var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18090;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17937","0","חידה לפורים","01/03/12 13:28","ז אדר","תשע&quot;ב","13:28","מתפעל","כיצד יתכן מצב שיש לאדם מגילה, אם יקרא בה בביתו, יוצא ידי חובה,<br />אמנם אם יקרא בה בציבור, לא יצא ידי חובה לא הוא ולא השומעים.<br />מדוע?","148","","4440","True","True","False","","1118","94.188.248.70","0","0","כללי|",""),new Message("17939","17937","אולי","01/03/12 14:18","ז אדר","תשע&quot;ב","14:18","כדי","הכוונה למגילה הכתובה בין הכתובים שבציבור לא יצא כמגילה (יט:), וטעמא משום שבציבור בעינן פרסומי ניסא, וליכא.","249","","4440","True","True","False","","193","46.116.90.107","0","17937","כללי|",""),new Message("18064","17937","עוד חידה מאד מעניינת לפורים","11/03/12 09:29","יז אדר","תשע&quot;ב","09:29","מתפעל","עיר שהיו קוראין בה בי&quot;ד שנים רבות כיוון שלא היה לה דין מוקפת חומה מימות יהושע,<br />והנה נעשתה פעולה מסויימת בעיר זו, והיא הופכת להיות עיר מוקפת חומה מימות יהושע ומתחילים לקרוא בה בט&quot;ו.<br />הכיצד?","148","","4430","True","True","False","","226","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18090","17937","וחידה מהגרש&quot;ז אוירבך זצ&quot;ל","13/03/12 08:09","יט אדר","תשע&quot;ב","08:09","מתפעל","קשורה לפסח<br /><br />כיצד יתכן אדם אכל כזית מצה בהכשר יתרון, עם כל ההידורים ויצא ידי חובת המצוה בערב תאכלו מצות.<br />והנה עבר זמן מועט והוא מתחייב שוב במצוה מדאורייתא.<br />הכיצד?","148","","4428","True","True","False","","1007","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("17940","17939","אי אפשר איתך","01/03/12 14:28","ז אדר","תשע&quot;ב","14:28","מתפעל","הייתי צריך לכתוב שהחידה היא לכולם מלבד לחכם כדי הגאון.<br /><br />הנה עוד חידה:<br /><br />מצות מתנות לאביונים ניתן לצאת ידי חובה או בכסף או במאכלים ומשקים.<br />היכי משכח&quot;ל שיש לאדם גם כסף וגם מאכלים ובכל זאת לא יוכל לצאת ידי חובה עם כסף אלא רק עם מאכל?","148","","4440","True","True","False","","242","94.188.248.70","0","17937","כללי|",""),new Message("18016","17939","חידה זו נשאלה בצורה מחודדת יותר","05/03/12 00:01","יא אדר","תשע&quot;ב","00:01","שחר","יעוין <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=8683#p77463'>כאן</a> בהקשר לחידה זו.","260","","4436","True","True","False","","113","109.186.50.191","0","17937","כללי|",""),new Message("17944","17940","כמה אפשרויות:","01/03/12 15:10","ז אדר","תשע&quot;ב","15:10","כדי","א. אם הכסף הוא ממעות מעשר כספים.<br /><br />ב. למ&quot;ד  ששיעור מתנות לאביונים הוא יותר מש&quot;פ (דלא כהריטב&quot;א) - אם יש לעני מאתיים זוז חסר פרוטה, וכספו פרוט לכמה פרוטות, שכאשר יתן לו הפרוטה הראשונה כבר יצא מגדר עני ושוב לא יועילו שאר הפרוטות (ואף שאין מדקדקין במעות פורים, נראה שזהו לעניין שיהיה חיוב לתת, אבל לצאת יד&quot;ח - בעינן עני דווקא), וקיי&quot;ל דא&quot;א לצמצם. ואילו במאכל אף ששוה יותר מש&quot;פ, כיוון שנתינתו בבת אחת, אין בזה חשש (כסוף פאה).<br /><br />ג. כאשר אין אפשרות מכל סיבה שהיא להשתמש בכסף בו ביום (החנויות סגורות וכד').<br /><br />לא הגבתי על הרישא מטעם שכתב הגאון מפלאצק, וקילסיה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14150&st=&pgnum=3'>השדי חמד בהקדמתו.</a>","249","","4440","True","True","False","","218","46.116.90.107","0","17937","כללי|",""),new Message("17946","17944","לגבי ג.","01/03/12 15:28","ז אדר","תשע&quot;ב","15:28","amdavid","יש נידון בפוסקים אם אפשר לתת מתנות בצ'ק (והלכה שכן), ואפילו דחוי (נראה לי שלא), אבל מה אכפת לן אם החנויות סגורות הרי סוף סוף נתן לו כסף מזומן. <br />ואפילו כל חנויות העולם סגורות מאן יימא לן שבעינן לקנות בהאי מעות צרכי היום, הרי נאמר מתנות לאביונים והרי נתן?<br /><br />ומצד שני, תמיד הפריע לי מה שמפרסמים במודעות על מתנות לאביונים &quot;יינתנו בהידור בו ביום&quot;.<br />וכי העני שמח שנותנים לו דווקא בו ביום?! <br />אדרבא, למה לא יום או כמה ימים קודם ויוכל לקנות צרכי החג כמו כולם? אתמהא.<br /><br />וזה מזכיר לי הבדיחה (בשם הרב שלום ארוש) על אותו &quot;מחמיר&quot; שהיה לו שכן עני שהיה נותן לו מתנות לאביונים בו ביום. יום אחד הגיע נדבן וראה את מצבו הקשה של העני ורצה לתת לו נדבה הגונה שתוציא אותו מעוניו אחת ולתמיד. <br />רץ אליו המחמיר ונזעק: וכי אתה רוצה לבטל ממני מצות מתנות לאביונים בהידור, עד שיש לי עני מהודר אתה רוצה לקחת לי אותו ?<br /><br />וד&quot;ל.","175","","4440","True","True","False","","205","80.178.239.20","0","17937","כללי|",""),new Message("17999","17944","תשובת כותב החידה - ועוד חידה","04/03/12 09:42","י אדר","תשע&quot;ב","09:42","מתפעל","התשובה שלו דומה מאד לתשובה ג' שלך,<br /><br />וזה מתאים לשנה זו כשפורים ביום ששי לבני מוקפין, האדם קיבל שבת מוקדם ושכח לתת מתנות לאביונים, הוא לא יוכל לתת כסף שהרי כבר קיבל שבת אבל יוכל לתת מאכל ולצאת ידי מתנות לאביונים.<br /><br />החידות שהבאתי הם מאת הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט&quot;א רבה של רמת אלחנן.<br /><br />ועוד חידה ממנו:<br /><br />הציבור עומד בבית הכנסת והבעל קורא עומד מוכן להתחיל קריאת המגילה אבל לא יכול לברך מצד הדין, אמנם ברגע שיגיע אדם אחד מסוים לבית הכנסת, הוא יוכל לברך ולקרוא.","148","","4437","True","True","False","","240","94.188.248.67","0","17937","כללי|",""),new Message("17947","17946","עי' במש&quot;ז סי' תרצד סק&quot;א שכתב כן.","01/03/12 15:37","ז אדר","תשע&quot;ב","15:37","כדי","","249","","4440","False","True","False","","176","46.116.90.107","0","17937","כללי|",""),new Message("17973","17947","וכך היה רגיל להורות","02/03/12 03:07","ח אדר","תשע&quot;ב","03:07","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו. שצריך שיהיה אפשר לקנות אוכל בו ביום.<br /><br />באשר לשאלה למה לא יתן לפני פורים, זה תלוי בחקירת טעם מטרת המנות (והמתנות). מתוך פירוש 'דף על הדף' מסכת מגילה דף ז ע&quot;א (מתוך גירסה בטא של פרויקט השו&quot;ת גירסה 20 שתצא בעז&quot;ה לאחר הפסח):<br /><span class='bordeaux'>&quot;בתרומת הדשן כתב שהטעם הוא כדי שיהי' הרווחה לשמחה ומשתה אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חברו מסייעו...<br />אך בספר מנות הלוי כתב בשם הראשונים שטעם מצות משלוח מנות הוא להרבות השלום והריעות, היפך דבריו של הצר שאמר שישראל הם עם מפוזר ומפורד&quot;.</span><br />כלומר גרימת שמחה בעצם הנתינה.","125","","4439","True","True","False","","125","31.44.131.70","0","17937","כללי|",""),new Message("18023","17999","תשובה לחידה האחרונה","05/03/12 08:42","יא אדר","תשע&quot;ב","08:42","מתפעל","מגילה גזולה אסור לברך עליה, אבל אם בעל המגילה מגיע לבית הכנסת ויוצא ידי חובה לעצמו, רשאי לברך (שערי תשובה סוס&quot;י תרצ&quot;א).","148","","4436","True","True","False","","213","94.188.248.67","0","17937","כללי|",""),new Message("18017","18016","אם התשובה לשאלה האחרונה","05/03/12 00:13","יא אדר","תשע&quot;ב","00:13","כדי","היא אכן כפי שמופיע שם באתר: &quot;קריאת מגילה שלא בזמנה (כמו בפורים המשולש בירושלים), וחסר עשירי למנין&quot;, לדעתי יש קצת אי דיוק בניסוח (במחילה), שכן 'ציבור' משמעו לפחות עשרה.","249","","4436","True","True","False","","182","109.186.94.11","0","17937","כללי|",""),new Message("18018","18017","כמו כן","05/03/12 00:18","יא אדר","תשע&quot;ב","00:18","שלמה שטרסברג","גם ההגדרה אדם אחד מסוים משמע משהו מסוים ולא כל אחד שישלים למניין","205","","4436","True","True","False","","203","31.44.132.87","0","17937","כללי|",""),new Message("18031","18023","עוד תשובה","05/03/12 14:28","יא אדר","תשע&quot;ב","14:28","דוד כוכב","כאשר האדם המגיע לבית הכנסת הוא המבשר לקורא שכבר יצא מכלל אונן. אמנם לא רק אדם מסויים אחד יוכל לבשר, אך גם בבעל המגילה יתכן שהיא שייכת לשותפים ואז יכול לברך כאשר כל אחד מהם מגיע.","125","","4436","True","True","False","","117","95.86.86.98","0","17937","כללי|",""),new Message("18032","18031","אם הוא אונן הבעיה היא לא רק בברכה","05/03/12 15:17","יא אדר","תשע&quot;ב","15:17","כדי","אלא אסור לו לקרוא המגילה, כמו שהסכימו הראשונים דאונן אסור במצוות.<br />ועוד, שא&quot;כ אח&quot;כ נהיה אבל, והאבל אינו יכול לברך על המגילה אם קורא בציבור כמ&quot;ש במ&quot;ב סי' תרצב ס&quot;ק א. וע&quot;ע שם ס&quot;ק יב. ואף שבגשר החיים כתב בשם הגאון האדר&quot;ת דיכול לברך אף לציבור, וסברתו, דלא דמי לחנוכה, דהכא מברך שהחיינו גם לעצמו. וגם בשו&quot;ת בית דוד (סי' קנ) הביא בשם כמה אחרונים להקל (ובשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ד סי' לב משמע להחמיר) מ&quot;מ רחוק לומר שזו כוונת כבודו, דכל כי הא הו&quot;ל לאודועי.","249","","4436","True","True","False","","164","93.172.188.215","0","17937","כללי|",""),new Message("18035","18032","אה&quot;נ","05/03/12 16:32","יא אדר","תשע&quot;ב","16:32","דוד כוכב","אונן - כיון שאינו חייב, גם אינו מוציא. ואילו באבל, במקום שאין אחר היודע לברך יברך האבל לכו&quot;ע, לא רק משום דהוי דיעבד ושעת הדחק, אלא משום דהוי רבים הצריכים לו. אמנם ניכר היה שלא זו היתה דעת שואל החידה.","125","","4436","True","True","False","","113","95.86.86.98","0","17937","כללי|",""),new Message("18067","18064","אם הרחיבו","11/03/12 10:08","יז אדר","תשע&quot;ב","10:08","כדי","את העיר ונעשתה סמוכה בפחות ממיל לכרך המוקף חומה מימות יב&quot;נ. או שהגביהו אותה ורואה את העיר המוקפת חומה.","249","","4430","True","True","False","","143","93.172.145.50","0","17937","כללי|",""),new Message("18074","18064","זה אכן קרה - בקרית ארבע","11/03/12 16:49","יז אדר","תשע&quot;ב","16:49","דוד כוכב","הדין שהוא שצריך שתהיה התישבות במקום המקורי המוקף חומה. בתחילה לא היתה התישבות במיקום של חומות חברון העתיקה, רק מאוחר יותר התישבו גם ב&quot;תל רומידא&quot;, ויש שפסקו לקרא בט&quot;ו.","125","","4430","True","True","False","","127","212.76.97.254","0","17937","כללי|",""),new Message("18068","18067","הרבה עונים תשובה זו, אכן","11/03/12 12:10","יז אדר","תשע&quot;ב","12:10","מתפעל","הייתי צריך לכתוב יותר ברור בכדי להוציא תשובה זו מכלל אפשרות.<br /><br />מדובר בעיר מבודדת לחלוטין שאיננה סמוכה לעיר מוקפת חומה.<br /><br />ובכל זאת יש אפשרות שתהפוך לעיר מוקפת חומה ע&quot;י פעולה מסויימת.","148","","4430","True","True","False","","178","213.8.188.152","0","17937","כללי|",""),new Message("18069","18068","יש מחלוקת ראשונים","11/03/12 12:29","יז אדר","תשע&quot;ב","12:29","כדי","בפירוש עשרה בטלנין, ולמקילין בעינן לכל הפחות י' אנשים שהולכים ערב ובוקר לביהכ&quot;נ. וא&quot;כ משכח&quot;ל שבתחילה לא היו שם עשרה כאלו, ואח&quot;כ חזרו בתשובה וישנן עשרה.","249","","4430","True","True","False","","152","93.172.145.50","0","17937","כללי|",""),new Message("18070","18069","תשובתך מאד מעניינת","11/03/12 12:55","יז אדר","תשע&quot;ב","12:55","מתפעל","האם אכן כך הדין?<br /><br />האם יש מי שאומר כך בפירוש?","148","","4430","True","True","False","","163","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18071","18070","הדין העיקרי ודאי","11/03/12 12:58","יז אדר","תשע&quot;ב","12:58","כדי","נמצא. הוא כתוב בר&quot;ן. מה שהוצאתי ממנו לצורך החידה, לא ידוע לי אם כתוב במפורש.<br />האם התכוונת ע&quot;פ דברי הטורי אבן (...)?","249","","4430","True","True","False","","169","93.172.145.50","0","17937","כללי|",""),new Message("18072","18071","אכן כן","11/03/12 13:18","יז אדר","תשע&quot;ב","13:18","מתפעל","ראיתי את זה בביאור הלכה?","148","","4430","True","True","False","","197","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18091","18090","כמדומני","13/03/12 08:27","יט אדר","תשע&quot;ב","08:27","דוד כוכב","שיש דיבור על כך, אם הוא הקיא.<br /><br />מה זה הכשר יתרון?<br /><br /><br /><br />אבל עכשיו ראיתי בשו&quot;ת תורה לשמה סימן קכה ובחשוקי חמד פסחים דף קיט ע&quot;ב שיצא ידי חובתו באכילה ראשונה למרות שהקיא.<br /><br />ואין לומר דאיירי שנבנה בית הבחירה (או הושלמה בנייתו) ונתחייב באכילת פסח על מצות ומרורים, שהרי שחיטתו מבעוד יום, וזה כבר אכל מצה בלילה.","125","","4428","True","True","False","","124","95.86.119.125","0","17937","כללי|",""),new Message("18094","18091","הכשר יתרון","13/03/12 10:27","יט אדר","תשע&quot;ב","10:27","מתפעל","זוהי מליצת לשון, אף פעם לא ראית זאת?<br /><br />בכל אופן, לא קשור להקאה ולא לבנין ביהמ&quot;ק.<br /><br />אגב, יש את הפיתרון של הגרש&quot;ז ויש פיתרון אחר של הגר&quot;י זילברשטיין יבדל לחיים ארוכים. שניהם יפים. אמנם של הגר&quot;י אינו להלכה רק לפי שיטה אחת.","148","","4428","True","True","False","","189","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18097","18094","אם נשאל","13/03/12 10:36","יט אדר","תשע&quot;ב","10:36","כדי","על הפרשת החלה?","249","","4428","True","True","False","","116","93.172.129.253","0","17937","כללי|",""),new Message("18099","18097","ואז יוצא שעבר עבירה?","13/03/12 10:49","יט אדר","תשע&quot;ב","10:49","מתפעל","זה לא הפיתרון אבל לפי הפתרון שלך, בעצם יוצא שאכל טבל?<br /><br />הפיתרון כאן הוא לא להפקיע את האכילה הראשונה, כשאכל קיים את המצוה וכך זה נשאר. רק שעכשיו מתחייב שוב. <br /><br />באמת יוצא כאן דבר מעניין והיה ניתן לחוד את החידה קצת אחרת, כיצד יתכן וניתן לקיים בערב תאכלו מצות פעמיים באותו לילה. (בהנחה שמקיימים את המצוה רק בכזית הראשון ואין מצוה על כל כזית, כמדומני שיש מי שסובר שיש מצוה בכל כזית וכדאי להרבות באכילה).","148","","4428","True","True","False","","169","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18100","18099","אכן","13/03/12 10:59","יט אדר","תשע&quot;ב","10:59","כדי","למפרע מתברר שעבר עבירה, אבל בשעה שאכל עשה מצווה.<br /><br />עוד אפשרות: לפי מה שכתב המהר&quot;ל בספר גבורות ה' פמ&quot;ח שאם אין לו אלא מצה עשירה בע&quot;פ, אע&quot;פ שאינה לחם עוני יאכלנה ויקיים בה מצוות בערב תאכלו מצות עכ&quot;פ. אלו דבריו. ונראה שאם הזדמנה לו מצה רגילה אח&quot;כ, שחייב מדאורייתא לחזור ולאכול שוב לקיים מצוות לחם עוני. <br />וכן כיוצ&quot;ב אפשר להעמיד באכל מצה לא שמורה בתחילה, שאמנם ביטל מצוות שימור אך קיים מצוות מצה, שאם נזדמנה לו אח&quot;כ מצה שמורה חייב לחזור ולאוכלה.","249","","4428","True","True","False","","185","93.172.129.253","0","17937","כללי|",""),new Message("18103","18100","אבל נכתב בהכשר יתרון","13/03/12 11:27","יט אדר","תשע&quot;ב","11:27","מתפעל","","148","","4428","False","True","False","","134","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18105","18103","כגון","13/03/12 19:17","יט אדר","תשע&quot;ב","19:17","דוד כוכב","שאמר לו רבו שהיתה לו רשות להסב.<br />או שנראו לו עתה ב' שערות.","125","","4428","True","True","False","","91","95.86.119.125","0","17937","כללי|",""),new Message("18108","18105","אודות הכגון","14/03/12 00:26","כ אדר","תשע&quot;ב","00:26","המכריע","אם כעת הרשה לו רבו מסתמא אין צורך לחזור ולאכול. ואף אם אמר לו שבעצם הרשה קודם, יתכן שכל זמן שלא היה ידוע לתלמיד למעשה היה דינו לאכול ללא הסיבה. ובכל מקרה זה תלוי בנידון האם חיסרון הסיבה הוא חיסרון הסיבה ואך ההיכי תימצי להשלימה הוא ע&quot;י אכילה מחודשת או זה חיסרון באכילה. וממה נפשך אין התשובה נכונה, כי אם זה חיסרון רק במצות הסיבה הרי לא מקיים פעמיים מצה. ואם זה חיסרון בעצם המצוה, הרי לא קיים את הראשונה ב&quot;הכשר יתרון&quot;.<br /><br />ואם נראו לו ב' שערות ודאי לא קיים קודם מדאורייתא. והשואל מבקש ב' פעמים מדאורייתא.","199","","4427","True","True","False","","146","212.179.87.186","0","17937","כללי|",""),new Message("18110","18108","אז כגון","14/03/12 00:55","כ אדר","תשע&quot;ב","00:55","דוד כוכב","שמשום תנאי או ברירה (למ&quot;ד) נתברר שהיתה מצה גזולה (כשרה למהדרין, אך לאדם אחר..).<br />א&quot;נ שעבר את קו התאריך.<br /><br />(אני יודע וחש שכל התשובות שהבאתי אין בהן לרצות את כוונת השואל).","125","","4427","True","True","False","","91","95.86.119.125","0","17937","כללי|",""),new Message("18113","18110","עוד","14/03/12 01:45","כ אדר","תשע&quot;ב","01:45","כדי","אפשר לומר לפי שיטת הסוברים דבעינן י&quot;ג שנים מע&quot;ל. ועוד, דיש פוסקים כראב&quot;ע בברכות (ט.) ובכ&quot;ד דזמן אכילת פסח (וה&quot;ה למצה שהוקשה לו) הוא עד חצות.<br /><br />וא&quot;כ אם נולד בליל ט&quot;ו אחר חצות לילה, מיד בתחילת הלילה נאמר לו שיאכל מצה כדי לחוש לשיטת ראב&quot;ע ונחוש לחומרא לשיטת הסוברים דלא בעינן מע&quot;ל בגדלות. וכשיעבור חצות הלילה ותגיע עת אשר יולד, נחוש לדעת האומרים דבעינן מע&quot;ל ונורה לו שיאכל שוב כזית מצה.<br /><br />קצת רחוק לומר שזו כוונתך משום שכאן שתי אכילותיו הן בתורת ספק.","249","","4427","True","True","False","","151","93.172.129.253","0","17937","כללי|",""),new Message("18126","18113","הנה ההסבר של הגרש&quot;ז זצ&quot;ל","14/03/12 07:15","כ אדר","תשע&quot;ב","07:15","מתפעל","עבד כנעני חייב במצוות כאשה ואשה חייבת במצות אכילת מצה. <br />לכן אכל בליל הפסח מצה וקיים את המצוה מדאורייתא בתור עבד כנעני.<br />אחר כך שיחררו האדון והפך ליהודי גמור, הוא נחשב עכשיו כאדם חדש, ומחוייב שוב לאכול מצה ולא מועיל לו מה שיצא ידי חובה כעבד כנעני.<br /><br />הדין הזה הובא בספר: שלמי מועד בשם מרן הגרש&quot;ז זצ&quot;ל. <br />אמנם לא הובא כחידה, אבל זו חידה יפה.<br /><br />הגר&quot;י זילברשטיין אכן מביא את השיטה שהביא החכם כדי, שגדול נעשה גדול מעת לעת בשעה שנולד, ולכן אכל בפעם הראשונה בתור קטן ומתחייב שוב בתור גדול.<br /><br />הוא מביא שבאמת כך כתב מהר&quot;ם בן חביב ביום תרועה לגבי תקיעת שופר. נולד בחצות היום ושמע תקיעות לפני חצות, לפי שיטה זו יצטרך שוב לשמוע תקיעות לאחר חצות.<br /><br />וידוע שהרב מבריסק זצ&quot;ל חשש לשיטה זו ובבר מצוה של ילדיו הקפיד להעיר את הילד קודם עלות השחר שיקרא שוב קריאת שמע כי כשקרא בלילה לפי שיטה זו היה עדיין קטן וכעת הוא גדול.","148","","4427","True","True","False","","275","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18140","18126","בעיקרא דדינא קשיא","15/03/12 00:16","כא אדר","תשע&quot;ב","00:16","דוד כוכב","עיקר קביעת דין זה תמוהה.<br />כיון שאיש ואשה שוים לעניין אכילת מצה. וכיוון שאותו עבד כבר זכר את יציאת מצרים באכילת מצה בשתא זו, דומיא דאשה. איזו סברה יש שיתחייב לזכור ולהתחייב באכילה זו שוב? מה יועיל בזה?<br /><br />לכן יש לשאול, מניין כלל שעבד שהשתחרר כקטן שנולד דמי?<br />אמנם כתב הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה יד, יא: &quot;עכו&quot;ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד&quot;, אך י&quot;ל שכוונתו לגוי שנעשה עבד ואחר כך נשתחרר - דומיא דגר. ואין כוונתו שרגע השחרור נחשב כלידה חדשה גם לעניין דברים השייכים בו בעבדותו.<br />תדע, שכמקור לרמב&quot;ם כתב המגיד משנה שם: &quot;עכו&quot;ם שנתגייר ועבד וכו'. זה מפורש בהרבה מקומות ומהם ביבמות פרק כיצד (דף כ&quot;ב) ובפרק נושאין על האנוסה (דף צ&quot;ז:)&quot;. והלא באותם מקומות הוזכר רק גר שנתגייר, ומניין החידוש שהוא הדין בעבד שנשתחרר? אלא כנ&quot;ל, שבזה אין שום חילוק בין גר לעבד.<br /><br />וראיה לזה, שהרי עבד שנשתחרר לא בעי להטיף ממנו דם ברית וסגי ליה במילה ראשונה, כך כתבו להדיה הרשב&quot;א ותוספות הרא&quot;ש במסכת קידושין דף סב ע&quot;ב. והלא דין הוא, ומה מילה שאינה חובת נשים יצא ידי חובתה כעבד בהיותו חייב במצוות כאשה, מצוות שעיקרן בנשים כבאנשים לא כל שכן?","125","","4426","True","True","False","","152","213.151.63.25","0","17937","כללי|",""),new Message("18158","18140","עוד ראיה","16/03/12 04:46","כב אדר","תשע&quot;ב","04:46","דוד כוכב","גם יש ראיה מעצם דברי הרשב&quot;א ותוספות הרא&quot;ש שם במסכת קידושין דף סב ע&quot;ב, שהביאו ראיה לכך שטבילת עבד המשתחרר היא מדרבנן, מכך שאינו חייב בהטפת דם ברית. והלא ניתן היה לדחות את הכרח הראיה ולמצא חילוקים רבים בין המילה לטבילה, כגון שמצינו טבילה מהתורה בפעמים רבות בחיים, אך רק מילה אחת. א&quot;נ דאין שייך הטפת דם ברית לאחר מילה שנעשתה בכשרות. אלא שניכרת כוונת הרשב&quot;א והרא&quot;ש דזיל בתר טעמא, והראיה מורה שעיקר גרות העבד היא בכניסתו לעבדות, ולא בזמן שחרורו.","125","","4425","True","True","False","","98","213.151.63.25","0","17937","כללי|",""),new Message("18173","18140","הערה יפה, אבל אולי היא הנותנת","18/03/12 10:07","כד אדר","תשע&quot;ב","10:07","מתפעל","העבד מל לא בגלל שהוא חייב במצוות כאשה, שהרי לאשה אין מצוה זו כלל,<br />אלא שמל בתור גבר שנכנס במקצת לתוך עם ישראל ומשכך אין ענין להטיף דם ברית שלא מוסיף כלום על מה שפעל קודם, אבל במצוה כזו שמקיים אותה מדין אשה, אזי שפיר נוחת עליו חיוב חדש מדין גבר.","148","","4423","True","True","False","","179","212.29.198.117","0","17937","כללי|",""),new Message("18181","18158","אומר הגרז&quot;ן","19/03/12 02:08","כה אדר","תשע&quot;ב","02:08","דוד כוכב","שבלאו הכי נראה שצריך להעמיד ברמב&quot;ם שמדובר בנכרי שנעשה עבד ונשתחרר. שכן עניין &quot;כקטן שנולד&quot; שייך בענייני קורבה. (וכך המשך דברי הרמב&quot;ם שם: &quot;וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו&quot;ם או כשהוא עבד אינן שאר בשר, ואם נתגייר הוא והם אינו חייב על אחת מהם משום ערוה כלל&quot;). ואילו יליד בית (- הנולד מהשפחה - שהוא עבד מיום הוולדו) בלאו הכי אין לו יחוס, ואין נפקא מינה אם הוא כקטן שנולד.","125","","4422","True","True","False","","107","31.44.130.68","0","17937","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);