להלן מדגם ממסכתינו
1)ארבעה אחין. ולא מתייבמות. מפרש טעמא בגמ' משום זיקה דכיון דתרוייהו זקיקן להאי ולהאי קמא דמייבם פגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו:

גם כאן אפשר שרומז שענין זה נלמד בגמרא במכוון למספר ארבעה

2)הבא על יבמתו שוגג. כסבור שהיא אשתו או אשה אחרת:

כאן המדפיסים לא שמו נקודה אבל רש"י מדלג את המילה "בין" וברור שהסרו של רש"י הוא גם על המילים הראשונות שציטט מתחילת הפרק

3) אלמנה לכהן גדול: הכניסה לו עבדי מלוג. מה שהאשה מכנסת לבעלה ושמה לו לקבלם עליו באחריות כתובתה כמו שכותבין ודא נדוניא דהנעלת ליה והוא מוסיף כנגדן וכותב סך הכל קבל עליו פלוני כך וכך בכתובתה קורין צאן ברזל ויש שמכנסת ממון הרבה ואינה כותבת כולו בכתובתה ומשיירת לעצמה הן נכסי מלוג והבעל אוכל פירות והקרן שלה קיים ואם מתו מתו לה או פחתו פחתו לה לשון צאן ברזל קרן קיים שאין פוחת ונפסד שאפילו מתו כולן אחריותן עליו לשלם לה כשימות או יגרשנה:

אין לי כרגע הסבר מיוחד

4)יש מותרות. כהן הדיוט שנשא את האלמנה. ה''ה לבתולה דכשמת נעשית אלמנה ואסורה לכ''ג אחיו ובגמרא פריך ליתני בתולה:
כאן יתכן שרש"י רומז לדברי תוס' שפרק זה הוא כעין סיכום ואם הכותרת "יש מותרות " היה צריך ליכתוב גם אלמנה וגם בתולה ולכן הגמרא שואלת

5)נדון דנן

6)ואפילו שלשתן הדיוטות. שאינן (מסנהדרי עירן) ובגמרא פריך מאי דיינין:

כאן רש"י לא מצטט את תחילת הפרק מצות חליצה

7)אין ממאנין. יתומה שהשיאוה אמה ואחיה אלא מן האירוסין:

גם כאן רש"י לא מצטט את תחילת הפרק בית שמאי

8)חרש. כשם שכונס ברמיזה. מה טעם קאמר כלומר כקידושין . כך גירושין וכן פקח בחרשת ברמיזה כנס שרמז באצבע עד שנתרצית לו וברמיזה אם רצה להוציא יוציא:

כאן ברור שציטוט המילה הראשונה היא חלק מהפשט

9)האשה ושלום בעולם. שאין . שעת חירום דתימא בדדמי מאומד לבה אם פירש הימנה חדש או חדשים ודאי הואיל ולא חזר הרגוהו ליסטים דהואיל ולאו שעת חירום אי לא חזיתיה דמית חיישא לקלקולא שמא יבא לאחר שניסת ותהא מקולקלת כדאמר בהאשה רבה (לעיל דף פז:) ולא אמרה בדדמי:

כאן אפשר שרומז גם לענין שם הפרק "האשה שלום" ע"ש שלום בעולם ומבדיל בין "האשה רבה" שרש"י מביא בתוך דבריו

10)האשה שהלך בעלה כו' לא תנשא. הואיל ובלא בנים יצא בעלה:
כאן וודאי מפרש את כל הענין וכתב וכו' (גם בהאשה רבה כתב וכו')

בשאר הפרקים הביאור ברש"י הוא ממש על המילים הראשונות שהם שם הפרק

לסיכום המדגם ממסכת יבמות הוא לא חד משמעי לשום כיוון ויש לזכור שיש שני פרקים שרש"י לא מצטט שמם בתחילת הדיבור

לגבי כתב יד אני משאיר לידידי החוקרים לחקור זאת כי אני כרגע לא יכול להתפרש לתחום המחקר בהיותי כרגע עסוק בפשט בלבד הנראה לעיני