אודה למשתתפי הפורום, על מתן תשובות לכמה שאלות שעלו בראשי בעקבות לימוד דף ב:

1. שאלת המשנה "מאיתי קורין את שמע בערבין" - האם הכוונה לשלוש פרשיות ק"ש או רק לשתי פרשיות ראשונות? בפשטות נראה שהכוונה רק לשתי פרשיות ראשונות, שכן רק בהן נאמר "ובשכבך ובקומך".

2. הגמרא שואלת מדוע לא ישנה שחרית ברישא ומתרצת ששנה ערבית ברישא משום שלומדים זאת מהפסוק "ובשכבך ובקומך" או מהפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר", ולכאורה לא מובן מה ה"א של הגמרא, והרי היום מתחיל מהערב, ולכן אך טבעי שיתחיל מהערב. אמנם בתוס' הסביר שהכוונה היא כמו בתמיד של בוקר, אבל עדיין לא ברורה לי הה"א.

3. הגמרא אומרת שהתנא התחיל בזמן ק"ש של ערבית, לאחר מכן דיבר על זמן ק"ש של שחרית, עסק בברכות ק"ש של שחרית, וחזר בסוף דבריו לערבית וסיים בברכות ק"ש של ערבית. לכאורה לא ברור הסדר. נראה שאם במשנה העוסקת בברכות ק"ש היה מתחיל בברכות של הערב ולאחר מכן דן בברכות של הבוקר, אז היה סדר יותר טוב שכן המשנה הראשונה עוסקת בזמן ק"ש של עברית, השניה בזמן ק"ש של שחרית, ואיידי דתנא זמן ק"ש של שחרית וערבית, בא לבאר ברכות ק"ש של ערב ולאחר מכן של בוקר וכפי שהגמרא מסבירה מדוע תני ערבית ברישא.

4. "ובא השמש וטהר" - ביאת שמשתו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. מדוע הגמרא לא מציינת גם הסיפא של הפסוק "ואחר יאכל מן הקודשים", שכן גם מהסיפא של הפסוק נלמד הדין של הגמרא.

5. חידה: מדוע נאמר "מאימתי קורין" ולא נאמר "מאימתי קורא", ובענין זה הרי ציין במשנה בהמשך "בשחר מברך" בלשון יחיד ולא בלשון רבים?! (הגר"א משיב על כך ב"שנות אליהו").

ברכה והצלחה,

נזכה בעזרת ה' ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים, ולכוון לאמיתה של תורה.

אלעד