשר עיינתי בדף התשובות שניתן לי מיד עם מסירת המבחן. ידעתי מראש מה אני עומד לקבל… התחושה הקשה התחזקה. פיק ברכיים. ייאוש עז. "משבר" (מלעיל) שכבר שנים לא הרגשתי.

צעדתי מחוץ לאולם בו התקיים המבחן, ושאלתי את עצמי 'מה לי ול'צרה' הזאת?' בשביל מה ובשביל מי אני צריך להתאמץ כל כך אם אינני רואה פירות? היצר-הרע אפילו טען שהמחשבות הללו חיוביות, משום שאם המבחן מסב לי כזה צער, ממילא הוא פוגע בכל "טעם הלימוד" שיש לי…

*

באותו בוקר בו קם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מהשבעה אחר הרבנית ע"ה, הבחין אחד הנכדים שהוא יושב על יד הסטנדר ובוהה באויר – התנהגות נדירה ביותר אצלו, אם בכלל. "האם הסבא מרגיש טוב?" התעניין. והתשובה הכאובה הכתה באידיש: "עס איז זייער שווער, עס איז זייער שווער" (=זה מאוד קשה, זה מאוד קשה – הפטירה של אשתו). הנכד איבד את מילותיו, שכן באמת מדובר בכאב עצום כפי שאמרו חז"ל (סנהדרין כב:) "אין אשה מתה אלא לבעלה"…

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר