var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2059;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2059","0","שלא נהנה מקופה של צדקה - מי?","04/05/10 00:21","כ אייר","תש&quot;ע","00:21","דוד כוכב","&quot;דרש רב אחא ברבי חנינא: מאי דכתיב: (יחזקאל יח, ו) אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל - שלא אכל בזכות אבותיו&quot;. <br />רש&quot;י: &quot;שלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד&quot;. כלומר שלא ביזבז את זכויות אבותיו, כמו שאמרו (שבת דף לב. ותענית דף כ: ) &quot;לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה... ואם עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו&quot;.<br /><br />&quot;וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל - שלא הלך בקומה זקופה&quot;. <br />כלומר שהפגם בהליכה בקומה זקופה הוא הגבהת העינים בגאוה. וכן לשון היד רמ&quot;ה: &quot;ועיניו לא נשא שלא הלך בגבות עינים&quot;. או שפירש כך, או שגרס כך.<br /><br />&quot;וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא - שלא ירד לאומנות חבירו.<br />וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב שלא נהנה מקופה של צדקה, <br />וכתיב (יחזקאל יח, ט) צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה&quot;.<br /><br />במי מדובר שלא יהנה מקופה של צדקה, במי שאינו נצרך לצדקה, או במי שנצרך?<br /><br />מדברי רש&quot;י: &quot;שלא נהנה מקופה של צדקה - שהוא דבר גנאי לאדם הגון&quot;, משמע לכאורה שמדובר בנצרך, כי מי שאינו נצרך אינו רק גנאי לו, אלא איסור גמור, שגוזל מקופת העניים.<br />וקשה, הרי אדרבה, מי שנצרך חייב לקבל צדקה, כמו שפסקו הרמב&quot;ם (הלכות מתנות עניים סוף פרק י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רנה, ב) <br />&quot;וכל מי שצריך ליטול, ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל, כגון זקן או חולה או בעל ייסורין, ומגיס דעתו ואינו נוטל - הרי זה שופך דמים, ומתחייב בנפשו; ואין לו בצערו, אלא עוונות וחטאות&quot;.<br />וכן אמרו במסכת שבת דף קד. <br />&quot;גימ&quot;ל דל&quot;ת - גמול דלים, מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימ&quot;ל לגבי דל&quot;ת - שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים. ומאי טעמא פשוטה כרעיה דדל&quot;ת לגבי גימ&quot;ל - דלימציה ליה נפשיה&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;דלימציה ליה - עני נפשיה, ולא יטריחנו לבעל הבית לרוץ אחריו&quot;.<br /><br />ואכן ביד רמ&quot;ה כתב: &quot;ואומנות חבירו מדמה לה לאשת חבירו. וקופה של צדקה מדמה לאשה נדה שאינו גוזל שום אדם אבל נהנה מדבר שאין ראוי לו. וקופה של צדקה אינה ראויה לאדם שאינו צריך לה&quot;.<br />כלומר שמדובר במי שאינו צריך לה.<br />וכן כתב בבית הבחירה למאירי: &quot;שאסור ליהנות מכיס של צדקה, ר&quot;ל מי שאינו צריך לה&quot;.<br />אך קשה, למה דימו זאת לאשתו נידה, שאסורה לו רק במצבה זה, והלא זהו גזל גמור, אף יותר מיורד לאומנות חבירו. והיה צריך לדמות זאת לתחילת הפסוק &quot;ואת אשת רעהו לא טמא&quot;.","125","","5107","True","True","False","","1939","213.151.46.131","0","0","סנהדרין|פא ע&quot;א",""),new Message("2060","2059","המשך","04/05/10 00:21","כ אייר","תש&quot;ע","00:21","דוד כוכב","אלא, שכולי עלמא לא פליגי, והגמרא עוסקת במצב ביניים. במי שנחשב לעני, וזכאי להנות מאותה קופה של צדקה, ולמרות זאת דוחק עצמו מליטול ומצמצם מאוד את הוצאותיו, כיון שיכול עדיין להתקיים כך.<br /><br />והדבר מבואר במקור הדין דלעיל שהנצרך צריך ליטול. שם ציין הגר&quot;א למסכת פאה ח משנה ט <br />&quot;וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו הכתוב אומר (ירמיהו יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו&quot;.<br />ואמרו שם בירושלמי מסכת פאה פרק ח הלכה ח <br />&quot;רבי אחא בשם רבי חננא כיני מתנית', כל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור להתרחם עליו! על נפשיה לא חייס על חורנין לא כל שכן?!&quot;.<br />והקשה רבינו שמשון בסוף המסכת, שלכאורה הירושלמי חולק על המשנה. ותירץ:<br />&quot;ויש לפרש דההיא בשאין יכול להספיק במעשה ידיו ומספק {ומסגף} את עצמו בחיים רעים. ומתניתא במספק על ידי שדוחק עצמו במלאכה {כבדה ובוטח בה'} קודם שיתפרנס מאחרים, ועל זה נאמר והיה ה' מבטחו&quot;.<br /><br />וכן סיימו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שם:<br />&quot;וכל מי שצרך ליטול, וציער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער, כדי שלא יטריח על הציבור - אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר &quot;ברוך הגבר, אשר יבטח בה'&quot;.<br /><br />וכן נהג בעל הטורים, שדחק עצמו בחול, כדי שיוכל לכבד את השבת מעט, בלא להצטרך לבריות. כמו שכתב בטור או&quot;ח בתחילת הלכות שבת סימן רמב.","125","","5107","True","True","False","","164","213.151.46.131","0","2059","סנהדרין|פא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);