קרובי משפחה של הנוסחא לעיל הם:

"כל אחד והאמת שלי"
"איך נבדיל בין פשט לדרש? דרש זה ההבנה שלך ופשט זה ההבנה שלי"
"כל מקום שפסק חכם פלוני כמותי הלכה כמותו" ובשינוי קצת "הלכה לעולם כמרן השו"ע אא"כ אני פוסק אחרת"

בניגוד לכותרת הדברים נכתבו ברצינות גמורה, כל ת"ח אמיתי אמור להיות בטוח לחלוטין שדבריו שאומרם 'בשם התורה' הינם היותר קרובים לאמת שאפשר, ולהלחם בטוען טענות אחרות בשם התורה, זהו הדלק ל'מלחמתה של תורה'.
ההבדל בין מחלוקות לשם שמים לאלו שאינן כאלה הוא במקרה ובר הפלוגתא מצליח להביא טיעונים שמראים שדבריו קרובים יותר לאמת, האם תקבל דבריו כי אתה מחפש אמת או תדחה אותם משום שאתה רק מחפש 'לנצח'