מאז ומתמיד קשה לי מאוד דיונים הלכתיים שהגמרא/הראשונים/האחרונים
עושים על גבי סוגיות אגדתא...
אולי דברי הגמרא לא באים לשקף מציאות אלא רק להביע רעיון כלשהו (ולכן המספר 40).
אין לי כיוון ברור בכלל - אני רק מעלה זאת כתהיה.

[ולכן גם אין מקום לדיון הלכתי על משמעות השם "יד הנפץ" - כגון: האם יש לקרוא לו מדי יום בשני שמותיו או רק באחד מהם? האם היד רק מפוצצת/מנפצת אחרים או גם את עצמה? כיצד הדבר מתרחש, האם כבר בנגיעה ראשונה? וכדו' - כיוון שברור שזהו כינוי בעלמא (ולא השם האמיתי) שבא כנראה לבטא רעיון שחשבת עליו בזמן שקבעת לעצמך כינוי זה]