var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=774;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("774","0","חיזוק מהמהרש&quot;א לכתיבה בפורום  <img src='/icon/2.gif'>","31/08/09 08:49","יא אלול","תשס&quot;ט","08:49","לינקוש","&quot;אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו&quot;<br /><br />מהרש&quot;א בח&quot;א:<br />יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא <b>הלימוד הבא מכתיבת יד </b>אשר על כן נקראו החכמים סופרים.","58","","5355","True","True","False","","2205","84.228.179.1","0","0","בבא בתרא|י ע&quot;ב",""),new Message("775","774","פירושים נוספים ל&quot;תלמודו בידו&quot;","31/08/09 08:55","יא אלול","תשס&quot;ט","08:55","לינקוש","בשם הגר&quot;א מובא שהכוונה למי שחזר פעמים רבות על תלמודו, וכמו שאמרו (חגיגה ט:) 'אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד', וזהו שאמר אשרי מי שבא '<b>לכאן</b>', שתיבת '<b>לכאן</b>' עולה בגימטריא מאה ואחד.<br /><br />רבינו חננאל (פסחים נ ע&quot;א) כתב:<br />ושמעתי אשרי מי שיבא לכאן ותלמודו בידו <br />יש מי שאומר שגורס על פה כי הלך וגרסתו עמו<br />ויש מי שמפרש מי שיבא בכאן ומעשיו מיסדים ותלמודו שקיים כל מה שלמד נמצא כאלו הביא ראיותיו עמו","58","","5355","True","True","False","","343","84.228.179.1","0","774","בבא בתרא|י ע&quot;ב",""),new Message("809","775","הוספה לדבריו המאלפים של לינקוש","02/09/09 10:44","יג אלול","תשס&quot;ט","10:44","כתבן","ברבותינו חכמי הדורות, מצאנו ג' הגדרות מרכזיות לביאור &quot;ותלמודו בידו&quot;. חלק ביארו על עמל התורה. חלק ביארו על זכרון התורה. וחלק ביארו על לימוד התורה לשמה. וכך, ברבינו חננאל (פסחים נ) ביאר את הענין שידע את תלמודו בע&quot;פ וכל מקום שנמצא תלמודו עימו וזה המכוון תלמודו בידו. וביאר עוד שכאשר מגיע לעולם הבא וקיים את מה שלמד אז יש לו ראיות על לימודו. <br />ובהקדמה לספר הבתים ג&quot;כ כתב על זו הדרך רק הוסיף שאף זה חלק מעמל התורה שאדם יגע יומם ולילה בתורה שבע&quot;פ ובתורה שבכתב לדעת פירושיה ודיקדוקיה ועי&quot;ז הדברים מחודדים בפיו והוא המעולה ביותר וע&quot;ז אמרו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. <br />בתשב&quot;ץ (הקדמון) עניני חסידות (סי' תקכט') ביאר שהענין הוא בעשיית התורה והמצוה לשמה. שבעת פטירתו של אדם בא מלאך ומזכיר לו את כל לימודו שלמד לשמה וע&quot;ז אמרו אשרי מי שבא וכו'. המהרש&quot;א (אצלנו בב&quot;ב י') כתב שעיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר ע&quot;כ נקראו החכמים סופרים. <br />בשו&quot;ע הגר&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;א ה&quot;ד) ביאר שאדם שלא עמל ויגע בלימוד התורה בעולם יצטרך לחזור ולעמול על דברי התורה ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לשוב עוד פעם.","66","","5353","True","True","False","","687","80.178.70.71","0","774","בבא בתרא|י ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);