var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25713;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25713","0","צווי חידות","19/12/12 11:08","ו טבת","תשע"ג","11:08","מתפעל","א: ישנו איסור אשר נוהג דוקא אם האדם רזה או בינוני, אבל אם הוא שמן, אינו אסור בזה. וכי יש פרוטקציה לשמנים?
ב: איזו הלכה מסויימת שצריך לנהוג באופן מסויים לומדים מההנהגה של הקב"ה בכבודו ובעצמו שכך נהג (כביכול) ולכן נפסק שגם אנחנו ננהג כך? (אין הכוונה למה הוא רחום וכו' אלא לדין ספציפי).","148","","4149","True","True","False","","942","213.8.188.152","0","0","כללי|",""),new Message("25714","25713","לגבי ב'","19/12/12 11:54","ו טבת","תשע"ג","11:54","בתר ממוצע","מספר אפשרויות:
1. בבראשית מובא כי הקב"ה התייעץ עם המלאכים לגבי בריאת האדם ואומר רש"י מכאן לגדול שיתיעץ עם הקטן.
2. ביקור חולים - כלפי אברהם אבינו.","138","","4149","True","True","False","","168","94.188.248.67","0","25713","כללי|",""),new Message("25715","25713","צווי תשובות אפשריות","19/12/12 11:54","ו טבת","תשע"ג","11:54","כדי","א. לקרוא ק"ש כאשר שוכב על גבו, דלבעל בשר מותר כאשר מטה קצת על צידו, כמ"ש בברכות (יג:) ובשו"ע (סי' סג ס"א).
ועוד יתכן, שלשמנים הותר לקמוץ משום שבהם אין ספק כדאיתא ביומא (מז:).
ב. אולי הרב שמחל על כבודו בקידושין (לב.). או שיחזור גדול עם קטן בשושבינות (ברכות סא.). או שלא יאמר אדם דבר לחבירו אא"כ קורא לו (יומא ד:).","249","","4149","True","True","False","","213","109.64.201.68","0","25713","כללי|",""),new Message("25773","25713","חידה מדפי הדף היומי","23/12/12 09:17","י טבת","תשע"ג","09:17","מתפעל","שני אנשים הוציאו את אותו שיעור בדיוק של אותו דבר בדיוק. שניהם לא הצניעו את זה.
לאחד פסק הרב שהוא חייב חטאת כי יש לו שיעור חשוב ולשני פסק הרב שפטור מחטאת כי לא הוציא שיעור חשוב. הכיצד? הרי שניהם הוציאו אותו שיעור בדיוק נמרץ?","148","","4145","True","True","False","","192","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25790","25713","מַאי לשון צוַוי?","23/12/12 22:34","י טבת","תשע"ג","22:34","דוד כוכב","דהוי צוותא לחבריה.","125","","4145","True","True","False","","116","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25804","25713","ועוד חידה אחת","25/12/12 14:31","יב טבת","תשע"ג","14:31","מתפעל","בדרך כלל יין אדום עדיף על יין לבן לענין קידוש וד' כוסות מפני שכתוב: 'אל תרא יין כי יתאדם'. היכן מצינו שדוקא יין לבן עדיף על יין אדום?","148","","4143","True","True","False","","187","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25810","25713","תשובה אפשרית","25/12/12 16:44","יב טבת","תשע"ג","16:44","אשרי האיש","לגבי ב':
שבשביל שלום בית מותר לשנות מן האמת, כפי ששינה הקב"ה בתגובתו לאברהם ביחס לדברי שרה כשנתבשרו על לידת יצחק.","358","","4143","True","True","False","","84","147.237.70.62","0","25713","כללי|",""),new Message("25818","25713","געיין מיר וויטער","26/12/12 10:53","יג טבת","תשע"ג","10:53","מתפעל","אדם נותן פרוסת לחם כשר וטעים לידי חברו ולהפתעתו אומר לו הרב: ידידי, לא עשית טוב ועברת על דין מפורש. המדוע והלמה?","148","","4142","True","True","False","","202","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25824","25713","תשובה לחידה ב'","26/12/12 11:31","יג טבת","תשע"ג","11:31","לימוד יומי","החפץ חיים פוסק שגם לשון הרע לתועלת, אסור להגיד אם יש אפשרות אחרת. ראייתו היא מהגמ' במסכת סנהדרין, שם ביקש יהושע מהקב"ה שיאמר לו מי מעל בחרם, ואמר לו הקב"ה- וכי דילטור אני לך? הטל גורלות.","252","","4142","True","True","False","","105","192.116.211.181","0","25713","כללי|",""),new Message("25857","25713","וחידה חדשה","27/12/12 11:25","יד טבת","תשע"ג","11:25","מתפעל","ברוב הברכות מזכירים את הקב"ה כמלך פעם אחת. ולמשל: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי. איזו ברכה יחודית שמזכירים בה את מלכות השי"ת ג' פעמים?","148","","4141","True","True","False","","190","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25719","25714","אני מדבר על דין בשו"ע","19/12/12 15:09","ו טבת","תשע"ג","15:09","מתפעל","האם המקרים שהבאת מובאים בשו"ע כהלכה פסוקה?","148","","4149","True","True","False","","165","213.8.188.152","0","25713","כללי|",""),new Message("25720","25715","יישר כח - והערות על דבריך","19/12/12 15:12","ו טבת","תשע"ג","15:12","מתפעל","לגבי א', אכן העיר לי מישהו דין זה ואתה צודק.
אבל אני התכונתי לדין אחר המופיע גם הוא באו"ח.
לגבי קמיצה של שמנים, יש לי את זה בחוברת חידות שאספתי, אבל שם אין איסור אלא יש המלצה לעשות בשמנים כי לא תהיה בעיה של בין הביניים.
לגבי ב', אני צריך לבדוק כל המקומות שהזכרת, ושוב, האם כל אלו נפסקו הלכה למעשה בשו"ע והובא במפרשים שלומדים את זה מהקב"ה?","148","","4149","True","True","False","","198","213.8.188.152","0","25713","כללי|",""),new Message("25721","25715","הוספה קטנה","19/12/12 15:15","ו טבת","תשע"ג","15:15","המכריע","לא' אולי במקום שנמדד במלוא לוגמיו דידיה. (זה קשור כאן לדף).
לב' עיטוף הש"צ באמירת יג מידות","199","","4149","True","True","False","","126","95.86.86.157","0","25713","כללי|",""),new Message("25722","25720","אולי האיסור לסמוך בשעת קריאת התורה","19/12/12 15:20","ו טבת","תשע"ג","15:20","כדי","כדאיתא בסי' קמא.","249","","4149","True","True","False","","204","109.64.201.68","0","25713","כללי|",""),new Message("25772","25721","לגבי עיטוף הש"ץ","23/12/12 09:08","י טבת","תשע"ג","09:08","מתפעל","היכן נאמר בהלכה שזה נלמד מהקב"ה?
בכל אופן כיוונתי לזה:
"צריך לקרות מעומד" (שו"ע או"ח קמ"א א') ובמשנה ברורה ביאר הלכה זו: "צריך לקרות מעומד הקריאה שקורין בציבור, וילפינן זה מדכתיב: 'ואתה פה עמוד עמדי', משמע אפילו השם יתברך המקרא למשה היה עומד כביכול ואם כן, כל שכן שכל ישראל היו עומדים מפני אימת הקב"ה הנותן אותה".","148","","4145","True","True","False","","176","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25771","25722","אכן כן, לזה כיוונתי, יישר כחך","23/12/12 09:06","י טבת","תשע"ג","09:06","מתפעל","","148","","4145","False","True","False","","177","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25780","25772","עיטוף הש"ץ","23/12/12 12:48","י טבת","תשע"ג","12:48","המכריע","מגן אברהם סימן יח סק"ב בשם הלבוש.","199","","4145","True","True","False","","109","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25775","25773",""בתלמיד שאמר לו רבו". דף עח ע"א.","23/12/12 11:23","י טבת","תשע"ג","11:23","דוד כוכב","","125","","4145","False","True","False","","104","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25777","25775","אולי תרחיב קצת?","23/12/12 11:46","י טבת","תשע"ג","11:46","מתפעל","אני לא התכוונתי לגמרא הזו,
איך בדיוק הציור ששניהם הוציאו אותו דבר ובכל זאת אחד חייב ואחד לא?","148","","4145","True","True","False","","176","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25779","25777","אחד מהם - רבו הצניע, והשני לא.","23/12/12 11:57","י טבת","תשע"ג","11:57","דוד כוכב","אמר אביי: הכא במאי עסקינן - בתלמיד שאמר לו רבו: לך ופנה לי המקום לסעודה. הלך ופנה לו, דבר חשוב לכל - חייב עילויה. דבר שאינו חשוב לכל; אי אצנעיה רביה - מיחייב עילויה, ואי לא - לא מיחייב.
רש"י:
אמר אביי הכא בתלמיד - כגון שולי דנגרי, שאומר לו רבו: לך ופנה לי המקום.
דבר שחשוב לכל מיחייב עליה - ואף על גב דלא אצנעיה רביה לצרכו.
דבר שאינו חשוב לכל כו' - והכי קאמרי: במה דברים אמורים דבעינן שעורא דחשיב במוציא, כלומר בדבר שאין לך לילך בו אלא אחר הוצאתו של זה שהמחשבה תלויה בזה שהוציא, אבל במצניע בדבר שיש לך לילך אחר מחשבה של מצניע, כגון המצניע כל שהוא - חייב זה המוציאו, ור' שמעון בן אלעזר אמרה, ואזיל לטעמיה, דאמר בפרקין דלעיל: דבדבר שאין מצניעין כמוהו והוכשר לזה והצניעו - נתחייב זה במחשבתו של זה, והוא הדין דמצי לאוקמי במצניע גופיה, ולמימר הכי: במה דברים אמורים - במוציא בדבר שלא הוצנע, ואין לך לילך בו אלא אחר הוצאתו של זה, אבל אם היה זה מצניע דבר זה מתחילה, וחזר והוציאו - חייב, אלא משום דשמעינן ליה דאמר נתחייב זה במחשבה של זה אוקמא אביי אפילו באחר שהוציאו, וכל שכן אם הוציאו הוא עצמו.","125","","4145","True","True","False","","138","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25781","25779","הצנעת רבו, רק לפי תוס'.","23/12/12 12:52","י טבת","תשע"ג","12:52","המכריע","לתוס' אכן נחדש כאן דהצנעת הרב מהני לתלמיד אף לדידן. אבל לרש"י היינו לרשב"א דהצנעת כל אחד מהני עבור חבירו ורבו לאו דוקא.
עוד תשובה. אחד הוציא חול להכניסו לסיד כמלוא כף הסיידים עבור סיוד ביתו וקלקולו זהו תיקונו, והשני הוציאו למטרה אחרת, וצריך שיעור גדול יותר.
זו חידה של הרב מטשעבין היכי משכחת לה דבר שאחרי החורבן הוחמר שיעורו.
עוד תשובה מים לפי אביי דיש הבדל בין גליליים לשאינם כאלו.
דם. זה הוציאו לרפואה וזה להאכלת חתולו.
שטר לפני פריעה ואחריה, לפי כל הפירושים כל חד כדאית ליה.
כחול לעין אחת, בכרך ובכפר.
שיער לטיט, טרם גיבול ואחריו, וכעין זה זבל טרם זריעה ואחריה.","199","","4145","True","True","False","","161","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25800","25779","אבל נכתב בחידה שלא מדובר במצניע","25/12/12 14:05","יב טבת","תשע"ג","14:05","מתפעל","","148","","4143","False","True","False","","175","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25802","25780","במטותא, נדמה לי שלא כפי שהבנת","25/12/12 14:17","יב טבת","תשע"ג","14:17","מתפעל","הנה לשון המגן אברהם שם:
"וכתב הלבוש סימן תקפ"ה: אין לומר י"ג מידות בלא עטיפה. ולי נראה דכל עובר לפני התיבה צריך להתעטף כדאמרינן: 'מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ".
אז קודם כל, בעצם מי שאומר את זה הוא המג"א. הלבוש מדבר על מי שאומר י"ג מידות ובא המג"א ומוסיף שגם ש"ץ בכל תפילה. (אלא אם כן ה'ולי נראה' זה המשך ציטוט מהלבוש).
אבל לגבי ללמוד הנהגה מהקב"ה, זה לא רואים מכאן כלל והפוך, כתוב (זו גמרא?) שהקב"ה התעטף כש"ץ. היינו שענין עטיפת הש"ץ באה קודם והקב"ה התנהג כש"ץ, ולא שש"ץ לומד מהקב"ה. כנלענ"ד.","148","","4143","True","True","False","","231","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25801","25781","האם זה תלוי בדעת המוציא?","25/12/12 14:07","יב טבת","תשע"ג","14:07","מתפעל","כתבת הרב המכריע:
"עוד תשובה. אחד הוציא חול להכניסו לסיד כמלוא כף הסיידים עבור סיוד ביתו וקלקולו זהו תיקונו, והשני הוציאו למטרה אחרת, וצריך שיעור גדול יותר".
אני חשבתי שברגע שיש חשיבות לחומר מסויים לצורך מסויים, אז כולם חייבים בשיעור הזה גם אם אותו אדם מוציא את זה עבור משהו אחר ועבור המשהו האחר צריך שיעור גדול יותר.
ברגע שיש שימוש מסויים לחול הזה לכולם, הרי זה שיעור חשוב וכולם חייבים עליו.
האם אני טועה?","148","","4143","True","True","False","","211","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25803","25781","מים לפי אביי - לזה כיוונתי","25/12/12 14:22","יב טבת","תשע"ג","14:22","מתפעל","יישר כח.
לגבי דם, שוב , אותה הערה, האם זה תלוי בכוונת המוציא.
שטר, דיברנו בחידה שהכל אותו דבר ממש ולכן שניהם צריכים להיות או לפני פריעה או אחרי.
כחול לעין אחת, אכן כן, תשובה נפלאה, יישר כח.
שיער לטיט טרם גיבולו, וזבל, כפי שנאמר, צריך להיות ששתי ההואות שוות בדיוק נמרץ לאותה מטרה.","148","","4143","True","True","False","","194","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25792","25790","לקיים דבר הלצתו","24/12/12 02:34","יא טבת","תשע"ג","02:34","המכריע","תאומים באידיש נקראים "צווילינג" על שם היותם צווי בצוותא...
אגב. ידועה אמרתו של תאום מפורסם אחד (שניהם עליהם השלום מזמן), שאמר שהוא היה חייב שיהיה לו תאום כדי שיהיה לו את מי לאהוב כבר בעיבורו.","199","","4144","True","True","False","","178","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25805","25802","נתעטף כש"ץ","25/12/12 14:51","יב טבת","תשע"ג","14:51","המכריע","גם הלבוש למד מהא דנתעטף כש"ץ. אלא דהלבוש למד מזה ששם היה זה בעת שאמר הקב"ה למשה יג מידות, ע"כ יש ללמוד מזה רק ליג מידות. והמג"א הוסיף מדיליה דכיון דלשון חז"ל כש"ץ, ולא כש"ץ בעת יג מידות משמע דכך דרך השץ תמיד.
ועתה הגע עצמך, עיניך הרואות שהפוסקים לפנינו דנים האם לחייב שץ בעטיפה ולומדים זאת ממה שאמרו שנתעטף הקב"ה כשץ. ברור שחזל אכן אמרו שהקב"ה התנהג כש"ץ, ולא להיפך, אבל זה בזמן שהנהגת השץ היתה ידועה, אבל עד ימי הפוסקים האחרונים שנתעורר בזה ספק והוצרכו מקור, עכשיו חזרו ולמדו ממדרש זה. ונמצא דסו"ס למדים אנו היום מהנהגת הקב"ה.
רק יש מקום לך לטעון שהלימוד הוא לא מעצם הנהגת ה', כלומר מכיון שהוא כך עשה כך נעשה אף אנו, אלא הלימוד הוא מהנימוק הנלוה בפי חזל להנהגתו.","199","","4143","True","True","False","","175","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25813","25802","כן, זו גמרא","25/12/12 21:18","יב טבת","תשע"ג","21:18","דוד כוכב","במסכת ראש השנה דף יז ע"ב:
ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר (שמות לד) הנה אנכי כרת ברית.","125","","4143","True","True","False","","117","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25814","25804","ערוך השולחן או"ח נטילת ידים סי' קס, יז","25/12/12 21:22","יב טבת","תשע"ג","21:22","דוד כוכב","וי"א דרק ביין לבן מותר ליטול ולא באדום.","125","","4143","True","True","False","","134","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25816","25810","יישר כח אשרי","26/12/12 10:51","יג טבת","תשע"ג","10:51","מתפעל","אמנם חיפשנו דין שמופיע בהלכה.
האם הדין שלך הזה מופיע בשו"ע?","148","","4142","True","True","False","","156","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25815","25814","אל תערוך את השולחן, הוא כבר ערוך- בסי"ב.","25/12/12 23:20","יב טבת","תשע"ג","23:20","כדי","","249","","4143","False","True","False","","148","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25817","25814","יישר כח רבי דוד","26/12/12 10:52","יג טבת","תשע"ג","10:52","מתפעל","ואכן אני ראיתי את זה בשו"ע כפי שכתב כדי.
יום טוב","148","","4142","True","True","False","","189","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25820","25816","[ללא נושא]","26/12/12 11:09","יג טבת","תשע"ג","11:09","אשרי האיש","רש"י בבראשית יח,יג אומר שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן
מצאתי לזה ביטוי בהלכה, אמנם לא בשו"ע אך בחשוקי חמד (גיטין, סב.) שכתב שהתירו לשנות מפני השלום ומכאן הוא רוצה להסיק להתיר לשנות כדי למנוע אדם מביצוע עבירה. השאלה והתשובה מובאות בשלמותן. הקטעים הרלוונטים מודגשים.
שאל את הרב מתי מסתיימים ה"שלושים", והרב רוצה להוסיף כדי למונעו מתער
שאלה. מעשה באדם שעדיין לא שומר תורה ומצוות, שבא לשאול את הרב מתי מסתיימים ימי ה"שלושים" על אביו, הרב בדק את תאריך הפטירה, והרהר בליבו הרי מיד בסיום השלושים יגלח בתער כדרכו, ולכן חושב הרב שאולי ישנה מן האמת, ויאריך את ה"שלושים" בעוד כמה ימים, ועי"ז ימנע בכמה ימים, חמשה לאוין כל פעם, האם מותר לעשות זאת, וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבריך, בכעין זה נסתפק רופא ירא ה', שאחד ממטופליו [שעדיין אינו שומר על טהרת המשפחה] עבר התקפת לב, ורוצה לשנות ולומר לו שיחסי אישות עלולים להחליש את ליבו ולסכן את חייו?
תשובה. בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן לו) דן האם יש גניבת דעת, כשסדר את השעון, שיראה על זמן מאוחר יותר, כדי שבני הבית לא יאחרו זמן קריאת שמע ותפילה, והשיב: מהגמרא בשבת (דף קטו ע"א) שרבא ראה שמקדימין בקניבת הירק לפני מנחה, אמר אתא איגרתא ממערבא שאסור, ונראה שמותר להטעות בזה. אך יתכן שכיון שראה שאין שומעין לו ביקש ממערבא שישלחו לו איגרת שאסור.
ולכאורה יש לפשוט ספק זה ממה שכתב המג"א (סימן קנו סק"ב) שאם שמע דין ונראה לו שהלכה כך, מותר לאמרו בשם אדם גדול, כי היכי דליקבלי מינה. כמבואר בגמרא בעירובין (דף נא ע"א) ובפסחים (דף קיב ע"א).
והנה בקובץ שערי תורה (ח"ד קיט) דן בשאלה דומה, בדבר אדם העושה שבתו חול וקונה ומוכר בפרהסיא, ומאידך נזהר בדיני אבלות, ואירע שנסתיימו ימי אבלו בשבת, ובא לשאול אם אומרים מקצת היום ככולו אם לאו, האם מותר לשנות ולהשיב לו שאין אומרים מקצת היום ככולו, כדי להצילו מחילול שבת, ומסיק שיש לומר לו את האמת, יעו"ש. ונראה דעדיין יש לעיין בזה שאם התירו לשנות מהאמת כדי לשים שלום בין אדם לחבירו, וכן במסכת ובפוריא ואושפיזא כמבואר בב"מ (דף כג ע"ב), כל שכן שמצוה לשנות כדי להפריש אדם מחטא, הגע עצמך הרואה את חבירו אוכל סם המות וניתן למנעו מאכילה זו על ידי שקר, וכי יעלה על הדעת שלא נעשה זאת? כך גם לשנות בהלכה מותר ואף מצוה לשנות למנעו מחילול שבת בפרהסיא, ואין בזה איסור 'מדבר שקר תרחק', שהכוונה בזה למתן עדות שקר שתגרום לזולת הפסד, אך אמירת דבר שקר שאין בה הפסד לזולת, אינו בכלל זה.
ואפשר להביא לזה ראיה מהגמרא בגיטין דף סב ע"א נאמר עושין עיסת חולין [עבור עם הארץ] בטהרה, ונוטל [החבר] הימנה כדי חלה, ומניחה... וכשבא ע"ה ליטול, נוטל את שתיהן [החולין המתוקנים והחלה] ואינו חושש, והקשו להלן בגמ' וליחוש דילמא נגע בה [העם הארץ ויטמא את החלה], ותירצו בגמ' דאמרינן ליה חזי אי נגעת בה הדרא לטיבלא [והוא אינו חשוד לאכול טבל שבמיתה. רש"י] וחזינן שכדי למנוע את הע"ה מחטא, מותר לשנות מן האמת, ואין זה בגדר חטא כדי שיזכה חבריך, כיון ששקר זה רק כשמשקר כדי להרויח ממנו, אך כשמשקר לטובת השני הרי זוהי האמת. וכתב החת"ס דמשמע שלא אומרים לו דבר שקר אלא אם נגע בה, מורים לו שהוא טבל וצריך להפריש שוב, ואע"פ שנפיק מיניה חורבא טובא, שיפריש מהפטור על החיוב, מ"מ גזרו כן משום כדי חייו של גבל ובדד, והוא דבר נפלא. מיהו אפשר לתרץ, כיון שהחבר הוא שלוחו של ע"ה להפריש, א"כ תיקנו חכמים לב ב"ד מתנה עליהם שיהיה שלוחו על תנאי שהע"ה לא יגע בה, ואם נגע בטלה שליחות למפרע, והדר לטבל מדינא.","358","","4142","True","True","False","","127","147.237.70.62","0","25713","כללי|",""),new Message("25821","25818","נהנה מסעודה שלא מספיקה לבעליה","26/12/12 11:23","יג טבת","תשע"ג","11:23","בתר ממוצע","","138","","4142","False","True","False","","148","94.188.248.67","0","25713","כללי|",""),new Message("25823","25818","נו נו","26/12/12 11:31","יג טבת","תשע"ג","11:31","כדי","נותן למי שלא נוטל ידיו, או למי שלא מברך. כמ"ש ברמ"א ס"ס קסג ובשו"ע סי' קסט סי"ב.
ועי' שו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' ה).","249","","4142","True","True","False","","209","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25835","25818","אגב - 2 חידות מקול ברמה","26/12/12 15:32","יג טבת","תשע"ג","15:32","מתפעל","כבר הרבה זמן לא פתרו אותן
א: חפץ עומד על השולחן, אף אחד לא נגע בו והוא נטמא לפתע פתאום. ולא מת מישהו בבית. לא נפל עליו שרץ, לא נגע בו כלום.
ב: כהן שכשר לעבוד את כל העבודות בבית המקדש חוץ מעבודה אחת, איך יתכן?","148","","4142","True","True","False","","194","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25829","25821","מי עובר על ההלכה במקרה שלך?","26/12/12 15:00","יג טבת","תשע"ג","15:00","מתפעל","הנהנה, נכון?
אבל כאן עובר הנותן. אלא אם כן תאמר שיש כאן לפני עור.
אבל מדובר כאן שיש לו הרבה פרוסות.","148","","4142","True","True","False","","173","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25830","25823","יישר כח - אבל זה לא חידוש","26/12/12 15:01","יג טבת","תשע"ג","15:01","מתפעל","אני מחפש משהו פחות ידוע.
אז בעז"ה אוסיף לחידה שהמקבל נטל ידיו כדין ומברך כדין.","148","","4142","True","True","False","","166","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25825","25824","ואם כבר...","26/12/12 11:45","יג טבת","תשע"ג","11:45","כדי","אז אשר להוסיף את מה שכתב הח"ח (הלכות לה"ר סוף כלל א) שגם אם מכליל עצמו בלה"ר שמספר על חבירו, אפ"ה אסור, וראייתו ע"פ המדרש ממה שנהג/אמר הקב"ה לישעיה "רצוץ פה שאמר דילטוריא על בניי" וכו'.
אם כי י"ל דמתפעל מחזר רק אחר מקור ש"נהג" באופן מסויים ולא ש"אמר".","249","","4142","True","True","False","","188","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25834","25825","היו מהלכים במדבר","26/12/12 15:24","יג טבת","תשע"ג","15:24","המכריע","והיתה לו רק פרוסה אחת וחייו קודמין.
בעל הלחם הדיר את חבירו הנאה מנכסיו. זו משנה בנדרים שבמצב כזה עליו להפקיר וכדומה ולא לתת.
בעל הלחם היה לווה, ויש בזה חשש ריבית. זו גם סוגיא באיזהו נשך (עם תנאים מגבילים, שלא היה עושה זאת בלאו הכי ועוד).
וכפי שאמר ידידינו הרב כדי שליט"א, עד שלא תתמקד האפשרויות חופפות כמעט כל אחת מתריג המצוות...","199","","4142","True","True","False","","171","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25832","25830","חשבתי שהשאלה היא מעניין לעניין","26/12/12 15:10","יג טבת","תשע"ג","15:10","כדי","באותו עניין בהלכות נט"י כדי לצמצם את מגוון האפשרויות.
עתה ששללת, האפשרויות לפתרון רבות כחול הים.
אתה חייב למקד יותר.","249","","4142","True","True","False","","154","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25837","25834","קצת קשה למקד אבל","26/12/12 15:41","יג טבת","תשע"ג","15:41","מתפעל","קודם כל, אמרתי כבר לעיל שיש לו הרבה פרוסות
בודאי לא הדיר כי זה פשוט
לווה זה יפה, אז לא מדובר בלווה
מה עוד יכול להיות?
אוה
הנה
יש לי רעיון טוב איך למקד את זה:
מדובר אך ורק בלחם ולא במשהו אחר.
איך זה?","148","","4142","True","True","False","","195","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25839","25835","מצורע זקן","26/12/12 18:00","יג טבת","תשע"ג","18:00","המכריע","א. נצטרע אדם הנמצא בבית.
השואלים שם מדייקים? כי ראוי לקבל טומאה משכחת לה שפיר דכל הכלים (שאינם צריכים תיקון) יורדים לידי טומאה במחשבה.
ב. ידיו מרתתות ופסול רק לשחיטה. (דומני שישנה דעה שכהן שאינו מודה בעבודה מסויימת פסול רק בה, צריך בדיקה).","199","","4142","True","True","False","","175","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25840","25837","לחם הפנים לכהן מבית בילגה?","26/12/12 18:01","יג טבת","תשע"ג","18:01","המכריע","","199","","4142","False","True","False","","113","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25841","25837","נתן טרם הפריש חלה ולא נותר שיעור","26/12/12 19:24","יג טבת","תשע"ג","19:24","דוד כוכב","","125","","4142","False","True","False","","83","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25849","25839","השואלים שם ממש לא מדייקים","26/12/12 22:45","יג טבת","תשע"ג","22:45","מתפעל","זאת אחת הבעיות הגדולות אבל נדמה לי שעושים זאת בכוונה להגדיל את העסק.
בכל אופן, עד כדי כך לא יהיה חוסר דיוק, שמדובר רק בראוי לקבל טומאה.
הוא נתן שם דוגמא שיש לו אוזניות על השולחן והן פתאום נטמאו.
לא הבנתי את המצורע, האם מצורע מטמא כלים שבבית כמו מת?
לגבי ידיו מרתתות, היכן כתוב הדין שכשר לשאר עבודות? חשבתי שזה פוסל את הכהן לגמרי.
יישר כח","148","","4142","True","True","False","","214","95.86.95.10","0","25713","כללי|",""),new Message("25842","25840","אסור לתת לו אך ורק לחם?","26/12/12 20:12","יג טבת","תשע"ג","20:12","מתפעל","שאר קדשים כן מקבל?
אפשר מקור לזה?","148","","4142","True","True","False","","165","95.86.95.10","0","25713","כללי|",""),new Message("25843","25841","כתבתי שנתן לחם כשר וטעים","26/12/12 20:13","יג טבת","תשע"ג","20:13","מתפעל","אתם מה זה יצירתיים.
אני מתכוון לדין שנמצא בשו"ע!","148","","4142","True","True","False","","154","95.86.95.10","0","25713","כללי|",""),new Message("25845","25843","בשו"ע או בב"י? אני מוכן להביא משהו מהב"י","26/12/12 21:35","יג טבת","תשע"ג","21:35","כדי","והוא בס"ס קסז שכתב שאין ליתן חתיכת המוציא או אפילו חתיכה שנגעה בחתיכת ההמוציא לגוי או בהמה.
ולשון 'חבירו' שכתבת בשאלה לא מישתבש לפ"ז אע"ג דקאי אגוי, לפמ"ש התוס' בסוכה (לט.).","249","","4142","True","True","False","","185","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25847","25845","אתה חם חם","26/12/12 22:27","יג טבת","תשע"ג","22:27","מתפעל","אני מדבר על דברי המחבר בקס"ז.","148","","4142","True","True","False","","171","95.86.95.10","0","25713","כללי|",""),new Message("25851","25845","צל"ש להרב כדי על התוס' סוכה, בין השאר","27/12/12 01:03","יד טבת","תשע"ג","01:03","המכריע","בזכרוני שלפני זמן רב (בדיוק בתחילת שמושי כאן) מישהו הביא לך את התוס' הזה בסוכה, ו"התפעלת". על אחת כמה וכמה ראוי לנו להתפעל מהרב כדי שליט"א שבלי עין הרע שולף כזאת משרוולו על כל צעד ושעל!","199","","4141","True","True","False","","168","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25848","25847","נתן בידו. סעיף יח.","26/12/12 22:42","יג טבת","תשע"ג","22:42","כדי","","249","","4142","False","True","False","","145","79.181.216.185","0","25713","כללי|",""),new Message("25856","25848","ישר כח ואביא התשובה במלואה","27/12/12 11:19","יד טבת","תשע"ג","11:19","מתפעל",""הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ואחד, והאחד נוטל פרוסה בידו. ואין הבוצע נותן ביד האוכל אלא אם כן היה אבל". וברמ"א ביאר מה הקשר בין נתינת פרוסת לחם בידו של חברו ובין מי שהוא אבל: "פרשה ציון בידיה רמז לפרוסת המוציא שנותנין בידו בשעת אבילות". (שו"ע או"ח קס"ז, סעיף י"ח) ובמשנה ברורה הביא מהאליהו רבה ביאור מדוע לא לתת לסתם אדם בידו, דלא ליתרע מזליה, היינו שאם יתן לאדם בידו פרוסה זה כאילו רומז שהאדם הזה יהיה חלילה בקרוב אבל.
וממילא יש לדעת שלא לתת לאדם הפרוסה בידו אלא להניח לפניו.
מעניין אם אנשים באמת מקפידים על זה.
אני לא ידעתי הדין הזה עד אתמול.","148","","4141","True","True","False","","208","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25850","25849","מקורות לבקשתך","27/12/12 00:59","יד טבת","תשע"ג","00:59","המכריע","לגבי מצורע, ראה ברמב"ם הלכות טומאת צרעת פ"י הי"ב.
לגבי רותת באמת פסול לכל העבודות, אבל זה כשכל גופו רותת מחולשת זקנתו, וזהו זקן הפסול לעבודה, ראה רמב"ם ביאת המקדש הי"ב, ורש"י כותב ידיו ורגליו רותתות מאין כח, בחולין דף כד. אבל ידיו לבד מרתתות זהו פסול בכל שחיטה, וממילא לכאורה גם כאן, אבל זה צריך בדיקה.","199","","4141","True","True","False","","215","212.76.113.81","0","25713","כללי|",""),new Message("25858","25850","טנק יו, אייל צ'ק איט אאוט","27/12/12 11:26","יד טבת","תשע"ג","11:26","מתפעל","","148","","4141","False","True","False","","182","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25860","25857","בברכת מלכויות דר"ה מזכירים הרבה יותר","27/12/12 12:21","יד טבת","תשע"ג","12:21","דוד כוכב","","125","","4141","False","True","False","","110","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25859","25858","יישר כח - הנה דברי הרמב"ם","27/12/12 11:41","יד טבת","תשע"ג","11:41","מתפעל",""חומרא יתירה יש במצורע שמטמא בביאתו לבית בין בימי החלט בין בימי הסגר. כיצד נכנס לבית נטמא כל אשר בבית בין אדם בין כלים אע"פ שלא נגע בהן נעשו ראשון לטומאה שנאמר מחוץ למחנה מושבו מה הוא טמא אף מושבו טמא".
אבל נראה לי שלא לזה הם מתכוונים, הרי בזמן הזה אין לנו מצורעים.","148","","4141","True","True","False","","204","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25861","25860","צודק, צריך לתקן את החידה","27/12/12 12:35","יד טבת","תשע"ג","12:35","מתפעל","שמדובר בברכה שמברכים בדרך כלל כל יום ואפילו כמה פעמים ביום.","148","","4141","True","True","False","","180","212.29.198.117","0","25713","כללי|",""),new Message("25862","25861","הטוב והמטיב","27/12/12 14:27","יד טבת","תשע"ג","14:27","דוד כוכב","בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל. אָבִינוּ. מַלְכֵּנוּ. אַדִּירֵנוּ. בּוֹרְאֵנוּ. גּוֹאֲלֵנוּ. יוֹצְרֵנוּ. קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְֹרָאֵל. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל.","125","","4141","True","True","False","","124","95.86.106.169","0","25713","כללי|",""),new Message("25863","25862","יישר כח - מגיע לך פרס","27/12/12 14:55","יד טבת","תשע"ג","14:55","מתפעל","בהזדמנות ...","148","","4141","True","True","False","","190","212.29.198.117","0","25713","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);