דרך רש"י להפנות לאחת המקבילות גם אם יש עוד.
כגון:
רש"י מסכת בכורות דף כו ע"א: "אבל - באמת וחבירו בעירובין בפרק בכל מערבין (דף לח) בסופו".
אפשר שהמציין טעה וכוונת רש"י לסוף הפרק ממש - במסכת עירובין דף מא ע"א "אמרו לו: אבל".
ואמנם אותו לשון נמצא לפני כן ג' פעמים בדף לח ע"א: "אמר להן: אבל", "אמרו לו: אבל", "אמר להן: אבל".
וגם כבר בתחילת הפרק שם יש לשון זה, בדף ל ע"ב: "אמרו להן: אבל".
וגם במסכת כתובות דף יג ע"ב: "אמרו לו: אבל".
וכן במסכת נדה דף ג ע"ב: "אמר לו: אבל". ושם בדף כז ע"א: "אמר להן: אבל".

יתר על כן, הנה מקום שרש"י ציין לשני מקומות - רש"י מסכת נדה דף נה ע"א:
"שעבדן או הילך בהן כדי עבודה - כדרך שרגילין לתת עור לפני דורסן ושיעור עבודה מפרש בברכות (דף טו) ובפסחים (דף מו) כדי מיל.
והוא במסכת ברכות דף טו ע"א: "ועד כמה? עד פרסה. והני מילי - לקמיה, אבל לאחוריה - אפילו מיל אינו חוזר; [ומינה] - מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר".
ובמסכת פסחים דף מו ע"א: "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - אפילו מיל אינו חוזר. אמר רב אחא: ומינה, מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר".
אבל נמצא אותו לשון ממש גם במסכת חולין דף קכג ע"א: "א"ר יוסי בר' חנינא: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - אפילו מיל אחד אינו חוזר רב אחא בר יעקב אמר: ומינה, מיל הוא - דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר".

חפש בכל המקומות שרש"י ציין למסכת אחרת: "בברכות" "בשבת" "בע[י]רובין" וכו' ותמצא עוד מקבילות.