אצטט מעט ממאמרו:
"כלומר, שכבר אז צורת כדור הארץ היתה מפורסמת בעולם, ואותו כדור שבידי הפסילים סימל את כדול הארץ."
"וצריך ביאור, הכיצד איזכור של אמצע וצדדים השייך בדבר שטוח, מתיישב עם היות כדור הארץ כדור?"

רבים דיברו על נושא זה, ואצל רבים השתרשו טעויות שנובעות מחוסר ידע לגבי ההיסטוריה של המדע והמדע של גדולי ישראל. בעיקר, חוסר ההבנה שבמהלך ההיסטוריה היו עליות ומורדות, ושינויים גדולים בין הידע שהיה נפוץ באזורים השונים.
אז אתמצת (ומי שמעוניין בהרחבה מוזמן לקרוא את המאמר "באהלי שם" שניתן להורדה באתרנו):

אצל חכמי יוון, מתקופת אריסטו, היה ברור ומוכח בראיות מוחלטות שהארץ כדורית. יתכן שגם דברי הירושלמי קשורים לזה, שכן אלכסנדר מוקדון שמוזכר בירושלמי היה תלמידו של אריסטו (אם כי הראיות שם לא מבוססות על זה שעלה וראה את הארץ, כדברי הירושלמי, וגם עצם לשון הירושלמי בזה לא כ"כ מובנת).

מאידך, אצל הבבלים/שומרים/אכדים היתה תפיסה שהארץ היא עגולה ושטוחה, ובקצוותיה נוגעת (או: כמעט נוגעת) בשוליה של כיפת השמיים, שהם "רקיע" ממשי (כפשט לשון הגמרא חגיגה טו.). (היו אצלם שלושה רקיעים זה מעל זה).

בימי הביניים - תקופת הראשונים, רמת הידע באירופה ירדה מזו של חכמי יוון (בעיקר עד המאה ה-12/13 שבה קמו האוניברסיטאות, אבל גם אחריהם). לעומת רמת הידע בארצות האסלאם (כולל ספרד ואיטליה) שבהן הידע המוסלמי קיבלמחכמי יוון (ספריהם תורגמו לערבית), ואפילו הוסיפו עליהם מעט.

ועכשיו לעולם התורה - התלמוד הירושלמי הושפע מהידע היווני (כולל גם הארמית הירושלמי) לעומת התלמוד הבבלי שהושפע מהפרסים/בבלים (כולל שפתו, כנ"ל).
כך מובן שבירושלמי מפורש שהארץ כדורית, לעומת הבבלי שבסוגיה האסטרונומית הגדולה ביותר שבו - פסחים צד.-צד:, מוכח שהארץ שטוחה, ושזוויות הכוכבים זהות מכל מקום בארץ (מה שכמובן לא מתאים למציאות של כדור, כפי שדנו רבות היוונים). כך גם חישוב גודלה של הארץ בסוגיא שם מתבסס על ארץ שטוחה לעומת רקיע ועוביו, כמו גם דברי הגמרא שם שבלילה החמה ש"מתחתינו" מחממת את המעיינות (מה שלא אפשרי אם מדובר בכדור).

לכן הגמרא על מרכז העולם לא קשה, וגם ברש"י לא ברור כלל שהוא הכיר את הירושלמי הנ"ל (לרשי לא היה כל הירושלמי).

יש להדגיש שבתוס' לא ברור שהוא הבין את כדוריות הארץ כמו שאנו מבינים אותה. מתוס' חגיגה יב. ופסחים צד. מוכח שהאוקיינוס גדול מאוד ביחס לארץ, ויתכן שכוונתו כשיטת ספר רזיאל המלאך, שחצי כדור שקוע באוקיינוס שטוח עצום שמגיע עד קצוות הרקיע. גם לתפיסה זו, שייך להבין שיש מרכז, גם אם הארץ כדורית.

לגבי ירושלים מרכז הארץ - זה לא קשור רק לכדוריות הארץ, אלא כפי שהרב כוכב הדגיש, גם ליבשות עצמן. בתוך העולם המשכיל של ימי הביניים, קרי המוסלמים, ממשיכי היוונים וחכמי ישראל שבארצות אלו, היתה מחלוקת האם ירושלים באמת במרכז העולם (וכך סברו גם האירופאים, א"כ הידע שלהם היה דל מאוד בתחום), או שהיא כ-24 מעלות מזרחה משם, כך סבר תלמי ועל פיו גם הרמב"ם.