var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37812;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37812","0","מה עושה רבי יוחנן בבי כנישתא דמעון ?","06/12/14 23:19","יד כסלו","תשע"ה","23:19","זילבר פדואל","האם רבי יוחנן האמורא איש טבריה הגיע למעון שבדרום הר חברון?

ממש לא.
הבן שלי, אילון יצ״ו, שמיניסט בישיבת סוסיא
הפנה אותי לסיפרו של מייסד הישיבה הרב נועם פרל ״אבני דרך״ שם מתברר שמעון יושבת ממש מעל טבריה.
ראו גם הציטוט מהירושלמי הקשור לפרשת שבוע (תימנה)","504","jpg","3437","True","True","False","","1681","79.177.24.22","0","0","יבמות|סד ע"ב","0-jpg"),new Message("37813","37812","המשך","06/12/14 23:20","יד כסלו","תשע"ה","23:20","זילבר פדואל","ראו בקובץ המצורף איפה נמצאת מעון ואיך קשורה לתימנה","504","jpg","3437","True","True","False","","287","79.177.24.22","0","37812","יבמות|סד ע"ב","0-jpg"),new Message("98828","37812","המעון הזה...","11/05/22 01:12","י אייר","תשפ"ב","01:12","מרדכי דב זינגר","ויש מען...לא זה ולא זה...
אלא ביהמ"ק...
(כתובות כז/ב"ב קסו/כריתות ח-כה)","807","","724","True","True","False","","93","164.138.120.12","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("37829","37813","ר' יוחנן בבית כנסת בקיסרי","07/12/14 11:47","טו כסלו","תשע"ה","11:47","זילבר פדואל","מחר בדף סה: ר' יוחנן נמצא בכנישתא דקיסרי
כלומר לא היה רק בטבריה...

אבל פשיטא לי שלא הגיע לדרום הר חברון והבית כנסת במעון נמצא קרוב לשכונת
200 + בטבריה שנקראת גם בית מעון על שם היישוב יהודי קדום שהיה בסמוך","504","","3436","True","True","False","","254","213.151.40.11","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("37835","37829","מדוע פשיטא לך שלא היה בדרום הארץ?","07/12/14 13:54","טו כסלו","תשע"ה","13:54","Almuaddib","","107","","3436","False","True","False","","197","195.200.205.133","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("37837","37829","ברוכים הבאים לפורום","07/12/14 15:56","טו כסלו","תשע"ה","15:56","אור חדש","אני רוצה לציין שבתקופה שגרתי בטבריה יצא לי לבקר מס' פעמים בדרום הר חברון.
בדרכי היו אומנם כפרים עויינים למדי של האוכלוסיה הערבית אך כאמור בכ"ז הצלחתי להגיע למחוז חפצי ולחזור הביתה.
הגם שהגמ' בב"ב קובעת שסתם יהודה וגליל יש בינהם מצב "חרום" ואין השיירות מצויות בינהם, אין זה אומר שהיה הדבר נמנע לחלוטין ואם ריו"ח הצליח להגיע לשם לא היה בכך שום דבר היוצא מגדר הטבע הרגיל.","458","","3436","True","True","False","","152","212.76.107.251","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("37838","37837","ברוכים הנמצאים","07/12/14 16:18","טו כסלו","תשע"ה","16:18","זילבר פדואל","שמח להתחבר לפורום חשוב זה. בע"ה נגדיל יחד תורה ונאדירה. ובהזדמנות זו נשבח בעלי האכסניה - הראל מנהל האתר אשריו ואשרי חלקו.

יפה אמרת שהדרך בין יהודה לגליל היתה בעייתית.
נוסיף לזה שהסנהדרין גלתה 10 גלויות והמרכז היהודי באותם שנים עבר לגליל.

בע"ה אצלם הערב את המשך המאמר בספר "אבני דרך" על הבית כנסת במעון, ותראו ציטוטים של ריש לקיש, ר' יהודה נשיאה שכולם שייכים לאזור טבריה.","504","","3436","True","True","False","","236","213.151.40.11","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("37839","37838","הבהרה","07/12/14 16:35","טו כסלו","תשע"ה","16:35","אור חדש","אין כלל ספק בעובדה שעיקר הפעילות של ריו"ח ור"ל היתה באזור טבריה. השאלה היא האם ייתכן וביקר באזור הדרום. כפי שכתבתי לא ידוע לי על שום מכשול שהיה אמור להיות בלתי עביר לחלוטין באותו זמן וע"כ כלל לא פשוט לי שריו"ח מעולם לא היה במעון הדרומית הגם שאכן יותר סביר להניח שהיה בצפוני.","458","","3436","True","True","False","","189","37.26.146.160","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("60923","37839","מעון זו היא ליד טבריה","03/03/19 11:48","כו אדר א","תשע"ט","11:48","זילבר פדואל","גם בדף של מחר - חולין צז.
אין ספק שזוהי מעון שבטבריה.

בית הנכסת והישוב היהודי במעון שבדרום הר חברון
מתוארכים למאה ה-5-6 המאוחרת לתקפות רבי יוחנן, ראו נא כאן","504","","1889","True","True","False","","186","82.81.31.217","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("60927","60923","טעית במע[ו]ן","03/03/19 12:02","כו אדר א","תשע"ט","12:02","אור חדש","מעון שביהודה היה ישוב מימי המקרא כאן","458","","1889","True","True","False","","256","213.151.55.26","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("60962","60923","כנישתא שכאן","05/03/19 12:07","כח אדר א","תשע"ט","12:07","אור חדש","וודאי אין לפרשה במשמעות של בי"כ שאין לחשוד בהם שהיו עושים מבי"כ מקום צליית גדיים חלילה
אלא מקום כינוס הוא, כיריד או שמחה כלשהי ושם עשו הגדי
וכן מה ש'אתו ושיילו לריו"ח' לכאו' לא מורה שהיה שם בעצמו אלא שרק שאלו ממנו על מעשה שהיה במקומם
אומנם לאחר העיון נראה שכן היה באותו מקום, שאם היה בריחוק היה הלש' 'שלחו לריו"ח' וכן לא היה מספיק להשיב מה לעשות בבשר וכיצד לאוכלו אם היה צורך בהליכת 2/3 ימים לכל כיוון כדי לשאול
לכן אכן נראה שכאן מדובר במעון שסמוכה לטבריה דווקא

אומנם לא מובן לי כלל מאי נ"מ באיזו מעון מדובר...","458","","1887","True","True","False","","144","213.151.55.26","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("60936","60927","צודק","03/03/19 19:20","כו אדר א","תשע"ט","19:20","זילבר פדואל","כמובן התכוונתי שבית הכנסת העתיק הידוע לנו ממעון החברונית
איננו מהתקופה התלמודית.","504","","1889","True","True","False","","217","82.81.31.217","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("98799","60962","הרחבה על בית מעון, ומפה","09/05/22 21:07","ח אייר","תשפ"ב","21:07","איתן","שלום לכולם
יש בארץ מעון בדרום הר חברון, יש מעון בנגב המערבי, סמוך לקיבוץ נירים, ויש מעון סמוך לטבריה.
יש מקרים שברור שמדור על מעון הסמוכה לטבריה. ראה למשל בירושלמי עירובין תחילת פרק חמישי שטבריה ובמעון היה הבדל במנהג הפועלים להשכים, האם מעלות השחר או בהנץ החמה, או דבריו של ריש לקיש בהמשך שם שהוא יכול לחבר לענין שבת את טבריה ומעון. במקרים אחרים פחות מוכח, אבל למיטב ידיעתי זה מה שמקובל בפי חוקרי העבר.
שאל חברנו אור חדש למאי נפקא מינא. באמת נפקא מינא בעיקר להבנת הגיאוגרפיה ולחוקרי העבר, או למי שמנסה לראות לנגד עיניו לא רק "וראו עיניך את מוריך" אלא גם את המקום בו חיו.
בנוסף,
ראה נא בהודעה השניה מאת החבר זילבר מפדואל. בה הביא את הציטוט מהירושלמי העוסק בתמנה ובמעון: הירושלמי שואל מדוע אצל יהודה נאמר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לעומת שמשון בו נאמר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. בירושלמי שתי דיעות: האחת שמדובר על עליה וירידה רוחניות, והשניה - שמדובר על עליה וירידה גיאוגרפיות, תלוי בנקודת המוצא. "בשיפוע ההר היתה, עולין לה מכאן ויורדים לה מכאן" (רש"י בחומש, בראשית ל"ח י"ג). לא ניכנס כעת לתשובה עצמה, היכן הן כפר שובתי ומעון והיכן הן עדולם תמנה ומחנה דן, אבל הנה אתה רואה שחז"ל עסקו בסוגיות גיאוגרפיות.


הקליקו ל מפה הממחישה את טבריה הרומית והתורכית, את בית מעון ואתרים נוספים, וכל זה על רקע העיר בת ימינו. (ניתן לפתיחה מהמחשב. ייתכן שיהיו קשיים בפתיחה מהטלפון).

קראו גם בויקיפדיה.","123","","726","True","True","False","","69","95.86.104.137","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("98827","98799","התחיל החפירות בתל תבנה תמנע","11/05/22 00:29","י אייר","תשפ"ב","00:29","אמלתראות","תמנה

יש מספר ערים בשם זה

"על אלו מתריעין בשבת...שמעון התימני אומר: אף על הדבר. ולא הודו לו חכמים" (תענית פ"ג, מ"ז). "איזהו ממזר?...שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים" (יבמות פ"ד, מי"ג).
בירושלמי הגירסא היא: ר' שמעון התיבני, בי"ת במקום מי"ם, כי שתי אותיות אלה מתחלפות זו בזו, כאשר האות נו"ן באה אחריהן: ימניה במקום יבנה ועוד. גם בפי הערבים, כל המקומות ששמם היה 'תמנה' - קוראים להם 'תבנה'.

כמה מקומות ששמם תמנה היו בארץ; מהם ביהודה ומהם בגליל ובעבר הירדן:
"רב אמר: שתי תימניות הן: אחת של יהודה (בראשית לח, יג) ואחת של שמשון (שופטים יד, א)" (ירושלמי סוטה פ"א, ה"ח ועוד).
תמנה של יהודה מזוהה עם חרבת תבנא, ממערב לבית לחם, שהיא בהר ועולים אליה.

תמנה של שמשון, ושל ר' שמעון התימני, מזוהה עם הכפר תבנה שבשפלה, בדרך מבית שמש ליבנה. תמנה זו היתה עיר פלך בימי הבית השני. יוסף בן מתתיהו מונה בין ערי הפלך "את תמנה ואת לוד" (מלחמות ג, ג, ה).

בתקופה שבין חורבן בית שני למרד בר כוכבא עדיין נתקיימו באזור זה מרכזי התורה של יהודה:
"מעשה בשמעון התימני, שלא בא בלילי יום טוב לבית המדרש. לשחרית מצאו ר' יהודה בן בבא. אמר לו: מפני מה לא באת אמש לבית המדרש? אמר לו: מצוה באה לידי ועשיתה. בלשת גויים נכנסה לעיר, והייתי מתיירא שמא יצהיבו את בני העיר, ושחטו עגל אחד והאכלנום והשקינום וסכנום, כדי שלא יצהיבו את בני העיר" (תוספתא יום טוב פ"ב, ה"ו; ביצה כא, ע"א).



מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה


הערות לערך:
שם המעיר: בנימין קרלנשטיין
הערה: נוצר כאן בלבול לא קטן, שאף אני טעיתי בו מתחילה, עד אשר שוחחתי במקרה עם הפרו' לאה די-סגני, שהעירה את עיני בדבר ידוע למדי.
שלושה תמנות ידועות לנו במקרא.
1. תמנה שאצל יהודה ותמר
2. תמנה שאצל שמשון
3.תמנת סרח/חרס בהר אפרים - עירו ונחלתו של יהושע בן-נון.

תמנה שביהודה נחלקו בה חכמים (סוטה י' ע"א) אם היו שניים או שאחת היא. החוקרים מציעים לזהות את תמנה שעל גבול יהודה ודן בתל באטשי שבנחל שורק ממזרח ליבנה.
אילו היו שניים ביהודה, הרי תמנה של יהודה ותמר מזוהה כחר' תבנה ממזרח למושב אחיעזר הסמוכה לעדולם.

שניהם לא מזוהים כישובים ידועים בתקופת בית שני. אמנם ישנו מקום הנקרא חר' תבנה ליד בית שמש, אלא שבחפירות הוא נראה ככפר חקלאי ולא כישוב גדול. יתכן שהשם נדד לשם מתל בטש.
המקור היחיד לתמנה זו שבנחל שורק הוא ספר מקבים 2 ויוספוס בקדמוניות מביא אותו, כמקום בו היתה מצודה של באכחידס היווני.

תמנת חרס שבאפרים לא נשתמר שמה כצורתו, אבל בגבול אפרים ובנימין, או יותר נכון בין ארץ השומרונים ויהודאה, היו בתקופה הרומית 3 טופרכיות; אנטיפטריס, תמנה וגופנא.
מחוז תמנה (המשמר את תמנת חרס) ידוע היטב ממקורות רבים בני התקופה.
הזיהויים הנזכרים פעמים רבות אצל יוספוס במלחמת, מתייחסים למחוז תמנה. ולא לתמנה שליד בית שמש.
אף שמעון התימני הוא ממחוז תמנטיקי הרומי.

גם בזמן איבסביוס בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית היא עדיין כפר גדול הנקרא תמנה.
שוכנת על הדרך הרומית העתיקה שבין אנטיפטריס לגופנא. כיום היא חורבת תבנה ממערב לחלמיש ונוה צוף. על כביש 465 ליד הכפר הערבי דיר ניזם.

אגב, זו סיבה טובה לברר שוב את המסורת על קברו של יהושע בכפל חרס, המרוחקת מכאן מרחק ניכר (שאפילו נדידת שמות כשזו איננה מסתברת).","267","pdf","724","True","True","False","","91","172.58.139.185","0","37812","יבמות|סד ע"ב","0-pdf"),new Message("98830","98827","לא רציתי להיכנס לסוגיית תמנה","11/05/22 01:34","י אייר","תשפ"ב","01:34","איתן","לא רציתי להרחיב הדיון לגבי תמנה, גם בגלל שהנושא שלנו הוא מעון, וגם בגלל שכבר האמוראים נחלקו בה. ראו הציטוט המלא של מה שהבאתי קודם, בבראשית רבה בפרשת יהודה ותמר (פרשה פה סימן ו ),
רב אמר שתי תמניות הם אחת של יהודה ואחת של שמשון, ולמה הוא מזכיר בה עלייה וירידה אלא עלייה ליהודה שהוא מעמיד מלכים וירידה לשמשון שהוא נושא גויה,
ר' סימון אמר תמנתה אחת היא ולמה הזכיר בה עלייה וירידה, א"ר אייבו בן אגרי כהדא בת מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי.

וכן בירושלמי סוטה פרק א' הלכה ח, עם קצת הבדל
אמר ר' אייבו בר נגרי כגון הדא בית מעין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטבריה.
גם בבבלי סוטה י ע"א בדומה לזה
א"ר אלעזר: שמשון שנתגנה בה - כתיב ביה ירידה, יהודה שנתעלה בה - כתיב ביה עליה.
ר' שמואל בר נחמני אמר: שתי תמנאות היו, חדא בירידה וחדא בעליה.
רב פפא אמר: חדא תמנה הואי, דאתי מהאי גיסא - ירידה, ודאתי מהאי גיסא - עליה, כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש.

(בילק"ש מצטט את הבבלי, במדרש הגדול - את בראשית רבה, עם קצת קיצור לשון)

ויש עוד מקורות, ביהושע טו י בתיאור גבול בני יהודה משמע שתמנה היא בין בית שמש לבין עקרון, ראה יהושע פרק טו פסוק י - יא
וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל ... וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה: (יא) וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֘ צָפוֹנָה֒ ...
ואילו בדברי הימים ב פרק כח פסוק יח - המיקום פחות מובהק, ואולי אין זו אותה תמנה,
וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּגֶב֘ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּדוּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־ הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם:

הדיון על תמנה מתרחב לאינספור נקודות (האם תחילת קלקולו של שמשון היתה בעזה או כבר בתמנה, והיכן היא עקרון שהוזכרה ביהושע ולא הוזכרה בדברי הימים, ומה שהוזכר בבבלי על ורדוניא ונרש, ועוד ועוד),

ואלו אנו דנים במעון, לגביה יש משפט קצר, שברור ממנו שהיא היתה בשיפוע ההר. משערים שהכפר נאצ'ר א דין שהיה קיים עד תש"ח - ישב על מקומה של בית מעון (היום איזור הישיבה התיכונית. ראו במפה שהפניתי אליה בהודעה הקודמת). אמנם במפות רבות ציינו את בית מעון, או תל מעון, דוקא בראש ההר, איזור קניון BIG שבטבריה עילית, אבל כאמור מהירושלמי בסוטה והמקבילה בבראשית רבה מוכח שהיתה בשיפוע ההר. גם מרחק תחום שבת שהוזכר בין מעון לטבריה לא מאפשר להרחיקה עד ראש ההר. ואכמ"ל.","123","","724","True","True","False","","67","212.76.125.90","0","37812","יבמות|סד ע"ב",""),new Message("98843","98828"," יפה מאד","11/05/22 19:37","י אייר","תשפ"ב","19:37","אמלתראות","","267","","724","True","True","False","","48","172.58.160.121","0","37812","יבמות|סד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);