var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2632;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2632","0","&quot;שטיינזלץ לכתחילה&quot; - מה דעתכם?","20/06/10 16:43","ח תמוז","תש&quot;ע","16:43","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=38900'>באתר כיפה</a> פורסמה הכתבה הבאה - מה דעתכם?<br /><br /><b>שטיינזלץ לכתחילה</b> / מורדי מילר<br /><br />לרגל סיום מפעל תרגום התלמוד מסביר הרב שטיינזלץ כיצד הצליח להכעיס את המורים, ומדוע אין שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה <br /><br />כשחיוך משועשע נסוך על פניו, ומקטורת תחובה בפיו, פונה הרב עדין שטיינזלץ בצעדים מהירים אל חדרו ב'מכון שטיינזלץ' בירושלים. על השולחן מוטלות שלוש חפיסות שוקולד מריר, ובמהלך השיחה ממלא הרב את מקטרתו פעם אחר פעם, שואף ופולט עשן מתוק, עשן אשר הפך זה מכבר, על פי תלמידיו, לסימן מובהק שהרב באזור.<br /><br />הרב עדין שטיינזלץ, או בשמו המלא אשר נוסף לו בהמלצת הרבי מליובאויטש 'אבן ישראל', כשמו כן הוא: עדין. עדין אך גם תובעני. עדינותו של הרב לא מנעה ממנו לזקוף לזכותו במהלך 73 שנותיו את הקמת ארגון שפע החולש על מוסדות חינוך ואקדמיה בארץ ובחו&quot;ל, כתיבת עשרות ספרי יהדות בשפות שונות, קבלת פרס ישראל, וכמובן מפעל תרגום הש&quot;ס המכונה בפי כל: גמרות שטיינזלץ. מפעל אשר הגיע בתקופה האחרונה, כעבור למעלה מארבעים שנה, לידי גמר. <br /><br /><b>לא מוצא שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה</b> <br /><br />לדברי הרב שטיינזלץ מטרתו של מפעל ביאור הגמרא הוא להפוך את הגמרא לנגישה עבור הציבור. כך במקום להקדיש מאמץ בניסיון לפסק ולהבין את הכתוב, ינותבו הכוחות לברור משמעותו העמוקה של הטקסט. &quot;אני לא מוצא שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה&quot; פוסק בנחרצות הרב. &quot;כמו שאין עניין ללמוד בגמרא כתב יד. לטקסט לא מפוסק אין קדושה מצד עצמו&quot; מסביר הרב מדוע לדעתו שבירת השיניים על טקסט ארמי הינה תהליך מיותר. <br /> <br />הרב עצמו לא מתרגש מהביקורת שהוטחה בו במחנה החרדי לפיה תרגום הגמרא לשפת ההמון תוזיל בסופו של דבר את ערכה של הגמרא. &quot;יכול להיות שהיו יהודים שאמרו שרש&quot;י מקלקל את הלימוד כי זה נעשה פשוט מדי. האם רש&quot;י הוזיל את הלימוד? לא. הוא נתן ללימוד קידום עצום. במקום לפרש מילה במשך חצי שעה, רש&quot;י מסביר אותה. רש&quot;י הניח שלאנשים היה יותר ידע ממה שיש להם כיום&quot; אומר הרב, הרואה בפירושו מעין המשך לפירושו של רש&quot;י. <br /><br />במהלך השיחה עימו אני מסרב להרפות וממשיך להקשות, מדוע להותיר את הנוסח הארמי ולא לקרוא ישירות מתוך גמרא בעברית? &quot;אני גם לא רוצה לומר קדיש בעברית&quot; מסביר הרב, &quot;יש לנו את הטקסט המקורי שהוא בארמית. בן אדם הגון לא משנה או מתרגם את הטקסט. אני משמר את הארמית בדיוק&quot;.<br /><br /><b>לקחתי למורים את העבודה </b><br /><br />&quot;צר לי שלא עשו בגמרות שלי שימוש יותר מושכל&quot; אומר הרב ומיד מבאר &quot;אני מצטער שמשתמשים בהם אך מחביאים אותם מתחת לשולחן. בהרבה מקומות יש גמרות מתחת לשולחן&quot;. מבחינתו דוקא בישיבות היה ראוי ללמוד עם פירוש שטיינזלץ דבר שיאפשר להעמיק את הדיון בתכנים עצמם. לדבריו העובדה שבישיבת &quot;מקור חיים&quot;, בה הוא משמש כנשיא הישיבה, לא משתמשים בגמרות שטיינזלץ היא אכן עובדה מצערת, אך לא כזו ש&quot;שווה לעשות עליה מלחמה&quot;. <br /><br />לטענת הרב שטיינזלץ אחת הסיבות לכך שהשימוש בגמרות המתורגמות הפכו לדבר של בדיעבד, היא לא אחרת מאשר המורים לגמרא. &quot;חלק גדול מלימוד הגמרא בישיבה התיכונית הוא תרגילי התעמלות טכנית. כשכתבתי את הפירוש לגמרא ידעתי שהמורים לא יהיו מרוצים מכך. לקחתי מהם את רוב עיסוקם ואמרתי: זה לא צריך להיות העיסוק שלכם. זה כמו שבצבא המפקד יעסוק בגרביים ובנעליים של החיילים. התפקיד הוא שהחיילים יהיו חיילים. ודאי שנעליים וגרביים זה חשוב, אך זו לא עיקר העבודה. המורה צריך לשאול את תלמידיו: אילו רעיונות אפשר להעלות מהגמרא? מהם המסקנות? הוא צריך לגרום להם ללמוד&quot;.","58","","5061","True","True","False","","2675","192.115.90.150","0","0","",""),new Message("2633","2632","המשך","20/06/10 16:43","ח תמוז","תש&quot;ע","16:43","לינקוש","<b>לא רוצה שאנשים יהיו רובוטים </b><br /><br />למרות שמפעל תרגום הגמרא עשוי להצטייר כמפעל החיים של הרב שטיינזלץ, הרב עצמו רואה דווקא את עיקר עשייתו בתחום החינוך. &quot;אני מבקש לחנך אנשים שיהיו יותר טובים. בבית הספר אני מנסה ליצור הזדהות עם הערכים, שיהיו חלק מההוויה. השאלה היא האם לאנשים יש זהות עמוקה עם יהדותם? אני לא רוצה שאנשים יהיו רובוטים וגלמים. אני מעוניין שיתנו להם לצמוח כל אחד בתחום שלו. אני לא רוצה להפוך שושנה לרקפת אלא להפיק את היבול הטוב ביותר מכל צמח&quot;. <br /><br />אני שואל את הרב כיצד רוב תלמידיו דתיים לאומיים, ואילו הוא נתפס בציבור כחב&quot;דניק, אך הוא מבקש שלא להגרר להגדרות. &quot;אנשים מרגישים צורך להכניס למחנות מסויימים. מי שלא רוצה להיות במחנה מסויים נמצא בצרות... מה גודל הכיפה, איזה צבע, איזה סוג חומר? זה לא מעסיק אותי. אותי מעסיקה השאלה מה נמצא מתחת הכיפה&quot;.   <br /><br />&quot;בחמישים שנה הבאות ארצה לעסוק ולהשקיע יותר בחינוך&quot; קובע הרב, &quot;ספרים הם חשובים, אך הם כלי עזר. בני אדם הם הדבר החשוב&quot; מסיים הרב והתרגשות קלה ניכרת בקולו &quot;אם יגידו עלי שהעמדתי תלמידים ראויים, אהיה מאושר&quot;.","58","","5061","True","True","False","","399","192.115.90.150","0","2632","",""),new Message("2634","2632","הערה שלא בעיון","20/06/10 17:24","ח תמוז","תש&quot;ע","17:24","משיב מאורות דף היומי","אם היה צריך להגדיר את ההרגשה של חלק מהציבור הדתי ביחס למהדורה הנ&quot;ל, הייתי אומר כך:<br /><br />א. אינה מריחה את הריח של בית המדרש, כלומר של מצוות ת&quot;ת ללא בקשת תועלת חוץ מלקיים את המצוה, אלא מריחה את הפיכת הגמרא לידע קר, או לערכים, אבל חסר בה את המימד הדתי של מצות ת&quot;ת. הרעיונות הם יפים, אבל אדם דתי לא לומד כדי לקבל רעיונות ערכיים או מוסריים, הוא רוצה לעמול בתורת ד', לעבוד את אלוקיו, הוא רוצה להפעיל את דעתו בהבנת דבר ד', ולא בהבנת דברי חולין. <br /><br />ב. התרגום לעברית מודרנית אינו רק מעבר לגבי הכלי דרכו מבינים את תלמוד, אלא השפה מכילה גם רוח של השפה, והשקפת עולם. כלומר, השפה מגדירה את התנוחה בה הלומד ניגש ללימוד, והשפה המודרנית, אינה שפה דתית, וממילא הגישה ללימוד בשפה זו, היא גישה כאל מידע אקדמי אדיש, או כאל מידע של חולין, ולא כאל תורת אלוקים חיים. כשהוא הולך ללמוד ממניעים דתיים, אדם דתי לא משתמש בשפה של האוניברסיטה, אלא יש לו שפה דתית, שפת הגמרא והראשונים והאחרונים. <br /><br />ג. יש ליהודי הרגשה שעמל התורה הוא חלק מהמצווה, ולכן הוא רואה בהסתייגות את הניסיון להפוך לו את הלימוד לקל, נגיש ולעיס, בסגנון fast-food. <br /><br />ד. השקיעה בלימוד היא המפתח להבנה עמוקה, ולכן כלים ההופכים את הלימוד לקל ונגיש, נראים שבאים על חשבון התוכן. <br /> <br />ה. החלק המחקרי, מריח את האקדמיה ולא את בית המדרש. כי אדם דתי אינו תולה את אמיתת דברי תורה במדע, ואינו תולה את הכנעתו לדברים, בבדיקה מדעית של הגמרא, אלא הוא מקבל את תוקף הדברים מצד שהם חלק מתורת מן השמים. ע' ברמב&quot;ם שכולל האמונה באמיתת תושבע&quot;פ בתורה מן השמיים. <br /> <br />ו. פירוש רש&quot;י נכתב מתוך יראת שמים עצומה, ויש בו עומק עצום, והוא משתמש בשפה של הגמרא. <br /> <br />ז. האדם הוא קטן, והוא מושפע מדברים חיצוניים מאוד קטנים. ולכן התנאים החיצוניים שבמהדורת שטיינזלץ, יוצרים הרגשה של ניתוק עם המסורת, וכאילו הכל מתחיל מהיום בלי האבק של התלמוד המיושן והגלותי של הוצאת וילנא. וזה מפריע לתנוחה של אדם דתי כשהולך ללמוד. <br /> <br />מה דעתכם?","142","","5061","True","True","False","","501","82.166.18.134","0","2632","",""),new Message("2643","2632","היתרונות גוברים","21/06/10 15:35","ט תמוז","תש&quot;ע","15:35","שיננא","אני בהחלט מזדהה עם &quot;משיב מאורות הדף היומי&quot; שהפירוש פָּתח פֶּתח ללימוד לא יסודי ומעמיק ולחוסר מאמץ מצד הלומדים, דבר שבסופו של דבר פוגע בטיב ובאיכות הלימוד.<br /><br />מאידך, ללא ספק, פירוש שטיינזלץ הצליח להפיץ את לימוד הגמרא למקומות רבים ונוספים, שלולא פירושו היתה הגמרא נשארת כספר חתום ולא נגיש.<br />כך שנראה שהיתרונות גוברים, וצדיקים ילכו בם וכו'.<br /><br />אגב,<br />מעניין אם לולא הופעת פירוש שטיינזלץ בעולם, היו באים לעולם פירוש שוטנשטיין, מתיבתא, ש&quot;ס לובלין, חברותא וכו' (שללא ספק בפירוש עצמו הם טובים יותר)! - ולכן הנה לנו יתרון נוסף, של פורץ דרך.","146","","5060","True","True","False","","387","84.228.143.23","0","2632","",""),new Message("2645","2632","&quot;זו עצלנות של המוח&quot;","21/06/10 17:57","ט תמוז","תש&quot;ע","17:57","לינקוש","&quot;אבל הזעזוע בארון הספרים היה, כמובן, בעיקר רעיוני. לימוד התלמוד התאפשר לקהלים חדשים. גם קהל הלומדים הוותיק, ובתוכו האגף הזכרי של הנוער הדתי, זה הנדרש להקדיש את ימיו לרכינה על ספרי הגמרא, לא הוכרח מעתה לתעות ולטעות במבוך הבנת הנקרא הבסיסית של הטקסט התלמודי הארמי למחצה, הבלתי מפוסק, העשוי לשון רמזים וז'רגון חכמים פנימי. הצרה היא שההתייגעות הזו על ההבנה הראשונית נחשבה, ובמידה רבה נחשבת גם כיום, לחלק הכרחי מהלימוד, ל'עמלה של תורה'. ושטיינזלץ, כפי שהמהדורה הזו נקראת בפי כול גם לאחר שמחברה שינה את שם משפחתו לאבן-ישראל, חוסך את זה. &quot;זו עצלנות של המוח&quot;, חרץ פעם הרב הספרדי הראשי דהיום שלמה עמאר ... <br /><br />שטיינזלץ שכב על הגדר בשביל המהדורות האחרות. עד להופעתו לא היה דבר כזה, למעט ניסיונות קטנים שלא הצליחו. היה תרגום של מסכת ביצה, היה אברמסון שהוציא תרגומים של כמה מסכתות בסדר נזיקין; זה היה בבית של הרבה אנשים משכילים, אבל לא הפך להיות דבר משמעותי. שטיינזלץ שינה את האווירה, והבשיל את התנאים לשוטנשטייניאדה הזו - שוטנשטיין, 'חברותא', 'מתיבתא' וכל המהדורות החרדיות האחרות. <br /><br />&quot;עוד ייחוד של שטיינזלץ הוא הארצישראליות שלו. הוא לא מתחפר רק בקושיות של הראשונים, אלא פתוח להיבטים של פסיקת הלכה, של דיונים רעיוניים, ושל דברים שמעוגנים בקרקע. כשנזכר בגמרא שֵם של צמח, אצל שטיינזלץ הצמח הוא לא רק 'בחינת צמח' אלא הצמח עצמו, שיש לו צורה וחלקים ושם לטיני ותכונות.. הארצישראליות מתחילה כבר בעטיפה המודרנית. אצלו זה לא אותיות מוזהבות על רקע חום&quot;<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yba.org.il/show.asp?id=38615&big_cat=1055'>המקור לציטוט הוא כאן</a>","58","","5060","True","True","False","","347","84.228.143.23","0","2632","",""),new Message("2648","2632","קושיות על פירוש שטיינזלץ","21/06/10 21:54","ט תמוז","תש&quot;ע","21:54","בבא רגל","אקדים ואומר - שללא ספק המפעל של פירוש שטיינזלץ אדיר ופורץ דרך,<br />ואף כפי שכתבו קודמיי &quot;שכב על הגדר&quot; עבור הפירושים המעולים האחרים שבאו בעקבותיו.<br />מזכיר לחלוטין את מפעלו של הרב פנחס קהתי, שהנגיש את המשנה מקרן זוית לאחרון התלמידים.<br />זכויותיו בתחום זה רבות לאין ערוך, ולוואי ונזכה להיות בשיפולי גלימתו.<br /><br />אבל, כמה שאלות/תהיות/קושיות שעלו לי:<br /><br />(1) למה הפירוש לקח 45 שנה?? הרי לפי השמועות מדובר בצוות ת&quot;ח שעמלו על הפירוש, אז למה זה לקח כל כך הרבה זמן??  שימו לב - פירוש &quot;מתיבתא&quot; שנכתב בקצב של הדף היומי - יסתיים תוך 7 שנים [כרגע הם באמצע], ומדובר גם שם במפעל אדיר (שהרי לא מדובר רק בפירוש בלבד, אלא בעוד מדורים רבים ומגוונים ומעשירים שיש ב&quot;מתיבתא&quot;).<br /><br />(2) האמנם הרב שטיינזלץ כתב את הפירוש או שהוא רק הגה את הרעיון? - שמעתי פעם שמועה שהפירוש נכתב בעקבות שכתוב של קלטות של שיעורים שהוא העביר. האמנם?<br /><br />(3) <b>שאלת השאלות</b> - מדוע למעשה הפירוש עצמו 'על הפנים' ?  כל מה שמסביב, כל המדורים [עיונים, גירסאות, אישים וכו' וכו'], מעולים ממש, אבל הפירוש עצמו - 'על הפנים' לטעמי.  הרי כל מי שהתחיל את צעדי לימוד הגמרא בגמרא רגילה, ונתקע בקטע לא ברור בגמרא, ופנה לשטיינזלץ, נתקל בתופעה ש... הופפפ... בפירוש שטיינזלץ יש רק ציטוט של הגמרא ללא הסברים כלל!!  ותופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב, והכרתי רבים נוספים שחשו כך.  <br />האם מדובר רק בתרגום של הגמרא (של המילים הארמיות) או שמא מדובר גם במשהו שאמור להיות פירוש - ובזה לטעמי, נכשל כישלון חרוץ?   <br />כל בר בי רב, שיפתח פירוש שוטנשטיין/מתיבתא ויקרא את הפירוש - יבין ממש את המהלך, ואילו בשטיינזלץ - ממש לא. אמנם יש פיסוק וניקוד ותרגום ושאר המדורים, אבל פירוש - אָין!<br /><br />(4) ושאלה שיווקית - שאולי מוכיחה מי לבסוף כבש את מדף הספרים:  מי קונה היום שטיינזלץ????? הרי כל אחד כמעט ימליץ לבנו/חברו לקנות שוטנשטיין (אם יש לו מספיק כסף...) או מתיבתא ודומיהם, הלא כן?  ואם כנים הדברים - אז האם זה מצביע על כך שבשורה התחתונה - <b>שטיינזלץ סיים את תפקידו ההיסטורי</b> (לאחר שרכש כאמור זכויות אדירות)?? <br />ואגב, האם חגיגות סיום כתיבת פירוש שטיינזלץ וכל האירועים וכל הטקסים וכל הנסיונות להחדיר את הפירוש לכל מקום ואפילו להעלות את הפירוש ברשת האינטרנט בכל מיני אתרים (ובכללם - כאן בפורטל הדף היומי) מצביעים על כך שאף הם עצמם מבינים ש<b>תם העידן של פירוש שטיינזלץ</b>?<br /><br />כל קושיותיי הנ&quot;ל חלילה וחס לא באות לגרוע כהוא זה מהזכויות ומהחשיבות האדירה של מפעל שטיינזלץ, ולוואי כאמור שנזכה לעתיד לבוא לאחוז בשיפולי גלימתו.","51","","5060","True","True","False","","2462","84.228.143.23","0","2632","",""),new Message("2657","2632","התערבבו כאן שני דיונים ויש להפריד ביניהם","22/06/10 08:47","י תמוז","תש&quot;ע","08:47","שאינו יודע לשאול","דיון אחד נוגע לשימוש בכלי עזר בלימוד הגמרא<br />ודיון שני נוגע לתועלת של פירוש שטיינזלץ.<br /><br />לדעתי:<br />השימוש בכלי עזר בגמרא - זו התלבטות ידועה.<br />יש דרך שהיא קצרה אבל ארוכה ויש דרך שהיא ארוכה אבל קצרה.<br />מי שמשתמש בכלי עזר (דרך קצרה), בסופו של דבר, עד שיידע ללמוד כראוי גמרא, ייקח לו זמן רב מאוד (דרך ארוכה), אך לפחות לא יחווה תסכולים בתחילת הדרך.<br />מי שלא משתמש בכלי עזר ובוחר להתמודד עם לימוד הגמרא הקשה (דרך ארוכה), הרי שלאחר שיצליח להתגבר על המכשולים ויתרגל לגמרא, הרי שיצליח ללמוד גמרא בקלות (דרך קצרה).<br />כנראה, שהדרך הנכונה היא דרך האמצע - לנסות ללמוד מהגמרא עצמה, ובמקביל להעזר ולהציץ פה ושם בכלי העזר השונים (כדוגמת שטיינזלץ, והפורום שכאן...  <img src='/icon/2.gif'> ).<br /><br />התועלת שבפירוש שטיינזלץ:<br />אכן, גם אני סבור, שלשטיינזלץ נזקפות זכויות עצומות, בכך שפרץ את הדרך, וגרם לכך שהפירוש והתלמוד יגיעו לבתים רבים נוספים וללומדים נוספים [לאחרונה שמעתי במקרה ברדיו את אחד משופטי ביהמ&quot;ש העליון לשעבר, שאינו שומר תורה ומצוות, שסיפר שהפירוש מונח בספרייתו בבית ובזכות הפירוש הוא מסתכל פה ושם].<br />אם כי, גם אני מזדהה לחלוטין שתם עידן שטיינזלץ, והפירושים האחרים שקמו היום - טובים ויעילים לאין ערוך.<br />איתן צודק לחלוטין בהמלצה שלו, שכדאי שאת המדורים השונים (חוץ מהפירוש - שכאמור יש טובים ממנו) יוציאו בספר/ים נפרד, ובכך גם מי שקונה ולומד משוטנשטיין, ש&quot;ס לובלין, מתיבתא - יוכל להפיק תועלת משטיינזלץ.<br /><br />אוסיף עוד ואומר שיש משהו מאוד מתעתע בשטיינזלץ: כלי נאה.<br />הגמרות של שטיינזלץ נראות מבחוץ מרשימות ביותר, אותיות גדולות ומנוקדות, חלוקה למדורים באופן ברור, כריכה נאה ויפה - ולכן, אדם מהרחוב חושב שגם הפירוש מעולה, ולא היא! בזה כאמור, גם אני סובר שהפירוש באמת לא מוצלח ולוקה בחסר באופן ניכר.","48","","5059","True","True","False","","1186","77.127.206.97","0","2632","",""),new Message("2635","2634","לגבי סעיף ג בדבריך","20/06/10 20:31","ח תמוז","תש&quot;ע","20:31","אבינועם","האם זה רע שיש כלי עזר שחוסך מאמץ שאולי מיותר?<br /><br />לדוגמא: אם יש לך משקפיים - האם אתה לומד ללא משקפיים כדי להרבות את העמל?<br /><br />אמנם ברור לי שיש חשיבות לעמל, אך אולי יש עמל מיותר שאם אפשר להעזר בכלי עזר - הרי מה טוב, לא?","45","","5061","True","True","False","","475","192.118.11.120","0","2632","",""),new Message("2636","2634","המממ","20/06/10 22:07","ח תמוז","תש&quot;ע","22:07","Almuaddib","א.<br />התשובה הזו שלך לא מריחה לי. ריח של בית מדרש. וגו'.  כלומר - העניין הזה שלך לא ברור לי. לא הבנתי על מה מתבסס החילוק שלך.<br /><br />ב.<br />את אותם הדברים שכתבת כאן, היו יכולים לומר - וגם אמרו - על העברית שלך. מדוע אינך לומד במאמע-לשון? <br />השפה מתפתחת. התנאים דיברו בעברית שונה מזו שדיברו בתקופת בית ראשון, אמוראי בבל דיברו ארמית, וכן הלאה.<br /><br />ג.<br />את הנימוק הזה, מסתמא אמרו בפעם הראשונה שהודפס פירוש רש&quot;י על הדף. היאך מעיזים המדפיסים לחסר בעמלה של תורה!<br /><br />ד.<br />ראה ג. לעיל.<br /><br />ה.<br />חוש הריח - שלך בלבד הוא. את דבריך אלו ניתן להחיל על דברי הגאונים על הגמרא. למשל - התייחסותם לרפואות המוזכרות בגמרא.<br /><br />ו.<br />אינני רוצה להלעיז ולומר על פירוש כלשהו כיום, שלא נכתב מתוך יראת שמים עצומה. אתה מעז כך?<br />לגבי לשונו של רש&quot;י, הרי מי כמוהו הכביר מלים בלע&quot;ז, בלשון צרפת בה חי, כדי להבהיר מלים קשות לבני תקופתו. והרי &quot;אוצר לעזי רש&quot;י&quot; - אוצר בלום הוא. וכי איך ניתן לומר שרש&quot;י &quot;משתמש בשפה של הגמרא&quot;?<br /><br />ז.<br />את דבריך אלו, מסתמא אמרו לפני מאות שנים כשיצא החידוש הגדול של הגמרא המודפסת הראשונה. הרי לפניה, היו כתבי יד, שחלוקתם לא היתה לדפים ועמודים, ורש&quot;י ותוספות לא היו שם על הדף. אני יכול לנחש מה היית כותב כנגד חוצפתם של האלמנה והאחים ראם, ואכמ&quot;ל.","107","","5061","True","True","False","","350","84.229.99.249","0","2632","",""),new Message("2662","2634","ומה  עם משניות קהתי?","22/06/10 21:36","י תמוז","תש&quot;ע","21:36","חזון","האם זה אותו דיון?","75","","5059","True","True","False","","317","192.115.103.34","0","2632","",""),new Message("2694","2634","על הגמרא של שטיינזלץ","24/06/10 11:11","יב תמוז","תש&quot;ע","11:11","מאיר רוז","הרגישות בציבור החרדי היא על שינוי במסורת, השינויים הביאו לנו בעבר נזקים עצומים, עובדה היא שחלק גדול מהציבור הדתי לאומי המכונה מזרחי ירד רבות מהערך של יהודי שומר תורה ומצוות, אם כי רישמית הם שומרים על כל התורה והמצוות, מעשית זה רחוק מכך, הם מזלזלים בחלק גדול מהמצוות ומהשקפת התורה, הציבור החרדי לא מתנזר מהציבור הדתי עקב שנאה אישית או מחנית אלא מעצם ריחוקם מהתורה וממסגרת היהודית כפי שהיתה, עם הרבה מאוד פתיחות לציבור החילוני והתוצאות ברורות בתחום הדורות הבאים, אחוז גבוה מאוד של נשירה לציבור החילוני.<br />נכון הוא שעמל התורה הוא רק בעצם הבנתה ולא בחלק הטכני שלה, ואמנם לציבור החרדי אין כל בעיה להכניס את 'מתיבתא' ו'ושננתם' ועוד, הבעיה האמיתית עם שטיינזלץ מבלי להוריד מערך חיבורו הגדול ואולי מכך שהוא היה הראשון שערך ביאור מלא על כל הש&quot;ס, הבעיה היא השקפותיו, אמנם בספר עצמו אין הרבה ביאורים בעייתיים, אולם בספריו ובחוברותיו ישנם התייחסויות למאורי האומה, האבות והאמהות וחז&quot;ל באופן שאינו ראוי להתייחס ועל כך יצא הקצף.<br />מי שמתייחס אל האבות והאמהות וגדולי האומה כבני אדם עם טבעים רגילים ומנתח את אופיים כפי שגרפולוג מנתח אופי של כל אדם יש לו בעיה ערכית קשה, ומאדם כזה הציבור החרדי מדיר את רגליו וכן מספריו.","143","","5057","True","True","False","","348","77.125.143.89","0","2632","",""),new Message("2637","2635","צודק","21/06/10 00:06","ט תמוז","תש&quot;ע","00:06","משיב מאורות דף היומי","אם הביאור הוא רק כדי לחסוך מאמץ מיותר, אתה צודק.","142","","5060","True","True","False","","402","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2638","2636","על טעם וריח וכו'...","21/06/10 00:12","ט תמוז","תש&quot;ע","00:12","משיב מאורות דף היומי","לגבי א.<br />באמת קשה לדבר על ריח ואוירה של בית מדרש בכתב, כי גדר אוירה הוא דבר חי ולא דבר מת, ניסיתי קצת להביע הרגשה. <br />אתן דוגמא נוספת: בית מדרש הוא מקום חי, שבו לומדים בקול ובערבוביה, להבדיל מספריה של המחלקה לתלמוד באוניברסיטה כלשהי. <br />בית מדרש הוא מקום של עמל דתי, ולא מקום של קריאה פסיבית ושקטה של טסקט לקוני.","142","","5060","True","True","False","","471","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2639","2636","לפחות הצדדים ברורים","21/06/10 00:16","ט תמוז","תש&quot;ע","00:16","משיב מאורות דף היומי","אני לא מסוגל להסביר יותר. <br /><br />אני חושב שהתגובה שלי והתגובה שלך מציגות באופן סביר את הצדדים בויכוח. לפחות היגענו להגדרות בבלגן הזה. <br /><br />תודה רבה.","142","","5060","True","True","False","","353","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2640","2636","רעיון","21/06/10 01:07","ט תמוז","תש&quot;ע","01:07","משיב מאורות דף היומי","א. נדמה לי שאתה בעיקר שואל שאלות בחשבון, מה אמרו לפני 1000 על כתחיבת פירש&quot;י ולפני 1200 על הגאונים.<br /><br />אני לא הייתי שם, ולכן זה לא כ&quot;כ רלוונטי לדיון, שלא מתיימר לעסוק במחקר כלשהו. <br /><br />אני מנסה לבטא הרגשה חיה, אצל בני אדם החיים היום, במצב הפנימי של אדם דתי היום, לגבי מהדורת שטיינזלץ. <br /><br />ב. לגבי העברית שלי, אני מתאמץ לזרום עם העברית של הפורום, אך כשאני כותב לעצמי, אני חושב שלכל מעשה יש שפה המתאימה לו, ואני לא כותב דברים בלימוד, בעברית של היום, <br /><br />למצות ת&quot;ת לא מתאימה שפה מחקרית-מודרנית, כי לכל שפה יש רוח הטומנת בחובה השקפת עולם עמוקה. <br /><br />ג. ע' ביאור רעיון זה במו&quot;נ חלק שלישי פרק ח וז&quot;ל הקדוש:<br /><br />ולי ג&quot;כ טענה וסבה בקריאת לשוננו זה לשון הקודש, ולא תחשוב שהוא הפלגה ממנו או טעות, אבל הוא אמת, מפני שזה הלשון הקודש לא הונח בו שם כלל לכלי המשגל לא מן האנשים ולא מן הנשים ולא לגוף המעשה המביא להולדה ולא לזרע ולא ליציאה, אלו הדברים כלם לא הונח להם שם ראשון כלל בלשון העברי אלא ידברו בהם בשמות מושאלים וברמיזות, והיה הכונה בזה שאלו הדברים אין ראוי לזכרם שיושם להם שמות, אבל הם עניינים שצריך לשתוק מהם וכשיביא הצורך לזכרם יעשה לו תחבולה בכנויים ממלות אחרות כאשר נסתר מעשותם בעת הצורך בכל יכולתנו, אמנם הכלי מן האיש קראוהו גיד, והוא שם על צד הדמיון מאמרם וגיד ברזל ערפך, וקראוהו ג&quot;כ שפכה מצד פעולתו, והכלי מן הנקבה קבתה, וקיבה שם האסטומכא, אבל הרחם הוא שם האבר מבני מעים שיעשה בו העובר, והיציאה נקרא כן מגזרת יצא, ושם השתן מימי רגלים, ושם הזרע שכבת זרע, וגוף הפעולה המביאה להוליד אין לה שם כלל, מכנים אותו יבעל או ישכב או יקח או יגלה ערוה לא זולת זה, ולא יטעך ישגלנה שתחשבהו שם לפעולה, אינו כן כי שגל הוא שם הנערה המוכנת למשגל, נצבה שגל לימינך בכתם אופיר, ואמרו ישגלנה לפי הכתוב, עניינו יקחנה לנערה לזה הענין, והנה יצאנו בכלל הפרק מכונת המאמר אל דברי מדות וענייני דתות ג&quot;כ, אלא שהן אע&quot;פ שאינם כולם מכונת המאמר סדר הדברים הביא אליו:","142","","5060","True","True","False","","380","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2644","2640","אינני שואל, אני מפנה את תשומת לבך","21/06/10 17:44","ט תמוז","תש&quot;ע","17:44","Almuaddib","לדעתי, אתה מערבב בין עיקר לבין טפל, בין המהות לבין הקישוט, בין מצוות לימוד תורה לבין הרגש.<br /><br />כאשר אני שואל אותך, למשל, מה אמרו על רש&quot;י או על הגאונים, אני בעצם רומז לך שאת אותה התלונה שאתה מביע כלפי לשונו של פירוש שטיינזלץ, ניתן היה להשמיע כלפי דורות קודמים, שאת לשונם אתה מקדש כרגע.<br />רש&quot;י לא דיבר בלשון הגמרא, וכאשר רצה להבהיר מושג מסויים - הוא תרגם אותו לשפה שקוראיו יבינו - ללע&quot;ז. כמוהו עשה רבי סעדיה גאון לפניו, כשתירגם את התורה לערבית - כדי שמשכילי תקופתו יוכלו להבין אותו, בדיוק כשם שהרש&quot;ר הירש כתב גרמנית.<br /><br />האם יש צורך להזכיר את הנכתב בגמרא אודות כתיבת ספר תורה ביוונית?<br /><br />אם, כדבריך, השפה היתה מקודשת, ומכילה גם &quot;רוח של השפה&quot;, תמהני איך לא יצאו ארזי הלבנון בעלי התריסים כנגד אונקלוס הגר, איך העז לשלוח ידו בתורה. אבל ההיפך עשו!<br />כשם שעשה אונקלוס, כשם שעשה רס&quot;ג, כפי שנהג רש&quot;י, כפי שעשו כל הפרשנים לדורותיהם - כך נוהגים גם היום  פרשנים הרוצים להבהיר את דבריהם ולהעביר את התורה הזאת. בחור צעיר, מגיע לישיבה ומייד מתחיל לדבר &quot;ישיביש&quot;. הוא מסלסל באגודלו, מתחיל לומר מלים מסויימות במלעיל במקום במלרע, ודוחף &quot;חפצא&quot; ו&quot;גברא&quot; גם במקומות בהם אין למושגים אלו שום שייכות. רב בוגר, כבר לא נזקק לאלו.<br /><br /><br />אני מודה. גם אני לומד מש&quot;ס וילנא. גם אלי, צורת הדף שקבעו אצל האלמנה והאחים ראם - מדברת. בלוטות הרגש שלי מופעלות ממנה. <br />יחד עם זאת, אני זוכר שמדובר ברגש, וברגש אישי שלי בלבד, חסר משמעות אמיתית. רש&quot;י לא למד מש&quot;ס וילנא, וגם לא כל גדולינו בעבר. <br /><br />חסד לבי נוטה למהדורת שטיינזלץ, משום שהיא &quot;שכבה על הגדר&quot; עבור כל השאר. בלי שטיינזלץ לא היה מתיבתא, או שוטנשטיין, וגם לא מאורות הדף היומי.","107","","5060","True","True","False","","287","84.229.99.249","0","2632","",""),new Message("2660","2644","אפשרות שימוש בשפה זרה ככלי פורמלי בלבד","22/06/10 13:18","י תמוז","תש&quot;ע","13:18","משיב מאורות דף היומי","לדעתי, אם האדם המשתמש בשפה זרה כדי לתרגם או לפרש את הגמרא, הינו מודע להשקפת עולם ולרוח המיוחדת של השפה בה הוא משתמש הוא יכול לגשר על הבעיה, ע&quot;י שמשתמש בשפה ככלי בלבד, אבל אם האדם אינו מודע לבעיה של רוח השפה והשקפת עולמה של השפה גם אצל הקוראים, [ולא רק לא אצל המתרגם או הפרשן בלבד], מוכרח שהטקסט המקורי נתפס אצל הוקראים לפי המושגים והשקפת עולמה של השפה. וזה הבעיה בתירגום הגמרא לעברית מודרנית עבור הציבור שעבורו העברית היא גם שפת החולין המוחלט. <br /><br />למשל: <br />יכול להיווצר ערבוב [בעומק הבנת המושג], בין השוטרים של הפסוק לבין משטרת ישראל. <br />וכן לגבי השימוש במילה בית משפט, דיני נזיקין, דיני עונשים, מוסר [אטיקה], שוויון, מין, ונוצר המון בלבול בגלל התוכן המיוחד של מילות אלו בעברית.","142","","5059","True","True","False","","288","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2681","2644","לא מסכים","23/06/10 19:30","יא תמוז","תש&quot;ע","19:30","משיב מאורות דף היומי","אני חושב שאת &quot;התלונה&quot; של ניתוק עם המסורת, לא היתה על רש&quot;י, מסיבה פשוטה שלא היה ספק לגבי התוכן, והכוונות שלו. <br /><br />חוצמזה, זה לא מעניין מה היה אז, אם אני חש משהו חי היום זה מספיק. <br /><br />הראייה ההכי גדולה שלא היתה בעיה עם רש&quot;י וכו', <b>שהוא התקבל בתוך המסורת. </b><br /><br />אבל, אצל שטיינזלץ יש בלבול: האם הוא בא לקרב את השופט החילוני ללימוד הגמרא? אם כן, לא זו היתה כוונתו של רש&quot;י... <br />טוב מאוד אם אתה רוצה להחזיר את עמ&quot;י בתשובה ע&quot;י תלמוד קל, אבל זה פחות מתאים לאלו שכבר בפנים... <br />או שהוא רוצה שילמדו בפירוש שלו בישיבות.... גם לא כ&quot;כ מתאים כפי שהעלו כאן בפורום...<br /><br />וכאן הבלבול.. <b>ולכן יש הסתייגות אינטואיטיבית של הציבור, להכניס את המהדורה שלו במסורת פרשני התלמוד בהמשך לראשונים ואחרונים... </b><br /><br />פירוש רש&quot;י כולל גם את הביאור שיש בשטייזלץ וגם עומק נפלא, ולמדנות, ויראת שמים בתוך הביאורים שלו. <br /><br />בשטיינזלץ יש רק את הביאור, בלי נשמה... בלי עומק, בלי למדנות... <br /><br />למשל, שוטנשטיין, הוא ליקוט ברמה, רואים שיש עמל בביאור. והביאור אינו פונה לציבור לא דתי.","142","","5058","True","True","False","","275","82.166.18.134","0","2632","",""),new Message("2650","2648","על ש&quot;ס שטיינזלץ ועל המדורים שבו","22/06/10 00:15","י תמוז","תש&quot;ע","00:15","איתן","לא אאריך ולא אתייחס לכל מה שנאמר אלא רק כמה נקודות.<br />(א) גם אני סבור שהרב שטיינזלץ היה פורץ הדרך עבור שוטנשטיין מתיבתא ודומיהם.  וגם אני חש כי הפירוש עצמו אינו כה מוצלח, גם אורח ההלכה ועיונים קצת רדודים, אבל שאר המדורים - די טובים.<br />ראוי שמהדירי שטיינזלץ יוציאו כרך אנציקלופדיה עם כל המדורים האלה, על סדר א&quot;ב עם מפתחות לש&quot;ס, ועם ביבליוגרפיה מקורות והערות שבודאי יש להם.<br />לכרך זה יהיה שוק, לענ&quot;ד, בעיקר בגלל שזה חסר אצל האחרים, ואילו לש&quot;ס שטיינזלץ עצמו כמעט ואין שוק פשוט בגלל שהאחרים טובים יותר.<br />(ב) ומכאן אני עובר לריח האקדמי שהריח כאן אחד הדוברים: דע לך כי גם אם יש באקדמיה דברים רעים - זה לא מונע מלהיעזר בדברים הטובים, לדוגמא כשהחכמות הן לרקחות ולטבחות ולאופות לתוה&quot;ק. <br />בטוחני שרוב הקוראים מכירים את המקור, זו לשון הפסוק בשמואל בפרשת משפט המלך - והלוא זה עתה סיימנו סנהדרין, ובפרק שני דנו בפרשה זו. והשימוש במטבע לשון זו עבור השימוש בחכמות חיצוניות כעזר ללימוד התורה נמצא אצל הרמב&quot;ם, ואבן עזרא, ור' בחיי, והגר&quot;א, ובדרך זו הלך גם הרב שטיינזלץ, כך שאם הרחת ריח כלשהו - ריח טוב זה היה.<br /><br />מקורות - <br />הרמב&quot;ם - באיגרתו לר' יהונתן הכהן מלוניל, שו&quot;ת הרמב&quot;ם כ&quot;ג (ירושלים תשכ&quot;א עמ' 57)<br />אבן עזרא - יסוד מורא שער א'<br />ר' בחיי - אבות ספ&quot;ג<br />הגר&quot;א - מבוא לאדרת אליהו על התורה<br />ואני אספתי את כל זה מ&quot;שערי תלמוד תורה&quot; של פרופ' יהודה לוי, מהדורת תשמ&quot;ז עמ' רפד.","123","","5059","True","True","False","","462","213.151.57.17","0","2632","",""),new Message("2661","2657","הדיון השלישי, לענ&quot;ד","22/06/10 13:27","י תמוז","תש&quot;ע","13:27","משיב מאורות דף היומי","[בתגובתי הראשונה]. <br /><br /><i>ה. החלק המחקרי של המהדורה מריח את האקדמיה ולא את בית המדרש. כי אדם דתי אינו תולה את אמיתת דברי תורה במדע, ואינו תולה את הכנעתו לדברים, בבדיקה מדעית של הגמרא, אלא הוא מקבל את תוקף הדברים מצד שהם חלק מתורת מן השמים. ע' ברמב&quot;ם שכולל האמונה באמיתת תושבע&quot;פ בתורה מן השמיים. </i><br /><br />נדמה לי שהפן ההיסטורי של המהדורה מזכיר את מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.  <br /><br />אדם הלומד גמרא אינו ניגש בתנוחה של חוקר ההיסטוריה היהודית בא&quot;י, אלא כאדם דתי המקבל את הסמכות של הדברים מצד זה שנאמרו ע&quot;י מעתיקי תורת ד' עד משה רבנו.<br /><br />השימוש בארכיאולוגיה ובמחקר מחזיר את הלומד <b>לעמדה של שופט</b>, ולא לעמדה דתית של מקבל ומתבטל לפני הדברים שיש להם תוקף דתי מחייב.  <br /><br />תגידו לי אם אני טועה....<br /><br />המשך יום נפלא לכולם..","142","","5059","True","True","False","","371","85.130.130.141","0","2632","",""),new Message("2669","2661","הכל תלוי באמונה","23/06/10 01:23","יא תמוז","תש&quot;ע","01:23","איתן","בודאי שאתה טועה. השימוש בארכיאולוגיה ובמחקר אינו הופך אותך לשופט. גם ההיפך נכון: מי שאינו משתמש באלו - אינו הופך בכך למקבל ומתבטל. זה תלוי באדם עצמו ובאמונתו.<br />נשגב מבינתי מדוע לתת ציור של צמח ותקציר של תכונותיו, ולא פעם - התכונות הרלוונטיות לסוגיא - מדוע לדעתך זה הופך אותך לשופט. או לתת תקציר על תולדות חייהם של אישים, מישראל ומהעמים, ושוב - לא אחת עם דגשים רלוונטיים לסוגיא.<br />למשל, דוגמא שעולה בראשי כעת היא בסוף בבא קמא, בדף קיז ע&quot;א, כאשר רב אמר לרב כהנא (אני לא מצטט במדויק, בגלל חילופי גרסאות שם בגמרא) שעד כה השלטון לא הקפיד על שפיכות דמים ועכשיו הוא כן מקפיד - מדוע אתה חושב שסקירה הסטורית תמציתית מי השלטון עד כה, מי כעת, ומדוע השינוי במדיניות, מדוע סקירה כזו הופכת אותך לשופט, מדוע לא לראות אותה ככלי עזר נוסף ומרחיב דעת להבנת הסוגיא. וגם - להבין איזו גירסה שם, מבין שתי אלו שבש&quot;ס וילנא, איזו מהן נכונה ואיזו שגויה ונובעת במוכח מבלבול. אז מה, זה נקרא שהלומד כבר אינו מקבל ומתבטל לפני ה'?<br />גם ארכיאולוגיה היא באותו תבחין (קריטריון): האם הידע הרב שנצבר בא כדי לשרת את התורה, &quot;לרקחות ולטבחות ולאופות&quot; - אז הוא כשר.<br />הארכתי עד כה, בכל זאת עוד קצת:<br />(א) הארכיאולוגיה היא מדע שכמות ההשערות שבו היא גדולה, וגם יש שם הרבה כפירה וביקורת המקרא, לפחות אצל חלק מהעוסקים בתחום. עדין כבר יש למעלה ממאה שנות מחקר, ותגליות רבות, וידע רב, ואין שום בעיה להשתמש בו ולהיעזר בו להבנת תוה&quot;ק. כמובן יש לבור את התבן מן הבר, השערות יש להציג כהשערות, אבל אין לפסול את עצם ההיזדקקות לכך.<br />לדוגמא: בציורים ממצרים הקדומה מצויירים המצרים כמגולחים והכנענים מזוקנים. והנה עומד מושל מצרים בחתימת זקן לפני אנשים מכנען, דבר שהיה צריך לצעוק להם &quot;שימו לב הוא לא מצרי אותנטי&quot; - ודוקא הזקן הוא שמסתיר להם וגורם להם לא לזהותו!<br />(ב) דוגמא בה ה&quot;עיונים&quot; של שטיינזלץ מאוד עוזר - כשדפדפתי כעת לאתר את הדף המדויק בסוף בבא קמא נתקלתי במושג &quot;תקנת השוק&quot;, בדף קטו. זהו מושג שכמדומני נמצא רק בסוגיא הזו, וגם לומדים ותיקים עלולים להיתקל בקשיים בהבנתו, ורש&quot;י כדרכו נותן לך את הנקודות הדרושות להבנה, אך נקודות נקודות ודי קשה לבנות מהן את התמונה המלאה, זה דוגמא למקום שבו כל אחד יכול להיעזר בעיונים שבשטיינלץ ואז גם דברי רש&quot;י יובנו הרבה יותר.<br />זהו עד כאן להפעם.","123","","5058","True","True","False","","366","213.151.57.17","0","2632","",""),new Message("50896","2662","האפליקציה החדשה: משניות קהתי באנדרואיד","04/07/17 12:30","י תמוז","תשע&quot;ז","12:30","דוד כוכב","הבוקר שוחחתי באריכות עם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.bhol.co.il/84585/%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%94%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93.html'>מפתח התוכנה</a>.","125","","2490","True","True","False","","467","213.151.51.82","0","2632","",""),new Message("2674","2669","ר' ברוך משקלוב כתב בשם רבו הגר&quot;א","23/06/10 14:37","יא תמוז","תש&quot;ע","14:37","דוד כוכב","- שכפי שיחסר לאדם ידיעות בשאר החכמות, יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.<br /><br />האם בהכרח בזמן יוסף היו המצרים מגולחים? הרי היו בתקופות השונות שושלות שונות ועוינות זו לזו.","125","","5058","True","True","False","","323","212.76.100.197","0","2632","",""),new Message("50890","2669","פסל פרעה רעמסס השני דווקא עם חתימת זקן.","04/07/17 11:51","י תמוז","תשע&quot;ז","11:51","אליעזר מ ש","","610","","2490","False","True","False","","282","199.203.37.197","0","2632","",""),new Message("2695","2694","מעניין / ערבוב נושאים","24/06/10 11:42","יב תמוז","תש&quot;ע","11:42","אבינועם","אכן, גם אני שמעתי ש'החרימו' את הרב שטיינזלץ בגלל משהו שכתב (במקום אחר) - ולכן הוא אף שינה את שמו. - אולי מישהו זוכר משהו בנדון?<br /><br />כל הדיון כאן גולש לכל מיני כיוונים:<br />היה מי שאמר שפירוש שטיינזלץ עצמו בעייתי [מריח ריח לא של ביהמ&quot;ד].<br />היה מי שאמר (מאיר רוז) שיש בעיה עם הרב עצמו עקב דעותיו.<br />היה מי שטען שיש כאן פגיעה משמעותית בעמל התורה.<br />והיה מי שאמר שהפירוש עצמו, באופן אובייקטיבי, מאוד לא מוצלח.<br /><br />אישית, הייתי מעדיף לא להתרכז בהכרח באיש ובדעותיו והשקפותיו [שהוא גם חב&quot;דניק וגם דת&quot;ל, וללא ספק ענק וגדול בתורה ובעל זכויות רבות עקב מפעליו].<br />טוב יותר אם נתרכז כאן בשאר הטענות שהועלו:<br />האם זה טוב להשתמש בכלי עזר?<br />האם זה פוגע באיכות הלימוד בסופו של דבר?<br />האם הפירוש עצמו באמת כה גרוע?<br /><br />וכן להתייחס לדברי הרב הבאים:<br /><i>&quot;אני לא מוצא שום סיבה ללמוד בגמרא רגילה&quot; פוסק בנחרצות הרב. &quot;כמו שאין עניין ללמוד בגמרא כתב יד. לטקסט לא מפוסק אין קדושה מצד עצמו&quot; מסביר הרב מדוע לדעתו שבירת השיניים על טקסט ארמי הינה תהליך מיותר. </i>","45","","5057","True","True","False","","348","77.126.161.32","0","2632","",""),new Message("2696","2695","סדר בעירבוב","24/06/10 11:57","יב תמוז","תש&quot;ע","11:57","מאיר רוז","א. ישנה חשיבות רבה מי הוא הכותב, כל הסיבה שאנו מתעמקים בלימוד הגמרא היא מפני שאנו מעריכים מאוד את כותביה, ספר תורה שכתבו מין פסול הוא, לכן חשוב מאוד לברר את דעותיו של הכותב, הרב צריך להיות דומה למלאך.<br /><br />ב. צודק הרב שאין ערך בעמל טכני של לימוד התורה.<br /><br />ג. היובש בפירוש הרב היא עובדה ואם זה לא מספק את המטרה במלואה הרי שהתחליפים לביאורו טובים ומועילים יותר ללא כל השוואה, כפי שציינו זאת אחרים בפורום.<br /><br />ד. העצמאות הרבה בפירושי הרב ללא התחשבות במפרשים הקודמים מורידה מערך הפירוש למי שמעוניין ללמוד את הגמרא עם פירושי גדולי הדורות שהיו מאז חיבור הגמרא.<br /><br />ה. המעלה גדולה בגמרא זו היא העריכה החדשה והיפה של טקסט הגמרא, אבל ודאי שמסיבה זו בלבד הציבור לא יקנה ספרים יקרים כל כך.","143","","5057","True","True","False","","163","77.125.143.89","0","2632","",""),new Message("50914","50890","זקן הפרעונים היה מלאכותי","04/07/17 23:20","י תמוז","תשע&quot;ז","23:20","איתן","ואילו שאר המצרים היו מגולחים.<br />אני מוסיף רק שני קישורים:הפסל <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://atl.amalgroup.org.il/school/Default.aspx?period=8'>מיקרנוס ומלכתו</a>, וצילום בהגדלה מתוך הנ&quot;ל של <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://farm2.static.flickr.com/1078/942877118_c9e528f6be.jpg?v=0'>ראשי הפסל</a>, <br />חיפוש קצר בגוגל על &quot;זקן הפרעונים&quot; או &quot;הזקן במצרים העתיקה&quot; יביא אותך לשלל אתרים וקישורים.","123","","2490","True","True","False","","532","95.86.100.52","0","2632","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);