כאן הובאו מספר פירושים.

וראיתי כעת בשם הפרי מגדים (באגרתו המופיעה בראש ספרו "פרי מגדים" על שו"ע או"ח) שכותב שיש הבדל בין הפירושים של המילה תיקו, ויש בזה נפקא מינה להלכה, האם אפשר לפשוט ספק זה - כי חז"ל קיבלו בקבלה אימתי פירושה של המילה תיקו הוא "תיק" , ואז יש מקום לפשוט אותה, ומלבד זאת, תיקו שכזה יהיה הדין ספק דרבנן לחומרא שהרי אין זה ספק שהוכרע כי אין בו הכרעה, אלא ספק ידיעה וחסרון חכמה. לעומת זאת כשהכוונה תיקו היא תקום או תשבי יתרץ וכו', אזי הספק הוקבע לספק ללא הכרעה, אי אפשר בשום אופן להכריעו לצד אחד, עד שיבוא אליהו, והדין הוא ספק דרבנן לקולא [אם מדובר בדין דרבנן].