במחזור השמיני (הגיע אלי במייל היום):

התכבדתי להביע את ברכתי אם כי קשה לי לדבר. גם מפאת מצב בריאותי אך מפני כבוד הציבור וכבוד התורה, אומר מילים קצרות.

בברייתא שבסוף מסכת נדה: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות". המובן בביאור הדרש הוא פשוט. הפסוק הזה נאמר בחבקוק ג'. ובתחילת הפסוק הזה כתוב: "עמד וימודד ארץ", השי"ת מדד את הבריאה, לאחר שסיים את היצירה, ומדד וסידר כמה לתת לכל אחד, "ראה ויתר גויים, ויתפוצצו הררי עד". "שחו גבעות עולם", ואז "הליכות עולם לו"! כשה' מסדר את עולמו, הגבוהים והרמים מונמכים ומתפוצצים, אלו שהיו "גבעות עולם", ברום עולם - "שחו", הושפלו, אבד זכרם. מי עושה כל זאת? - השי"ת בבואו לסדר את עולמו! אבל אומר הנביא בדבר ה': "הליכות עולם לו"! - "אל תיקרי הליכות אלא הלכות"! בזמן הנהגה כזו בעולם, כשהקב"ה בא לפקח על הארץ (כפי' רש"י שם, שהשי"ת דן את העולם מידה כנגד מידה), ראה ויתר גויים, מפוצץ אומות, והררי עד מתפוצצים וגבעות עולם שחו. בזמן הנהגה כזו כל החיים סואנים ורועשים, והרבה הרבה נסחבים עם שאון החיים, ואז אין שואל ואין דורש ואין מבקש, וכל סדרי החיים נהפכו - מה היא אז העצה היעוצה? והנביא בדבר ה' נתן את העצה: "הליכות עולם"! ע"י הלכות הקבועות, בלי שום צירופים של דעות ומחשבות ורעיונות משדות זרים, שכל אלו אינן עומדים בפני הנסיון, היום יש לו דעה והשקפה זו, ומחר אחרת, אבל הלכה קבועה עומדת לעד! והתורה היא נצחית לכל הזמנים. יהודים יקרים ואהובים! זה הוא הדף היומי! שהיהודי ילמד, יכנס לבית המדרש, אז הוא מאושר, איננו עושה טובה לאף אחד, אלא אך ורק מיטיב עם עצמו ועושה את עצמו למאושר באדם. כשהוא לומד אז הוא בז ולועג לכל צרות וטרדות העולם הזה.

אמנם כן הוא מודאג בעניני פרנסה, מאין יבוא עזרו? - הוא לומד דף גמ' ואז הוא מתמלא בכזה מין אושר וחדוה וביטחון בהבורא יתברך: אה, בודאי השם יתברך יעזור!

יהודים יקרים! האם בתביעה אנחנו באים אליכם כשאנו מציעים לכם ללמוד את הדף היומי? האם עול כבד באנו להטיל עליכם? לא ולא! אדרבה! אנחנו באים להנעים לכם את החיים ולעשותם מאושרים בלימוד הדף היומי! היכנסו נא לבית המדרש, הפרישו לכל הפחות שעה אחת מהיממה ללימוד הדף היומי ואז ימתקו וינעמו לכם גם שאר 23 השעות שביממה. תהיו מאושרים. טעמו נא זאת! טעמו וראו כי טוב ה'! כמה מאושר הוא הלומד! ועל כן יש לאדם לקבל על עצמו בקבלה גמורה להמשיך כל יום ללכת ללמוד (ומובן שלא מדובר במקרה אונס). איך נראית השב"ק אצל היהודי! איזה עונג! הוא מלך ואשתו מלכה ובניו בני מלכים. הוא נח מיגיעו כל השבוע, המוח פנוי לקלוט דברי תורה, רעיון מלבב, וספרים ודברים שמחזקים. והכל בא מלימוד התורה! ובכל עיירה ועיירה של יהודים היו כל מוסדות התורה והחסד מפותחים: תלמודי תורה, גמילות חסדים, והכנסת אורחים וכו' וכו' - כל החיים מסודרים ומאושרים על פי התורה הקדושה, והכל נבע מהמתיקות של הקביעות בלימוד התורה.

אחים יקרים ואהובים! האזינו נא היטב! לאחרונה מהלכות בקהל דעות משונות אשר לא ידעום אבותינו ואבות אבותינו, העתונות וכלי התקשורת הם טריפה! הם משמיעים לקהל דעות נלוזות ונפסדות ומזויפות של מסיתים, כזבנים, ומדיחים, ומשיחי שקר המתיימרים לדבר בשם דעת תורה ולהציע לפני עם ישראל דרכים של מלחמות וכיבושים, אשר אין כן דרך התורה הקדושה לחקות את דרכי הגויים. ליהודים אסור להתערב בפוליטיקה העולמית, יהודים צריכים להיות לחוד, וללכת רק בדרך היהדות של "בגויים לא יתחשב". אסור ליהודים לשלב את עצמם ולשייך את עצמם לפוליטיקה של הגויים, כי התערבות איזו שהיא בפוליטיקה שלהם וזיקה לאיזו אומה שהיא, עלולה ח"ו בהמשך הזמן להיות לרועץ ולמכשלה ח"ו. עלינו לחזור לשיטות הישנות שלנו. השיטות שהוכיחו את עצמן בכל הדורות, שרק התחזקות בלימוד התורה וביראת שמיים אמיתית ובקיום המצוות - הם ורק הם הערובה לחיותנו וקיומנו ואושרנו והצלחתנו.