var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=345;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("341","0","מי היו עורכי הגמרא?","16/07/09 22:52","כד תמוז","תשס"ט","22:52","שאינו יודע לשאול","מקובל לומר שרבינא ורב אשי הם עורכי הגמרא, אבל אם ככה אז איך זה שגם דור האמוראים שאחריהם מופיע בגמרא (כמו: מר בר רב אשי!!!) – אז מי באמת ערך את הגמרא??","48","","5400","True","True","False","","2197","77.126.8.65","0","0","",""),new Message("343","341","הדעות חלוקות","16/07/09 23:56","כד תמוז","תשס"ט","23:56","הראל","המקור העיקרי לשאלתך הוא כמובן דברי הגמ' במסכת בבא מציעא פו ע"א – "רב אשי ורבינא סוף הוראה" – שמקובל לפרש, שהכוונה של "סוף הוראה" זה "חתימת התלמוד". ולכן, אם הם חותמי התלמוד, אז איך זה שמופיעים בתלמוד אמוראים המאוחרים להם? שהרי אם התלמוד כבר נחתם, אז איך זה שמופיעים בו אמוראים המאוחרים למועד חתימת התלמוד?
כמה תשובות ניתנו לשאלה זו:
[1] רב נסים גאון (הקדמה למפתח מנעולי התלמוד) כתב שהעריכה התחילה ברב אשי (שנפטר בשנת 427 לספה"נ) וברבינא שהיה בימיו של רב אשי, והעריכה נמשכה עד סוף חיי אותו רבינא שנפטר ב-500 לספה"נ. יוצא אם כן, שאכן רבינא ורב אשי המוכרים לנו הם עורכי התלמוד, אלא שרבינא האריך ימים רבים הרבה אחרי פטירתו של רב אשי ולכן יכל להכניס לתלמוד גם את דברי בנו של רב אשי (שנפטר בשנת 468 לספה"נ) ובני דורו.
[2] ר' יצחק אייזיק הלוי (דורות הראשונים, ח"ג, עמ' 22) טען שהעריכה התחילה ברבינא ורב אשי ונמשכה במשך הדור שלהם ועד רבינא האחרון שחי מאוחר יותר ונפטר בשנת 475 לספה"נ לשיטתו [ואילו לדעת רש"ג באגרת הוא נפטר בשנת 500]. [זאת אומרת שלשיטתו היו שני רבינא בתקופה זו, והעריכה הסתיימה ע"י רבינא השני שחי מאוחר יותר לרבינא ורב אשי המוכרים לנו, ולכן הוא זה שיכל להכניס לתלמוד את דברי בנו של רב אשי ובני דורו]
[3] באגרת רש"ג (ע"פ ההבנה הרווחת בדבריו) טען שבכלל מדובר בר' אבינא בנו של רב הונא (ולא מדובר ברבינא) וברב יוסי (ולא ברב אשי) והם באמת חיו אחרי רבינא ורב אשי המוכרים לנו [ר' אבינא נפטר בשנת 500 לספירה], ולכן ברור שהתאפשר להם להכניס לתלמוד את דברי מר בר אשי ובני דורו.
[4] הרמב"ם (בהקדמה ליד החזקה) כתב באופן פשוט: "ואחר בית דין של רב אשי שחבר הגמרא וגמרו בימי בנו נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגיעו לקצוות ואיים הרחוקים ורבתה קטטה בעולם ונשתבשו הדרכים בגייסות ונתמעט תלמוד תורה". – משמע שמבין שאמנם העריכה העיקרית היתה בימי רבינא ורב אשי המוכרים לנו, אך ה"גמר" היה בימי בנו של רב אשי. אגב, תופעה זו מוכרת לנו גם מהמשנה: הגמרא הנ"ל בבא מציעא אומרת ש"רבי ורבי נתן סוף משנה", אך מצינו במשנה כמה התייחסויות בודדות שברור שנתווספו לאחר רבי (כגון: "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא"). נציין עוד, שגם בעל סדר תנאים ואמוראים (חלק א) והרמב"ן (בספר הזכות יבמות פ"ד) סוברים כדעת הרמב"ם שדברי הגמרא בבבא מציעא מתייחסים לרב אשי ורבינא המוכרים לנו (ודלא כאפשרויות שהעלו רי"א הלוי ורש"ג).
הערה: תאריכי הפטירה של רב אשי (427) ומר בר רב אשי (468) שהוזכרו לעיל הם ע"פ המובא באגרת רש"ג. וראה כאן פירוט שנות הפטירה.","46","","5400","True","True","False","","557","77.126.8.65","0","341","",""),new Message("344","341","ולגבי "סוף הוראה"","17/07/09 00:01","כה תמוז","תשס"ט","00:01","הראל","בשולי הדברים: אם נפרש את המונח "סוף הוראה" שאין כוונתו כלל ל"חתימת התלמוד" – הרי קושיה מעיקרא ליתא.
[וראה שכך העלה כאפשרות ח' אלבק במאמרו "סוף ההוראה וסיום התלמוד" בסיני כרך היובל, עמ' עז שכתב: "בפיסקא שבתלמוד התכוונו ב"סוף הוראה" לסוף התלמוד, שהוא פירושי המשנה וטעמיה. אבל בזכרונות הגאונים התכוונו לספר התלמוד שבידם לגמרא שלנו, ואמרו שהתלמוד נחתם על ידי רבינא בר רב הונא. לפי זה אין ללמוד מן הפיסקא: רב אשי ורבינא סוף הוראה, שהם היו מסדרי או עורכי התלמוד. ודבר הלמד מענינו הוא כשם שבפיסקא הקודמת "רבי ור' נתן סוף משנה', אין מדובר בעריכת המשנה, שהרי אין לייחס לר' נתן שיתוף פעולה בעריכת המשנה, אלא הכוונה שרבי ור' נתן הם גדולי הדור של סוף התנאים, חכמי המשנה, כך בפיסקא "רב אשי ורבינא סוף הוראה" אין הכוונה לעריכת התלמוד, אלא לגדולי הדור של סוף מפרשי המשנה; וכן ר"א וייס (בספרו - התהוות התלמוד בשלימותו) טען שאין לדבר כלל על עריכה (ושהתלמוד הבבלי הוא פרי התהוות מתמשכת של דורות רבים). לדעתו, "הוראה" זה "הלכה"]","46","","5399","True","True","False","","332","77.126.8.65","0","341","",""),new Message("62342","341","מהגמ' שלנו מוכח שלא נכתב","06/08/19 10:48","ה אב","תשע"ט","10:48","אור חדש","שום קובץ תורני של תושב"ע בימי ריו"ח ור"ל ואף על הלכה קטנה אחת תמהו בני הדורות המאוחרים להם איך ייתכן שנכתבו:
"ואי הוה ליה איגרתא מי אפשר למישלחא והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א''ר יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר''ל כתוב אחד אומר {שמות לד-כז} כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר {שמות לד-כז} כי על פי הדברים האלה לומר לך דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ותנא דבי רבי ישמעאל כתוב לך את הדברים האלה אלה אתה כותב אבל אין אתה כותב הלכות אמרי דלמא מילתא חדתא שאני דהא רבי יוחנן ור''ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי {תהילים קיט-קכו} עת לעשות לה' הפרו תורתך אמרי מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל " (תמורה יד ב)
כלומר לסתמא דתלמודא של תמורה (כנראה לא רבינא ור"א...) לא היה מוכר קובץ מפורסם וכתוב של תלמוד א"י שהרי אם כבר היה בימהם דבר כזה לשאול 'כיצד שלחו איגרת עם הלכה בודדת' היה מופרך לחלוטין","458","","1727","True","True","False","","163","89.138.196.27","0","341","",""),new Message("62348","341","ראה ההקדמה להאיר עינים בסוגיא","07/08/19 18:36","ו אב","תשע"ט","18:36","אמלתראות","http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=35988#p=9&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=","267","","1726","True","True","False","","135","68.192.20.132","0","341","",""),new Message("62350","341","יש על זה קונטרס שלם של המהרץ חיות","09/08/19 00:35","ח אב","תשע"ט","00:35","צביאל","רק ששכחתי איך קוראים לו...","264","","1724","True","True","False","","87","77.137.115.87","0","341","",""),new Message("345","344","תודה! ובהזדמנות זו – מי עורך הירושלמי?","17/07/09 06:54","כה תמוז","תשס"ט","06:54","שאינו יודע לשאול","ר' יוחנן????","48","","5399","True","True","False","","1543","84.229.52.68","0","341","",""),new Message("346","345","פירוט השיטות הוא כך (חלק א):","17/07/09 08:39","כה תמוז","תשס"ט","08:39","הראל","הרמב"ם (בהקדמה ליד החזקה) אכן כתב ש: "ור' יוחנן חיבר הגמרא הירושלמית בארץ ישראל אחר חרבן הבית בקרוב שלש מאות שנה".
וכך גם רבי שמשון מקינון (ספר הכריתות, שער ימות עולם, שער שני, אות ג) כתב ש: "ר' יוחנן בארץ ישראל הוא סידר התלמוד הירושלמי אחר חורבן הבית בקרוב שלש מאות שנה".
הקשיים הנובעים מדבריהם הם: (1) איך אפשר לומר שר' יוחנן הוא עורך הירושלמי, והרי הוא חי בתחילת תקופת האמוראים (נפטר בשנת 279 לספה"נ לפי המובא באגרת רש"ג) – אז מה שייך שכבר בתקופה זו יערכו (או יתחילו לערוך) את הירושלמי? מה כבר היה לערוך בתחילת תקופת האמוראים? (2) תקופת חתימת הירושלמי המתוארת בדבריהם היא בשנת 370 לספה"נ. אז איך ייתכן לומר שר' יוחנן, שחי בתחילת תקופת האמוראים, חי בתקופה זו של חתימת הירושלמי?
התירוצים שמצאתי על כך הם כדלהלן:
[1] ר' אשתורי הפרחי (כפתור ופרח, פרק ט"ז - חכם יוצא ספרד שעלה לא"י במאה ה-14] כתב: "ולא מצינן למימר דרבי יוחנן בר נפחא הוא רבי יוחנן שחבר תלמוד הירושלמי, שהרי בן חבור המשנה שהוא לרבי ובין חבור הירושלמי שהוא לר' יוחנן "יש כמו ר"פ שנה", וכמו שתדע ממה שכתבנו פרק ה', ורבי יוחנן בר נפחא תראהו תלמיד רבי". – היינו, משמע מדבריו כנראה, שמדובר בר' יוחנן אחר, שחי בשנת 370 לספה"נ והוא עורך הירושלמי.
[2] זכריה פרנקל (מבוא הירושלמי, דף מח) כתב:"אין הכוונה שר' יוחנן חיבר הירושלמי עד גמירא דרוב החכמים הנזכרים בירושלמי מאוחרים לר' יוחנן ... והרצון בזה ר' יוחנן יסד התלמוד ירושלמי כלומר הוא התחיל לסדרו והבאים אחריו השלימוהו ... אבל גם בזה אין הדעת נוחה, הלוא ר' יוחנן חי בדור הראשון ובדור השני של האמוראים ... וא"כ איפוא המקום להסידור בכלל, וכי מצא ר' יוחנן כבר כביר מאמרי חכמים מזמן סוף התנאים עד זמנו אשר לחצהו לגשת אל מלאכת הסידור?" – היינו, פרנקל דוחה את נסיון האפשרות לתרץ שר' יוחנן רק התחיל לסדר והבאים אחריו השלימוהו. ובהמשך דבריו כתב תירוץ אחר: " אך מאחר שהגדולים אלה יחד עונים ואומרים שר' יוחנן חיבר הירושלמי מסתמא כן היתה קבלה בידם.
והנראה להשוות הקבלה והסברה שאין הכונה על ר' יוחנן דייקא כי אם על ישיבתו והישיבה נקראת על שם רבה ומיסדה, ור' יוחנן הוא אשר קבע ישיבתו בטבריא ומימות ר' יוחנן ואילך שם היה עיקר מקום התורה". – היינו, החתימה נשתה ע"י ישיבתו של ר' יוחנן הקרויה על שמו (וכמה דורות אחרי פטירתו).","46","","5399","True","True","False","","647","84.229.52.68","0","341","",""),new Message("347","345","פירוט השיטות הוא כך (חלק ב):","17/07/09 08:50","כה תמוז","תשס"ט","08:50","הראל","[3] סדר תנאים ואמוראים (חלק ב) כתב: "רבי יוחנן חי ת' שנים, רב חי ש' שנה, רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא והלל הזקן חיו כל אחד מהם מאה ועשרים שנה" – ובעקבות דבריו, התירוץ לקושיה פשוט: ר' יוחנן האריך ימים רבים ואכן הוא זה שחתם את הירושלמי בשנת 370 לספה"נ אחרי כמה דורות של אמוראי א"י.
[מסורת זו הובאה גם ב: סדר הדורות (ח"ב, ערך ר' יוחנן, אות ו'; - הרב שלמה היילפרין, נכד המהרש"ל) שכתב: "כתב בשארית יוסף (ל"ה סוף ע"א), ר' יוחנן האריך ימים כמ"ש בספר התרומות קרוב לרנ"ח שנה עד אחר רב אשי, עכ"ל. ואני מצאתי כתוב בדף אחד ישן נושן שחי ארבע מאות שנה. ובשלשלת הקבלה כתב, ר' יוחנן חי יותר מן שלש מאות שנה"].
אך הרב ראובן מרגליות (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמ' נח-ס) דחה מסורת זו וכתב: "וכעין זה מצינו בסדר תנאים ואמוראים: ר' יוחנן חי ש' שנים, רב חי ת' שנים ... אמנם כבר בירר רי"א הלוי ... כי רב חי בערך תשעים שנה, ברור איפוא כי גם בסדר תו"א הנוסחא הנכונה היא ר' יוחנן חי ש'מונים, רב חי ת'שעים שנה ...".
[ - אם כי, שמעתי לאחרונה מישהו שדחה את תירוצו של הרב מרגליות וטען שאין כל הגיון שסופר המעתיק ספר בו כתבו 'שמונים' ו'תשעים', יקצר אותם לש' ות'. כידוע, האות ש' היא גם תחילתן של המילים שלושים, שישים ושבעים. האם סופר אחראי יחליף מספר מדויק בנוטריקון שאינו מאפשר לנחש את המילה המקורית כלל ועיקר?!]","46","","5399","True","True","False","","470","84.229.52.68","0","341","",""),new Message("51723","347","המקובל הוא שר' יוחנן בן נפחא חיברו","28/07/17 11:24","ה אב","תשע"ז","11:24","דרכי שמחה","וכדעת בעל 'סדר-הדורות'
מעניין לציין שאכן גם בבבלי ישנם יחסית הרבה מאוד מאמרים בשמם של האמוראים רב ור' יוחנן, ודבר זה מתיישב היטב עם עניין אריכות ימיהם","643","","2466","True","True","False","","142","77.126.55.15","0","341","",""),new Message("51724","51723","כך כתב גם הרמב"ם","28/07/17 11:36","ה אב","תשע"ז","11:36","דוד כוכב","ואפשר שהתכוין לעריכה הראשונית בלבד, שהרי כשחושבים את זמני החכמים בירושלמי עולה שמרביתם היו אחרי רבי יוחנן.","125","","2466","True","True","False","","199","213.151.57.176","0","341","",""),new Message("51726","51724","מסתבר כך","28/07/17 11:44","ה אב","תשע"ז","11:44","דרכי שמחה","ניתן לראות שגם המשנה, שהמקובל הוא שרבי (רבינו הקדוש - רבי יהודה הנשיא) חיברה, המשיכה עריכתה ע"י תלמידיו לאחר פטירתו
גם בבבלי נראה שיש דברים נכתבו אחר רבינא ורב אשי
מסתבר שגם בירושלמי המשיכה אחרי פטירתו בשיבה טובה של רבי יוחנן
מה שכתבת 'מרביתם' כדאי לבדוק ביסודיות, כיון שאם אנו לוקחים את הדעה שחי 400 שנה, ובזמן רבי היה מצעירי התלמידים, ייצא לנו שלא נערך חלק כ"כ גדול אחריו
ובפרט שידוע שאי-עריכה מושלמת, נבעה מהשמדות שהיו בזמנו ואף התגברו לאחריו","643","","2466","True","True","False","","145","77.126.55.15","0","341","",""),new Message("51728","51726","מצורף מאמר 'אור-מערבי' עם מקורות","28/07/17 13:27","ה אב","תשע"ז","13:27","דרכי שמחה","מצאתי עכשיו ב'אור-מערבי' שיצא לאור במסגרת עלוני 'שאלו שלום ירושלים' בשנת תשנ"ג מאמר מעניין בנושא","643","pdf","2466","True","True","False","","159","77.127.51.25","0","341","","0-pdf"),new Message("51731","51726","הדעה שחי ת' שנים בלתי סבירה","28/07/17 17:36","ה אב","תשע"ז","17:36","אור חדש","הרי אין לה כל מקור ואילו מקורות לסתור יש ויש
כידוע לפי חז"ל ריו"ח נפטר אחר צערו הגדול על מותו של ר"ל ולפני מותו של ר"א בן פדת
ר"ל ור"א כידוע נפטרו בדור ההוא ולא האריכו ימיהם ת' שנים.
לכן לפי המקורות המצויים בידנו ריו"ח לא חי כלל מעבר לדורו של ר"ל ואילו ר"א שהיה גם תלמידם של רב ושמואל חי אחריו והיה המרא דארעה דישראל.
מכאן גם ראיה נגד אריכות ימיו של רב שהרי ריו"ח התאונן אחר מותו של רב שאין לו עוד רב בעולם.","458","","2466","True","True","False","","203","95.86.94.125","0","341","",""),new Message("51754","51728","מסקנת המאמר כמו שכתבתי, רק בלשון אחר","30/07/17 10:09","ז אב","תשע"ז","10:09","דוד כוכב","והערה לדברים שכתבת בהמשך אודות יחסי הגיל של ר"י ור"ל.
רבי יוחנן ראה את רבי כאשר לא היה מבין מה רבי ורב שחים ביניהם.
וגם ריש לקיש במסכת עירובין דף סה ע"ב שאל בבגרותו את רבי אפס שמת שנה וחצי לאחר מות רבי. ושם מוכיח מכך תוספות שר"ל למד תורה בצעירותו.","125","","2464","True","True","False","","182","95.86.114.164","0","341","",""),new Message("51735","51731","הרב מרגליות הסביר","29/07/17 21:44","ו אב","תשע"ז","21:44","אביגדור","ש"חי ת' שנה" פירושו תשעים.
"חי ש' שנה" פירושו שמונים.
מצטרף לדבריך שההבנה שחיו 300 ו-400 שנה לא מסתברת כלל.
לא מצאנו את רבי יוחנן ורב מוזכרים מאות שנים אחרי דורם או לפני דורם. הפירוש שרבי אבא שבזוהר הוא רב וחי בתקופת רשב"י, אין לו שום מציאות מקבילה בענייני הלכה - הרי הוא לא נמצא במשניות או בברייתות.","571","","2465","True","True","False","","219","164.138.123.248","0","341","",""),new Message("51741","51731","פליאני עליך","29/07/17 23:43","ו אב","תשע"ז","23:43","דרכי שמחה","במבט ראשון היה נראה שדילגת על 'פירוט השיטות ב' של הרב הראל
שם הוא מביא מקורות: בעל 'סדר-הדורות' ובעל 'שלשלת-הקבלה'
בהמשך הדיון ראיתי שראית את הדברים, שכן הנך מתייחס לדבריו של הרב מרגלית שהובאה באותה תגובה
אם כוונתך למקורות בחז"ל, אכן הדבר מפליא. אך אם תעיין במאמר שצורף בקובץ עליו דילגת בתגובה, תמצא דברים נפלאים
כבר בראשונים ניתן למצוא לכך מקור, בדברי הראב"ד שכתב שהאריך ימים והיה שמונים שנה ראש ישיבה. ובוודאי לא מונה בגיל עשר...
אמנם לדבריו לא מחייב שהאריך כ"כ ימים עד לגיל ארבע מאות. אך אינו צריך להגיע לכך, ביחסו את חיבור הירושלמי לתקופה של כמאתים שנה אחר החורבן, הקרובה מאוד לזמן חיבור המשנה. (מכאן אגב אסמכתא נוספת לחשיבות נוסח הירושלמי במשניות, ולמעשיות שהיו באותה תקופה)
מאוד מעניין לראות שם גם את דעת רבינו אשתורי הפרחי שחולק על ייחוס חיבור הירושלמי לר' יוחנן בן נפחא
בהמשך, נוכל גם למצוא מקור נחרץ אחר - בעל 'דורות-הראשונים', שגם עונה על השאלה שהועלתה בעניין הבאת דורו של אביי ורבא בירושלמי
לשאלתך בעניין פטירתו בסמוך לפטירת ר"ל. חשוב לשים לב שר' יוחנן היה מבוגר בהרבה מר"ל, שהיה בתחילה תלמידו והחכים מאוד עד שהפך לתלמיד-חבר. כך שאין בכך סתירה לדעה זו
להערתך בנוגע לרב. רב היה מבוגר בהרבה מר' יוחנן, וידוע שישב הרבה שורות לפניו בישיבתו של רבי. וגם נפטר הרבה לפניו, לפי מסורה זו אף יותר ממאה שנה
לענין ר"א. יש מובאות בירושלמי מהם משמע שהאריך ימים והיה קשיש מאוד","643","","2465","True","True","False","","146","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51736","51735","פירוש הרב מרגליות הובא לעיל","29/07/17 21:48","ו אב","תשע"ז","21:48","אור חדש","וכן הקושיה על דבריו מצד שלא מסתבר שקיצרו לכתוב תשעים ע"י האות ת במקום צ וכ"ש שלא מסתבר שצמצמו לכתוב ש במקום שישים שהרי זה גם שלושים שבעים שמונים
אני הוספתי שכל המקור אינו מיושב עם המסורת שבידנו שריו"ח נפטר מצערו על ר"ל ולכן אין מה להתפלפל במקור זה שהרי הוא סותר גמרות מפורשות.
לגבי האפשרות שרב חי בימי רשב"י-
אנו מכירים היטב את אחיו של רב ויודעים מתי נפטרו אביו ואמו
אם רב עצמו חי בימי רשב"י נצטרך להאריך ימי כל החמולה עד אז (בלא שמישהו יציין פלא זה) וזה כבר אמין פחות מאגדות האחים גרים ודומיהם (האמת שגם הטענה שחי ת' שנים לא סבירה אך זה כשלעצמו לא הוכחה, לעומת זאת מסורת חז"ל בני דורם של ריו"ח ורב על מותם בהחלט מוכיחות שרב נפטר לפני ריו"ח וריו"ח נפטר לפני ר"א","458","","2465","True","True","False","","143","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51739","51736","מצטרף לדבריך","29/07/17 22:06","ו אב","תשע"ז","22:06","אביגדור","לא הגיוני בעליל שנס כזה קרה, ועוד, שלא הוזכר בגמרא בפירוש","571","","2465","True","True","False","","213","164.138.123.248","0","341","",""),new Message("51740","51739","ויש פה כמובן עניין כללי יותר","29/07/17 23:03","ו אב","תשע"ז","23:03","אביגדור","ע"פ מה אנו קובעים מה נכון ומה היה נכון - מה היחס בין מקורות (תלוי כמובן איזה) לבין ההיגיון וכללי הטבע.
ומקרה דומה לזה - יש כאלה שהבינו את לשונה של מגילת תענית כפשוטה, שמי שנלחם ביוונים הם רק מתיתיהו ובניו. וזו הכוונה רבים ביד מעטים.
האם מסתבר לנו שפחות מעשרה יהודים הניסו אלפי יוונים?
כאשר יש בידינו תיאורים של הקרבות בספרי יוספוס וכו'?
יהיו שיתעקשו שכן.
ועוד בענייננו. אכן יש קושי לומר שמישהו כתב "ש" ולא חשב שזה יכול להתפרש כשישים שבעים ושמונים. אז בואו נחשוב: מה הסיכוי שטעות כזו בכל זאת קרתה? אז נאמר שרק 10%, לצורך העניין. (ונזכור שהרבה מעתיקים ומתרגמים עשו הרבה טעויות גדולות מזו).
ומה הסיכוי ששני יהודים חיו מאות שנים, ואין לנו על זה שום תיעוד מפורש לא במקורותינו מזמנם ולא בספרי ההיסטוריה? זה יותר מ-10%????","571","","2465","True","True","False","","217","164.138.123.248","0","341","",""),new Message("51742","51741","הבהרות","29/07/17 23:58","ו אב","תשע"ז","23:58","אור חדש","וודאי שכוונתי למקורות בחז"ל
אין שום ערך לכך שמישהו שנולד מאות שנים אחר פטירתו של ריו"ח ורב יעיד לנו על גילם בעת פטירתם, באותה מידה אני יכול בעצמי לקבוע שוודאי שלא היו מעל 74 שנים.
זו קביעה חסרת בסיס, וכאשר הקביעה נאמרת בניגוד למקורות שנאמרו ע"י בני הדורות הקרובים לפטירת מושאי הדיון הרי שטענה כזו היא במקרה הטוב טעות סופר ובמקרה הרע גרוע מכך.
ממילא גם הר"א אינו 'מקור' וראיה לכלום, אם לא שכתב זאת במסורת שהיתה לו מהגאונים (ולא היתה לו מסורת מיוחדת מהגאונים!) ובכל מקרה הדיון לא אם ריו"ח האריך ימים עד גיל 100 אלא אם חי עד לדורות האחרונים של אמוראי הירושלמי.
בשביל שיחיה עד אחרוני האמוראים היה צריך להסמיך מותו של ר"ל לסוף תקופת האמוראים ולכן גם את חייה של אחותו של ריו"ח ואת מלכותם של תלמידי ריו"ח שאחריו וכך לחייב אותנו להפוך כל הידוע לנו על סדר הדורות לסלט חסר פשר והגיון תוך ערבוב של אנשים שנאלצים לחיות מאות שנים.
כמובן שכל הערבוביה הזו נובעת רק מכך שמנסים להצדיק שקר שהרי אמת לא גורמת לתסבוכת אלא אדרבה מיושבת עם שאר האמיתות המוכרות ורק השקר כל דבר שמביאים נגדו נאלץ להמציא תרוצים ואוקימתות מוזרות.
כך קל להבדיל בין שקר ואמת
במקרה שלנו קל לראות היכן השקר והיכן האמת לפי המדד הנ"ל","458","","2465","True","True","False","","112","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51752","51741","עוד בעניין שאלת ה"נס"","30/07/17 09:41","ז אב","תשע"ז","09:41","אביגדור","וגם קשור לימי בין המצרים
אף אילו היה כתוב בגמרא על אדם שחי 400 שנה. מה הרמב"ם היה אומר על גמרא זו?
ידועים דבריו החריפים של הרמב"ם על מי שמפרש גמרות אגדתיות תמוהות כפשוטן, ועד כמה יש בזה חילול השם. וכל כך למה? פשוט משום שזה לא הגיוני.
וכן כתב באיגרתו "לעולם אל ישלך אדם דעתו אחר גיוויו (להתעלם מהשכל), כי העיניים לפנים נבראו ולא לאחור".
וכמה תמוה בעיניי שגם בדורנו יש שכתבו על המספרים העצומים של ההרוגים באגדות החורבן, שחובה לפרשם כפשוטו, וח"ו לומר שהוא לשון הפרזה (כך כתוב בספר הליכות שלמה חלק ניסן-אב עמוד תמ).","571","","2464","True","True","False","","239","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51748","51742","הפלא גדל","30/07/17 01:00","ז אב","תשע"ז","01:00","דרכי שמחה","לא אוכל להגיב לפני מחאה על ביטויים שאינם לכבודם של גאוני ישראל מצוקי ארץ, זרתם עבר ממותננו
לידיעתך:
א. מאות שנים אחרי, זה קצת זמן במונחי המסורת שעברה מדור לדור. רק בדור האחרון השתבשנו מאוד עקב המאורעות הקשות שהיו בדור האחרון. קח לדוגמה את עניין היוחסין שעד לפני כמאה שנה אחזו משפחות רבות בידם ייחוס עד לתקופת המלכים
ב. בניגוד למקורות ? איזה ?
ג. אם הראב"ד כותב, בוודאי הייתה לו כזו מסורה מרבותיו
אגב, עצם היותו של רבי יוחנן קשיש, יש לו על מה לסמוך במספר מקורות בגמרא.
א. ר' יוחנן התבטא על עצמו 'אנא אישתיירי משפירי ירושלים' (ב"מ פד.)
ב. באותה סוגיה נראה שרב פפא הכיר את ר' יוחנן, שהכיר את ר' ישמעאל בר' יוסי
ג. ר' יונה שהיה דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל, עדיין היה תלמידו והביא דברים בשמו
ד. בדף היומי של היום ניתן למצוא את רבה בר בר חנה אומר דברים בשמו, כשהוא לכאורה מהדור הרביעי של אמוראי ארץ ישראל
ה. אגב, מתוך הדברים נראה שהיה קרוב לתקופת ר' מאיר. בכך שהעיד על סמיכתו
זה ליקטתי עכשיו מלמעלה. אני מאמין שבעבודה יסודית נמצא עוד הרבה
אני חוזר ומפנה למאמר שצורף בקובץ. חושבני שהוא יעשה לך הרבה סדר בעניין","643","","2464","True","True","False","","129","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51749","51748","השאלה לא בן כמה היה במותו אלא מתי נפטר","30/07/17 01:11","ז אב","תשע"ז","01:11","אור חדש","אם נפטר בגיל 800 אבל בדור הראשון-שני לאמוראי א"י הרי שעדיין לא יכל לכתוב שמותיהם של אמוראי הדורות הבאים בגמרא שכתב ולכן מוכח שלא הוא כתב כל אותן סוגיות מרובות שנאמרו ע"י אמוראים מאוחרים לו
לכן הדיון כלל לא צריך להיות על בן כמה היה במותו
לכן גם לא שייך להביא מקורות לגבי גילו בפטירתו (ולזכור שהיה צעיר התלמידים שישבו לפני רבי)
כל מי שינסה לטעון שהמשיך לחיות עד הדורות האחרונים לאמוראי הירושלמי יצטרך להתמודד עם המבואר בב"מ שנפטר סמוך למיתת ר"ל ובחיי ר"א תלמידו וכל זה וודאי קרה בדור השני לאמוראי א"י.
העובדה שאתה לא מבין את הטיעונים שלי, מביא טיעונים לא קשורים לנדון ומנסה להאשים אותי כל פעם בנסיונות לפגוע בכבודו של מאן-דהו מפליאה אותי מאד","458","","2464","True","True","False","","110","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51751","51748","שאלה","30/07/17 09:30","ז אב","תשע"ז","09:30","אביגדור","כתבת "עד לפני כמאה שנה אחזו משפחות רבות בידם ייחוס עד לתקופת המלכים".
האמנם? (כמובן שתלוי מה זה "רבות").
ומה כתבו על כך כבר חז"ל?
יבמות טז:
חד אמר: תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי קשתויי, וחד אמר: תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי קשתויי, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל, הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על בנות ירושלים, שנאמר: נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה.
קידושין דף עא:
אמר ליה: אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן? דילמא מהנך דכתיב: נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה.
בפרק רביעי בקידושין יש אריכות גדולה בכל סוגי הפסולים שנתערבו בעם ישראל. לכן הגמרא אומרת (עא:) שהבדיקות שאפשר לעשות הן לבדוק באופי של המשפחה, אם הם שותקים ואם הם בעלי מריבה. לגבי משפחות מסוימות שהאמוראים ידעו שהן פסולות, הגמרא אומרת בפירוש שהן נמנעו מלגלות זאת, מפחד מהם (עא. הגיעו לסכנה ופירשו).
אז האם לפני שלושה דורות היו רבים שהיה בידם ייחוס עד לתקופת המלכים?
ושוב אזכיר דוגמא דומה: יש שחוזרים על כך שוב ושוב, עד כמה ספרי התורה שלנו מדויקים שאין בין העדות אלא שינוי גירסא אחד (דכא-דכה). אז ראשית, לתימנים (שא"א לזלזל במסורתם) יש שינויים נוספים. אבל לעיקר העניין, הירושלמי (ומקורות קודמים לו) כותבים שכבר בזמן אנשי כנסת הגדולה היו כמה ספרי תורה עם שינויים.
ע"פ פשט הבבלי בקידושין, אנן לא בקיאינן בחסרות ויתרות. גליון הש"ס של רעק"א בשבת נה: מביא רשימה ארוכה של חילופי גירסאות בין מקורות שונים.
אז להוכיח מהמצב בדורנו, כאשר זה סותר את כל הנ"ל, נראה לי מוזר.","571","","2464","True","True","False","","228","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51755","51749","ראה תגובה בכותר 'מצורף מאמר אור מערבי...","30/07/17 10:21","ז אב","תשע"ז","10:21","דרכי שמחה","נראה שלמרות שאני מפנה אותך שוב ושוב למאמר, אתה משום מה לא טורח לקרוא אותו
המאמר טוען שאין סתירה בין כך שר' יוחנן בן נפחא כתב את הירושלמי, לבין כך שמובאים בירושלמי אמוראים שהיו אחריו
הבאתי בתגובה קודמת מקור לכך שעדיין היו לו תלמידים בדור הרביעי לאמוראי א"י. אין בכך סתירה לפטירתו סמוך למיתת ר"ל ובחיי ר"א שהיו מהדור השני, ויכלו בהחלט להיות עדיין בחיים עכ"פ בסוף הדור השלישי","643","","2464","True","True","False","","132","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51756","51751","תשובה חיובית","30/07/17 10:41","ז אב","תשע"ז","10:41","דרכי שמחה","ראה משפחות: 'איבן-דאהן'/אדאהן/דהן/דיין/ברדוגו'/כהנא-שפירא/רפפורט' ועוד
כמובן 'רבות' אין כוונתי לרוב או ליחסי, אלא בעצם הימצאות המגילות, שנותנת לנו הצצה ליכולת לשמור זמן רב מידע על דורות קודמים
אין בכך לסתור את ייחוס רוב עם ישראל. ייתכן בהחלט שהיה מיעוט שהצליח לשמור על עצמו באופנים שונים. וזה אף סביר ביותר
אגב, גם היום ישנם משפחות שיש בידם ייחוס של מאות שנים אחורה. ואני הקטן בתוכם. בידינו ייחוס דור אחר דור עד לנודע ביהודה (כשלוש מאות שנה)
נושא הגרסאות הינו מורכב יותר, מתוך הבנה שמדובר בהעתקה ידנית
אפילו היום, עם כל הטכנולוגיות המתקדמות, קשה למצוא ספר בלי שגיאה. אנו בעריכת 'אור-שמחה' מעבירים את המדורים השונים כ-5 הגהות שונות, ולא יכולים לחתום על אי-הימצאות שגיאה אחת בספר","643","","2464","True","True","False","","128","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51757","51752","יש בכך מחלוקת","30/07/17 10:46","ז אב","תשע"ז","10:46","דרכי שמחה","בעניין המספרים שבאגדות יש מחלוקת ידועה בין המפרשים
אל נא נשכח שבעל 'ספר-הדורות' חקר את הנושא ביסודיות, ומעבר לכבוד שאנו רוחשים לו - אי אפשר לטעון שטעה בסברות פשוטות בתחום בו השקיע כל כך
אפשר בהחלט להביא מי שחולק עליו, ולומר שאני מתחבר / מבין יותר טוב את הדעה השנייה","643","","2464","True","True","False","","114","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("52781","51752","למה כ"כ תמוה?","18/09/17 14:09","כז אלול","תשע"ז","14:09","ממש","שם הובאה גמ' מפורשת (דף לפנ"ז) אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא [דהר המלך] ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק [ומכ"ש וק"ו לא ס"ר עיירות שבכאו"א ס"ר איש, לבר מג' שבהן ק"כ רבוא]. א"ל ההוא (צדוקי) [מינא] אמר ליה לרבי חנינא שקורי משקריתו [שאתם אומרים כ"כ הרבה אנשים היו שם, ואפי' ס"ר קנים אינו מחזיק] א"ל ארץ צבי כתיב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא.
ז. א. במילים פשוטות: אין נוגע כאן (כ"כ) השטח כיום, כי אז הוא הי' בריוח הרבה יותר גדול [להעיר, שמכאן מוכח שפי' דברי אגדות כפשוטן. וד' הרמב"ם במקומו ובזמנו נאמרו - וכשם ספרו "מורה נבוכים" - שהי' צריך להם].","563","","2414","True","True","False","","133","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("51760","51755","קראתי","30/07/17 13:41","ז אב","תשע"ז","13:41","אור חדש","אסביר לך הבעיה
כמובן שעיקר כתיבתי הייתה נגד הטענה הפשטנית שהוא שכתב וחתם הירושלמי, כמובן שגם זה שתלמידיו המשיכו לחיות גם בדור הרביעי כלל לא סותרת את מה שכתבתי לכן לא ברור למה אתה מכניס זאת לדיון (השאלה לא עד מתי חיו אחרוני תלמידיו אלא עד מתי חי ריו"ח עצמו)
התרוץ ה'מבריק' שהבאתם שהוא רק היה הר"י הראשון שלימד בשיטת הירושלמי ולכן כל מה שבא אחריו נקרא על שמו, הינו תרוץ דחוק קלוש ולא מתרץ כלום
זה במילים אחרות להודות שאכן טעו כל אותם שסברו שהוא זה שכתב הירושלמי רק כיוון שלא נעים לך להודות בכך שגדולי ענקי הראשונים טעו אתה ממציא נוסח שכביכול מסתדר גם עם זה שהוא לא כתב וגם עם האומרים שכתב
אני רואה בסוג כזה של תרוצים שמנסים לצאת 'טוב עם כולם' נסיון לסמא את עיני הקוראים בכחש וכזב. לכן אני לא אוהב תרוצים כאלה ומשתדל להאיר את אור האמת במקום שמנסים להחשיך אותו","458","","2464","True","True","False","","141","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51768","51757","יש כאן בעיה יסודית","30/07/17 14:10","ז אב","תשע"ז","14:10","אור חדש","לא ברור לי למה זה קרה אך נראה שבעיני רבים מאד יש עניין שנוגע ליסודות האמונה להאמין ש'פלוני כתב כל ספרו' וכל שטוען שבספר מוכח שהדבר לא אפשרי ימצא כופר.
כך עם רשב"י והזוהר (מובאים שם חכמים רבים שהיו מדורות מאוחרים לרשב"י וכן מתוארת פטירתו מהעולם)
כך עם הירושלמי וריו"ח (ממשיכים לטעון שהוא שכתב למרות שמוזכרים בו רבים שנולדו אחר מותו)
וכך עם ספר דברים (שהפסוקים האחרונים נכתבו אחר מותו)
ואלי המקרה האחרון שלו יש אכן קצת נגיעה לשאלה יסודית בעיני רבים (למה בעצם? וכי אם יהושע השלים כמה פסוקים אחר מות משה זה פוגם בקדושת התורה??) הוא שגורם לרבים לצאת בשצף נגד דעות שמנסות לערער על ההנחה של ה'מסורת' לגבי זהות המחבר אלא שוודאי שכל מי שהאמת בראש מעייניו יעדיף להבין הדברים כפשוטם ולזהות שלפחות הדברים שדנים במה שאחר מות המחבר לא נכתבו על ידו אלא ע"י ממשיכיו.
הדברים פשוטים לכל בעל שכל ישר אלא שיש שקראו מלחמת קודש נגד השכל הישר ועל דא קבכינא","458","","2464","True","True","False","","107","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51779","51757","לעיקר העניין","30/07/17 14:56","ז אב","תשע"ז","14:56","אביגדור","הערת שתי נקודות חשובות: "בעניין המספרים שבאגדות יש מחלוקת ידועה בין המפרשים"
"אי אפשר לטעון שטעה בסברות פשוטות בתחום בו השקיע כל כך"
וכן כתבת בהודעה מאוחרת "שבעים פנים לתורה ולא 69 טעויות"
בתגובה זו אני מתייחס לשתיהן. אני יודע שאתה מגיע עם דעה שונה, אך אני מאמין שאם תקרא את דבריי היטב ותעיין בהם, תוכל להסכים עמהם (אולי לא מייד..).
בעניין המספרים שבאגדות אין ולא תהיה מחלוקת בין המפרשים (במובן המוכר של מחלוקת).
בהר המלך (גיטין נז.) לא היו שלושה מליארד יהודים (במובן המציאותי-פשטני). בכרך ביתר (גיטין נח.) לא היו 64 מליון תינוקות של בית רבן (במובן הנ"ל).
גם אם מישהו כתב זאת, וגם אם אדם גדול אמר זאת (מה שאני מעדיף שלא להאמין אבל א"א לדעת), זה לא היה, וממילא אין בזה מחלוקת.
מי שרוצה לקום בבוקר ולהגיד "בהר המלך היו שלושה מליארד יהודים" לא צריך לברך ברכת התורה קודם.
כמו שאין מחלוקת לאיזה כיוון זורם פרת. בהחלט היתה בזה מחלוקת, וזה מובן מאוד בזמנם ובמקומם של הראשונים שנחלקו בזה. אבל כבר אין בזה מחלוקת.
אין מחלוקת האם כוכבי הלכת נעים סביב השמש או סביב הארץ (היתה מחלוקת). וזה שראיתי השבת באחד מעלוני השבת ש"ידוע שדעת התורה היא שהארץ עומדת וכל הכוכבים והמזלות נעים סביבה" זו לא דעה (זו היתה דעה).
זה שרב בירושלים לפני מאה שנה בלבד כתב בספרו (ספר הלכתי על ענייני שקיעה וזריחה וכו', עם הסכמות כמובן) שלא יתכן שלאור השמש לוקח כמה דקות עד שהוא מגיע אלינו, והדבר סותר את ההלכה (לדבריו), ודברי קופרניקוס הם שקר וכוונתם רק להביא לכפירה, זו לא דעה.
שלשלת הקבלה שדבריו הוזכרו בסוגיא זו, מביא מכתב "מילה במילה" של אריסטו שכתב לפני מותו שהוא חוזר בו מכל דבריו ותורת היהודים צודקת והוא רוצה לאסוף את ספריו מכל העולם ולשורפם אלא שאין יכולת בידו. מעשה זה לא היה ולא נברא ולא יכול היה להיות (ספריו בכלל לא הופצו בחייו), ואולי משל היה. זה שדעה מסוימת השתרבבה גם לספרים חשובים, שאנו מאוד מכבדים את כותביהם, לא קובע באופן מוחלט שיש אפשרות כזו.
כל הנ"ל אינם משבעים פנים לתורה. בוודאי לא לאחר שאנו יודעים שאינם נכונים כלל.
ובעניין זה יש מעשה נחמד (להבדיל, אך המסר אותו מסר).אחד הכמרים שאל פעם את אחד הרבנים: הרי כתוב בתורתכם אחרי רבים להטות. אם כן עליכם לפסוק כמונו, שהרי אנו, הגויים, הרוב, ואתם היהודים המיעוט. ענה לו הרב, כלל זה נכון רק כאשר יש שתי דעות שאנו מסופקים מי מהן היא הנכונה....
איך קורה שדברים לא נכונים נכנסו לתוך ספרים חשובים מאוד?
התשובה העיקרית והראשונה היא חוסר ידע היסטורי (או מדעי). לכן מה שכן היה דעה והיה מחלוקת בתקופה מסוימת, מתבטל היום ע"י ידע היסטורי מבוסס שנודע לנו. בדיוק כמו שהרמב"ם כותב על הגמרא בנושאים מדעיים מסוימים.
תשובה נוספת, שאכן היא לפעמים קשה יותר להבנה, אבל היא נכונה, היא שבמשך הדורות קרו מקרים של קבלת דברי קודמיהם (או: מה שחשבו שאלו דברי קודמיהם) בלי ביקורת (אגב, מבלי חלילה לפגוע, זה בדיוק מה שאתה עושה בעניין זה). הדבר מפורש בתוס' עירובין עו: למעלה ובעוד מקומות - דייני דקיסרי אמרו משהו נכון, אך תלמידיהם בגמרא (כולל רבי יוחנן) הבינו זאת בצורה לא נכונה אך קיבלו זאת - וסברו שאמתא בריבועא תרי אמתי באלכסונא - אע"פ שנראה לעיניים שזו טעות (!!!). לא אני אומר זאת, תוס' אומר זאת.
בברכת התורה ובהערכה רבה","571","","2464","True","True","False","","216","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51763","51760","התרוץ הינו כנה וישר","30/07/17 13:52","ז אב","תשע"ז","13:52","דרכי שמחה","המאמר הינו מבעל 'בוני-ירושלים' שדבריו נסמכים על העובדה שבירושלמי מופיעים אמוראים מאחרי זמנו של ר' יוחנן, כשהמסורת שנמסרה לנו מרבותינו הראשונים הינה שר' יוחנן הוא המחבר
נא תשומת לבך, שגם המשנה שמתייחסת לרבי, המשיכה עריכתה אחרי פטירתו","643","","2464","True","True","False","","103","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51765","51763","לכן מוכח שטעות היא","30/07/17 14:00","ז אב","תשע"ז","14:00","אור חדש","לטעון שריו"ח הוא שחיבר הירושלמי
לכן נאלצים אנו לומר שטעו בזה אותם ראשונים שסברו כך והאמת היא עם בעל הכפתור ופרח (וכמו בהרבה מחל' ראשונים לעיתים ראשון מסויים מכוון לאמת יותר משאר חבריו ואף קודמיו)
לכן גם ה'מסורת' שנמסרה מאותם ראשונים אינה אלא טעות ומצווה לתקן טעות זו שלא תשתרש כהרבה טעויות אחרות.
לגבי רבי מופיע מס' פעמים בגמרא שרבי הוא שסתם המשניות כדעה שנפסקה להלכה, דבר זה למדו ראשוני האמוראים מריו"ח שהיה בבית מדרשו של רבי ולמד מגדולי תלמידיו שהמשיכו עריכת דברי ראשוני התנאים.
לכן יש לנו מקור לכך שלרבי היה תפקיד חשוב ומשמעותי בעריכת המשנה.
לעומת זאת ביחס לירושלמי וריו"ח כל שיש לנו זה ידיעה ברורה שריו"ח נפטר הרבה לפני שהתקיימו רבים מאד מהדיונים של הירושלמי
לכן ברור שלייחס כתיבת הירושלמי ועריכתו לריו"ח זו טעות ואין שום עניין לתרץ טעות זו אלא פשוט להביא האמת- התלמוד הירושלמי נערך כמה דורות אחר מותו של ריו"ח ובכתיבתו לא היו לא ריו"ח ולא ירושלים","458","","2464","True","True","False","","96","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51769","51765","שבעים פנים לתורה - לא ששים ותשע טעויות","30/07/17 14:19","ז אב","תשע"ז","14:19","דרכי שמחה","אנו קטנים מאוד מלטעון שיש בדברי מי טעות. אנו יכולים לומר שאת דעתו של פלוני הבנו יותר טוב
נא תשומת לבך, שמתוך אותם דברים אתה מתחבר יותר לדעתו של הכפתור ופרח
ואחרים שמגיבים מתחברים יותר לדעות האחרות
ואין באף אחד מכם בעיה
לא הבנתי מהיכן לקחת שלר' יוחנן לא היה תפקיד משמעותי בעריכת הירושלמי. אם אנו רואים שדור רביעי עדיין, לפחות בתחילתו, היו תלמידיו. ישנו רק דור אחד - דור חמישי, שהיה אחריו. וזה מקביל בהחלט למה שהיה בתקופת המשנה, שהיה דור אחרי רבי","643","","2464","True","True","False","","114","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51771","51768","אין בעיה כלל","30/07/17 14:28","ז אב","תשע"ז","14:28","דרכי שמחה","במאמר שצורף הובא הסבר מנומק היטב. אין כאן כלל טענה שר' יוחנן כתב את כל הירושלמי. והדברים ידועים גם בבבלי וגם במשניות ובעוד, שהעורך שעל שמו נקרא הפירוש לא סיים, וגם בדור שאחר פטירתו המשיכה מלאכת העריכה של החיבור
בנוגע לחומש דברים טעית. יש בכך מחלוקת מפורשת בגמרא (ב"ב טו.).
ייתכן שהיות ורש"י מביא בפירושו על התורה את הדעה שמשרע"ה כתב הכל, השתרשה דעה זו בפי כל, והם מתקשים לקבל דעה אחרת","643","","2464","True","True","False","","115","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51773","51769","ערבבת מין בשאינו מינו","30/07/17 14:35","ז אב","תשע"ז","14:35","אור חדש","העובדה שיש ע' פנים לתורה וש'אלו ואלו דברי א' חיים' כלל לא מונעת מהתנאים האמוראים הראשונים (לא אכניס כאן האחרונים כי בזה אני כולל רבותיהם של החיים ביננו ולדידם זה וודאי לא נכון) לטעות ולומר דברים שלא כהלכה!
למעשה אפילו ממשה רבנו לא נמנעה הטעות (לפחות 3 פעמים) כמפורסם,וכן מרגלא בפיו של המרא דהש"ס הבללי לומר 'דברים שאמרתי לכם טעות הן בידי' ולא ניסה לכחש ולטעון שגם דבריו אמת הם.
אומנם כבר ייסד הרמב"ן בהקדמתו למלחמות ה' שאין בד"כ אפשרות לסתור לחלוטין דבריו של ת"ח אלא ניתן רק להקבות עליו קושיות עד שיראה שטעה ויחזור בו מעצמו אך זה שתמיד ניתן להמציא תרוץ לכל קושיה זה לא אומר שהדברים לא נכונים, זה רק אומר שטעות אחת מובילה לטעויות רבות אחרות ולכן זה המדד שבחרתי לי להבדיל בין אמת לשקר ולכן קבעתי שלפי מדד זה ברור שריו"ח לא יכל לכתוב כללות הירושלמי.
גם העובדה שקטני תלמידיו יכלו להמשיך לפעול בדור הרביעי (כמסתבר בתחילתו) לא מועילה שהרי ריו"ח עצמו נפטר בדור השני כפי שהוכחנו לעיל","458","","2464","True","True","False","","112","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51776","51771","היכן טעיתי?","30/07/17 14:42","ז אב","תשע"ז","14:42","אור חדש","המחלוקת בגמרא מוכרת לי היטב, תודה רבה
לגבי טענתך ש'ברור שריו"ח לא סיים כתיבת הירושלמי' אשאלך האם זה מיושב עם המסורת שקיבלת מהראב"ד והרמב"ם?","458","","2464","True","True","False","","84","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51775","51773","מין במינו","30/07/17 14:39","ז אב","תשע"ז","14:39","דרכי שמחה","לא נטען מעולם שיש מי שחסין מטעויות
אך לא אנחנו אלו שיכולים לקבוע על מי מהראשונים שהוא טעה. מכאן ועד לבחור לעצמך מדד מי טעה, הדרך רחוקה מאוד
אגב, ר' יוחנן נפטר בתקופת הדור השלישי שהיו ברובם תלמידיו","643","","2464","True","True","False","","137","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51777","51775","אפילו אני טועה לפעמים 
","30/07/17 14:46","ז אב","תשע"ז","14:46","אור חדש","כמובן שזה לא משמעותי לנד"ד אבל ניחא...
אני לא מצפה ממך לבחון מי הטועה, רק מצפה שלא תפנה את כולם למאמר הנפלא שטוען שניתן ליישב דברי הראב"ד עם הכפתור ופרח ולהוציא את כולם צודקים
זה ממש זריית חול בעיניים
זכותך לטעון שלא תוכל להכריע בין הראשונים אך אל תנסה להמציא שיטה שלישית שהיא לא אף אחד מהם ולטעון שזה כוונת כולם","458","","2464","True","True","False","","112","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51781","51776","הסבר","30/07/17 16:39","ז אב","תשע"ז","16:39","דרכי שמחה","לא יכולתי לקבל מהראשונים כיון שאיני חי בתקופתם
צרפתי מאמר שכך נכתב שם, תוך שמברר שהדברים מסתדרים עם דברי הראב"ד והרמב"ם","643","","2464","True","True","False","","102","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51782","51777","מטרת המאמר להביא דעות שונות לנושא הנידון","30/07/17 16:47","ז אב","תשע"ז","16:47","דרכי שמחה","הבאתי מאמר שמביא ציטוטים בנושא הנידון. לא זריתי חול בעיני הלומדים, ולא המצאתי כל שיטה
המובאות מצטטות דברי מחברים קודמים","643","","2464","True","True","False","","84","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51783","51779","תשובה","30/07/17 16:57","ז אב","תשע"ז","16:57","דרכי שמחה","המושג מוכר, אך חושבני שאינו שייך לעניין זה של חקירת יוחסין
מה התגלה לנו שלא היה לעיני בעל סדר הדורות ?","643","","2464","True","True","False","","110","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51791","51779","תיקון קל: האם כוכבי הלכת נעים סביב השמש","30/07/17 20:34","ז אב","תשע"ז","20:34","דוד כוכב","היום התפרסם:
תשכחו מה שלמדתם בביה"ס: כוכב צדק לא נע סביב השמש
בגלל גודלו והמסה שלו, נקודת הכבידה המשותפת לצדק ולשמש מצויה במרחק של כ-50 אלף ק"מ מהשמש. המשמעות היא ששני הכוכבים נעים יחד סביב נקודה שלישית משותפת, וזאת בניגוד לשאר הכוכבים אצלנו במערכת שנעים ממש סביב השמש.","125","","2464","True","True","False","","159","95.86.114.164","0","341","",""),new Message("51788","51782","אולי לא הבנתי המאמר","30/07/17 17:38","ז אב","תשע"ז","17:38","אור חדש","באמת היה ארוך מכדי לקוראו בעיון
אנא כתוב כאן בקצרה מה כוונתך במשפט הבא:
"לא יכולתי לקבל מהראשונים כיון שאיני חי בתקופתם צרפתי מאמר שכך (כוונתך שריו"ח הוא שכתב הירושלמי?) נכתב שם, תוך שמברר שהדברים מסתדרים (כלומר המאמר מברר שאין סתירה בין העובדה שריו"ח נפטר הרבה לפני שנולדו חלק מהמתדיינים בירושלמי לבין טענת הר"א והרמב"ם שריו"ח הוא שכתב החיבור?) עם דברי הראב"ד והרמב"ם"
האם הבנתי נכון כוונתך?
אם כן האם תוכל בקצרה לבאר כיצד ניתן ליישב דברי הראשונים עם העובדה הסותרת דבריהם?
האם כוונתך שהם כשכתבו ש'ריו"ח חיבר הירושלמי' התכוונו שרק החל ללמד בשיטתו הייחודית אך החיבור נעשה ע"י תלמידי תלמידיו וכתבו 'חיבר' במשמעות של_____ בעצם מה פירוש המילה הזו לשיטתם???
האם תוכל ליישב גם הסתירה בין דברי הר"א הכותב שחובר קרוב ל200 שנה אחר החורבן עם דברי הרמב"ם שמרחיק ל300 אחריו?","458","","2464","True","True","False","","109","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51784","51783","אני צריך להבין קודם...","30/07/17 17:08","ז אב","תשע"ז","17:08","אביגדור","את שאר דבריי בתגובה קיבלת?
האם מובן לך שלא היו מליארדי יהודים בהר המלך, וממילא זו לא "מחלוקת"?
האם קיבלת את דברי שלא כל דעה שכתב מישהו היא "מאן דאמר", גם אם הוא עצמו גדול?
מה התחדש לנו שלא היה לעיני מי שכתב שמספר ההרוגים באגדות החורבן הוא כפשוטו?
מה התחדש לנו שהיום (כמעט) כולנו מבינים שאגדות תמוהות ושדים וכו' אינם כפשוטם, בעוד שבדורות הראשונים והאחרונים היו כאלה שכן הסבירון כפשוטן ממש?
(לא שאין לי תשובה, אבל אני מעדיף להשיב לך בשאלה...)","571","","2464","True","True","False","","219","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51785","51784","בבקשה","30/07/17 17:12","ז אב","תשע"ז","17:12","דרכי שמחה","בתחילת דברי כתבתי לך 'המושג מוכר'
רק על תכרוך אגדות תמוהות עם שדים...","643","","2464","True","True","False","","104","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51786","51785","למה לא? היה כורכן יחד","30/07/17 17:15","ז אב","תשע"ז","17:15","אביגדור","מדובר על שני סוגי אגדות, שבשתיהן היו שהבינום כפשוטן, ובשתיהן אנו מבינים שמדובר ברמזים או דעת יחיד וכו'.
העיקרון דומה","571","","2464","True","True","False","","212","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51787","51786","אגב, בתור מומחה לירושלמי","30/07/17 17:36","ז אב","תשע"ז","17:36","אביגדור","אי אפשר שלא להזכיר שאחד ההסברים המתקבלים ביותר בחידושו של הרמב"ם להרחיק את השדים ועין הרע וכו', שלא כפשט הגמרות, הוא שהוא הסתמך על הירושלמי.
אבל אני לא רוצה לסטות מהדיון","571","","2464","True","True","False","","167","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("51789","51788","אנסה לתמצת נקודה אחת עיקרית","30/07/17 18:02","ז אב","תשע"ז","18:02","דרכי שמחה","נראה שהבנת נכון. וליתר ביטחון אתמצת נקודה אחת
המאמר טוען שאכן ר' יוחנן הוא שחיבר את הירושלמי. אמנם לא חתם אותו, אלא תלמידיו המשיכו לערוך אותו
דבר זה אינו סותר את הזמן שנכתב לפי שיטת הראב"ד או הרמב"ם, שהיה הזמן בו ר' יוחנן חיבר אותו. דהיינו שבזמן זה הוא סיים את עבודתו. ותלמידיו המשיכו לעורכו גם אחר פטירתו
אתה שואל על המשמעות של המילה 'חיבר'. המאמר מגדיר, ע"פ דברי ה'דורות-הראשונים' כך: סגנון לימודם של חכמי ארץ ישראל וריכוז כל השקו"ט של חכמי א"י כפי שנלמדו בישיבת ר' יוחנן ורבותיו
כותב המאמר מביא דעה שלו ע"פ השיטה הנ"ל לומר ששיטת הראב"ד ב-200 שנה הינו הזמן בו רבי יוחנן הניח את התשתית הבסיסית, ושיטת הרמב"ם הינה הזמן שנסתיימה העריכה על ידי תלמידיו. ואין ביניהם מחלוקת
היות שאינו מביא סימוכין לדבריו, איני רואה בעיה בלחלוק על הנחה זו ולטעון שיש מחלקות בין הרמב"ם לראב"ד
כמו גם שאין למאמר בעיה להסתדר גם עם אמוראים שהיו אח"כ","643","","2464","True","True","False","","107","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51790","51789","לפי ההגדרה הזו של 'חיבר'","30/07/17 18:43","ז אב","תשע"ז","18:43","אור חדש","(שלא מוכרת לי בשום מקום אחר בספרות חז"ל והראשונים)
במה היה שונה פועלו של ריו"ח מפועלם של כל רבותיו ותלמידיו?
אחרי הכל בכל דור ודור היו ראשי הישיבות מלמדים לתלמידיהם בדרכם המיוחדת כל שקיבלו מרבותיהם הם ועוד מוסיפים על כך דברים שהתבררו להם עצמם, לא בגלל זה נכנה כל אחד מהם 'אבי התורה ומחברה'
אולי תרצה לטעון שלריו"ח הייתה שיטה מאד ייחודית עד שניתן לכנותו בתור "אבי השיטה" אך נראה שהוא עצמו לא סבר כך אלא סבר שיש הבדל מפורסם בין ההנהגות הנוחות של בני א"י ביחס לדרכם הווכחנית של בני בבל, הוא גם זלזל רבות בשיטה הבבלית אך לא כי לא היתה שיטתו אלא כי לדעתו הרבתה חושך ולא אור, אומנם נראה שבסוף הכיר שיש גם תורה בבבל.
האמת שמהסברו לר"א על ההבדל בינו לבין ר"ל נראה שגם הוא עצמו נטה לשיטה הבבלית לפחות בסוף ימיו.
לכן כלל לא ברור לי כיצד ניתן לטעון שהרמב"ם והר"א התכוונו בכותבם 'חיבר' לא לפעולת הכתיבה אלא לכך ש'יצר סגנון לימודם של חכמי ארץ ישראל וריכוז כל השקו"ט של חכמי א"י"
זה פשוט חסר כל הגיון לטעון זאת על פועלו של ריו"ח ולכן זלזול באותם ראשונים הוא לנסות לנכס להם דעות מוזרות שכאלה בניגוד לדברים המפורשים שכתבו.
לדעתי הרבה יותר מכובד לומר על ראשון שכנראה טעה מאשר לאנוס בדבריו דברים שלא התכוון להם מעולם
וידוע בשם גדולי האחרונים שהיו מעדיפים שלא יאמרו תלמידיהם בשמם של הגדולים את דברי עצמם ואף אמרו "עדיף שתאמרו בשמכם דברים שלי מאשר תאמרו דבריכם בשמי" והדבר מסתבר ונראה שגם הרמב"ם והראב"ד היו מבקשים כך מאתנו","458","","2464","True","True","False","","106","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51793","51790","ההגדרה מוכרת","30/07/17 20:54","ז אב","תשע"ז","20:54","דרכי שמחה","כשם שאנו אומרים שרבי 'חיבר' את המשניות, למרות שתלמידיו המשיכו את עריכתן
ריכוז כל השקו"ט הינו בהחלט פעולת כתיבה ולא רק שיטה ייחודית
לפי הנראה מתוך הדברים ר' יוחנן ערך בפועל ממש את השקלא וטריא לפי סדר המסכתות בסדרי הש"ס. ועליהם הוסיפו תלמידיו מה שנוסף לאחמ"כ","643","","2464","True","True","False","","104","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51792","51791","יישר כוח","30/07/17 20:52","ז אב","תשע"ז","20:52","אביגדור","רק כמובן:
א. זה קרוב מאוד לשמש (ביחס למרחק ביניהם).
ב. גם לגבי שאר כוכבי השמש אין זה סביב מרכז השמש אלא מרכז המסה המשותף, אלא שהוא בתוך נפח השמש (כפי שכבר הערת בעבר).
ג. והעיקר - מהשאלה ה"תורנית/הלכתית/אמונית" - הדעה שהשמש וכל כוכבי הלכת וכל המזלות נעים סביב הארץ (בגלגלים), ועל זה נאמר "והארץ לעולם עומדת" (מה שלא מובן מי הכריחם לפרש כך את פסוק זה) - ולחלוק על כך זו כפירה - זה לא נכון.","571","","2464","True","True","False","","212","212.76.108.25","0","341","",""),new Message("52782","51792","איני יודע מה מכריחך לדבר זה","18/09/17 14:21","כז אלול","תשע"ז","14:21","ממש","אין כל צורך לומר שהארץ סובבת להשמש.
והטעם פשוט: הוכחתך לזה ה"ה "מדעית" לכאורה.
ובכן, לפני כמאה שנה הי' מדען (יהודי) בשם אלבערט איינשטיין. והוא חידש לחכמי המדע את "תורת היחסות". ולנקודה - ע"פ תורה זו, אין שום אפשרות למדע כיום מי סובב את מי, הארץ או השמש [שים לב, שבכל הפרסומים המדעיים מופיע (תוכן) כי "ע"פ ההנחה המקובלת הארץ סובבת לשמש". אין אפשרות להוכיח זאת].
במילים פשוטות: עד המאה הט"ו לספה"נ הי' הדעה המקובלת בעולם (גם המדעי) שהשמש סובבת לארץ [משך הרבה יותר מאלפיים שנה לכה"פ]. מהמאה הט"ו עד המאה הי"ח (משך כג' מאות שנה) היתה הדעה שהארץ סובבת לשמש. במאה הי"ח הוכח שאא"פ להכריע בין הדעות.
רק שבעולם (גם החרדי כו' - לצערנו) השתרשה הדעה ששלטה בעולם במשך שלש מאות השנים האחרונות, אף שהיא נוגדת לכמה פסוקים ומדרז"ל.
מכאן ואילך - אין שום מצוה לקיים דעה זו, אפשר לפרש ד' הראשונים כפשוטם, שהארץ עומדת לעולם וסביבה השמש סובבת.","563","","2414","True","True","False","","120","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("51794","51793","תוכל למצוא מקרה דומה?","30/07/17 21:10","ז אב","תשע"ז","21:10","אור חדש","לגבי רבי הלשון בגמ' היא 'סתם רבי' כלומר מבואר שפועלו המרכזי היה לערוך המשניות הקדומות שהגיעו אליו לפי כללי הפסיקה שכנראה המציא- למשל קבע שדעה שנפסקה (כשהיא דעת ר"מ) תופיע בסתם אא"כ זו מחל' שלא כוללת את ר"מ שאז קבע כללי פסיקה בין חבריו וכן קבע שהלכה כרשב"ג, כר"ע וכראב"י, לפי זה ידעו ריו"ח וחבריו כיצד לפסוק.
לא ברור לי כלל מה היה לריו"ח לערוך אחרי שרק בדור שלפניו סיימו לערוך המשנה, מה הוא עשה את הכריכה??
כמובן שלכנותו אבי הירושלמי רק בגלל שהוא העביר תורת רבי ובית דינו הלאה זה חסר הגיון
"ריכוז כל השקו"ט" אתה בקיא ממני בירושלמי תבחן בעצמך האם ריו"ח בד"כ מביא דברי רבותיו ומסדרן (מלאכה מיותרת אחר שזה למעשה היה מלאכת רבותיו) או שמא אומר דברים בעצמו על המשניות והברייתות שהגיעו אליו ונו"נ בהן עם חברו ר"ל?- שים לב שזו פעולה בסיסית של לימוד התורה של כל האמוראים ואין כל ייחוד בפועלו של ריו"ח מצד זה.
סדר המסכתות נקבע ע"י רבי, זה שעסקו במשניות לפי סדר זה זה מתבקש וקשה לומר שעל חידוש כזה זכה ריו"ח שיקרא כל הירושלמי על שמו","458","","2464","True","True","False","","123","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51795","51794","פעולת כתיבה בוודאי נחשבת ל'חיבור'","30/07/17 21:39","ז אב","תשע"ז","21:39","דרכי שמחה","אתה שואל מה היה לו לערוך
המשניות כידוע, הינם פסקי דינים. ואילו הגמרא, הסבר והוספות
אחר שהמשנה כתבה בקצרה את הדינים, היה לו לערוך בגמרא את הטעמים, חיסורי מחסרא, דרשות ואגדות
ניקח לדוגמה את המסכת שאנו לומדים עכשיו ב'שילוב' - מסכת סנהדרין דף א
1. הגמרא מביאה את מקור המשנה, מנין שצריכים שלושה דיינים. ומביאה על כך כמה שיטות של 'תנאים'
2. עוברים לשאלתו של ר' אבהו, תלמידו של ר' יוחנן. שנפשטת מברייתא
3. שאלה של סתמא דגמרא שנפשטת מברייתא
כל זה יכל לכתוב ר' יוחנן
כאן הגמרא עוברת לקטע מר' יוסי בר חלפתא, שניתן לומר שנכתב לאחר מכן, ומשם לר' עקיבא שמסתבר שנכתב כהמשך
שוב לדברים שיכל ר' יוחנן לכתוב
4. ברייתא בענין דיני נפשות וממונות.
5. דין משמואל
6. מחלוקת ר' יוחנן ור"ל
כאן הגמרא מביאה קושיה ממשנה עליהם שמתורצת ע"י ר' אבהו אך מובאת מר' בא, ומסתבר שנכתב אח"כ
לקחתי דף לדוגמא. שים לב שרוב מוחלט של הדף סביר ביותר שנכתב ע"י ר' יוחנן
כשהמבנה הכללי של הגמרא כבר קיים","643","","2464","True","True","False","","115","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51797","51795","כתיבה זה וודאי חיבור","30/07/17 21:51","ז אב","תשע"ז","21:51","אור חדש","ואילו כדבריך הוא היה כותב דברי ר' אבהו תלמידו אז היה ניתן לכנותו גם ככותב חלקים נרחבים בירושלמי אלא שכמובן שהגם שיכל לכתוב דברי תלמידיו יותר מסתבר שבזמנו טרם חשבו להעלות השקו"ט של האמוראים על הכתב והדברים עדיין נמסרו בע"פ כשחיבורו של רבי הוא שמהווה את הבסיס לדיונים בצורה מסודרת. נסה למצוא בבלי או בירושלמי ראיה לכך שלמדו על שקו"ט של קודמיהם מהכתב- זה לא קיים כלל! יש רק מכתבים של פסקים שהגיעו מהכא להתם ובחזרה אך שקו"ט תמיד הגיעה ע"י עולים ויורדים שמסרו הדברים בע"פ וממילא גם היו מסורות שונות כך למשל ר' אבין מוסר דברים שונים ממה שמוסר רבב"ח בשם ריו"ח, אף אחד לא העלה בדעתו לבדוק מה ריו"ח עצמו כתב בנושא- למה- כי ריו"ח לא כתב דבר אלא לימד לתלמידיו בע"פ והם לימדו לתלמידיהם!
אבל גם לימוד זה עשה ככל גדולי ישראל לפניו ואחריו (מלבד רבי שהעלה דברים על הכתב) ולכן מצד זה וודאי אין לכנותו מחבר הירושלמי","458","","2464","True","True","False","","184","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("51812","51797","רבינא ורב אשי 'חיברו' את הבבלי","31/07/17 10:22","ח אב","תשע"ז","10:22","דרכי שמחה","כך מקובל
וכפי שמופיע, הם 'כתבו' את השקו"ט שלהם ושל קודמיהם
אך אנו יודעים שנוספו קטעים אחרי פטירתם ע"י תלמידיהם
ניתן אף למצוא בבבלי קטעים שנוספו לאחת חתימת הגמרא (חלקם בסוגריים)
לגבי אם כתב את דברי ר' אבהו, אין לי אסמכתאות בנושא. אך גם בלי זה עדיין רוב העמוד מתאים לנכתב
בכל מקרה, בכל הספרים, מתייחסים לחיבור הבבלי או הירושלמי, כזמן בו הוא נכתב. גם אם התלמידים המשיכו בעריכה","643","","2463","True","True","False","","114","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51813","51812","זה בדיוק ההבדל","31/07/17 10:30","ח אב","תשע"ז","10:30","אור חדש","על רבינא ורב אשי מקובל שחיברו= כתבו הבבלי
על ריו"ח לא ניתן לטעון טענה כזו כפי שהוכחתי לעיל
המקסימום שניתן לנסות לומר זה שהוא חידש דרך לימוד חדשה שאח"כ נכתבה ע"י תלמידי תלמידיו (כך הסברת טענת המאמר שהבאת) גם זאת דחיתי
לכן יש רק הבנה אחת בדברי הרמב"ם והראב"ד- שסברו שריו"ח כתב הירושלמי וזאת ללא שום ספק טעות גם ביחס לאותן שקלות בהם היה מעורב כפי שהוכחתי לעיל.","458","","2463","True","True","False","","117","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51814","51812","זה בדיוק ההבדל","31/07/17 10:42","ח אב","תשע"ז","10:42","אור חדש","על רבינא ורב אשי מקובל שחיברו= כתבו הבבלי (וגם אם אחוזים בודדים הושלמו אחר פטירתם אין זה אלא נספח יחסית לעבודתם)
על ריו"ח לא ניתן לטעון טענה כזו כפי שהוכחתי לעיל
המקסימום שניתן לנסות לומר זה שהוא חידש דרך לימוד חדשה שאח"כ נכתבה ע"י תלמידי תלמידיו (כך הסברת טענת המאמר שהבאת) גם זאת דחיתי
לכן יש רק הבנה אחת בדברי הרמב"ם והראב"ד- שסברו שריו"ח כתב הירושלמי וזאת ללא שום ספק טעות גם ביחס לאותן שקלות בהם היה מעורב כפי שהוכחתי לעיל.","458","","2463","True","True","False","","170","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51815","51813","לא מצאתי הבדל","31/07/17 10:43","ח אב","תשע"ז","10:43","דרכי שמחה","להגיע ולומר שיש בידי הראשונים טעות, בגלל שלך נראה שלא ניתן לומר כך - זו נראית לי טעות
בהחלט ניתן לומר שחיבר את הירושלמי בכתיבת השקו"ט של דורו והדור הקודם, כמו אף את השקו"ט של התנאים שלא נכתב במשנה, כפי שמוכח בפירוש בגמרא שהבאתי כדוגמה
קח לידיך גמרא ירושלמי ותעבור דף אחרי דף ותראה שהדברים מתאימים בהחלט
אם בכל אופן קשה לך להבין את הדברים. תוכל תמיד לטעון שלא זכית להבין את שיטתם, ואתה מבין יותר את שיטת הכפתור ופרח
כפי שכבר נכתב גם על ידך, אין לך את היכולת להטיל בכבוד הראשונים דופי חלילה כשהדברים לא מוכחים בצורה נחרצת שיש איזה מידע שלא היה ידוע להם
כאן הרי הירושלמי היה כפי שהוא לעיני הרמב"ם והראב"ד ועוד, ורובם ככולם הסכימו לכך שר' יוחנן הוא ש'חיבר' את הירושלמי, כפי שבוודאי קיבלו מרבותיהם","643","","2463","True","True","False","","112","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51818","51814","נשלח בטעות פעמיים","31/07/17 10:53","ח אב","תשע"ז","10:53","דרכי שמחה","כנראה עקב הוספת הסוגריים
לא בדקתי ביסודיות, אך לא נראה שמדובר באחוזים בודדים. וגם אם בירושלמי האחוזים גדולים יותר אין בכך בכדי לסתור זאת
אני חושב שהעובדה שיש אחרים שמבינים את הדברים, גם אם אתה אינך מבין, אמורה לספק אותך בכך שיש כאן כמה דעות. וזכותך להתחבר לדעה אחת, אך בלי לדחות כטעות את השניה בגלל אי הבנתך","643","","2463","True","True","False","","100","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("51816","51815","אחכה שתפתחנה עיניך","31/07/17 10:46","ח אב","תשע"ז","10:46","אור חדש","לא יכול להסביר יותר ברור מכפי שכבר כתבתי
אגב
מה תפקידך במפעל 'דרכי שמחה'?
אני מניח שרק עורך/ מפרסם ולכן מגיב כאל אחד האדם אם מעמדך רם יותר אני מתנצל על הניסוחים ה'חבריים'","458","","2463","True","True","False","","148","164.138.118.37","0","341","",""),new Message("51819","51816","עין הראשונים פקוחה משל שנינו גם יחד","31/07/17 10:57","ח אב","תשע"ז","10:57","דרכי שמחה","אכן איני רואה טעם בהמשך למה שנראה כהופך לוויכוח
כתבתי ברגע זה את דעתי על הודעתך הקודמת
בנוגע לתפקידי - הבנת טוב","643","","2463","True","True","False","","119","77.127.51.25","0","341","",""),new Message("52783","52781","יה"ר שיפקחו עיניך ותראה","18/09/17 14:35","כז אלול","תשע"ז","14:35","אור חדש","אור האמת של תורת אמת שלא מעורבים בה סיגים של שקר כלל","458","","2414","True","True","False","","149","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("52786","52781","מוכח שפירוש האגדות כפשוטן...","18/09/17 15:26","כז אלול","תשע"ז","15:26","אביגדור","ואכן דקלים מדברים זה עם זה. גם גלים מדברים.
עורב בולע ראם ועולה על האילן.
אדם על גמל עם רומח עבר מתחת לברך של מתי מדבר ולא נגע בהם.
כשרבה בר בר חנה הלך לראות איפה השמים נושקים לארץ, הוא הניח את הסל והסל נסע עם הגלגל שמסתובב פעם ביום.
ו... היו 3 מליארד וחצי יהודים בהר המלך.
למה דברי הרמב"ם, שאמר שזה חילול השם, התאימו רק בזמנו ובמקומו?
היום זה כן נשמע הגיוני לציבור השפוי?","571","","2414","True","True","False","","222","31.44.138.209","0","341","",""),new Message("52787","52781","מצטער על הירידה לפרטים","18/09/17 15:51","כז אלול","תשע"ז","15:51","אביגדור","זה לא בשביל לזלזל בך חלילה אלא בשביל להביא הוכחה.
שישים ריבוא קנים, בהנחה שקנה הוא לא יותר מ-5X5 ס"מ, הם 150 מ"ר. תקנו אותי בבקשה אם טעיתי.
3.6 מליארד איש, גם אם הם יושבים צפופים וצמודים זה לזה, בלי מקום לשולחן שירותים ומעבר, ע"פ הגמרא שגברא באמתא יתיב, הם 900 מליון מטר רבוע. כלומר 30X30 ק"מ (שוב, תקנו אותי אם טעיתי).
יוצא שארץ ישראל התרחבה לפחות 30 ק"מ לרוחב ו-30 לאורך (כמובן שאפשר לומר שהתרחבה מאוד רק לרוחב או רק לאורך, זה ממש לא משנה לעיקרון).
מה שעכשיו צריך זה לשרטט מפה של העולם לפני 1885 שנה.
אם הוספנו 30 ק"מ בין עין גדי לאשקלון, האם זמני הזריחה והשקיעה בהם השתנו (טיפה, כמובן. השאלה רק עקרונית)?
אדם שהיה רגיל ללכת מיריחו לאשדוד בזמנם (ע"פ מהירות ההליכה פסחים צד., לצורך העניין). ועכשיו התווספו אנשים בכרך ביתר. האם הדרך שלו התארכה? אולי יש מכך נפק"מ לדינא כששלוחי בית דין היו יוצאים להודיע על קידוש החודש - לאן הם יכולים להספיק להגיע?
האם זה אומר שגם בין צידון לדמשק נוספו 30 ק"מ? וגם בין איטליה לסואץ נוספו 30 ק"מ?
כלומר בעצם הנס הוא לא רק בארץ ישראל, אלא הוא בכל כדור הארץ...
אז האם היקיפו של כדור הארץ גדל? האם נוספה אדמה לכדור? או שנהיו בו חורים בצד השני?
שוב, לא חלילה בשביל לזלזל בך, אלא בשביל להמחיש את טענתך, ולבדוק האם היא הגיונית לדעתך","571","","2414","True","True","False","","210","31.44.138.209","0","341","",""),new Message("52785","52782","תשובה","18/09/17 15:11","כז אלול","תשע"ז","15:11","אביגדור","אתה בוודאי יודע שכדבריך כתב הרבי מליובביץ (שערי אמונה נו, אגרות קודש כרך ז' עמוד קלג, כרך יח עמ' שצג, כרך כב עמ' תקט, מורה לדור נבוך עמ' 128).
זהו לא חידוש של הרבי, המקור לטענה זו הוא בספר "הפילוסופיה של מרחב וזמן", שנכתב ע"י הפילוסוף הגרמני הנס רייכנבך, שלא היה פיזיקאי.
מי שבוודאי מבין בפיזיקה מודרנית ובתורת היחסות בפרטית וגם הכללית, הוא ד"ר צבי שקדי (ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן למדע) שהאריך בנושא זה במאמרו "תורה ומדע – הארץ, השמש, ותורת היחסות". והסביר היטב שאין קשר בין שני העניינים: דבר מוכרע ומוחלט הוא שהשמש היא מרכז המערכת, וכל כוכבי הלכת, והארץ ביניהם, נעים סביבה, ותורת היחסות לא יכולה לשנות זאת. אדרבה, ע"פ תורת היחסות לא שייך לומר שכל גרמי השמיים נעים סביב הארץ, משום שלפי זה הכוכבים הרחוקים יותר חייבים לנוע במהירות העולה על מהירות האור, דבר שלא שייך ע"פ תורת היחסות, כידוע.
אוסיף, שגם ע"פ הטענה, שאינה נכונה - כאמור, שאין לקבוע מסמרות לגבי השמש והארץ, דברי הרמב"ם בוודאי אינם נכונים. שהרי הוא אומר שכל כוכבי הלכת מסתובבים סביב הארץ במעגלים. וזה בוודאי לא נכון.
וכן פרטים נוספים רבים ברמבם בהלכות אלו מתאימים למדע היווני והמוסלמי, כפי שהוא עצמו מעיד על עצמו, ולא לידוע לנו. אתה בוודאי מודה שיש כוכבים הגדולים מן השמש, למשל.
הרבי מליובביץ היה גדול עצום בתורה, ועשה המון למען העמדת התורה וקיום המצוות בארץ ובעולם כולו, הוא גם למד באוניברסיטה, ועם זאת, ומתוך כבוד גדול אליו, דעתו בנושאי התאמת המדע המודרני לדברי הרמב"ם בנושא זה ובנושאים נוספים, אינם מתאימים לידוע לנו. זה לא פוגע חלילה בגדלותו בתורה ויראת שמיים. ומאידך, גדלותו זו, לא יכולה לפגוע באמת.","571","","2414","True","True","False","","381","31.44.138.209","0","341","",""),new Message("52784","52783","יה"ר שיפקחו עיניך ותראה","18/09/17 14:56","כז אלול","תשע"ז","14:56","ממש","אור האמת של תורת אמת שלא מעורבים בה סיגים של שקר כלל
*
רק להבין: אתה חכם יותר מכולם, ואם קבעת לעצמך כלל מהו אמת ומהו שקר - כולם מחויבים לאותו מדד שקבעת?!
וזה תמוה ביותר, ובחי' גאוה שלא במקומה (וכידוע למי היא שייכת): ממתי אני מחויב לקבל את מדדיך - ואם לא, הריני סומא בארובה ולוואי שיפקחו עיני?!
יש עוד כמה בעלי שכל בעולם חוץ ממך.
כן, גם לי יש שכל - והשכל שלי מחייב לומר שיש משהו למעלה ממנו, שהוא לא מבין הכל, ובודאי שאין ביכולתו לקבוע מדדים - דברי מי מהראשונים צדקו(!).
[להעיר שהשכל הוא בחי' אמת].
איתא בגמ' "אם ראשונים כמלאכים אנו כבנ"א, אם ראשונים כבנ"א אנו כחמורים". ולכאו' צלה"ב, מפ"מ מאריכה הגמ' ומביאה שתי דוגמאות?
לכאו', גם אם היתה הגמ' מביאה רק דוגמא אחת - היינו ג"כ מבינים ריחוק הערך שבינינו לבין הראשונים.
אך, בזכותך, נפל ברעיוני מה שאפ"ל בדא"פ בזה.
אם ראשונים כמלאכים - אם הראשונים נחשבים אצלך למלאכים, שדבריהם קדושים וטהורים, וחלילה לי לומר שטעו [יכול להיות שיטעו. אבל זה יאמרו הם, לא אתה], ובודאי שאין בכוחי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים ולהכריע דברי מי צדקו [בנוגע להלכה - ישנם כללי הפסיקה, שעל-פיהם מכריעים כמו מי נוהגים. אבל גם אז אין הפי' שדברי הראשון שלא נפסקה הל' כמותו אינם נכונים, ואלו ואלו דא"ח נאמר גם על ד' ב"ש ש"במקום ב"ה אינה משנה"], אזי "אנו כבנ"א".
אבל אם "ראשונים כבנ"א" - שאפשר לחלוק עליהם, ואני יכול לומר שהם טעו, ולהכריע מי צודק ומי טעה, אזי "אנו כחמורים"...","563","","2414","True","True","False","","142","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52789","52784","לא כ"כ ברור לי כלפי מה הדברים אמורים","18/09/17 22:03","כז אלול","תשע"ז","22:03","אביגדור","בהנחה שהדברים אמורים גם כלפי הודעתי דלעיל, לגבי המחלוקת על כיוון זרימת נהר פרת, למשל.
(אם לא הבנתי נכון, ראה דברי כמחוקים, כמובן, ועמך הסליחה)
האם אתה לא יודע לאיזה כיוון זורם נהר פרת?
לרש"י ותוס' שישבו בצרפת וכד', להם מותר לומר שהם טעו, אבל אתה עצמך לא יכול להכריע בזה מבחינת המציאות (אלא רק כיצד לנהוג)?
אני מסכים עם המשפט שלך "גם לי יש שכל והשכל שלי מחייב לומר שיש משהו למעלה ממנו, שהוא לא מבין הכל". זה נכון מאוד. אבל בתוך דבריך מובלע שיש דברים שבהם אתה כן סומך על השכל שלך, למשל על המשפט הזה עצמו - הרי אתה מתבסס על "השכל שלי מחייב וכו'".
אז אם יש דברים שבהם אתה כן סומך על השכל שלך, אחד הדברים הראשונים שאפשר לכלול בהם היא הידיעה להיכן זורמים הנהרות (ומחלוקות רבות אחרות, אפילו בולטות יותר).","571","","2414","True","True","False","","224","31.44.138.209","0","341","",""),new Message("52788","52787","הנ"ל כוונת חז"ל בזה","18/09/17 20:07","כז אלול","תשע"ז","20:07","אור חדש","המספרים וודאי טיפולוגיים ו60 הוא הריבוי השלם המיוחס לעמ"י (להבדיל מהאומות ששם זה 70) וריבוא זה כמובן הכפלת הריבוי במספר המורה על הריבוי הגדול האפשרי. כלומר כל שבאו המספרים לעשות זה לבטא ריבוי מאד גדול עד שנראה לא טבעי אך וודאי לא לטעון שאכן זה מס' מדוייק.
תורף המדרש בא לומר את המבואר בסופו, שהארץ נותנת פירותיה ליושבים עליה לא לפי מדד קבוע שתלוי נטו בטיב הקרקע והאקלים אלא שהקובע את כמות היבול זה התנהגותם של היושבים על הארץ (כמבואר בתורה בפסוקים הרבה)
למעשה בהחלט ניתן לראות במחקר המודרני שיש סתירות בין הערכת כמות יושבי הארץ בשלהי בית שני בין מה שהיה צפוי שיהיה ע"ס החקלאות המקובלת בימיהם לעומת מספרם בפועל
כך למשל להערכת החוקר כושר ייצור הדגנים של הארץ באותה תקופה היה אמור להספיק לכדי כמליון תושבים בלבד בעוד שלהערכות שונות גרו כאן כ4 מל' תושבים
במאמר שקישרתי אליו אין הסבר המניח את הדעת לתופעה מוזרה זו ואילו דווקא במדרש דידן יש","458","","2414","True","True","False","","135","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("52793","52788","תגיד דעות, לא קביעות","19/09/17 02:48","כח אלול","תשע"ז","02:48","ממש",""המספרים ודאי טיפולוגיים . . במחקר המודרני שיש סתירות בין הערכת כמות יושבי הארץ . . ע"ס החקלאות . . לעומת מספרם בפועל [מה המקור על מספרם בפועל?] . . במאמר שקישרתי אליו אין הסבר לתופעה מוזרה זו ואילו דוקא במדרש דידן יש".
אם אתה רוצה לדרוש באליגוריא, אין חובה לאנוס לכולם לדרוש כמוך.
במחקר המודרני אין הסבר, ואילו דוקא במדרש דידן יש?
וכי למה שיהי' הסבר במחקר, כשהכל בנוי על (ה)שערות פורחות באויר.
במדרש דידן אמור להיות הסבר לכך (כמו לכל דבר וענין), ואין בזה כל פלא.
אולי אם אין הסבר - ז. א. ש"לא הכל" הם יודעים?!","563","","2413","True","True","False","","122","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52790","52789","הבהרה","19/09/17 02:36","כח אלול","תשע"ז","02:36","ממש","בעיקרון אכן לא דברתי על מחלוקת ככיוון זרימת נהר פרת, דבזה פשוט שה"נכון" היא המציאות בפועל (ועי' לקמן). אבל ג"ז אינו ע"פ השכל האישי שלי (אינני יכול לכפות אף א' לסבור כמוני, ובודאי שלא לקבוע ע"פ שכלי האישי שראשון מסוים טעה), אלא כי כך המציאות.
ואבאר דברי:
זה לא מדדים שאני קבעתי - כך התורה קובעת, שצריך להתחשב, בסופו של דבר, עם מציאות העולם (שלכן אאפ"ל מחלוקת במציאות).
ובכ"מ - זה לא השכל שלי הכריע שכך נכון, זו המציאות (מציאות שהתורה עשתה למציאות או שהעולם מצ"ע הוא מציאות - אתה יכול להתווכח ולהתפלפל. אבל בסופו של דבר, זו המציאות בשטח).
[אבל בכל זאת, גם מה שאינו מתאים עם המציאות בשטח - צודק במידה מסוימת, בבחינות ודרגות בעולמות עליונים, גם אם בעוה"ז הגשמי אי"ז מתבטא, ואפי' אפ"ל שהוא נחשב לטעות (כמו במחלוקת על כיוון נהר פרת). יש ביטוי מאד חזק מהרה"ק רלוי"צ שניאורסאהן, אביו של הרבי מליובאוויטש: גם המימרות דרב אשי, שהגמ' אומרת עליהם אח"כ ש"בדותא היא" - הן חלק מ"תורת אמת", ויש להם שרש ומקור למעלה].
לבוא ולהגיד שקבעתי קריטריון "מה אמת ומה שקר", ועפ"ז ראשון א' צודק וראשון ב' טועה - זה מוזר ומבהיל. ועוד יותר מבהיל, כשכל מי שרק חושב אחרת, הוא ג"כ טועה ומטעה, ובמוחו "לא זרח אור האמת" (קצת מזכיר לי ארגונים מסוימים...).","563","","2413","True","True","False","","147","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52795","52790","אכן עכשיו הבהרת יותר את דעתך","19/09/17 10:14","כח אלול","תשע"ז","10:14","אביגדור","עם זאת, החילוק שאתה עושה בין "שכל אישי" לבין "מציאות", הוא מלאכותי (וכל מטרתו לפתור לך בעיה מלאכותית, שבאמת אינה קיימת כלל).
ואסביר: אתה מודה שלגבי כיוון זרימת הפרת מדובר במציאות, ולכן אתה מבין שאנחנו יכולים לסמוך עליה גם אם ראשונים כתבו אחרת.
האם המציאות הזו מנותקת מהשכל? האם יש בכלל מציאות שמנותקת מהשכל?
מה זו מציאות? - מה שקלטנו בחושים שלנו, והסקנו מכך מסקנה ע"פ השכל.
אם ראית היום שנהר פרת זורם מצפון-מערב לדרום-מזרח, זו מציאות? אולי לפני 800 שנה הוא זרם הפוך? אולי לפני 2000 שנה הוא זרם הפוך? אולי מחר הוא יזרום הפוך?
אלא מאי, אתה משתמש בשכל שלך בשביל להסיק על סמך כללי הטבע וכללי ההיגיון, שנהר לא ישנה את כיוונו.
כנ"ל לגבי כל "מציאות".
ומאידך, הרבה מאוד מ"השכל האישי" שלנו נקבע והתעצב ע"פ המציאות. כשאתה מבין בשכל שתפוח יפול מהעץ לקרקע, אתה בעצם מתבסס על מציאות שאתה מכיר מהעבר.
נ.ב. דבריך בסוף ההודעה על קריטיריון לאמת ושקר, לא הבנתי כלפי מה הדברים אמורים.","571","","2413","True","True","False","","223","213.151.41.217","0","341","",""),new Message("52804","52790","למה המציאות ברורה","19/09/17 11:53","כח אלול","תשע"ז","11:53","אור חדש","לך בכיוון זרימת הנהר גם נגד דברי רש"י והתוס' ואילו חוסר הסבירות המציאותי שחיו בעיר אחת בא"י מעל 3 מליארד אנשים זה דבר שאסור לאומרו ולקבלו?
אם אתה מסכים שהמציאות חזקה מכל סברא אף של גדולי הראשונים למה לא תהיה חזקה ממדרשי התנאים?
למעשה תגלה שאפילו להלכה (יותר 'רציני' ממדרש), בדברים שהתברר שהמציאות שלא כהבנת חז"ל הפוסקים נטו לפסוק כמציאות ולא כחז"ל
ולמה?
כי אנו (גדולי ישראל הפוסקים לדורות ומי שמנסה ללכת בדרכם) מאמינים בתורת אמת שניתנה לנו ע"י הקב"ה שחותמו אמת
ולכן כל דבר שהוא בהכרח שקר אנו לא מוכנים לקבלו כתורה (ולא אכפת לנו מי אמרו כלל) ולכן תורתנו נקיה מכל שקר ואין אפשרות לאפיקורסים להאחז בה בטענה שיש בה דברי שקר חלילה ואור תורה זה מאיר וזורח בעוז גדול.
אומנם לצערי אנשים כמותך שעדיין מנסים להותיר כ'תורה' דברי שקר נותנים חרב ביד האפיקורסים לגדף התורה וחז"ל הי"ו וחובה עליך להבין עד כמה חמורים הדברים שאתה טוען כאן כביכול מתוך צדקות ו'אמונת חכמים' שמובילים הם לגידוף וסילוף התורה ח"ו","458","","2413","True","True","False","","132","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("52797","52793","לא הבנתי מה רצונך","19/09/17 11:07","כח אלול","תשע"ז","11:07","אור חדש","זה ש60 זה מספר טיפולוגי זה עובדה הניכרת לעין כל (כמובן צריך קודם לפתוח העין) אך אם אתה לא סומך על מראה עיניך תוכל אולי לסמוך על מדרש רבה במדבר פרשה יד פסקה יז שכתב כך: "...אילים ששים עתודים ששים כבשים ששים כנגד ששים רבוא וכנגד סוד שחשבונו ששים וכנגד ששים המה מלכות וכנגד בית שני שנבנה ששים על ששים (עזרא ד) רומיה אמין שתין פתיה אמין שתין (וכנגד) אלישע שימש לישראל ששים שנה וכנגד ששים עיר (דברים ג) כל חבל ארגוב ויצחק בן ששים שנה וכנגד אותיות שבברכת כהנים ששים שנא' (שיר ג) ששים גבורים סביב לה..."
לגבי המאמר שקישרתי אליו:
יש בו קביעה לשיטת המחקר המודרני שמצד אחד תנאי החקלאות לא היו אמורים לאפשר באותה תקופה יותר ממליון תושבים אך מאידך אתם החוקרים עצמם מודים שחיו כאן הרבה הרבה יותר תושבים
זו כמובן סתירה מצד ההגיון המחקרי הרגיל, ציינתי שהמדע כלל לא נותן לה תשובה המניחה את הדעת והדגשתי שדווקא המדרש שנראה אולי כלא הגיוני (למח'קרים) בהחלט נותן תשובה לסתירה ודווקא המחקר הוא שמגלה שדברי המדרש נכונים בעיקרון שבהם (אלא שכמובן לא צריך לקבל המספרים באופן מילולי אלא כטיפולוגים בלבד)
מה בעייתך עם אמירה זו אינני יודע","458","","2413","True","True","False","","153","213.151.55.19","0","341","",""),new Message("52813","52795","הקריטריון!","19/09/17 21:10","כח אלול","תשע"ז","21:10","ממש","כל דברי נסובים על מה שחידש אור חדש מדעתו מה אמת ומה שקר (כל מה שגורר אחריו רצף תירוצים - שקר!), וכל הסובר אחרת גורם "חילול ה' " וח"ו מלמימר הכי.","563","","2413","True","True","False","","85","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52815","52797","התנצלות","19/09/17 21:18","כח אלול","תשע"ז","21:18","ממש","את דבריך לגבי המחקר לא הבנתי מקודם, אני מתנצל.
בכ"מ - המד"ר אינו שייך לעניננו. המד"ר יכול לומר שביהמ"ק השני הוא כנגד עתודים ששים, כי הוא יודע על מה הוא מדבר, ועפ"ז קובע זאת.
אתה לא המד"ר, וגם אם אתה רוצה לפרש את הגמ' בגיטין שלא כפשוטה - מותר לך לעשות זאת בקצת ענוה (בלי "ודאי" ו"כמובן").
ובכ"מ - מותר להליכות שלמה לפרש אחרת.
כוח"ט לשנה טובה ומתוקה. והאמת והשלום - אהבו","563","","2413","True","True","False","","94","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52814","52804","המציאות לא ברורה","19/09/17 21:14","כח אלול","תשע"ז","21:14","ממש","אני יודע שעכשיו הנהר זורם לכיוון מסוים.
דברי רש"י ותוס' - יתכן ונכונים במישור הרוחני של הדברים, ולא בעוה"ז הגשמי.
והכרעתי כהמציאות - היא מכיון שכך התורה קבעה, שבסופו של דבר יש להתחשב במציאות בפועל. ולא בגלל שכך מתקבל בשכלי-שלי או שלמציאות יש מעמד יותר גדול מד' רש"י ותוס'.
ובמילים פשוטות: ההבדל בין דברי לדבריך הוא, שאם (תיאורטית) היתה התורה קובעת שאין להתחשב במציאות העולם, אלא רק בד' רש"י ותוס' - לפי שיטתי, נהר פרת זורם בכיוון דרש"י ותוס', ולפי דבריך, כמו שהוא זורם בפועל - ואין שום דבר למעלה מזה.
אתה יכול לסבור כך, אבל אל תכפה את דעתך על אף אחד.
ההלכה יש לה גדר אחר, וגם אז - לא הוכרע מעולם מי צודק, הוכרע כמו מי נוהגים [איך שמים את המזוזה? מי צודק - רש"י או ר"ת?].
ובכ"מ - לא אתה תהי' מי שיקבע מי צודק מבין רבותינו הראשונים.
ולהליכות שלמה מותר ללמוד את אגדות גיטין כפשוטן, גם כשלך אי"ז נראה כך.","563","","2413","True","True","False","","107","213.151.58.167","0","341","",""),new Message("52824","52813","אתה שוב טועה","19/09/17 22:12","כח אלול","תשע"ז","22:12","אור חדש","הקריטוריון הברור לקביעת אמת הינו מציאות ובזה הבנתי שאתה מסכים איתי
מה שציינתי שאני לעצמי נוטה לקבוע שהצדק עם מי שדבריו פשוטים ומסתברים ולא עם מי שדברים מעוררים קשיים רבים הנזקקים לתרוצים מתפלפלים והולכים זה מדד עצמי שקבעתי לעצמי ולא טענתי מעולם שזה מדד לקביעת אמת מוחלטת
אומנם אם תעיין היטב תגלה שהעקרון הנ"ל מופיע כבר בדברי הראשונים בהסברם לפסיקת ההלכה אלא שאני לא אימצתי את המדד הנ"ל בגלל דברי מאן דהו אלא כי כך מורה לי שכלי הישר
אני בהחלט יכול להבין את מי שיטען שאין להסתמך על שכלנו וניתן להסתמך רק על מי שחי לפננו","458","","2413","True","True","False","","120","31.210.186.99","0","341","",""),new Message("52823","52814","קצת סדר","19/09/17 22:04","כח אלול","תשע"ז","22:04","אור חדש","לא הבנתי במה אנו חולקים למעשה
אני טוען שהמציאות מכריעה כל דעה של כל מ"ד
אתה ג"כ טוען כך (נכון?) רק שטרחת להביא לכך מקור מה שאני לא עשיתי
המציאות מורה שאין שום סיכוי שבביתר חיו 3 מליארד אנשים, לטעון שהם גרו שם ממש זה מופרך יותר מאשר לטעון שהפרת זרם הפוך לפני כמה מאות שנים! זו אומנם רק הערכה שלי את המציאות אבל הסבירות שאני טועה היא שואפת לאפס במשמעות של לא קיימת כלל
זה שהמצאת מציאות תאורטית והמצאת מה היתה דעתי במציאות מעוותת זו זה דמיונות שווא שאני לא רואה כל צורך להתייחס אליהם, כמובן שאני מעולם לא סברתי שום דבר במציאות עקומה זו ומבקש לא לנכס לי דעות זרות
לומר שכאשר פוסקים שאסור להרוג כינה כי המציאות מורה שהיא כן פר"ו בניגוד לדברי חז"ל זה נקרא להכריע שדבריהם טעות וממילא גם ההלכה שאמרו טעות שזקוקה לתיקון היא. פלפוליך שאין זה כך הם דברי לוליינות בעלמא
שאלות שלא קשורות לשאלה מציאותית באמת לא קשורות לנד"ד","458","","2413","True","True","False","","146","31.210.186.99","0","341","",""),new Message("52826","52814","מה זאת אומרת במישור הרוחני?","20/09/17 12:39","כט אלול","תשע"ז","12:39","אביגדור","יש לי על זה הרבה שאלות...
רש"י ותוס' לא דיברו על הזוהר.
הם דיברו על סוגיא הלכתית-מציאותית לגבי גבולות בבל ליוחסין.
האם יש גבולות שונים של בבל בעולם הרוחני?
והראשונים שפירשו את הגמרא לא התכוונו אליה אלא למישור אחר?
או שגם הגמרא מדברת רק על מישור רוחני?
ולמה בסוגיות סברתיות, שלא קשורות למדע, דבריהם כן מתאימים להיגיון? למה בסוגיות הללו הם לא דיברו על מישורים רוחניים שלא מתאימים להיגיון שלנו?
ולמה בראשונים שהכירו את המציאות, דבריהם כן מתאימים אליה? למה אצלם לא מצאנו פירושים שלא מתאימים למציאות הגשמית אלא רק לזו הרוחנית?
ולמה ענייני חוסר-התאמה בין דברי הראשונים (והגמרא) למציאות מתאימים במקרים רבים לחוסר-הידע של חכמי הגויים שחיו בתקופתם ובמקומם?
האם האסטרונומיה של היוונים למשל, שהרמב"ם השתמש בה, ואינה נכונה במישור הגשמי, האם היא מתאימה למישור הרוחני? והיוונים כיוונו לעולמות עליונים?
כתיבה וחתימה טובה
כמובן מתוך אהבה לכלל ישראל ומתוך כבוד לגדולי ישראל לדורותיהם","571","","2412","True","True","False","","194","212.76.97.17","0","341","",""),new Message("62343","62342","עריכה לחוד וכתיבה לחוד","06/08/19 10:52","ה אב","תשע"ט","10:52","הראל","שני דברים שונים","46","","1727","True","True","False","","228","95.86.84.23","0","341","",""),new Message("62344","62343","בכל הודעתי","06/08/19 12:20","ה אב","תשע"ט","12:20","אור חדש","דובר על כתיבה בלבד
ואומנם האשכול פתח בעריכה אך עבר במהרה לכתיבה","458","","1727","True","True","False","","121","89.138.196.27","0","341","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);