var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9786;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9630","0","מאכל בן דרוסאי","05/05/11 07:06","א אייר","תשע&quot;א","07:06","דוד כוכב","כיצד משערים שיעור מאכל בן דרוסאי?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=12299'>על כך כאן</a>.","125","","4744","True","True","False","","1212","95.86.119.238","0","0","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9677","9630","דעת החזו&quot;א","06/05/11 00:38","ב אייר","תשע&quot;א","00:38","ברוך","יישר כח.<br /><br />אמנם, דעת החזו&quot;א שאין משערים על פי רמת הצליה או הבישול, כי אם על פי הזמן. כלומר, מודדים את הזמן שלוקח למאכל להגיע לרמת הבישול בה אנשים רגילים לאכול, ומחלקים אותו לשנים או לשלשה חלקים, בהתאם למחלוקת רש&quot;י והרמב&quot;ם.<br /><br />(החזו&quot;א אינו תחת ידי. אמנם, הדברים הובאו בשמו באורחות שבת פרק א הערה כ)","86","","4743","True","True","False","","733","77.127.148.237","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9680","9630","רעיון יפה, אולם טעון הוכחה. ולעומ&quot;ז:","06/05/11 00:57","ב אייר","תשע&quot;א","00:57","חננאל","רעיון אחר:<br /><br />הגמ' במסכת ע&quot;ז (לח.) אומרת: <br /><br />&quot;אמר רב יהודה אמר שמואל: הניח ישראל בשר על גבי גחלים, ובא עובד כוכבים והפך בו - מותר. היכי דמי? אילימא דאי לא הפך ביה הוה בשיל, פשיטא! אלא לאו דאי לא הפך לא הוה בשיל, אמאי מותר? בישולי של עובדי כוכבים נינהו! לא צריכא, דאי לא הפך הוה בשיל בתרתי שעי, והשתא קא בשיל בחדא שעתא, מהו דתימא: קרובי בישולא מילתא היא, קמ&quot;ל. והאמר ר' אסי א&quot;ר יוחנן: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי - אין בו משום בישולי עובדי כוכבים, הא אינו כמאכל בן דרוסאי - יש בו משום בשולי עובדי כוכבים!&quot;<br /><br />מהקושיה &quot;והאמר רב אסי אמר רבי יוחנן&quot;, על מקרה שאם לא היה מתערב הגוי היה מתבשל בחצי הזמן - נלמד שמאב&quot;ד הוא חצי הבישול. וכדברי הרמב&quot;ם.","81","","4743","True","True","False","","227","77.126.59.245","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("59177","9630","מסתבר ש...","11/11/18 09:46","ג כסלו","תשע&quot;ט","09:46","אליעזר מ ש","כיון שזה נאמר לגבי שעור בשול בשבת דבעינן :&quot;מלאכת מחשבת&quot;, וזה משוער לפי דעת בני אדם, מהי מלאכה החשובה . וכמו שמצינו לעניין דרך המלאכה :&quot;המוציא בין בימינו ובין בשמאלו חייב - לפי שהוציא כדרך המוציאים&quot; אבל אם הוציא:&quot;כלאחר ידו&quot;-פטור , לפי שלא הוציא כדרך המוציאים. ולכן מסתבר ששיעור מאכל בן דרוסאי שכשבשלו חייב מן התורה ,יהיה ,כמו שכתבו, עד שראוי לאכילה על ידי הדחק . כלומר , בכל מאכל אנו נשער, אם בישלו ,עד שהגיע לכך, שבאופן כזה ,רוב בני אדם היו אוכלים אותו כך על ידי הדחק.","610","","1997","True","True","False","","179","213.151.52.130","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9679","9677","מעניין מאוד","06/05/11 00:49","ב אייר","תשע&quot;א","00:49","דוד כוכב","האם החזון איש חזר בו בסוף ימיו מעניין זה.<br />כי ממש כעניין זה יש בעניין המידות. הרי ידוע עניין &quot;שיעור חזו&quot;א&quot;, כאשר כל העניין התחיל כאשר ההשוואה בין השיעורים השונים העלתה פערים. אולם ידוע שהחזו&quot;א חזר בו וקבע שכזית זה כשיעור זית שבאותו הדור וכד'. כי הולכים אחר השיעור המקורי ולא ע&quot;פ שער החליפין של שיעור אחר.<br />וכן כאן, הכיצד נעזוב את שיעור חז&quot;ל לתפוס את שיעורי הראשונים שלא נתכוונו ח&quot;ו להחליף אלא לפרש קימעא.","125","","4743","True","True","False","","161","212.76.104.5","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9786","9677","תלמיד החזון אי&quot;ש","11/05/11 01:54","ז אייר","תשע&quot;א","01:54","דוד כוכב","שלשום התעמקנו בדעת אחד המפרשים, אני ושני אברכים ת&quot;ח שנסעו עמי בטרמפ (לאחר שכרגיל הסעתי את הגרז&quot;ן גולדברג לשיעורו, ודנתי עמו בלכתך בדרך בין השאר בשיעורי החזו&quot;א). ביקשתי מהאברך שיקרא שוב את הלשון מתוך הספר, ואח&quot;כ שוב. כמה פעמים צריך לקרא?! הוא התפלא. עניתי שזה כלום לעומת מספר הפעמים שהרב מרדכי אליהו היה מבקש לקרא את הטור בתחילת שיעורו הקבוע בטור וב&quot;י.<br />באחד השיעורים הרב הסביר מניין לו נוהג זה. פעם הוא נכנס לחזון אי&quot;ש והקשה לו מאחד התוספותים. החזו&quot;א שאל אותו אם הסוגיה נהירה לו על בוריה. לאחר שהוא חזר והתעמק בדברי התוספות הוא גילה שאכן אין מקום לקושיה. מאז הוא למד לדייק היטב בלימוד.<br />הרב מרדכי אליהו היה אומר שמבין החכמים שהוא הכיר, שנים הם שהוא העריך במיוחד את גדלותם. החזון אי&quot;ש והאדמו&quot;ר מחב&quot;ד. הוא אמר לי פעם שכל סוגיה שהוא היה מזכיר בשיחתו לאדמו&quot;ר מחב&quot;ד, הוא היה בקי בה כאילו למד אותה זה עתה לאחרונה.<br />בתחילת שנות נישואיו היה הרב אליהו נכנס לחזו&quot;א שיתפלל בעדו עבור זרע של קיימא. פעם התכנסו אצל החזו&quot;א רבנים, ולרב אליהו שהיה צעיר לימים לא נותר מקום לשבת והוא נותר לעמוד. הבחין בכך החזו&quot;א, פינה לו מקום וקרא לו: שב הר&quot;מ במזל! (כינוי לרמב&quot;ם, בלשון הר&quot;ן ועוד). היום רגילים להזכיר שם הרב אליהו – מרדכי צמח בן מזל. אני רגיל להזכיר בנוסח החזו&quot;א. גם הרב עצמו כתב נוסח זה בתפילתו המופלאה שהיה אומר לפני יושבו על מִדִּין, ושנתגלתה בידי בניו בארנקו לאחר פטירתו.<br /><br />לשון התפילה:<br /><span class='lightYellow'><b>רבש&quot;ע גלוי לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך לדון ולהורות.<br />ידעתי מיעוט ערכי, מך שבערכין, לא בקשתי נפלֵאת ממני אך כך הורו לי רבותי.<br />וכך גלגלתָּ כל הגלגולים וסיבבת כל הסיבות וַהֲקֵמֹתָּ מעפר דל, ותעש לי שם כשם הגדולים. גזרה חוכמתו יתברך ויתעלה שמו לשרת עם קודש להורות ולדון ועל הכל יתברך שמו ויתעלה. אך רעדה אחזתני יראה ורעד יבוא בי על הסכנה הנוראה העומדת עלי, ופי תהום הפָּעוּר לנגדי ובראות נפשי לִקְטָלָה נָפִיק, כי בַּעַר אני ולא אדע על כן זחלתי ואירא.<br />אנה אפנה לעזרה ואנה אברח. אבל בטחתי ברוב חסדך ומפיל תחינתי לפניך כי אתה שומע תפילה. <br />אנא ה' אלוקֵי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט,  ובפרט עלי אני עבדך בן אמתך מרדכי בן מזל. רחם עלי ותן לי לב שומע, ודעת להבין לשפוט את עמך. חננו חכמה בינה דעת והשכל שלא נאמר על טהור טמא ועל טמא טהור, על מותר אסור ועל אסור מותר, על זכאי חייב ועל חייב זכאי, ותצילנו מכל שגיאות וטעויות. ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי עוול, להציל עשוק מיד עושקו ואל ישיאנו יצרנו להעלים עין ח&quot;ו ותזכנו לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה ושיהא שם שמים מתקדש על ידינו, ותהא אימתנו מוטלת על הבריות ואהבתנו חקוקה בליבם, ונתרחק מן הגאווה והכעס והקפדנות, ותאזרנו חיל לסבול את עמך, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.</b></span>","125","","4738","True","True","False","","983","95.86.89.24","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9687","9679","מנין שהחזון איש חזר בו?","06/05/11 02:59","ב אייר","תשע&quot;א","02:59","המכריע","","199","","4743","False","True","False","","161","31.44.133.82","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9682","9680","בישול אינו מתמטיקה","06/05/11 01:11","ב אייר","תשע&quot;א","01:11","שלמה שטרסברג","נראה לי שהראיה אינה כה חזקה <br />א. הגמרא רצתה להתייחס לקירובי בישול האם נחשב לבישול ונקטה את הדוגמה הפשוטה של במקום אחד שנים אבל אין ללמוד מכאן כפי שאמרת.<br /><br />ב. בישול אינו מתמטיקה ויכול מאוד להיות שבישול בחצי הזמן יתן מבחינת טיב ואיכות הבישול רק שליש בישול וכ'","205","","4743","True","True","False","","243","95.86.74.186","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9685","9680","הראיה אינה ברורה","06/05/11 02:08","ב אייר","תשע&quot;א","02:08","דוד כוכב","הרי יש כאן שני ענינים שונים.<br />ברישא מדובר בבשר הנצלה מחי לגמרי ועד צלוי לגמרי, והגוי מזרז את <b>מהירות </b>תהליך הצליה.<br />ואילו בסיפא מדובר במצב הבשר בתחילת צלייתו הנוכחית. ומנסה הגמרא לדייק שאם הוא הונח על גבי האש (כך מבינה הגמרא בקושיה) גם אם הוא הונח על האש לפני מספר שניות בלבד, אבל הוא עומד בסופו של התהליך להצלות, בכל זאת יתכן והגוי יעשה פעולה שתאסור את הבשר.<br />אין מפה ראיה מהו שיעור בן דרוסאי.","125","","4743","True","True","False","","139","212.76.104.5","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9728","9685","האם ניתן ללמוד מ&quot;קירוב בישול&quot; לחימוץ","08/05/11 10:17","ד אייר","תשע&quot;א","10:17","איתן","הדיון על קירוב בישול משליך לכאורה גם לסוגיית &quot;מחמץ אחר מחמץ&quot;, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9627'>באשכול זה</a>, כי אם קירוב בישול נחשב בישול - <br />מדוע לא נפרש שמחמץ אחר מחמץ פירושו קירוב חימוץ, שהראשון לש עם שאור שהיה בו כדי לחמץ את כל העיסה, אך בזמן ארוך, והשני הוסיף שאור כך שיחמיץ בזמן יותר קצר.<br />גם אחת המשניות בערלה, אליהן הפניתי, דנה כמדומני במקרה כזה.<br />וכזכור הראשונים שראינו שם בסוגיא בדף נו לא הזכירו דוגמא כזו.","123","","4741","True","True","False","","223","31.44.128.233","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9691","9687","המקור","06/05/11 03:30","ב אייר","תשע&quot;א","03:30","דוד כוכב","כך אמר לי לפני כשלשים שנה הרב זלמן קורן. וכמדומני שנתקלתי לאחרונה בזה באחת האשכולות של בחדרי או דומה לזה.","125","","4743","True","True","False","","123","212.76.104.5","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9694","9691","חלילה! אנא חזור בך!","06/05/11 04:03","ב אייר","תשע&quot;א","04:03","המכריע","אם באנו לומר דבר זה, הרי נעקור כל פסק של רבותינו הפוסקים. דבר שנדפס בספריהם ולא חזרו בהם בכתב ואין עדות מוסמכת שחזרו בבירור. אין זה אלא הרוצים להקל (כמובן שיש להם על מי לסמוך) והפריע להם ללכת נגד החזו&quot;א, המציאו דבר זה. דומני שלא זו הדרך ולא זו העיר. נצרכת זהירות יתירה בכגון זה. זה עלול להוביל לביטול כל סמכות של כל פוסק וכל ספר וכל פסק. תאר לך שתשמע שהרב כוכב חזר בו מהוראתו בענין השוק...<br /><br />לגוף הענין מרן הסטייפלר זצ&quot;ל שהיה גיסו של החזון איש וחי איתו באותה דירה בחדר הסמוך עד יום מותו של החזון איש, אכל על שולחנו את כל סעודות השבתות והחגים, ראה למעשה על איזה כזית החזון איש מברך ברכת המזון ועל איזה כזית הוא מקיים מצות מצה וכו', ובודאי ידע איך נהג החזון איש למעשה, הוציא ספר מיוחד בנושא מיד אחר פטירתו של החזון איש כדי לפרסם ולבסס את שיטתו. ספר שיעורין של תורה. יעויין שם בכל הספר אין ולו מילה כזו בשם החזו&quot;א. אע&quot;פ שהוא דן שם באריכות בסברא זו ונותן לה הרבה מקום. (גם החזו&quot;א בעצמו בקונט' השיעורין שבמס' שבת סק&quot;ו מסתבר לו כדעה זו לגבי אגודל וכזית, ובכל זאת למעשה מחמיר שם). אסתפק רק בהעתקת תחילת ההקדמה.<br /><br />והנה לא עלתה על דעתי להיות מורה הוראות וכו', ובשגם כי למעשה כבר יש לנו הוראה ברורה מרבינו הגדול מרן החזו&quot;א זצללה&quot;ה וכו' גם בענין הכביצה היתה הוראתו בקדושה שצריך להחמיר לכפול את השיעור כהוראת הצל&quot;ח והגר&quot;א ז&quot;ל וחת&quot;ס וש&quot;פ ז&quot;ל וכן אנו נוהגין  למעשה, וכל דברי אינם אלא וכו', יעוי&quot;ש.<br /><br />אני בכלל לא מתמצא בנושא זה, ואני בטוח שהמקילין יש להם בהחלט על מי לסמוך. אני מדבר אך ורק על דעת החזו&quot;א. אני חי בקרב תלמידיו הגדולים שליט&quot;א וזצ&quot;ל, וכולם נוהגין להחמיר בזה בעקביות, ואף אחד מהם לא שמע על חזרה. על כן חזור בך ר' דוד, הסתפק נא בהמון הפוסקים המקילין ואל תוסיף לתלות בחזו&quot;א בוקי סריקי.<br /><br />מה שיכול להיות שבגלל בורותי בנושא אני מערב נושאים בלי קשר, אזי אשמח מאד לשמוע ולנסות להבין. זה יהיה לגמרי מיותר לפתוח בעצם הנושא על שלל אפשרויותיו והדיעות שנאמרו בו. לא זה הנושא. אני מתכוון אם טעיתי בהבנת ה&quot;שיעורין של תורה&quot; בדעת החזון איש.<br /><br />נכון שהחזו&quot;א חשש לשיטה זו. כך כתב שם ברשימת השיעורין (אחרי סימן י, באות כד) ולכן אם אכל פת בשיעור כזית של זמננו יוסיף לאכול עד השיעור הנ&quot;ל. ומכיון שבאמת סבר שכך מסתבר וכהוראת הגר&quot;ח מוולוז'ין. וכנראה זה מקור הבלבול. לא שהא חזר בו. אלא שהוא מאז ומעולם סבר שכך הנכון מעיקר הדין, ובכל זאת חוזר ומדגיש בכל חיבוריו בנושא דלמעשה יש להחמיר. אפשר להוסיף כסניף שכך נטיית דעתו להלכה ולא למעשה, ולצרפה עם דיעות אחרים, אבל לומר שחזר בו למעשה והורה להקל בדאורייתא הדרך רחוקה.","199","","4743","True","True","False","","271","31.44.133.82","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9695","9694","אפשר שקיימות עדויות אחרות","06/05/11 04:51","ב אייר","תשע&quot;א","04:51","דוד כוכב","אני את אשר שמעתי אמרתי, ומה שייך חזרה בזה?<br />גם אינו נ&quot;מ כ&quot;כ לדינא, הרי את כל הסברות העלו גם אחרים, ובין כך ובין כך ניתן להסתמך על דבריהם.<br />וסברה זו מפורשת בתשובות הגאונים שערי תשובה סימן מו:<br />&quot;לרבינו האיי ז&quot;ל...<br />והגאונים ז&quot;ל נשאלו בדבר זה איזו שיעור מדוקדק מנהון והשיבו...<br />ולכך נתנה לנו התורה שיעור בביצים ובפירות שדברי סופרים על הר סיני ניתנו כדכתיב ועליהם ככל הדברים לפי שהבצים והפירות נמצאים בכל מקום כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידין להתפזר בין האומות ומשקלן ומדתן שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהן בארץ ישראל אין נשמרין להם והמדות משתנות בדורות ובמדינות שבכל דור ודור היו חכמים מחדשים מדותיהם כדמפורש בכמה מקומות...<br />וכן הלכתא ונשתנו כל אלו המדות שהן מזמן קרוב וכ&quot;ש מדורות הראשונים שאין יודעין מדותיהן כלל ולכך תלו חכמים ז&quot;ל השיעור בבצים ובפירות שהן קיימין כל עת ואין משתנין מיהו שיעור הביצים והפירות תלו אותן בדעתו של רואה... &quot;.","125","","4743","True","True","False","","154","212.76.104.5","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9712","9695","הנפקא מינה","08/05/11 02:15","ד אייר","תשע&quot;א","02:15","המכריע","בהתחלה כתבת &quot;ידוע שהחזון איש חזר בו&quot;. אחר כך לשאלתי הבהרת שהכוונה לשמועה ששמעת מחכם אחד. הראיתי לך שהשמועה מצוצה מהאצבע בוודאות. על כן חזור בך מלכתוב ידוע שהחזון איש חזר בו.<br /><br />לשאלתך למאי נפ&quot;מ. הרי כתבתי לך שהחזון איש בעצמו מביא שיטה זו ופוסק כמוה להלכה ולא למעשה. הדגשתי חזור והדגש שאיני בא לדון בנושא כלל, רק להעמדת דברים על דיוקם בקשר לדעת החזון איש. אולי לך זה לא נפ&quot;מ, אבל ישנם לא מעט אנשים שאצלם דעת החזון איש היא סוף פסוק בכל אורחות חייהם ולהם זה מאד נפ&quot;מ. הנה לך לשונו של הסטיפלר שכתב שזה לא נפ&quot;מ מכיון שלמעשה החזון איש הורה להחמיר, כמו שהעתקתי לך.","199","","4741","True","True","False","","152","95.86.104.187","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9722","9712","[ללא נושא]","08/05/11 06:35","ד אייר","תשע&quot;א","06:35","דוד כוכב","כמו שכתבתי לעיל, לפי מה שהבאת הדבר אכן אינו &quot;ידוע&quot; לכו&quot;ע, שהרי יש רבים הסוברים שאינו כן. גם בלשון 'ידוע' שכתבתי בתחילה לא היתה כוונתי שמפורסם לכו&quot;ע, אלא שאין בידי ציטוט לכך, אלא רק ידע ממה ששמעתי. (כלשון הכתוב ויקרא ה, א וְהוּא עֵד <span class='lightYellow'><b>אוֹ </b></span>רָאָה <span class='lightYellow'><b>אוֹ </b></span>יָדָע).<br /><br />אבל נתעוררתי מעט לחפש בעניין זה:<br /><br />בעניין הטענה שא&quot;א לומר על מישהו שהוא חזר בו:<br />בחזון איש שביעית  סימן כ אות ז ד&quot;ה בדין ק&quot;ש בפירות:<br />&quot;...והחרדים מעיד וכן עמא דבר, ואין ידוע לו כלל איסור ואדרבא אומר שמרן חזר בו בסוף ימיו, וזה מכחיש בהחלט מה שנדפס באבקת רוכל שהכריזו איסור בשנת של&quot;ד, ועל הדפוס אין לסמוך שנדפס אחרי שנים רבות והט&quot;ס מצויות...&quot;.<br /><br />גם מצאתי מביאים מהמנחת יצחק תשנ&quot;ג. ד, מז, וכן הוא בשו&quot;ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ג, שהחזו&quot;א חזר בו בעניין צ' הפוכה.<br /><br />רוב&quot;י זילבר, בשו&quot;ת אז נדברו (חלק ז, סימן פג), סיפר שבשנת תש&quot;ו החזון איש כתב לו מכתב שבו אסר שוק תחת הברך, אלא שלאחר כמה שנים חיבר את ספרו ושם כתב שהדבר ספק. וכן בחיבורו בית ברוך על חיי אדם כלל ד' ס&quot;ק ז, בהערה, כתב שהוא הביא באזני החזון איש ראיות לאיסור, והחזון איש הודה לו שאסור, אלא שבספרו כתב שהדבר ספק.<br /><br />ואולם,<br />מצאתי מביאים משו&quot;ת אז נדברו (חלק י&quot;א, עמוד קל&quot;ב, השמטות לסימן קע&quot;ב): <br />&quot;מה שכ&quot;ת מביא בשם ברית עולם בשם החזון איש לענין אמירת ויכלו ביחיד, וכתבתי שהם דברים של טעם, מזה מוכיח דלא כמי שאומר שהחזו&quot;א חזר בו. דבריו נכונים, <b>שאין דרכו של החזו&quot;א לחזור ממה שכתב בספר</b>&quot;.<br /><br />מדבריו עולה שיש חילוק, והחזו&quot;א חוזר בו, אבל לא מדברים שנתפרסמו בספרו.<br />ואפשר שטעמו (כמדומה שראיתי מי שכתב כן) שאם נדפס ונתפרסם הוי כנמנו החכמים וא&quot;א ליחיד לחלוק.<br /><br />לפי זה מעניין אם תוכל לשאול את היודעים והמקורבים האם נודע יסוד לשמועה שהחזו&quot;א היו לו סברות חדשות בעניין השיעורים, אלא שלא רצה לפרסמם ולשנות ממה שפרסם בספריו.<br />אמנם עתה דקדקתי שוב בדבריך לעיל בעניין שהוא החמיר לשני הצדדים, ויתכן אפוא שאין השמועות סותרות*, שגם אם לבסוף סבר עיקר כדעת הגאונים אשר שלפני כן פסק להחמיר כמותה, מ&quot;מ הלכה למעשה עדיין סבר להחמיר גם כשיעור הצל&quot;ח.<br />(*בעל השמועה הוא ת&quot;ח רציני מאוד, וכמדומה לי שאני זוכר די במדוייק למרות שהיה לפני זמן רב. ואפשר אולי יהיה לשאול אותו לדבריו ומקורו במדוייק).<br /><br />אמנם בחזון איש אורח חיים, מועד הלכות נטילת ידים - סימן כה אות טו ד&quot;ה כ' במ&quot;ב סק&quot;כ: &quot;[א&quot;ה, אף המ&quot;ב בעצמו חזר בו, בהוצאה שניה של המ&quot;ב, ועי' סי' תע&quot;ג ס&quot;ו בבה&quot;ל ד&quot;ה פחות]&quot;. <br />ויש להקשות הכיצד חוזר בו המ&quot;ב ממה שהדפיס, ואפשר שלדעת אותו המעתיק שאני המ&quot;ב שהיה סיפק בידו להדפיס שוב.","125","","4741","True","True","False","","126","212.76.96.195","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9723","9722","[ללא נושא]","08/05/11 06:58","ד אייר","תשע&quot;א","06:58","דוד כוכב","ליתר פירוט,<br />מה שנאמר אז הוא שיש חילוק בין שיעור אמה לשיעור כזית.<br />שבאמה אזלינן בתר השיעור הגדול, כפי המצוי, אבל גם בכזית העיקר כזיתים שלנו, ולא ע&quot;פ החשבון העולה מהאמה ומשיעור מקוה.","125","","4741","True","True","False","","118","212.76.96.195","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9731","9722","בטח חכמים חוזרים בהם!","08/05/11 12:02","ד אייר","תשע&quot;א","12:02","המכריע","לא ירדתי לסוף דבריך בכל האריכות.<br />פשוט שכל חכם שלומד ומעיין שוב עלול לשנות את דעתו ולחזור בו. לא נראה לי שזה נושא לדיון. גם בגמרא יש לא פעם אוקי אמורא עליה ואמר ברם דברים שאמרתי טעות הן בידי. והמכשלה הזאת וכו'. וכן לעשרות. כבודה של תורה הוא שחכמיה מודים על האמת. וגם שהיא תורת חיים ותמיד אתה יכול להעמיק עוד ולגלות שבפעם הקודמת לא הגעת לחקר עומק הענין. וגם אם חכם כתב בספרו וחוזר בו בוודאות, בטח יפרסם זאת בספר אחר וכדומה.<br /> החזון איש עצמו חוזר בו בספריו עצמו כמה פעמים. זה קצת פחות מצוי אצלו מאצל אחרים, לפי שיטת לימודו וכתיבתו כידוע, וזו כוונת רב&quot;ז זצ&quot;ל כנראה.<br />בכלל לא על זה אני מדבר. אני רק אמרתי שזו שערוריה לקחת פסק שחכם כתב עליו הרבה מאד במשך כל חייו וחזר ונזקק לנושא אין סוף פעמים, ונהג כך בפירסום רב עד יומו האחרון, הוא טרח בעצמו להדפיס כמה פעמים את שיעורי המצוות שלו ולחלקם.היו לו עשרות תלמידים שממש לא זזה ידם מתוך ידו ואין להם שום ספק בדבר שמישהו מהם היה שומע ממנו מילה, והם לא שמעו. במצב כזה פשוט לבוא ולהפריח &quot;חזר בו&quot; זה מגוחך, ויכול לעקור את כל הסמכות התורנית. הוא אשר דיברתי.<br />כתבתי לך ברור. החזון איש במס' שבת שהדפיסה הראשון מספריו כבר מעתיק את הגאונים וכותב שהוא מסכים לכך להלכה ולא למעשה! מה יכול להיות יותר ברור. הוא לא היה צריך לחזור כדי לגלות זאת. למעשה הוא חשש לדעת המחמירים אע&quot;פ שגם דעתו האישית נטתה לפי הסוגיות כדעת הסוברים דלפי כל דור משערינן. זו היתה דעתו הברורה כשמש בצהרים מיומו הראשון ועד האחרון.<br />אני לא צריך ללכת רחוק. חותני עליו השלום היה תלמיד מובהק שלו. הוא היה משוחח עמו בלימוד כל שבוע! כמה שעות, וקיבל ממנו את ההדרכה על השיעורים עד יומו האחרון. כמו כן סבי עליו השלום היה &quot;בעל בית&quot;  מקורב מאד לחזון איש. החזון איש הדגים לו ולאשתו כמה פעמים את גודל הכזית למצה וכו' עד יומו האחרון. זה היה נושא שחשוב לו. בעיני זה ממש יותר ממגוחך לבוא ולומר בצהרים שעכשיו חצות לילה.<br />ודי בזה.","199","","4741","True","True","False","","203","95.86.104.187","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9734","9732","מדוע אתה מסלף?","08/05/11 14:19","ד אייר","תשע&quot;א","14:19","המכריע","מדוע אתה מעתיק חצאי משפטים? בכוונה כדי שהמסקנה העולה תהיה הפוכה? <br />זה כבר עבר מזמן לגמרי את גבול הטעם הטוב. השתיקה היתה מאד יפה כאן.<br />אך למען הסר לזות שפתיים, אשוב ואומר.<br />דעתו הברורה מיומו הראשון ועד האחרון היתה שיש להחמיר למעשה לכפול השיעורין!!! (למרות ששיטת הגאונים היתה ידועה ואף מסתברת לו).<br />ואני מאד מתפלא (בלשון המעטה) על מה שקורה כאן...","199","","4741","True","True","False","","205","95.86.104.187","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א",""),new Message("9760","9734","כתבתי בדיוק מה שכתבת כאן","09/05/11 20:43","ה אייר","תשע&quot;א","20:43","דוד כוכב","שדעתו האישית נטתה לשיטת הגאונים, שהיתה מסתברת לו. ולא שהוא פסק כך למעשה.<br />וזו גם היתה כוונתי.<br />ובודאי שלא היתה לי כוונה להעתיק חצאי משפטים כדי לסלף.","125","","4740","True","True","False","","138","212.76.112.178","0","9630","מנחות|נז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);