הקב"ה לא מונה דפים אלא שעות לימוד וגודל המאמץ. לפום צערא אגרא! שכרך רב ועצום. לוואי מחלקך יהא חלקינו.

בכל מקרה למדת כבר אחוז מהש"ס. הקצב בודאי יעלה, ותזכה לסיים ש"ס במהרה.

מעשה באדם אחד עשיר בארה"ב שהיה רחוק מהיהדות, ובנו נסחף לישיבה קדושה ונעשה אברך יקר. האב היה תומך בו כלכלית, אבל לא הבין כלל את עולמו הזר והמוזר של בנו. יום אחד ביקש האב מבנו ללמוד עמו חברותא גמרא!. הבן החל ללמוד עמו כל יום כחצי שעה מסכת ברכות. האב היה אדם סקרן אבל לא ידע ממש כלום. על כל מלה הוא שאל שאלות רבות וכל מושג ניסה להבין, והבן מכבדו ומבאר לו באריכות כחפצו. היו ימים בהם למדו שורה אחת בלבד, כשהספיקו ממש כמה שורות זה היה כבר הרבה. כעבור כמה שנים של לימוד רצוף שכזה סיימו דף אחד!!

בקש האב מבנו לערוך לו סעודת סיום. היות שהוא לא צופה שיזכה לסיים אי פעם מסכת שלימה. הוא רוצה לשמוח עם הדף היחיד שזכה לסיים. הלך הבן ושאל את רבי משה פיינשטיין - גדול הפוסקים בארה"ב - האם ניתן לערוך סיום על דף. אמר לו רבי משה שלפי הנתונים האלו זו אכן שמחה עצומה והסיום הוא סיום חשוב עד כדי כך, שהוא עצמו, רבי משה, חפץ להשתתף בו!

הערב נבחר, הסעודה נערכה ברוב פאר והדר. רבי משה בכבודו ובעצמו אכן הגיע להשתתף ואף נשא דברים לכבוד האירוע הנדיר. האב לא היה מאושר ממנו בתבל!

באותו לילה החזיר האב את נשמתו לבוראו!

אשרי מי שזוכה להתחיל ללמוד בגיל צעיר, וכבר סיים אחוז, ועוד היד נטויה לסיים את כל הש"ס ולחזור עליו כמה פעמים. כמה השמחה גדולה! בעת רצון מופלאה זו יזכה אותך ה' באריכות ימים ושנים, בבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, מתוך עושר והרחבה וכל טוב!