כשל כוח הסבל: סיפורה של ישיבת חכמי לובלין

מוזיאון ישיבת חכמי לובלין שנפתח לאחרונה מציג מסמכים מהתקופה הקצרה שבה פעלה הישיבה ומנציח את המוסד המפואר ואת העומד בראשו, מייסד מפעל הדף היומי

מאת משה פינצ'וק | כ״ו בשבט ה׳תשע״ח (11-02-2018) | מקור ראשון

הייתה זו גאווה מיוחדת לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, תזמורת צבאית הוזמנה והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים (ביטאון הנוער הגרמני, "דויטשה יוגענד צייטונג", פברואר 1940).

הקורא עדות ראייה זו של חייל נאצי על סופה של ישיבת חכמי לובלין לא יכול שלא להיזכר בתיאור שרֵפתו של רבי חנינא בן תרדיון הכרוך בגווילי ספר תורה, ורואה אותיות פורחות באוויר (מסכת עבודה זרה יח ע"א). הצורר הגרמני היטיב להבין כי ליבה החי והפועם של הישיבה נמצא בספָרֶיה ולא בקורות ביתה. בבניין הם לא נגעו, והוא עומד בתפארתו עד עצם היום הזה, אולם את הספרים הם שרפו עד אפר. בימים אלו ממש, גיליונות חדשים נפרסים שם בישיבת חכמי לובלין ואותיות שפרחו חוזרות למקומן. נעשים גם מאמצים לאתר ולקבץ את הספרים הבודדים שנותרו לפליטה ומפוזרים היום בארבע קצות תבל. זכות גדולה נפלה לידיי ולמרכז למורשת ישראל במכללה האקדמית נתניה להיות שותפים פעילים בהקמת מוזיאון זה המנציח את ישיבת חכמי לובלין, את הדף היומי ואת אביהם – הרב מאיר שפירא.

כרטיסי קבלה לישיבה

ישיבת חכמי לובלין הוקמה בלובלין בשנת 1930 על ידי הרב רבי מאיר שפירא. הישיבה שכנה במבנה מפואר בן שש קומות שנבנה במיוחד עבור הישיבה. הישיבה הייתה אליטיסטית וקיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים שזיהו בהם פוטנציאל למנהיגות וגדלות בתורה. למדו בה כ־400 תלמידים. בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון ובשנת 1940 פיזרו הנאצים את הישיבה ושרפו את ספריה בכיכר השוק. למרות שנות קיומה הקצרות, הישיבה עשתה רושם עז בעולם היהדות מאז ועד היום. השאיפה למצוינות ולגדלות שאפיינה את הישיבה, כמו גם מפעל הדף היומי, שנועד לכל יהודי באשר הוא שם, הותירו חותם בעולם היהדות. בניין הישיבה הפך למקום עלייה לרגל לכל יהודי שמבקר בפולין, כסמל למורשת היהדות שלפני השואה.

אחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים. בשנת 2004 הוחזר הבניין לקהילה היהודית ובשנת 2013 נפתח בו מלון "אילן". שטח מכובד מהבניין הוקצה לטובת מוזיאון שיתעד וינציח את הרב מאיר שפירא ואת שני מפעליו הגדולים: ישיבת חכמי לובלין ומפעל הדף היומי. לפני כשנה מינתה הקהילה היהודית את ד"ר גרז'ינה פבלק, ראש מכון משה שור בוורשה, לאוצרת המוזיאון. בזכות הזמנה משליחי "תורה מציון" בוורשה, הרב משה וחוה בלום, נוצרו קשרים הדוקים בין המרכז למורשת ישראל במכללה האקדמית נתניה ובין מכון משה שור והעומדת בראשו ד"ר פבלק. בימים אלו מקיים המרכז קורס באמצעות סקייפ יחד עם המכון. בעקבות קשרים אלו, הזמינה ד"ר פבלק אותי ואת המרכז למורשת ישראל לקחת חלק בהקמת המוזיאון יחד עם גנזך קידוש השם. לפני כמה שבועות, במוצאי י"ט כסלו, חגגנו את פתיחת המוזיאון בלובלין בנוכחות ר' מאיר ושפרירה שפירא, מצאצאיו של הרב מאיר שפירא, אנשי הקהילה היהודית וראשי העיר לובלין.