var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=81417;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("81417","0","על ר' מאיר שפירא מלובלין","25/10/20 16:22","ז חשון","תשפ&quot;א","16:22","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://files.daf-yomi.com/files/klali/forums/yoni-lavi.m4a'>מאת יוני לביא</a>","58","","1287","True","True","False","","619","141.226.56.80","0","0","כללי|",""),new Message("81428","81417","המהר&quot;מ שפירא מלובלין הודיע לאבי:","25/10/20 23:21","ז חשון","תשפ&quot;א","23:21","לינקוש","'מגיע לנו מזל טוב'<br /><br />לפני כשנה, באירוע סיום הש&quot;ס שנערך בבנייני האומה בירושלים סיפר הרה&quot;ר הגרי&quot;מ לאו על שיחת הטלפון המרגשת בין המהר&quot;מ שפירא מלובלין לאביו בו הודיע בהתרגשות: &quot;הדף היומי הצליח&quot; | צפו<br /><br />במהלך סיום הש&quot;ס של הציונות הדתית שנערך לפני כשנה בבנייני האומה בירושלים, קידם את פני הרב הראשי הגאון רבי ישראל מאיר לאו, המנחה ידידיה מאיר, שסיפר על קרבתו המשפחתית של הגרי&quot;מ לאו למהר&quot;מ שפירא מלובלין שכן אביו, הגאון רבי משה חיים לאו הי&quot;ד, הוא בן דודו של המהר&quot;מ שפירא זצוק&quot;ל.<br /><br />הרה&quot;ר הגרי&quot;מ לאו שעלה לנאום סיפר על שיחה מרגשת שהתקיימה לאחר הודעתו של כ&quot;ק האדמו&quot;ר ה&quot;אמרי אמת&quot; מגור זיע&quot;א בליל ראש השנה תרפ&quot;ד לחסידים על התקנה ללימוד הדף היומי, &quot;בליל ראש השנה תרפ&quot;ד בעיירה גורא קלבריא, הפסיק האדמו&quot;ר באמצע מתן הברכות לכל אחד מאלפי החסידים ואמר 'יש תקנה ללמוד דף יומי מראש השנה. ראש השנה התחיל, ערבית התפללנו, אני אכנס לחדר הסמוך ללמוד ברכות דף ב' ואחרי זה אמשיך. לא אקפח איש'. וכך, מתחת לפנסי הרחובות בעיירה, עמדו יהודים ולמי שהייתה גמרא ביד, עמד ולימד בקול את 'מאימתי קורין את שמע..'&quot;.<br /><br />הרב המשיך וסיפר: &quot;במוצאי ראש השנה נודע לרב מאיר שפירא שהרבי מגור גרם לכך שעשרת אלפים חסידיו למדו את הדף היומי בימי ראש השנה. הוא טלפן לאבא שלי ואמר לו 'משה חיים, מגיע לנו מזל טוב. יש לנו סיעתא דשמיא. הדף היומי הצליח'&quot;.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.93fm.co.il/radio/643762/'>לצפייה</a>","58","","1287","True","True","False","","248","213.151.54.152","0","81417","כללי|",""),new Message("81434","81417","על ר' מאיר שפירא והאדמו&quot;ר מפיאסצ'נה","26/10/20 09:12","ח חשון","תשפ&quot;א","09:12","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.facebook.com/691136094236465/posts/4005198729496835/?app=fbl'>מהפייסבוק של פורטל הדף היומי</a>:<br /><br />87 שנים לפטירתו של ר' מאיר שפירא מלובלין, שבהברקה פשוטה וגאונית ייסד את מפעל הדף היומי.<br />-----<br />ולפני 77 שנים ו-3 ימים חל יום הסתלקותו של האדמו&quot;ר מפיאסצ'נה,<br />ועל הקשר בין שני הענקים הללו, כתב Shalom Matan Shalom (מהמומחים הגדולים בתורת האדמו&quot;ר מפיאסצ'נה):<br />א. ידוע על כך שהרבי שלח את תלמידו המובהק, ר' לוזר ביין, מי שכתב מזיכרונו את מאמר ההשקטה המפורסם של הרבי מפיאסצ'נה, ללמוד דווקא אצל ר' מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין, למרות שלרבי עצמו יש ישיבה בוורשה (שמעתי זאת מבנו ר' קלמן ביין שהקריא מהיומן של אביו. גם ר' אברהם המר עורך ספרי הרבי סיפר לי זאת).<br />ב. ידוע שהם היו בכינוסי רבנים שונים כנראה באותו זמן. (כך מובא בכתבי עיתונות, אצטרך לחפש).<br />ג. וידועה שמועה אחת שאמר הרבי מפיאסצ'נה בשם ר' מאיר שפירא והוזכרה בכתבה כשנתיים לאחר פטירת הרבי, ע&quot;י יהודה אריה (לייב) פיינגולד, מגיא ההריגה, עיתון הצפה, יום שישי 21.12.1945, עמ' 5; הובא לאחר מכן בספרו בגיא צלמוות ח&quot;א, עמ' קלד, ולאחר מכן בספר זכרון קודש לבעל אש קודש, באזור של עמ' 67-69. &quot;הרבי מפיסטשנה לוקח בידו ביצה. מקלף את הביצה כשעיניו מושפלות וממשיך לדבר: רבי מאיר שפירא ז&quot;ל מלובלין, היה מסביר: מדוע אוכלים באבלות ביצה? מפני שביצה כל מה שמרבים לבשלה היא מתקשה והולכת כך הם היהודים: כל מה שמרבים לענותם, כל מתקשים והולכים...&quot;.<br />ד. בספר חובת התלמידים במהדורה של מכון אורייתא תש&quot;ן עמ' רפ כתוב: &quot;ישיבת דעת משה היתה קטנה מבחינה כמותית... היתה הישיבה היחידה שהחזיקה לידה פנימיה ומעונות לתלמידיה ודאגה למחסורם ולסיפוק צרכיהם הגשמיים ביד רחבה, ואמנם חסידי פיסצנה ראו בצדק בישיבתם מעין הקדמה ודוגמה לישיבת חכמי לובלין שיסד אחר כך הגאון רבי מאיר שפירא זצ&quot;ל&quot;.<br />ה. השיעור הראשון של ר' מאיר שפירא (ראש ישיבת חכמי לובלין) לימד את חובת התלמידים פרק ראשון. (ראיון מצולם זאביק הראל עם הרה&quot;ח ר' נתנאל רדזינר).<br />ו. שניהם השתתפו בחתונת האדמו&quot;ר מליובאוויטש בווארשא מרינא (עיר הבירה של לטביה). [כך מובא בגליון קול יעקב כסלו-טבת תשנ&quot;ג, עמ' 25-26]<br />[ש&quot;פ צו תשל&quot;א הזכיר את נוכחותו של מהר&quot;מ שפירא מלובלין: &quot;בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב [ר' מאיר שפירא] מלובלין שהעניק לי בתור &quot;דרשה גישאנק&quot; [=דורון-דרשה] את ספרו &quot;אור המאיר&quot;, ולאחר מכן אף נטל חלק ב&quot;שבע ברכות&quot;. מורי-וחמי חיבבו ביותר ורצה מאד שאשוחח עמו בלימוד&quot;. מסופר שהחתן אכן שוחח זמן ארוך עם הגרמ&quot;ש. בסיום שיחתם פנה הגרמ&quot;ש אל הרבי הריי&quot;צ ואמר: &quot;ליובאוויטש'ער רבי, איר האט גענומען אן איידים א גאון עולם&quot; [= הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם].]","46","","1286","True","True","False","","429","213.151.59.145","0","81417","כללי|",""),new Message("81436","81417","משפחתו של ר' מאיר שפירא","26/10/20 09:30","ח חשון","תשפ&quot;א","09:30","הראל","הנה עוד משהו (ישן) <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.facebook.com/portaldafyomi/posts/2113196098697117'>מהפייסבוק של פורטל הדף היומי</a>:<br /><br />הנה בן דוד (שני) של Shlomo Artzi – שלמה ארצי!<br />אבל יש לו גם ייחוס חשוב יותר:<br />סבא שלו - הוא אחיו של ר' מאיר שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי.<br />זכיתי היום לפגוש את ר' מאיר שפירא, בנו של ר' דב שפירא ונכדו של ר' אברהם שפירא מטלוסט - אחיו של ר' מאיר שפירא מלובלין.<br />לרב מאיר שפירא מלובלין (שלא זכה לילדים) היו שני אחים ואחות:<br />ר' אברהם שפירא מטלוסט – שרד את השואה ועלה לארץ. נולדו לו בת (שנרצחה בשואה, היא, בעלה ושני ילדיה) ובן (ר' דב שפירא ז&quot;ל, ולו שני בנים ובת. אני פגשתי את הבן, ר' מאיר שפירא).<br />ר' משה שפירא מלובלין - נרצח בשואה, הוא וילדיו, הי&quot;ד.<br />ומרת רחל'ה ליקוורניק - אמו של מרגלית ארצי ז&quot;ל, שבנה המפורסם הוא שלמה ארצי.<br />עוד בתמונות:<br />* גמרא של אחד התלמידים שלמד בישיבת חכמי לובלין אצל ר' מאיר שפירא.<br />*  4 ספרים של ר' מאיר שפירא מלובלין, שיצאו לאור לפני כשנה, &quot;מהדורת דב שפירא&quot;.<br />(על מוזיאון ישיבת חכמי לובלין, שנפתח לאחרונה, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.makorrishon.co.il/judaism/19435'>ראו כאן</a>)","46","jpg","1286","True","True","False","","420","213.151.59.145","0","81417","כללי|","0-jpg"),new Message("102900","81434","בנוגע לסעיף האחרון","12/05/23 16:00","כא אייר","תשפ&quot;ג","16:00","לינקוש","מצו&quot;ב צילום הקדשה ממהר&quot;ם שפירא לאדמו&quot;ר מלובביץ' במתנה לחתונתו.","58","png","358","True","True","False","","71","164.138.124.162","0","81417","כללי|","0-png")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);