כפי שהודית בעצמך גם הרמב"ם מודה שאפילו חרישה ממש שתעשה רק לצורך הוצאת עפר יהיה פטור, אם כן מניין לך שיחייב לעולם בחפירה להוצאת שופר?!?

לגבי טענתך ש"אנא שים לב:
למעלה כאן בדיון כתבת כי מי שחופר בקרקע כדי להציל, אין בכך איסור כלשהו, משום ש "עדיין יש לפוטרו מצד מלאכה שאין צריך לגופא".

טעית בפירוש המילה "לפוטרו" שכוונתה כידוע פטור אבל אסור מדרבנן ולא כטעותך "איו בו שום איסור"
רמב"ם הלכות שבת פ"א הלכה ג':
"וכל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור--הרי זה פטור מן הכרת, ומן הסקילה, ומן הקרבן; אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת: ואיסורו מדברי סופרים, הרחקה מן המלאכה; והעושה אותו בזדון, מכין אותו מכת מרדות. וכן כל מקום שנאמר אין עושין כך וכך, או אסור לעשות כך וכך בשבת--העושה אותו דבר בזדון, מכין אותו מכת מרדות."

כפי שכבר ציינתי מקודם אכן טעיתי בכך שסברתי שר' יהודה מחייב בכך, האמת שגם ר"י וממילא גם הרמב"ם פוטרים (מדאו' ואוסרים מדרבנן) במקרה כזה.
וממילא מש"ל שגם לרמב"ם חפירה לצורך הוצאת עפר\שופר פטור אבל אסור מדרבנן בלבד