var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37479;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37474","0","אין אישה מתעברת מביאה ראשונה ?","08/11/14 20:56","טו חשון","תשע&quot;ה","20:56","הודו_כי_טוב","","207","","3460","False","True","False","","1394","79.176.155.53","0","0","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37475","37474","זה קשה ונדיר יותר.","09/11/14 00:56","טז חשון","תשע&quot;ה","00:56","דוד כוכב","","125","","3459","False","True","False","","261","31.44.139.249","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37476","37474","רש&quot;י פרשת השבוע","09/11/14 04:57","טז חשון","תשע&quot;ה","04:57","אלף בית רשי","כשלמדתי זאת חשבתי על הקשר בין הדף היומי לפרשה<br />לו} ותהרין וגו'. אף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה, אלו שלטו  (י) בעצמן והוציאו ערותן (ס&quot;א עדותן) לחוץ, ונתעברו מביאה ראשונה:","278","","3459","True","True","False","","417","76.68.225.176","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37477","37474","זה היה מיטב הידע המדעי-רפואי אז","09/11/14 09:25","טז חשון","תשע&quot;ה","09:25","Almuaddib","עד שנת 84, בה הוכיחו מרשל ורובין את קיומו של החידק הליקובקטר-פילורי בקיבה, ואת העובדה שהוא גורם לאולקוס, לימדו בבתי הספר לרפואה כי בגלל החומציות שבקיבה, אין שם חידקים - והסבירו את מקורו של האולקוס בדרכים שונות.<br /><br />סטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה מעט לפניכן, למדו עובדה רפואית, שעד תום לימודיהם - הוכחה כלא-נכונה, כי התברר שהחידק הזה גורם, וטיפול אנטיביוטי מועיל.<br /><br />האמוראים ידעו את מיטב הידע מדעי והרפואי של תקופתם. בני אדם למדו דברים חדשים עם השנים, וכפי שכבר כתבו הגאונים אודות התרופות בגמרא, כך גם לגבי דברים נוספים. <br /><br />אתה יכול לשאול את אותה השאלה על עובר שנולד לאחר שבעה חודשים, שמונה או תשעה - ומה שכתוב על כל אחד מהריונות כאלו בגמרא, על הרבה תרופות אחרות, ועוד.<br /><br />העובדה שהמדע התקדם מאז תקופת האמוראים, לא גורעת ולו במאום מגדלותם - ומכפיפותנו להלכות שקבעו.","107","","3459","True","True","False","","278","195.200.205.133","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37480","37475","יש מקור/נתונים שתומכים בטענתך?","09/11/14 10:20","טז חשון","תשע&quot;ה","10:20","Almuaddib","","107","","3459","False","True","False","","242","195.200.205.133","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37478","37477","הוספת מקור","09/11/14 09:56","טז חשון","תשע&quot;ה","09:56","אור חדש","התוס' במו&quot;ק יא' ע&quot;א<br /><span class='lightYellow'><b>תוספות</b></span><br /><br /><span class='bordeaux'><b>כוורא </b></span>סמוך למסרחיה מעלי. ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם משתי עלה אבוה דאמר בסמוך דמעלי ו<b>שמא נשתנו כמו הרפואות שבש''ס שאינן טובות בזמן הזה </b><b>או שמא</b> נהרות דבבל מעלו לו טפי <b>ויש מפרשים </b>דכוורא לא בכלל דגים מיירי ושם דג ששמו כוורא ומשונה בדברים האלו משאר דגים כדאמרינן פ' כל הבשר (חולין דף קט:) אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא ואין נראה שיהא בכל הלשונות של דגים טעם אחד:<br /><br />ג' תרוצים:<br />א: שינוי בטבע והטוב הפך לרע<br />ב: שמא שינוי הטבעים ממקום למקום גורם לשינוי ייעילות הרפואה<br />ג: שמא לא הבנו כוונת דבריהם וצריך לעשות אוקימתא<br />עכ&quot;פ לכל התרוצים פשוט שאין לו לרופא אלא מה שעיניו וחוכמתו מורות לו בימיו ובמקומו.","458","","3459","True","True","False","","260","95.86.83.246","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37479","37478","בכוונה הזכרתי הגאונים ולא בעלי התוספות","09/11/14 10:11","טז חשון","תשע&quot;ה","10:11","Almuaddib","ולא רק משום שקדמום, אלא משום שדבריהםאינם נזקקים להידחק ל&quot;שינוי הטבעים&quot; שאין מי שיודע להצביע מתי קרה, ואיך קרה.<br /><br />הנה דוגמא:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ודאשאלתון, למיכתב לכון הני אסואתא דמי שאחזו קורדיקוס מן רב ושמואל עד פסאקא דמתניתין, האיך קיבלוהו ופירושו בלשון גרים. <br />צריכין אנן למימר לכון: דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין כבזמניהון וכחד חד קצירא אמורינן, ולאו דברי מצווה אינון. הילכך לא תסמכון על אלין אסותא וליכא דעביד מינהון מידעם, אלא בתר דמבדיק וידע בודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקא לה וליכא דליתי נפשיה לידי סכנה. והכין אגמרו יתנא ואמרו לנא אבות וסבי דילנא דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיא כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעביד ליה ביה עקתא. וכולהי מילי לא צריכינא לפרושנון וטעמי ליכא לגלואינון אלא מילי דחזיננא דעמיקן עליון התם.</b></span><br /><br />(מתוך: אוצר הגאונים - תשובות, גיטין סח, ע&quot;ב, שעו, עמ' 152)<br /><br />ובתרגום חופשי, למי שהארמית של הגאונים אינה שגורה בפיו:<br /><br /><br />ולגבי מה ששאלתם, שנכתוב לכם אודות התרופות של רב ושמואל למי שאחזו קורדיקוס (שיגעון), ועל כל שאר התרופות שנזכרות שם במסכת עד המשנה, וכיצד יש לפרשן.<br /> צריכים אנו לומר לכם: רבנן לא היו רופאים, והרפואות שאמרו - אלו הן העצות הרפואיות שהיו מקובלות בזמנם, ואין הם דברי מצווה. לכן אל תסמכו על אותן תרופות אלא לאחר שבדקתם אצל רופאים מומחים שהתרופה שנזכרה על ידי חכמי התלמוד אינה מזיקה ואינה מביאה לידי סכנה. כך לימדו אותנו ואמרו לנו אבותינו וחכמינו, שלא לעשות מאותן תרופות חוץ ממה שמסרו לנו שאינו מזיק, ולכן אין אנו צריכים לפרש לכם עניינים אלו, אלא רק דברים שראינו שם דעת עליון.<br /><br />וראויים הדברים לחזור ולהדגיש לנו:<br /><br />האמוראים לא היו רופאים, ותרופות - כמו גם עובדות מדעיות ורפואיות אחרות - שמסרו לנו, מסרו לפי מה שהיה מקובל בתקופתם. אין אלו הלכות. הלכות אנו מחוייבים לקבל מהם, לא דברים בעלמא שמסרו לנו ממה שהיה מקובל בזמנם.<br /><br /><br />ולא הזכירו הגאונים בתשובה לא שינוי טבעים ולא שום תירוץ המנסה להעמיד דברי האמוראים הללו כנכונים במקומם ובזמנם, ואכמ&quot;ל.","107","","3459","True","True","False","","1117","195.200.205.133","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37481","37479","יישר כח על הבאת הדברים המחכימים","09/11/14 12:14","טז חשון","תשע&quot;ה","12:14","אור חדש","","458","","3459","False","True","False","","137","95.86.83.246","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37497","37479","הידע המדעי של חז&quot;ל","10/11/14 12:48","יז חשון","תשע&quot;ה","12:48","efrati10","הבעיה מחריפה כשיש השלכה הלכה למעשה במקומות בהם סביר שחז&quot;ל היו פוסקים אחרת לו היו יודעים את מה שהמדע יודע היום. כמו באסטרונומיה ובמבנה הפנימי של גוף האישה.","196","","3458","True","True","False","","188","81.218.251.251","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37491","37480","להלן","10/11/14 09:01","יז חשון","תשע&quot;ה","09:01","דוד כוכב","כפי דברי הגמרא, המפריע להתעברות בביאה הראשונה הוא קרום הבתולים, מסתבר שכוונתם הוא שהקרום עצמו, ולאחר שפקע - הדם השותת מהפצע, מעכבים את הזרע שלא יהיה יורה כחץ, וכדברי שמואל (הרופא) במסכתות חגיגה דף טו ע&quot;א; ונדה דף מג ע&quot;א: &quot;כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינו מזרעת&quot;.<br /><br />היום ידוע שאפילו קצף הנועד לעכב את חדירת נוזל הזרע אינו מונע לגמרי את הסיכוי להרות, אבל הוא מפחית את אותו הסיכוי. ככל שיותר זרעונים יגיעו ללא מפריע עמוק יותר בצוואר הרחם כך יגבר הסיכוי שאחד מהם יצליח להתקדם ולחדור לבצית.","125","","3458","True","True","False","","296","31.44.139.249","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37492","37491","שוב מצאתי","10/11/14 09:11","יז חשון","תשע&quot;ה","09:11","דוד כוכב","הטענה שהקביעה שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה נאמרה רק על הרוב כתובה כבר בשו&quot;ת שיבת ציון, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D#cite_note-38'>כמובא כאן</a>.<br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://98.131.138.124/db/showQ.asp?ID=5027'>התייחסות לסוגיה</a> מהרב מרדכי הלפרין (שהוא גם מומחה לרפואת נשים במקצועו). הוא איננו מביא את הסיבה שכתבתי כאחד הגורמים להפחתת הסיכוי, אך הוא מביא סיבות אחרות.","125","","3458","True","True","False","","333","31.44.139.249","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37493","37491","חוששני שאיני יכול לקבל את המקור שלך","10/11/14 09:18","יז חשון","תשע&quot;ה","09:18","Almuaddib","הואיל וקימא לן, או כדברי הגאונים או כדברי מי שאומר שנשתנו הטבעים.<br /><br />כפי שלמדתי מרבותי, וכתשובת הגאונים שהובאה לעיל, מקור לטענתך כי גם כיום, יש הבדל בין הסיכוי להתעבר מביאה ראשונה לבין הסיכוי מביאה שניה - צריך להיות מקור של איש מקצוע בן זמננו.<br /><br />סברה שלך, על דברי האמוראים - אינה טובה אף כקליפת השום כאן. שדבריהם, כאמור לעיל, אינם טובים לימינו אלו, ודבריך - אינם אלא סברתך על דבריהם.<br /><br />ושמואל היה רופא - בזמנם, וראה דברי הגאונם על התרופות של שמואל עצמו בימיהם-שלהם, לפני למעלה מאלף שנים.<br /><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed'>דוגמא למקום בו ניתן למצוא מקורות תקפים לשאלות רפוא</a>יות","107","","3458","True","True","False","","257","195.200.205.133","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37494","37492","לא לכבודו של הרב הלפרין להביא את דבריו","10/11/14 09:22","יז חשון","תשע&quot;ה","09:22","Almuaddib","אלו שהבאת כאן.<br /><br />הטעויות הסטטיסטיות בדבריו יכולות להיות מוצדקות רק בשל חפזונו להצדיק דברי חז&quot;ל, ולו יצטרך לשם כך להבריג באצבעו בחוזקה.<br /><br />משום כבודו לא אאריך, רק אומר שהחישוב הסטטיסטי שהוא עושה שגוי מיסודו, ומביך להביאו כתימוכין למשהו.<br /><br /><br />לגבי התירוץ כי זה נאמר רק &quot;על הרוב&quot; - יוקשה, מדוע בסוגייתינו נדחקו לומר שתמר באצבע מעכה, אם יכלו לומר כי זה רק על הרוב - ותמר היתה מהמיעוט.","107","","3458","True","True","False","","296","195.200.205.133","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37498","37497","זו שאלה שנדונה כבר לא מעט","10/11/14 13:46","יז חשון","תשע&quot;ה","13:46","Almuaddib","שתי גישות לכך בהלכה:<br /><br />&gt; על פי הגישה האחת, לו היו יודעים חז&quot;ל את שאנו יודעים היו, היו פוסקים בהתאם, ועל כן יש להניח כי צריך לעדכן פסיקה.<br /><br />למשל - לאסור להרוג כינה בשבת.<br /><br />&gt;על פי הגישה השניה, הואיל וקבעו חכמים את ההלכה - הרי זו קבועה, ומנותקת כבר מהמקור - אם היה כזה - הנובע מידיעה שאינה שלמה במדעי הטבע. במקרה כזה, אין לעדכן את הפסיקה, והלכה פסוקה במקומה עומדת.<br /><br /><br />ראיתי לפני שנים בדבריו של הרב קאפח זצ&quot;ל, שהוא פוסק להחמיר ולאסור להרוג כינים בשבת. ודוק, הוא קבע לעדכן פסיקה רק לחומרא, ואינני יודע אם פסק כך בדברים נוספים - מה שראיתי היה לגבי כינים בשבת.<br /><br />בדומה לכך - אך עם שינוי משמעותי - כתב בעל הפחד יצחק (הגר&quot;י לאמפראנטי ז&quot;ל) באותו הנושא, וכך כתב בלשונו הזהב (בערך צידה):<br /><br />&quot;אני הצעיר הכותב, אי לאו דמסתפינא אמינא דבזמננו שחכמי התולדות הביטו וראו וידעו וכתבו דכל בעל חי יהי´ מי שיהי´ הוה מן הביצים, וכל זה הוכיחו בראיות ברורות, א&quot;כ שומר נפשו ירחק מהם ולא יהרוג לא פרעוש ולא כינה ואל יכניס עצמו בספק חיוב חטאת. <br />ובדבר הזה אמינא דאם ישמעו חכמי ישראל ראיות אוה&quot;ע יחזרו ויודו לדבריהם, כמו בגלגל חוזר ומזל קבוע&quot;<br /><br /><br />אבל בעל הפחד יצחק, בדבריו אלו, חלק על דברי רבו, שבמפורש כתב שדעת חכמי המדע אינה משנה, ושהם אינם רואים לעומקם של דברים. <br /><br />ומנגד לגמרי - דברי המכתב מאליהו, שההלכה עומדת, והנימוק אינו לרוונטי, ואין זזים מהלכה זו, גם לא לחומרא.<br /><br />ושתי גישות אלו קיימות אצל פוסקים גדולים, ואלו ואלו דא&quot;ח.","107","","3458","True","True","False","","232","82.80.33.78","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37499","37498","לגבי הריגת כינה בשבת","10/11/14 14:05","יז חשון","תשע&quot;ה","14:05","אור חדש","נקודתית ביחס לדין זה ובלא השלכה לשאלה הכללית:<br />כבר בחז&quot;ל היה דעה ש&quot;הורג כינה כהורג גמל&quot; ובכ&quot;ז נפסק שמותר.<br />השאלה אם כינים פרות ורבות צריכה להפתר לא ע&quot;י מחקרים ומיקרוסקופים כ&quot;א ע&quot;י ראיית עין בלתי מזויינת (לכן פשוט ל<b>כו</b>&quot;ע שמותר לשתות מים אע&quot;פ שיש בהם מליוני חיידקים ולנשום אוויר על מליוני חיידקיו) עין בלתי מזויינת לא רואה <b>מעשה </b>פר&quot;ו בכינים!<br />מכך נגזרת השאלה האם דבר שניכר עליו שמקום גידולו וחיותו הינם רפש ולכלוך יש לו <b>חשיבות </b>של חיים כך שלביטול <b>חשיבות </b>זו יהיה שם מלאכה? כאמור יש בכך מחל' בין התנאים ונפסק שבריה זו אין לה חשיבות של <b>שם בע&quot;ח</b> וניתן ע&quot;כ להורגה בשבת.<br />ואין כלל מקום לדיון &quot;שינוי הטבעים וידיעות המדע&quot; לנדון זה","458","","3458","True","True","False","","199","84.228.233.58","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("37513","37499","ואין שום גישה נוספת ?","12/11/14 21:34","יט חשון","תשע&quot;ה","21:34","הודו_כי_טוב","אין אף אחד מהפוסקים שחושב שניתן גם להקל אם המציאות מתגלה כאחרת מדעית ?<br /><br />הרי גזרות מאבדות קשר למציאות וגם קשר למקור התורני שבגללם הם ניתנו<br />היכן מוכח בגמרא שחז&quot;ל רואים יותר לעומקם של דברים ממדענים<br />הרי הם עצמם אמרו בעניין הקשת בענן הרי בעל כורחנו נודה לחכמי יוון ....","207","","3456","True","True","False","","253","109.64.161.228","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("46942","37499","סוגיית כינה וכו' ארוכה ומפורטת","08/12/16 15:33","ח כסלו","תשע&quot;ז","15:33","אביגדור","היא מוצעת במאמר לקמן:<br />http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=403<br /><br />כולל כל שיטות הפוסקים, השיטות השונות ליישב את הגמרות והראשונים.<br />והמסקנה מוכחת לכל קורא, שפשוט זה היה הידע המדעי בזמנם, כמפורש אצל אריסטו. בתקופת הראשונים הסברא הזו הורחבה גם לעופות הגדלים על האילן, והדבר מפורש גם בשו&quot;ע.<br />לגבי התירוץ שהוכלים אחר מראית העיין - הדבר לא מתיישב עם הגמרא: מדוע פרעושים כן נחשבים פרים ורבים ורק כינים לא?<br />ועוד, מדוע על שאלת הגמרא מהפסוק &quot;ביצי כינים&quot; היא מתרצת תירוץ דחוק שמדובר על מין חדש שזה שמו, ולא אומרת שיש להם ביצים ורק להלכה לא מתייחסים אליהן?","571","","2699","True","True","False","","157","95.86.111.140","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("46944","46942","תשובות","08/12/16 15:52","ח כסלו","תשע&quot;ז","15:52","אור חדש","ההלכה מנומקת בנימוק כפול- &quot;אינם פרים ורבים אלא גדלים מהזעה והרפש&quot; הנוהל היה להתפלפל בנכונות החלק הראשון של המשפט וזאת דחיתי בהראותי שהמשפט מושלם ע&quot;י סופו שלענ&quot;ד איננו דבר טפל אלא העיקר בסוגיה זו- שחיים שמתקיימים בלעדית בסביבת ובסיבת לכלוך אין ערכם חשוב דיו לחייב הנוטל חיותם בשבת <br /><br />אה&quot;נ מהפסוק ניתן להוכיח שכן ניתן לזהות פר&quot;ו בכינים- ליתר דיוק ניתן לזהות <b>תוצר </b>של הפר&quot;ו ומכך <b>להסיק לוגית</b> שהיה מעשה של פר&quot;ו, ומה לי ראיית העין מה לי ראיית השכל!","458","","2699","True","True","False","","134","213.151.53.59","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("46946","46944","אני מקוה שהבנתי נכון את דבריך","08/12/16 16:01","ח כסלו","תשע&quot;ז","16:01","אביגדור","אם כן, על חלקם הראשון, שחיי כינה מתקיימים בלעדית בסביבת ובסיבת לכלוך - יש להעיר שכינים פרות ורבות גם במקומות נקיים. ומאידך, גם בחרקים ושאר בעלי חיים אחרים מצאנו תנאים שונים למקום זיווגם, לידתם או הטלת ביציהם.<br /><br />לגבי חלקם השני של דבריך, איני בטוח שהבנתי נכון, ואולי לא הבנת את דבריי לעיל. הגמרא מקשה כיצד אתה אומר שכינים לא פרות ורבות הרי יש פסוק ביצי כינים. היא עונה &quot;מינא הוא וכו&quot;. אם הגמרא ידעה שיש להם ביצים, ורק מסיבות הלכתיות הריגתם לא מחשבת נטילת נשמה, לא היה מקום לשאלת הגמרא, ולא היה צורך בתירוץ הדחוק. מכאן מוכח שפשוט הגמרא סברה שכינים נוצרות מן הזיעה ממש, כמו שהיה מקובל לחשוב בזמנם. וכמפורש אצל אריסטו פליניוס ובמקומות רבנים בדורות שלאחריהם.","571","","2699","True","True","False","","155","95.86.111.140","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב",""),new Message("46949","46946","אבאר יותר כוונתי","08/12/16 20:39","ח כסלו","תשע&quot;ז","20:39","אור חדש","טענתי הינה שלכו&quot;ע כינה היא דבר חי<br />לר&quot;א זה מספיק לחיב סקילה על הריגתה<br />לרבנן יש סיבה טובה להתעלם מהחיות שיש בכינים ולפטור ההורגה בשבת.<br />מהי הסיבה?<br />שלא פר&quot;ו אלא באה מזעה<br />היו רגילים לחשוב שיש כאן נימוק אחד- שלא פר&quot;ו וזאת תקפו מדעית.<br />אני טוען שהנימוק מובן ע&quot;י סופו- מה <b>שניכר לעיננו</b> זה שיצורים אלו נחותים הם כ&quot;כ שאין הוויתם ניכרת כמעשה של פר&quot;ו אלא כתוצר של רפש (שהרי פרייתם לא רואים ואילו את הקורלציה בין טינוף לכינים כולם יודעים), נחיתות זו היא המשנה את דינםלפטור מחיוב בביטול הוויתם בשבת.<br />ע&quot;ז מקשה הגמרא- &quot;והרי יש להם כיביצים?&quot; (וממילא עיני <b>שכלנו </b>רואות שהם יצורים רגילים (כעופות ודגים) וממילא גם חומר ביטולם בשבת שווה להנ&quot;ל)<br />תשובת הגמרא- (שתי הבנות)<br />א: כלל לא ברור ש<b>הביצים </b>נוצרים מזיווג כין וכינה (ודומים לביצי עופות וזוחלים שעל דוגמתם דיבר הפסוק) אלא ייתכן לטעון שזה תוצר הרפש (שזה די דומה לטענת המדענים בדבר היווצרות החיים על פני כדוה&quot;א) ממילא כיוון שזה לא ברור לשכל אין כאן &quot;עיני שכלנו הרואות&quot; וחזר הדין להיות ש&quot;עיננו הרואות שבאים מרפש&quot;<br />ב: אילו הינו מקבלים שאלו אכן ביצי כנים היה ברור שהוטלו ע&quot;י כינה אלא שכלל לא ברור מה זה הביצים ואולי מין אחר הם והכינים אכן פרות מרפש בלבד","458","","2699","True","True","False","","151","213.151.53.59","0","37474","יבמות|לד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);