א. הסימן מוטעה וכבר הגיהו הש"מ דצ"ל קנז פשע = חזקיה, יוחנן, זעירי, פדא, שמואל ואושעיא.
ב. לחזקיה כנגד ששה בתי אבות. לכ' יל"ע אם הכניסו ביום א' את המותרות לשופר יום א, ולא הספיקו בית אב של אותו יום להקריבו, האם כשקרבים ביום אחר זה שייך להם, או ששייך תמיד לפי היום שבו קרבים, דהיינו הנודב ביום א' מכניס לקופת יום א'. ורק בית אב של יום א' רשאי להוציא משם, אם לא היום, יוציאוהו בית אב של יום א' הבא או עוד שבועיים. ונמצא שתרומות יום א' לעולם קריבות ביום א' ושייכות לבית אב של יום הקרבתו. ויל"ע.
ג. לזעירי כנגד פר ועגל וכו'. לכאורה יש כאן מחלוקת עמוקה עם קודמיו שפירשו שבשופרות נמצאים המותרות שהם נדבת ציבור לקיץ המזבח, ולדידיה מכניסים שם מעות לנדבות עולת יחידים.
ד. עוד יש לעיין דלכאורה צריכין הכהנים ליקח מקופת הפרים מכל מנה פר אחד. וכן על דרך זו מכל חמש סלעים עגל.
ואיידי חמש סלעים, אביא רעיון יפה לפ' השבוע. בפ' במדבר הלויים פדו בגופם את הבכורים, ואותן רע"ג העודפים פדו עצמם בחמש סלעים. אומר שם האבן עזרא דיש מכחישים למדו מכאן את המקור שכל בכור נפדה לדורות בה' סלעים (כוונתו אע"פ דבפ' בא כתוב רק תפדה ולא נאמר בכמה). וכ' האבן עזרא, דהם טועים, דבמדבר זו היתה הוראת שעה, והא דנפדין בה"ס לדורות, הוא קבלת חז"ל. והעולם תמה דהא אה"נ בכמה מקומות לא נתפרש ה' סלעים אבל בפרשתינו נאמר (יח טז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש.