var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15725;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15725","0","למה הש''ס עדיין מצונזר?","01/12/11 15:31","ה כסלו","תשע"ב","15:31","לינקוש","דבר עקרוני שמפריע לי בהוצאות החדשות של הש"ס, הוא שינויי הצנזורה הנוצרית.

הרי ידועים מספר קטעים שהושמטו בידי הצנזור (למשל סנהדרין מג. סז. וקז: שבת קד: קטז. ועוד), למה אינם מוכנסים לגוף הגמרא, במהדורות החדשות של הש"ס?

כמו כן, המונח 'עובד כוכבים' או 'עכו"ם', שכידוע הוחלף בהשפעת הצנזורה (במקור: גוי או נכרי), למה שלא יוחזר המינוח המקורי, כפי שמופיע בכתבי היד ובדפוסים הראשונים? גוי ונכרי מוחלפים לעתים ב'כותי', דבר שמביא לבלבול רב (ע"ע "הכותים אין להם נזירות"...), וכן ב'כנעני' ואפילו ב'מצרי', למה שלא תוחזר העטרה ליושנה?

מקור - כאן","58","","4536","True","True","False","","1402","77.126.173.146","0","0","",""),new Message("15731","15725","כיוון מעניין","01/12/11 21:48","ה כסלו","תשע"ב","21:48","הראל","במאמר זה הבאתי את דברי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין (שו"ת "ארץ צבי", חלק ב, סימן ע"ד):

... עצם העובדה שיד הצנזורה הצליחה לשלוט בקטעים אלו, הרי שיש מקום לומר שזה רק מכיוון שבאמת אין קטעים אלו מהווים חלק אינטגרלי מהמסכת עצמה. שהרי אם לא כך היה הדבר, יד הצנזורה לא היתה מצליחה להוציאם מן המסכת, כאשר הבטיחנו הקב"ה בתורה (דברים לא, כא): "כי לא תשכח מפי זרעו". אלא שפשוט הדבר שהיה בזה סיבה מיוחדת מן השמים שיהיה נמחה זכרונו מן הספר. כשם שלדוגמא מצינו בזוהר הקדוש שמחמת שהזכיר הקב"ה את צלפחד בתורה הרי שעלינו ללמוד מכך שנמחל חטאו, וכך גם כאן, מי שנמצא שמו בגמרא שסידרו בעלי הש"ס הקדושים, והיתה שכינה מדברת מתוך גרונם, הרי נחשב הדבר קצת כאילו הקב"ה הזכיר שמו. וגם אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו, אליהו רבה פרק י"ח) שכל מי ששונה - הקב"ה יושב ושונה כנגדו. לכן נמצא שאם היה נזכר בש"ס היה נחשב קצת בכל פעם כאילו הקב"ה מזכירו, ולכן היה זה עונשו להימחות מספר. ואם כן מי שסיים מסכת גמרא ללא הקטעים שצונזרו, הרי שבאמת לא החסיר דבר בלימודו כלל וכלל ...","46","","4536","True","True","False","","396","84.229.189.51","0","15725","",""),new Message("15749","15725","אין לשנות את נוסח הגמרא שלפנינו","02/12/11 12:30","ו כסלו","תשע"ב","12:30","קותי","כך למדו דורי דורות
תחשוב רגע אילו מחלוקות יפרצו על כל מילה שירצו לשנות
הרי לא כל הנוסחים של הצינזורים שווים איזה מהם נבחר?
על מנת שנבין את הגמרא ראוי מאוד שימצא לידנו הנוסח שצונזר כדי שנבין את הגמרא
כנתינתה
בכלל גם בנוסח שבידנו הגמרא אומרת "תני" כך וכך האם בעל התני שינה במשנה שלו?
אני חושב שלא","217","","4535","True","True","False","","220","85.250.186.114","0","15725","",""),new Message("15786","15725","סיבה נוספת","04/12/11 16:39","ח כסלו","תשע"ב","16:39","יאירה","היא - אנטישמיות יוקדת, שלצערינו הרב פורחת בעולם. אנחנו עדין ב"גלות" ואין לנו לעשות גירוי לגוים. (למשל בתרגום של מהדורת שוטנשטיין לאנגלית, עכו"ם תמיד מתרוגם כ "idolators"( עובדי עבודה זרה) ולא כ"גוים"), למרות שברור לפעמים מההקשר, שכוונת הגמרא לגויים. כמו כן אפשר לבדוק באינטרנט ולראות את האתרים, שבהם מתנגדים לתלמוד. (מאותה הסיבה לא מתרגמים את מהדורת שוטנשטיין לרוסית).
ניתן לציין, שהאנטישמיות המחרידה חייה ונושמת גם בארץ. ניתן לגלוש ולהתרשם כאן. נורא ואיום...","192","","4533","True","True","False","","404","31.44.137.60","0","15725","",""),new Message("15767","15731","קשה מאוד לקבל את הטיעון","03/12/11 21:46","ז כסלו","תשע"ב","21:46","קותי","לפי זה נעשה את יום שריפת התלמוד ליום חגיגה
שהרי שרפו הכל גם רש"י וגם תוספות וגם שאר כתבים שכנראה היו בהם דברי מינות ר"ל
ניצלנו מדברי מינות שהופיעו ?????????????????","217","","4534","True","True","False","","194","85.250.186.114","0","15725","",""),new Message("15801","15731","וכי יתן הקב"ה לבית הדין הגדול לטעות?","05/12/11 13:36","ט כסלו","תשע"ב","13:36","maruvka","אלא על כרחך שזה רצון ה' שנעשה כטעותם. אלא דא-עקא שכידוע היודע אסור לעשות לפיהם, וגם מי שעשה לפיהם אם לא עשו כן הרוב (יתכן אפילו סתם כי לא הספיקו) חייב להביא חטאת.
ולענ"ד קו בן בנו של ק"ו במקרה של צנזורה, שאין משמעות להקדישה","93","","4532","True","True","False","","103","72.43.158.238","0","15725","",""),new Message("15805","15731","הריהו סותר את מעשי רבי בחתימת המשנה","05/12/11 18:42","ט כסלו","תשע"ב","18:42","Almuaddib","הרי כל מעשה רבי היה כדי למנוע שתשתכח תורה מישראל, ולפי הדברים שהבאת לעיל, זה היה מיותר - כי אם משהו ישתכח - זה רצון ה'.","107","","4532","True","True","False","","171","81.218.141.168","0","15725","",""),new Message("15804","15749","מצווה גדולה לשנות","05/12/11 18:04","ט כסלו","תשע"ב","18:04","שלמה שטרסברג","נראה לי שיותר דורות למדו את הגמרא ללא הצנזורה ולא צריך לעשות אידיאולוגיות מקודשות מרשעותם של הגויים ניתן להכניס את עיקרי הדברים שצונזרו במהדורות החדשות וכך ראוי לעניות דעתי לעשות . גם בצנזורה של הרמב"ם תיקנו במהדורת פרנקל את ההשמטות והחזירו עטרה ליושנה ולא מצאתי שיצא עליהם הקצף על כך ההפך הוא הנכון. סוף סוף יש לנו הזדמנות להחזיר עטרה ליושנה ולתקן את הטעון תיקון במיוחד שיש מקומות שההשמטה היא גדולה ומשמעותית.

בתקופות קדומות שילמו מתרומת הלישכה כדי לתקן ספרים משובשים ללמדנו עד כמה חמור הדבר להחזיק ספרים משובשים ומצווה חשובה וגדולה היא לכל מי שהדבר באפשרותו לפעול ולתקן שיבושים אלו ועוד עיין כאן","205","","4532","True","True","False","","314","95.86.67.204","0","15725","",""),new Message("15791","15786","ולמה לדעתך באנגלית האנטישמיות","05/12/11 01:56","ט כסלו","תשע"ב","01:56","הודו_כי_טוב","נשמעת טוב יותר מאשר ברוסית","207","","4532","True","True","False","","200","46.117.14.249","0","15725","",""),new Message("15811","15791","היינו הך","06/12/11 16:36","י כסלו","תשע"ב","16:36","יאירה","הן המילים והן המעשים מזוועים ובלתי אנושיים בכל לשון!","192","","4531","True","True","False","","233","31.44.137.60","0","15725","",""),new Message("15806","15804","יתכן ואתה צודק","06/12/11 09:31","י כסלו","תשע"ב","09:31","קותי","האם יש מישהו שיטול על עצמו את הסיכון בהוצאת ש"ס עם השינויים","217","","4531","True","True","False","","177","46.116.248.29","0","15725","",""),new Message("16090","15804","כמובן שאין קדושה בצנזור הנוצרי ח"ו","21/12/11 21:09","כה כסלו","תשע"ב","21:09","אהרן","אבל לצערנו. אנחנו עדיין בגלות ואפי' אם מישהו יאמר שהיום לא יזיק לכתוב, הרי עדיין לא הגענו לגאולה השלמה ובל נפתח פה לשטן אף אחד אינו יודע מה יולד יום, ושמעתי שלכן הורו גדולי ישראל להוצאת עוז והדר שעדיין לא הגיע השעה להחזיר את השמטות הצנזור לגוף הגמרא אלא רק בהערות (נראה לי ששם אפשר להסביר שזה רק לצורך מידע היסטורי וכד' ושאין מדובר על הגויים שבימנו וכו').
דרך אגב זו גם הסיבה של הנוהגים להדליק נרות חנוכה בפנים כיון שעדיין אנחנו בגלות, וחוששים שמא יחזור דבר לקלקולו. (וכיו"ב בהרבה דברים.)","226","","4516","True","True","False","","191","212.76.101.237","0","15725","",""),new Message("15807","15806","שטיינזלץ עשה את זה...","06/12/11 10:12","י כסלו","תשע"ב","10:12","Almuaddib","","107","","4531","False","True","False","","130","81.218.141.168","0","15725","",""),new Message("16104","16090","מי שאומר שאנחנו בגלות הריהו כפוי טובה","22/12/11 10:02","כו כסלו","תשע"ב","10:02","Almuaddib","אילו פינו מלא שירה כים

ולשוננו רינה כהמון גליו

ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע...



בגלות, צריך לחשוש שמא החוק יאסור על שחיטה כשרה (1),

או שמא בית המשפט יפסוק כנגד מי שקבע מזוזה על משקוף ביתו שלו (2),

או שלא מומלץ לצאת החוצה חבוש כיפה...



מעולם, לכל אורך תולדות עמנו, לא ישבו בארץ ישראל כל כך הרבה אנשים ולמדו תורה יומם וליל.
מי שמכנה מצב זה בשם "גלות" - הריהו מבעט בכל הטובה שהשפיע הקב"ה עלינו, ואינו אלא כפוי טובה.




(1) הולנד, דנמרק...

(2) ארה"ב","107","","4515","True","True","False","","202","212.25.82.194","0","15725","",""),new Message("16111","16090","לגבי הדלקת נרות חנוכה בפנים.","22/12/11 19:29","כו כסלו","תשע"ב","19:29","יאירה","אני חושבת, שאתה לא מדייק בסיבה לדבר. הרי נפסק להלכה, שניתן להדליק נרות בבית מחשש לסכנה מהגויים. (אם ידוע לך המקור, לפיו ההדלקה בתוך הבית מסמנת את הגלות כתוב אותו בבקשה). אם ח"ו נשקפת סכנת יחס עוין ההלכה מתירה להדליק ממש בתוך הבית ולא במקום, המכוון כלפי הרשות הרבים.
אני חושבת, שהתירו להדליק בפנים (לכיוון של רשות הרבים) מסיבות טכניות דווקא: בתקופת הגמרא נבנו הבתים כך, שלשני בעלי הבית לא הייתה כניסה נפרדת או שהיו חצרות משותפות. כיוון שלא היה לכל בעל הבית פתח פרטי הוא נאלץ להדליק על אדן החלון.
כמו כן במשפחות אשכנזיות ברוכות ילדים לא תמיד היה מקום בפתח הבית. (לפי המנהג כל אחד מהמשפחה, שהגיע לגיל המצוות צריך להדליק נרות). לכן הותר להם להדליק בחלון הבית לשם פרסום הנס.","192","","4515","True","True","False","","257","95.35.74.84","0","15725","",""),new Message("16110","16104","לענ"ד אתה מקצין!","22/12/11 19:01","כו כסלו","תשע"ב","19:01","יאירה","אני לא מסכימה איתך לגבי התפישה של גלות.
פרט ל"נשמת כל חי" אנחנו מברכים גם: "תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו..." וגם במקומות אחרים ידועים מברכים ברכות, בהן משתקף אותו הרעיון.

צריך להודות להקב"ה יתברך, שהשחיטה הכשרה מותרת וניתן לקבוע מזוזה על משקוף הדלת באופן גלוי. כידוע בתקופת ההשכלה סיממני זהוי של היהודים היו מותרים רק בצורה חסויה: בתוך הבית ובמרחב האישי בלבד.
לגבי חבישת כיפה זה לא עניין גורף: לא כתוב בתורה על מצוות כיסוי ראש לגבר,
על כך כתוב בגמרא (למשל במסכת שבת קנו: ). בהלכה אין החלטה חד משמעית, לכן ההליכה בגילוי ראש בר"ר אינה גורעת מבן ישראל את יהדותו.

טוב ויפה, שבישראל מרבים ומתמידים בלימוד התורה, אבל דין תורה לא קיים עדיין! בארצות נכר קיימות ישיבות! חס ושלום לבוא ולומר, שמצב של פריחה רוחנית זה סימן רע, אף אחד לא מתכחש לזה! אף על פי כן טרם בא המשיח ותיקן את מלכות ישראל. טרם נבנה בית המקדש השלישי. לפיכך א"א לומר, שאנחנו נמצאים בעידן של גאולה שלימה. קרוב לוודאי, שאנו נמצאים במצב של עקבתא דמשיחא. המצב הזה מתואר במסכת סנהדרין (צז.) ובמשנה המפורסמת במסכת סוטה.

ניקח לדוגמא אחד ממאפייני הגלות: השינויים, שחלו בלשון הקודש. השינויים הללו מתבטאים בחדירה לתוכו מילים משונות בעלות מקור לא ידוע כגון "חולצה", או מילים לועזיות, שמקורן בשפות נוכריות.","192","","4515","True","True","False","","256","95.35.74.84","0","15725","",""),new Message("16113","16110","יקראו עינייך את שאצבעותייך הקלידו","22/12/11 20:56","כו כסלו","תשע"ב","20:56","Almuaddib","אנחנו מבקשים שכל הגלויות יתקבצו ארצה - זה סימן שאנחנו, בארץ ישראל, חיים בגלות?!


יהודים מפחדים ללכת עם כיפה לראשם, וההתייחסות שלך לכך היא שממילא זו מצווה לא חשובה?

אכן, צדקו האומרים שיותר קל להוציא את היהודי מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודי, וד"ל.

נ.ב.
בתקופת המשנה חלו לא פחות שינויים בלשון הקודש. לשון המשנה רוויה במלים ארמיות, יווניות ולטיניות - וחכמים לא ראו בכך בעיה. זה קרה כשעם ישראל עוד חי על אדמתו - זה לא מאפיין של הגלות, זה מאפיין של התפתחות שפה חיה.","107","","4515","True","True","False","","154","84.229.211.65","0","15725","",""),new Message("16142","16113","קראו עיניי, את אשר אצבעותיי הקלידו","25/12/11 08:31","כט כסלו","תשע"ב","08:31","יאירה","אנחנו מבקשים קיבוץ גלויות משום שיהודים רבים טרם עלו ארצה וממשיכים לחיות בארצות נכר, וכפי שכתב ריה"ל הגלות נתפשת כמולדת ובית שלהם.
מי, שפוחד לחבוש כיפה רשאי לחבוש כל כובע! לא אמרתי, שזה לא חשוב, אלא ציינתי, שיהדותו של יהודי לא נאמדת על ידי הליכה בגילוי ראש! ברור, שבעל יראת שמים יכסה את ראשו בכיפה!

אתה צודק, המילים, שחדרו ללשון החכמים מלשונות אחרות בהיותם נמצאים בא"י אכן השתרשו ללשון העברית וחלקן אפילו שרדו עד ימינו. אך בכל זאת, אני לא בטוחה, אם זהו מצב תקין: הרי מדובר כאן במילים זרות ולא במילים עבריות.
כידוע, כיום באקדמיה ללשון משתדלים לעברת מילים לועזיות רבות כדי שהשפה תשמר ייחודית.","192","","4512","True","True","False","","284","109.253.66.249","0","15725","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);