var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=68344;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("68344","0","ביאור יושבי קרנות","11/02/20 10:37","טז שבט","תש"פ","10:37","איתיאל",""ולא שמת חלקי מיושבי קרנות".

מהם יושבי קרנות?

פרש"י: חנוונים או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה.

נראה שרש"י פירש "קרנות" כמו "קרונות". המילה קרון מתאימה לחנווני, שהיה נוסע בקרונו ליום השוק.

עיין כתובות טו. "בקרונות של ציפורי היה מעשה" - פרש"י: ביום השוק, שסיעות וקרונות ממקום אחר באות לשם (ובדומה במגילה ה:).

עוד ניתן לפרש:
לשון קרן הרחוב, היינו פינתו. מקום מתאים להתוועדות שיחה בטלה (באמצע הרחוב זה מקום הילוך עוברים ושבים. אך בפינתו אפשר להתקבץ לעמוד או לשבת).

ומעניין ביותר, בכריכת ש"ס הלכה ברורה, הדפיסו הערה שהרב זצ"ל גרס "יושבי קרו"ת" = קרקסאות ותיאטראות.","842","","2322","True","True","False","","1220","213.151.52.9","0","0","ברכות|כח ע"ב",""),new Message("68445","68344","הנוסח והמשמעות מבוארים במקבילות","13/02/20 16:19","יח שבט","תש"פ","16:19","דוד כוכב","מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כא:
"וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ כיצד מלמד שלא יתכוין אדם לישב עם יושבי קרנות בשוק. שכל זמן שאדם יושב עם יושבי קרנות בשוק נמצא בטל מן התורה שנאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד כי אם בתורת ה' חפצו (תהלים א' א'). רבי מאיר אומר מה ת"ל ובמושב לצים לא ישב אלו תרטיאות וקרקיסאות של גוים שבהם דנין את הנפשות להמית שנאמר שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב (שם כ"ו ה') ואין מרעים אלא רשעים שנאמר כי מרעים יכרתון (שם ל"ז ט') ומה הוא פורענותן לעתיד לבא שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים ועושי רשעה קש (מלאכי ג' י"ט) ואין זדים אלא לצים שנאמר זד יהיר לץ שמו (משלי כ"א כ"ד).
מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ושונה לתלמידיו ונזכר לו מה שעשה בילדותו אמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות בשוק".

מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ט:
"ד) ישיבת כנסיות של עמי הארץ. כיצד מלמד שלא יתכוין אדם להיות עם יושבי קרנות בשוק שכל זמן שאדם עושה כן בטל מדברי תורה שנ' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב".

מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ט:
"יהי רצון מלפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בתי כנסיות ובתי מדרשות ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. אמן נ"ס".

מסכת בבא קמא דף פב ע"א:
"ותיקן טבילה לבעלי קריין. שיהו קוראין במנחה בשבת - משום יושבי קרנות".
בשבת אין קרונות.

ירושלמי מגילה פרק ד הי"ב:
"ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות".

ברור שהנוסח במקורות הוא יושבי קרנות.
ומדובר בשוק, לכן כתב רש"י "חנוונים".
וכתב רש"י: "עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה", שהרי מבואר שעניינם שהם בטלים מתורה. בשוק - במקום מפגש הרבים (כבתי קפה ומרזח).","125","","2320","True","True","False","","429","213.151.53.46","0","68344","ברכות|כח ע"ב",""),new Message("68796","68344","לסוחרים כדאי לפתוח את החנות בפינה","25/02/20 19:22","ל שבט","תש"פ","19:22","Almuaddib","בקרן - בצומת של שני רחובות.

חנות פינתית - מגיעים אליה יותר קונים, משום שהיא פונה לשני רחובות.

וכך פירש רש"י, משום שיושבי הקרנות, אלו המוכרים את מרכולתם, החנוונים שיש להם יתרון בכך שחנותם תהיה בפינה, כאמור.","107","","2308","True","True","False","","240","87.70.103.21","0","68344","ברכות|כח ע"ב",""),new Message("68488","68445","אז איך אתם מבארים את הלשון?","15/02/20 22:49","כ שבט","תש"פ","22:49","איתיאל","המושג ברור מההקשר. אבל מה הקשר מבחינה סמנטית לקרנות?

הסברו של הרב קוק הוא חידוש יפה, המתאים עם המקור הראשון שהבאתם. אך כאמור לא מצאנו גירסה כזו.

אם נבאר ע"פ "קרונות" - ניחא ומבואר מה הקשר לשוק. ומה שהקשתם משבת, לא קשיא. נקראו כך על שם המורגל, ומשם הורגלו לקרוא כן גם לבטלנים שאינם בשוק.

או כמו ההסבר השני - זויות הרחוב, מקום ישיבה לשיחה בטילה (כמו להבדיל אצלנו, יושבי ה"ברזלים").","842","","2318","True","True","False","","223","213.151.52.9","0","68344","ברכות|כח ע"ב",""),new Message("68492","68488","לשון קרן זוית","16/02/20 01:06","כא שבט","תש"פ","01:06","דוד כוכב","הגירסה תרטיאות וקרקיסאות לא מתאימה למקור הראשון, כי זזו דעה אחרת עם הסבר אחר ולא נקראו "יושבי" ועוסקים בגוים, ואילו ברוב מקומות הגירסה ברורה יושבי קרנות.

ואין לפרש בדעת רש"י שהוא מלשון קרונות, כי הגירסה בכל מקום יושבי קרנות, ובקרונות הגירסה בכל מקום קרונות.

לכן הפירוש כדברי יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף ג ע"א: "יושבי קרנות לשון קרן זוית והן בטלנין שאין עוסקין במלאכה אלא יושבין בקרנות העיר".
וכן פירש הערוך בערך קרן ג': יושבי קרנות פירוש אנשי דלא מעלי לבי מדרשא אלא רגילין שיושבין בקרנות העיר ועוסקין בדברי שיחה.
וכן פירש המאירי.
וכמו שנאמר: ישיחו בי ישבי שער, ותרגומו: ימללון עלי יתבי תרעא בית קרנתא.","125","","2317","True","True","False","","432","213.151.53.46","0","68344","ברכות|כח ע"ב","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(32291);