var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54839;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54839","0","סיפורה של ישיבת חכמי לובלין","12/02/18 10:05","כז שבט","תשע&quot;ח","10:05","לינקוש","<span class='bordeaux'><b>כשל כוח הסבל: סיפורה של ישיבת חכמי לובלין</b></span><br /><br /><span class='lightYellow'><b>מוזיאון ישיבת חכמי לובלין שנפתח לאחרונה מציג מסמכים מהתקופה הקצרה שבה פעלה הישיבה ומנציח את המוסד המפואר ואת העומד בראשו, מייסד מפעל הדף היומי</b></span><br /><br />מאת משה פינצ'וק | כ״ו בשבט ה׳תשע״ח (11-02-2018) | <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.makorrishon.co.il/judaism/19435/'>מקור ראשון</a><br /><br />הייתה זו גאווה מיוחדת לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, תזמורת צבאית הוזמנה והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים (ביטאון הנוער הגרמני, &quot;דויטשה יוגענד צייטונג&quot;, פברואר 1940).<br /><br />הקורא עדות ראייה זו של חייל נאצי על סופה של ישיבת חכמי לובלין לא יכול שלא להיזכר בתיאור שרֵפתו של רבי חנינא בן תרדיון הכרוך בגווילי ספר תורה, ורואה אותיות פורחות באוויר (מסכת עבודה זרה יח ע&quot;א). הצורר הגרמני היטיב להבין כי ליבה החי והפועם של הישיבה נמצא בספָרֶיה ולא בקורות ביתה. בבניין הם לא נגעו, והוא עומד בתפארתו עד עצם היום הזה, אולם את הספרים הם שרפו עד אפר. בימים אלו ממש, גיליונות חדשים נפרסים שם בישיבת חכמי לובלין ואותיות שפרחו חוזרות למקומן. נעשים גם מאמצים לאתר ולקבץ את הספרים הבודדים שנותרו לפליטה ומפוזרים היום בארבע קצות תבל. זכות גדולה נפלה לידיי ולמרכז למורשת ישראל במכללה האקדמית נתניה להיות שותפים פעילים בהקמת מוזיאון זה המנציח את ישיבת חכמי לובלין, את הדף היומי ואת אביהם – הרב מאיר שפירא.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>כרטיסי קבלה לישיבה</b></span><br /><br />ישיבת חכמי לובלין הוקמה בלובלין בשנת 1930 על ידי הרב רבי מאיר שפירא. הישיבה שכנה במבנה מפואר בן שש קומות שנבנה במיוחד עבור הישיבה. הישיבה הייתה אליטיסטית וקיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים שזיהו בהם פוטנציאל למנהיגות וגדלות בתורה. למדו בה כ־400 תלמידים. בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון ובשנת 1940 פיזרו הנאצים את הישיבה ושרפו את ספריה בכיכר השוק. למרות שנות קיומה הקצרות, הישיבה עשתה רושם עז בעולם היהדות מאז ועד היום. השאיפה למצוינות ולגדלות שאפיינה את הישיבה, כמו גם מפעל הדף היומי, שנועד לכל יהודי באשר הוא שם, הותירו חותם בעולם היהדות. בניין הישיבה הפך למקום עלייה לרגל לכל יהודי שמבקר בפולין, כסמל למורשת היהדות שלפני השואה.<br /><br />אחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים. בשנת 2004 הוחזר הבניין לקהילה היהודית ובשנת 2013 נפתח בו מלון &quot;אילן&quot;. שטח מכובד מהבניין הוקצה לטובת מוזיאון שיתעד וינציח את הרב מאיר שפירא ואת שני מפעליו הגדולים: ישיבת חכמי לובלין ומפעל הדף היומי. לפני כשנה מינתה הקהילה היהודית את ד&quot;ר גרז'ינה פבלק, ראש מכון משה שור בוורשה, לאוצרת המוזיאון. בזכות הזמנה משליחי &quot;תורה מציון&quot; בוורשה, הרב משה וחוה בלום, נוצרו קשרים הדוקים בין המרכז למורשת ישראל במכללה האקדמית נתניה ובין מכון משה שור והעומדת בראשו ד&quot;ר פבלק. בימים אלו מקיים המרכז קורס באמצעות סקייפ יחד עם המכון. בעקבות קשרים אלו, הזמינה ד&quot;ר פבלק אותי ואת המרכז למורשת ישראל לקחת חלק בהקמת המוזיאון יחד עם גנזך קידוש השם. לפני כמה שבועות, במוצאי י&quot;ט כסלו, חגגנו את פתיחת המוזיאון בלובלין בנוכחות ר' מאיר ושפרירה שפירא, מצאצאיו של הרב מאיר שפירא, אנשי הקהילה היהודית וראשי העיר לובלין.","58","","2273","True","True","False","","1586","46.121.45.16","0","0","כללי|",""),new Message("54840","54839","(המשך)","12/02/18 10:08","כז שבט","תשע&quot;ח","10:08","לינקוש","בארכיון עיריית לובלין נמצא חומר רב של הישיבה, ואחד מתפקידיי היה לתרגם מסמכים בעברית שנמצאו שם. מעניין לציין שהמסמכים כתובים בעברית ולא ביידיש או פולנית. אחד המסמכים המרתקים שהגיע לידי הוא כרטיס מועמד של תלמיד בן 16 בשם שלמה קליימיץ מהעיר אפטא, המבקש להתקבל לישיבה בראשית שנת תרצ&quot;ה (1935). השאלות שהמועמד (&quot;המקנדד&quot; כלשון המסמך) נתבקש לענות עליהן מרתקות: מה למד במשך שתי השנים האחרונות (תשובתו: גפ&quot;ת מסכתות שונות, סוגיות הש&quot;ס ושו&quot;ע יו&quot;ד סי' צ&quot;ח), כמה דפי גמרא הוא יודע לומר בעל פה (תשובתו: כ&quot;א דפים במס' יומא), אילו הלכות בשולחן ערוך הוא זוכר בעל פה, האם הוא יודע לחדש דבר בפלפול, האם יש לו תעודה על התנהגותו המוסרית והנימוסית, מה מצב בריאותו (תשובתו: טוב), מהי אומנות הוריו (תשובתו: סוחר), מה מצבם החומרי (תשובתו: רעוע), וכמה יוכלו לשלם בעדו תשלום חודשי (תשובתו: 10 זלוטי).<br /><br />בצדו השני של הדף יש המלצות מרתקות לא פחות מרבותיו ואנשי עירו. בין היתר הם מסבירים שהיות שהוא התלמיד הראשון מאפטא שיתקבל לישיבה, זה בוודאי יגרום לכך שהכנסות הישיבה מ&quot;הקופסאות&quot; באפטא יגדלו (הכוונה לקופות צדקה לישיבה שפיזר הרב שפירא ברחבי אירופה). החלטת הישיבה בט' אייר הייתה: &quot;אי אפשר להוסיף עתה תלמידים חדשים מפאת חוסר מקום&quot;.<br /><br />היות שהשם &quot;קליימיץ&quot; לא היה מוכר לי, חיפשתי אותו בגוגל. התוצאה הייתה מצמררת – לנגד עיני קפצה תעודת עדות מאתר יד־ושם בדיוק על הבחור הזה (כל הפרטים מתאימים אחד לאחד), שמילא בן דודו ב־1956. שלמה הי&quot;ד נרצח כשמונה שנים אחרי שמילא את כרטיס הקבלה לישיבת חכמי לובלין בטרבלינקה ב־1942 והוא בן 24 שנים. שני מסמכים אלו מוצגים כעת במוזיאון. בארכיון יש כ־600 כרטיסי קבלה שמילאו תלמידים. חוששני שתרחיש דומה היה עולה כמעט מכל כרטיס אחר שהייתי מקבל לתרגם.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>בניו של ראש הישיבה</b></span><br /><br />מסמך נוסף שקיבלתי לתרגום היה מכתב משנת 1946 ששלחו תלמידי ישיבת חכמי לובלין, ששהו בשנחאי בעת המלחמה (לא רק תלמידי ישיבת מיר הגיעו לשם). הם פונים לאחד האדמו&quot;רים ומבכים את מר גורלם:<br /><br />מכבר כשל כח הסבל שהננו סובלים במשך שבתנו במאסר זה דשאנכיי הנדחה, נפגשים אנחנו עם דכדוכי נפשנו מהקורות אותנו יום יום, ועם שכל ראש לחלי וכל לבב דוי, גשים אנחנו מול כ&quot;ק שליט&quot;א שיעורר רחמים עלינו להחיש הצלתנו ופדות נפשנו. אפשר שאותם תלמידים כלל לא היו מודעים לתופת שהתרחשה בפולין. ואני מהרהר בליבי: אילו אותו שלמה התקבל לישיבת חכמי לובלין, האם אף הוא היה זוכה להימנות על הניצולים בשנחאי?<br /><br />מסמך נוסף שהתגלה הוא תעודת יום הולדת שהוכנה לכבוד הרב שפירא בשנת תרצ&quot;ג (כשנה לפני מותו) החתומה על ידי &quot;תלמידיך בניך&quot;. חתימה זו מרגשת במיוחד משום שהרב מאיר שפירא שלא זכה לפרי בטן היה נוהג לומר שיש לו שני ילדים, ישיבת חכמי לובלין והדף היומי. ולבסוף, מודעה מאחד מעיתוני התקופה המודיעה על מועד הלווייתו של הרב מאיר שפירא, שנקבעה ליום א' ט במרחשון תרצ&quot;ד.<br /><br />זכה ר' מאיר שפירא ועצמותיו הועלו על ידי אחיו לארץ ישראל ונקברו אחר כבוד בהר המנוחות. גם תורתו עלתה לארץ ישראל באמצעות תלמידיו (המפורסם ביניהם הוא הרב שמואל הלוי וואזנר ז&quot;ל, שהקים בבני ברק את ישיבת חכמי לובלין על שם הישיבה בלובלין), ואילו הדף היומי מתפשט בארבע כנפות תבל. היום, כמעין סגירת מעגל, תורתו והגותו חוזרות לעטר את קירות ישיבת חכמי לובלין בלובלין, עדות ניצחת לנצחיותם של עם ישראל ותורת ישראל.","58","","2273","True","True","False","","265","46.121.45.16","0","54839","כללי|",""),new Message("54842","54840","ר' לינקוש, תודה לך מקרב לבי על הבאת","12/02/18 12:38","כז שבט","תשע&quot;ח","12:38","יהודי_קדום","המאמר המרגש ביותר. <br />מיד ארשום על מסכת יומא שלי שלימוד כ&quot;א הדפים הראשונים יהיו לזכר  שלמה קליימיץ  הי&quot;ד.","233","","2273","True","True","False","","183","109.65.134.150","0","54839","כללי|",""),new Message("54844","54842","מצורף צילום","12/02/18 13:19","כז שבט","תשע&quot;ח","13:19","יהודי_קדום","להלן הנוסח המופיע בצילום:<br /><br /><br />הלימוד של כ&quot;א הדפים הראשונים יהא לזכר שלמה קליימיץ הי&quot;ד.<br />סיפורו שלמה קליימיץ הוא חלק ממאמר על  <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=54839'>סיפורה של ישיבת חכמי לובלין</a>.<br />&quot;.....בארכיון עיריית לובלין נמצא חומר רב של הישיבה, ואחד מתפקידיי היה לתרגם מסמכים בעברית שנמצאו שם. מעניין לציין שהמסמכים כתובים בעברית ולא ביידיש או פולנית. אחד המסמכים המרתקים שהגיע לידי הוא כרטיס מועמד של <b>תלמיד בן 16 בשם שלמה קליימיץ </b>מהעיר אפטא, המבקש להתקבל לישיבה בראשית שנת תרצ&quot;ה (1935). השאלות שהמועמד (&quot;המקנדד&quot; כלשון המסמך) נתבקש לענות עליהן מרתקות: מה למד במשך שתי השנים האחרונות (תשובתו: גפ&quot;ת מסכתות שונות, סוגיות הש&quot;ס ושו&quot;ע יו&quot;ד סי' צ&quot;ח), <u>כמה דפי גמרא הוא יודע לומר בעל פה (תשובתו: כ&quot;א דפים במס' <b>יומא</b>)</u>, אילו הלכות בשולחן ערוך הוא זוכר בעל פה, האם הוא יודע לחדש דבר בפלפול, האם יש לו תעודה על התנהגותו המוסרית והנימוסית, מה מצב בריאותו (תשובתו: טוב), מהי אומנות הוריו (תשובתו: סוחר), מה מצבם החומרי (תשובתו: רעוע), וכמה יוכלו לשלם בעדו תשלום חודשי (תשובתו: 10 זלוטי).<br />בצדו השני של הדף יש המלצות מרתקות לא פחות מרבותיו ואנשי עירו. בין היתר הם מסבירים שהיות שהוא התלמיד הראשון מאפטא שיתקבל לישיבה, זה בוודאי יגרום לכך שהכנסות הישיבה מ&quot;הקופסאות&quot; באפטא יגדלו (הכוונה לקופות צדקה לישיבה שפיזר הרב שפירא ברחבי אירופה). החלטת הישיבה בט' אייר הייתה: &quot;אי אפשר להוסיף עתה תלמידים חדשים מפאת חוסר מקום&quot;.<br />היות שהשם &quot;קליימיץ&quot; לא היה מוכר לי, חיפשתי אותו בגוגל. התוצאה הייתה מצמררת – לנגד עיני קפצה תעודת עדות מאתר יד־ושם בדיוק על הבחור הזה (כל הפרטים מתאימים אחד לאחד), שמילא בן דודו ב־1956. שלמה הי&quot;ד נרצח כשמונה שנים אחרי שמילא את כרטיס הקבלה לישיבת חכמי לובלין בטרבלינקה ב־1942 והוא בן 24 שנים. שני מסמכים אלו מוצגים כעת במוזיאון. בארכיון יש כ־600 כרטיסי קבלה שמילאו תלמידים. חוששני שתרחיש דומה היה עולה כמעט מכל כרטיס אחר שהייתי מקבל לתרגם&quot;.","233","jpg","2273","True","True","False","","187","109.65.134.150","0","54839","כללי|","0-jpg"),new Message("54866","54844","'יהודי קדום' - משמעות נוספת","12/02/18 22:50","כז שבט","תשע&quot;ח","22:50","דוד כוכב","","125","","2273","False","True","False","","111","212.76.115.178","0","54839","כללי|",""),new Message("54884","54866","<img src='/icon/2.gif'>","13/02/18 11:24","כח שבט","תשע&quot;ח","11:24","יהודי_קדום","","233","","2272","False","True","False","","66","37.26.148.238","0","54839","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);