המראה אינו פעולת הראייה אלא הוא הדבר שאותו האדם רואה וכן הריח וכן בדיוק הקול. האדם רואה מראה של הקדש, מריח ריח של הקדש ושומע קול של הקדש.

פעם הייתי בביתו של תלמיד חכם נכה מאד לא עלינו. וראיתיו מתחבט מאד. לשאלתי הוא אמר שרוצים להסיע אותו לחתונה משפחתית, והוא נהנה מהנגינה, והשאלה שלו היות והוא חושש להא דנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו, כי הוא לא מסוגל לשמח, ולכן באמת הוא לא אוכל מאומה, אבל מהנגינה אין בידו שלא ליהנות, והוא דן לדמות את זה לענין קול אין בו משום מעילה ולסוגיות של אי אפשר ולא קמכוין. ואכמ"ל.

נסיתי לבאר לו שעצם השתתפותו משמחת ולא נחה דעתו כל כך, עד שיעצתי לו לכתוב שיר לכבוד החתן, (הת"ח הנ"ל הוא משורר בחסד עליון), ואכן הוא קיבל את עצתי וכתב שיר נאה מאד ועמוק.