var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15757;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15615","0","מגשמיות לרוחניות","26/11/11 19:55","כט חשון","תשע"ב","19:55","הודו_כי_טוב","כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים
בהיכלי התורה של השבוע
מצא מין את מינו וניעור
כשנוטל אדם פרי או דבר מאכל ומברך עליו בכוונה ואומר ברוך אתה
ה', כשמזכיר את השם מתעורר אותו החיות שעל ידו נברא הפרי ההוא
כי נברא הכל על ידי השם, ומוצא מין את מינו וניעור, וזה החיות הוא
מזון הנשמה, וכל זה במאכלים המותרים וכשרים שציוה הקדוש ברוך
הוא להעלותן מגשמיות לרוחניות.
(בעש"ט על התורה, עקב)
השאלה שלי
האם מכאן על מזון לא כשר אסור לברך כלל
כי אין להעלותן מגשמיות לרוחניות ?","207","","4539","True","True","False","","1078","46.117.14.249","0","0","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15627","15615","על מזון לא כשר אסור לברך","27/11/11 02:29","א כסלו","תשע"ב","02:29","דוד כוכב","במסכתות בבא קמא דף צד ע"א וסנהדרין דף ו ע"ב:
רבי אליעזר [בן יעקב] אומר: הרי שגזל סאה של חטין וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך?! אין זה מברך אלא מנאץ! ועל זה נאמר: ובוצע ברך נאץ ה'.","125","","4538","True","True","False","","138","95.86.107.141","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15674","15615","הייתכן?","29/11/11 21:27","ג כסלו","תשע"ב","21:27","יאירה","אפשר להעלות ניצוצות קדושה באוכל טרף? לא. א"א. יתירה מזאת: אסור גם לקנות אוכל כשר בחנויות, הפועלות בשבתות וחגים!","192","","4536","True","True","False","","218","46.210.101.161","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15630","15627","אין דוגמא שאין בה גזל ?","27/11/11 05:19","א כסלו","תשע"ב","05:19","הודו_כי_טוב","זה לא מסתדר לי עם גזל
כי
א. אם יחזיר לבעליה בעל החטין יברך , נכון ?
ב כי יש גם עינין שמי שלא מברך כאילו גוזל מהשכינה","207","","4538","True","True","False","","211","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15638","15627","ברכה על מזון לא כשר","27/11/11 17:42","א כסלו","תשע"ב","17:42","המכריע","על הגמרא שהביא הרב כוכב יש ברא"ש על אתר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד אם לברך למעשה יעויין שם. והנושא צריך להיבדק בכלים הלכתיים, לא בכלים דרושיים של העלאה מגשמיות לרוחניות וכדומה. אחרי הגדרים ההלכתיים יסתדרו כבר מאליהם כל הענינים.","199","","4538","True","True","False","","169","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15632","15630","רק אם קנה מראש","27/11/11 14:35","א כסלו","תשע"ב","14:35","דוד כוכב","א. אם יחזיר לבעל החיטים את החיטים או הלחם איך יברך, הרי הלחם אינו אצלו? ואם יחזיר רק כסף עדיין זהו גזל, וביתר דיוק זה נקרא חמס. לכן אסור לו לברך אם הנגזל אינו מסכים לכך. ואם הוא מסכים, רשאי הוא לברך שהרי קנה כראוי את החיטים או הלחם.
ב. יש מספר רובדים של בעלויות. קודם צריך לקנות את האוכל מבעליו. לאחר מכן זה עדיין שייך לה' וצריך "לשלם" בברכה. ברכה היא מצוה, ואין בה שום עניין אם היא נעשית תוך כדי עבירה.
(יתכן עוד רובד של בעלות, בדינא דמלכותא).","125","","4538","True","True","False","","132","95.86.107.141","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15640","15638","שאלתי אם אסור לברך","27/11/11 19:37","א כסלו","תשע"ב","19:37","הודו_כי_טוב","לא אם מצווה לברך
ועל זה הרב כוכב גם ענה
ואיך העינינים יסתדרו בכלים הלכתיים אם יש בהם מחלוקת ?
ציינת מחלוקת ברא"בד אך לא ציינת איך לגלוש לשם
אם אין אני לי מי לי
ברכת המזון על אוכל לא כשר
YNET
מורשת
חדרי חרדים","207","","4538","True","True","False","","174","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15675","15638","האם אפשר לפרט ולהביא מקורות?","29/11/11 21:29","ג כסלו","תשע"ב","21:29","יאירה","אני מתכוונת ל"כלים ההלכתיים".
(אם כבוד הרב מוכן, כמובן)!","192","","4536","True","True","False","","230","46.210.101.161","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15643","15640","הוראות גלישה","28/11/11 01:11","ב כסלו","תשע"ב","01:11","המכריע","גלוש נא הודו יקירינו לבית המדרש הקרוב, גלוש נא לעבר ארון הספרים למדפי משנה תורה להרמב"ם, גלוש נא בין בתרי הרמב"ם עד הגיעך לספר אהבה, בו תמצא הלכות ברכות ובפרק א' הלכה יט תראה שלפי הרמב"ם אסור לברך, ולפי הראב"ד מותר ומצוה. ובכסף משנה תוכל גם לראות את דברי הרא"ש שנראה לו כהראב"ד, ואת מה שכתב עליו הכסף משנה באריכות עצומה שבירושלמי כמו הרמב"ם ושכן דעת הרשב"א. ולכן גם פסק כך בשולחנו הערוך חלק אורח חיים סימן קצו סעיף א ושתק לו הרמ"א למרות שדרכו לעיתים לפסוק כראב"ד ורא"ש נגד רמב"ם, כנראה הכס"מ שכנע אותו. וראה שם אם תרצה במשנה ברורה עוד פרטים מענינים. (הגלישה לשו"ע דומה לגלישה אל הרמב"ם).","199","","4537","True","True","False","","243","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15645","15643","אני מסכים מאוד","28/11/11 01:26","ב כסלו","תשע"ב","01:26","דוד כוכב","למשפט שבדברי המכריע לעיל:
נושא צריך להיבדק בכלים הלכתיים, לא בכלים דרושיים...
אחרי הגדרים ההלכתיים יסתדרו כבר מאליהם כל הענינים.","125","","4537","True","True","False","","147","95.86.107.141","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15648","15643","בוצע","28/11/11 08:21","ב כסלו","תשע"ב","08:21","הודו_כי_טוב","להלן תוצאות הגלישה בקובץ
דרך אגב באתר HEBREW BOOKS
אפשר לראות את זה הרבה יותר מהר לפחות עד הרא"בד
וגם שאלתי היתה הלכתית על המדרש
כלומר איך להתייחס הלכתית למדרש
וזה אני אומר כי דובר כאן הנושא של כלים הלכתיים","207","doc","4537","True","True","False","","167","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א","0-doc"),new Message("15649","15645","ואף אנוכי חותם על משפט זה","28/11/11 08:36","ב כסלו","תשע"ב","08:36","Almuaddib","","107","","4537","False","True","False","","123","81.218.141.168","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15650","15649","גם אני,הרי משום זה שאלתי","28/11/11 08:56","ב כסלו","תשע"ב","08:56","הודו_כי_טוב","","207","","4537","False","True","False","","141","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15683","15674","ובאילו דברים ניתן להעלות ניצוצות קדושה?","29/11/11 23:53","ג כסלו","תשע"ב","23:53","הודו_כי_טוב","ניצוצות יש גם בגויים כידוע
שאלה שעלתה בי :
האדם הראשון כשאכל מעץ הדעת טוב ורע האם הוא בירך ?
מן הסתם זה היה לא כשר כי אסור היה לו
והוא רצה להעלות בחטא זה במעלות הקדושה בעתיד בעצת הנחש .","207","","4536","True","True","False","","186","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15693","15674","אסור?!","30/11/11 14:41","ד כסלו","תשע"ב","14:41","עציוני","בואי נשמור את המונחים "אסור" ו"מותר" לעניני הלכה.
אין כל איסור לקנות (בחול) בחנות הפועלת בשבת. יתכן שאין ראוי לעשות כך, ובודאי שראוי לחזק את החנויות שומרות השבת ולהדר לקנות בהן, אבל אסור זה לא.","159","","4535","True","True","False","","196","132.70.40.183","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15700","15675","חסכת לנו עבודה","30/11/11 16:21","ד כסלו","תשע"ב","16:21","המכריע","נתת בשאלתך על אוכל טרף ועל חנויות בשבת (ספסל עכואי) דוגמה לאן נגיע בלי כלים הלכתיים. שימי לבך לתשובתו של הרב עציוני.
כבר כתב הסמ"ע שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה. החזון איש היה מדגים, תשאל בלי כלים הלכתיים מה יותר חמור, שבנך שבר כלי אצל השכן או התרנגולת שלך. בנוהג שבעולם כשבנך שבר אתה רץ לשלם, והתרנגולת? אתה מקוה שההוא לא יודע את מקור השבירה. ובהלכה? ממונו שהזיק חייב, קטן שהזיק פטור (כשיגדיל יש מקום להחמיר כידוע משום דיני שמים, כמו שדנו הראשונים בסוגיא דכפייה רפרם לרב אשי), והוריו ודאי פטורים.
הרב מבריסק שאל פעם את ר' משה שינפלד איך הוא מכוון במאמריו לדעת תורה. הלה השיב שהוא שואל אנשים ברחוב לדעתם וכותב את ההיפך...","199","","4535","True","True","False","","812","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15694","15693","עציוני, האם מותר לשבת על ספסל בעכו בשבת?","30/11/11 15:00","ד כסלו","תשע"ב","15:00","Almuaddib","","107","","4535","False","True","False","","159","212.25.82.194","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15695","15694","הממממ","30/11/11 15:05","ד כסלו","תשע"ב","15:05","עציוני","לא זכיתי להבין כוונתך.","159","","4535","True","True","False","","185","132.70.40.183","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15696","15694","בסדר, הבנתי","30/11/11 15:09","ד כסלו","תשע"ב","15:09","עציוני","ואעפ"כ.","159","","4535","True","True","False","","204","132.70.40.183","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15711","15696","ופרשו השמלה","01/12/11 03:09","ה כסלו","תשע"ב","03:09","דוד כוכב","בתוספתא מסכת מועד קטן (ליברמן) פרק ב הלכה טו, ובירושלמי מסכת פסחים פרק ד הלכה א:
"ומעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על ספסל של גוים בשבת בעכו. אמרו לו: לא היו נוהגין כן להיות יושבין על ספסל של גוים בשבת! ולא רצה לומר: מותרין אתם! אלא עמד, והלך לו.
מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שנכנסו לרחוץ בכבול. אמרו להם: לא היו נוהגין להיות רוחצין שני אחין כאחד! לא רצו לומר: להם מותרין אתם! אלא נכנסו ורחצו זה אחר זה".
ובמילים אחרות: "דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור - אי אתה רשאי להתירן בפניהן" (מסכתות פסחים דף נא ע"א ונדרים דף טו ע"א).","125","","4534","True","True","False","","130","212.76.108.175","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15706","15700","ברוך שפטרני מעונשו שלזה","30/11/11 19:42","ד כסלו","תשע"ב","19:42","הודו_כי_טוב","היוכל כבוד הרב להסביר מה הכוונה של ברכה זו ?
האין היא איך שהוא מתקשרת לאחריות של ההורים ?
תרנגול שהרג חייב מיתה וקטן שהזיק פטור ?
במחילה זה קצת לא מסתדר לי
ואדם חייב לעולם אפילו ישן אז למה לא אפילו קטן ?
האם יש נפקא מינה אם זה קטן יהודי או קטן גוי ?","207","","4535","True","True","False","","393","46.117.14.249","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15743","15700","סיפור בנושא.","02/12/11 11:02","ו כסלו","תשע"ב","11:02","יאירה","מספרים על רבי שמואל סלנט, שהיה בזמנו רבה של ירושלים. פעם הוא ותלמידיו למדו סוגיא קשה בגמרא. פתאום נפתחה הדלת ונכנסה אישה. היא אמרה, שהיא חייבת שאלת חכם באופן דחוף: לפני זמן קצר החתול שלה הוריד מהשולחן חתיכת עוף ולפני כן הוא שתה חלב... על כן היא באה לשאול, האם מותר להחזיק אותו בבית כשר? השאלה התמימה הצחיקה את תלמידיו אך הם הבחינו בהבעת פנים רצינית של הרב והתאפקו... רבי סלנט עיין בספר וענה לאישה: "החתול נחשב כטרף אך מותר להחזיק אותו בבית לצורך תפיסת עכברים"...
אחרי שהאישה עזבה התלמדים של הרב צחקו ושאלוהו מדוע הוא עשה את ההצגה? הוא השיב, שאילו הוא היה מזלזל בה היא הייתה מאבדת אמון בתלמידי חכמים ולא הייתה באה להתייעץ בשאלה חשובה יותר.","192","","4533","True","True","False","","269","95.86.85.85","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15750","15700","זאת אומרת שדעת כל הבעל בתים שווה","02/12/11 12:47","ו כסלו","תשע"ב","12:47","קותי","אבל מה עשה אם דעותיהם היו חלוקות?
כתב שני מאמרים אחד כנגד זה ואחד כנגד זה
שמעתי פעם כמדומני משמו של רבי נפתלי מרופשיץ
שאין דבר כל כך ישר כמו סולם נטוי (שהרי רק על סולם נטוי אפשר לעלות ולא על סולם זקוף)
ואין כל כך דבר עקום כמו כמו אמירה בוטה (שמעתי באידיש לכן התרגום אולי אינו מדוייק אולי הכוונה לאמירה חדה)","217","","4533","True","True","False","","192","85.250.186.114","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15709","15706","ברוך שפטרני מעונשו של תרנגול הודו","01/12/11 01:07","ה כסלו","תשע"ב","01:07","המכריע","אם כי כבר עניתיך בפרטי אשוב ואשנה פרק זה לעניות דעתי.
א. עד בר המצוה האחריות למעשיו של הילד היא על אביו. והאב נענש על מעשי בנו, מן הבר מצוה האחריות עוברת אל הנער עצמו. והיות שעל כל דבר צריך לברך, מברך על העול שהוסר ממנו.
מסתבר שיש בזה רווח צדדי שזה מחדד אצל הנער את המודעות לאחריות שמוטלת עליו מעתה.
ב. תרנגול שהרג חייב מיתה כי הוא מסוכן לציבור וזה גם עונש לבעליו שלא שמר עליו. הצד השווה שבהן שהן ממונך ושמירתן עליך. ממונו של אדם הוא באחריותו מבחינה ממונית.
ג. מה שאין כן קטן. הקטן עצמו פטור. הוא אינו בר דעת. וגם הוריו אע"פ שיש להם אחריות לחנכו וכנ"ל, אבל אין הוא ממונם ואין עליהם לשלם על נזקים שעשה.
יש דיעות שלאחר שהגדיל הקטן אם הוריו לא שילמו, עליו לשלם לצאת ידי שמים. ולכן יש הורים שמשלמים כדי שלא יהא כתם זה רובץ על רוחו של בנם. אבל אין שום חיוב כלל על ההורים משום צד.
ד. אדם ישן וקטן הם בבחינת "לא קרב זה אל זה". הקטן אינו בר דעת והוא פטור. הבוגר הוא בר דעת והוא אחראי על כל מעשיו, כולל על מה שקורה לו בשנתו. (או מפני שהוא יכול היה להיזהר, או מפני שלא יוכל כל אחד לפטור עצמו בטענות ומענות. או מסיבות נוספות) איך שיהיה היסוד הוא שלאחר שאדם הוא בר דעת, ניתן לחייבו גם על מצב שינה.
ה. יש נפ"מ. הגעה לגדלות בגיל יג היא מ"שיעורין של תורה" וזה נמסר רק לישראל. אצל גוי אם הוא בן דעת יש לו דיני גדלות להתחייב אף בפחות מיג.","199","","4534","True","True","False","","192","85.130.221.217","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15714","15709","קטן שהגדיל","01/12/11 03:45","ה כסלו","תשע"ב","03:45","דוד כוכב","בשולחן ערוך חושן משפט בסימנים שמ"ט וצ"ו סעיף ג, ובסימן תכ"ד סעיף ח פסק שקטן פטור כשהגדיל ולא הזכיר מידת חסידות.
ובביאור הגר"א חושן משפט סימן תכד ס"ק טו כתב:
אף על פי כו'. מדקא' בסיפא אבל משלמין כו' מ' אבל ברישא לא דלא כהג"א שם ד"ה מיהו כו' ורש"י שם צח ב' ד"ה ואכפייה כו' וערש"י בכתובות פו א'.
כלומר שהעיקר כרש"י שבכתובות, שרב אשי כלל לא היה קטן אז.
לשון הגהות אשרי מסכת בבא קמא פרק ח סימן ט:
מיהו קטן חייב לשלם כשיגדיל וכן פרש"י לקמן בהגוזל עצים כפייה רפרם לרב אשי ששרף שטר חבירו בילדותו ואגבי מיניה גוביינא מעלייתא וכן משמע פ' שור שנגח ד' וה' (לט ב) דקאמר רבי יוסי בר' חנינא מעליית אפוטרופוס וחוזרים ונפרעים מיתמי לכי גדלי וכ"ש היכא דאזקי נפשייהו. מא"ז:","125","","4534","True","True","False","","149","212.76.108.175","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15782","15709","ראיתי באיזה מקום שבר המצווה מברך","04/12/11 10:47","ח כסלו","תשע"ב","10:47","קותי","מעונשו של זה=אביו
בגלל שנהנה שלא ימות בעוון אביו
לפי זה גם בת צריכה לברך
הרי כל העניין קשה אם אין בו דעת אין לו עבירות אז מדוע יענש אביו בגינו?","217","","4531","True","True","False","","152","85.250.186.114","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15720","15711","עושה אתה מעשה בן עזאי בשוק טבריה","01/12/11 11:09","ה כסלו","תשע"ב","11:09","Almuaddib","","107","","4534","False","True","False","","162","81.218.141.168","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15723","15720","אלא שהוא לא נעזר במחשב","01/12/11 13:29","ה כסלו","תשע"ב","13:29","דוד כוכב","","125","","4534","False","True","False","","104","212.76.108.175","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15757","15743","סיפור דומה ברב מרדכי אליהו","02/12/11 15:29","ו כסלו","תשע"ב","15:29","דוד כוכב","סיפור דומה אירע באשה שנפל גרגר של אורז לקדרתה בפסח ובאה ושאלה את הרב אליעזרוב. הרב שלח אותה לרב מרדכי אליהו. סיפר הרב לאחר זמן, גרגר זה ניתן היה לאוכלו. אבל הוא לא זילזל בשאלה. הוא הביא סרגל ומדד את הסיר מכל הכיוונים, ולפחות פסק שיש שישים, והקדירה מותרת. והאשה חזרה לביתה מאושרת ומלאה סיפוק.","125","","4533","True","True","False","","964","212.76.108.175","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15754","15750","באידיש זה נקרא אגלייך ווערטעל","02/12/11 15:08","ו כסלו","תשע"ב","15:08","המכריע","ולכן גלייך=ישר, זה מקביל לעקום.","199","","4533","True","True","False","","187","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15784","15782","כוונתך","04/12/11 13:30","ח כסלו","תשע"ב","13:30","דוד כוכב","רצונך לומר שהאב מברך כביכול בשם הבן. רעיון זה שמעתי מהרב מרדכי אליהו.
הסבר קרוב הובא להדיא, שהאב מברך על כך שהבן כבר לא ייענש בעטיו. להסבר זה אכן הוא הדין בבת.
אבל במדרש רבה משמע שטעם הברכה הוא שהאב אחראי למעשי הבן עד גדלותו.
לכן נענש האב אם לא הקפיד כדבעי.","125","","4531","True","True","False","","111","212.76.107.182","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15785","15784","מה מניעה שהבן יברך ביום הבר מצווה?","04/12/11 14:00","ח כסלו","תשע"ב","14:00","קותי","שהוא לא יענש בגלל אביו
איני זוכר היכן ראיתי אבל ראיתי מפורש שהבן עצמו מברך
סליחה על ההשוואה
מה בין שור תם לקטן?
שור תם שנגח והרג אפילו אינו משלם כופר ואינו חייב לחזור בתשובה ואפילו לא לבקש מחילה פשוט פטור מבחינת איסור שהרי אין לבעליו אחריות פלילית (במובן ההלכתי) לנגיחת שורו
הרי גם קטן הולך לדעת עצמו (כמו השור) ומעולל עלילות ופגיעתו רעה !
מדוע האב אחראי למעשיו ועוד להענש על ידו בדיני שמיים?
הרי האב אפילו אינו חייב לפרנסו מעל גיל שש מדוע שלא יגנוב ויאכל וישבע
ויעשה דברים חמורים אחרים
הן כבן והן כאב הדברים אינם מיושבים אצלי
דרך אגב אצלנו לא ברכו בשם ומלכות רק אמרו ברוך שפטרני איני יודע אלו מנהגים אחרים ישנם","217","","4531","True","True","False","","166","85.250.186.114","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15793","15785","השאלות אינן ברורות","05/12/11 02:40","ט כסלו","תשע"ב","02:40","דוד כוכב","בעל שור תם בהחלט משלם על כך שלא שמר כדבעי את ממונו. אמנם התורה נתנה לו "הנחה" של 50% (לא מיבעיא למ"ד חצי נזק ממונא, אלא אפילו למ"ד קנסא, סוף כל סוף מתחייב). ובודאי צריך לחזור בתשובה ולשמור להבא היטב על ממונו. כפסק השולחן ערוך חושן משפט סימן שצו סעיף א:
תם לא סגי ליה לא במוסירה ולא בשמירה פחותה, עד שישמרנו שמירה מעולה. אי זו היא שמירה מעולה, דלת שיכולה לעמוד אפילו ברוח שאינה מצוייה; ושמירה פחותה, שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולא בשאינה מצויה. אבל אם אינה יכולה לעמוד אפילו ברוח מצויה, כאלו לא שמרו כלל, וחייב".
כמו כן באחריותו של אדם לשמור את מעשי בנו הקטן, בבראשית רבה פרשת תולדות פרשה סג:
אמר ר' אלעזר בר' שמעון צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו שלזה.
ולשון המשנה ברורה סימן רכה ס"ק ז:
עד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו למצות התורה.
כמו כן חייב אדם לפרנס את בנו הקטן עד גיל בר מצוה מתקנת אושא. אלא שמגיל שש ומעלה נתבטל אותו חלק של התקנה לכופו בשוטים שיזון. וכופים אותו רק על ידי בזיונו ברבים על כך שאינו עושה חובתו.
בעניין הברכה,
כתב הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכה, ב:
וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו).
כלומר שטוב לעשות כך, אך אינו הכרחי.
וכתב המשנה ברורה סימן רכה ס"ק ח:
וטוב לברך בלא וכו' - משום שלא הוזכרה ברכה זו בגמרא וכן העתיק בדה"ח אמנם דעת הגר"א בביאורו דמאחר שהוזכרה ברכה זו במדרש ומהרי"ל עשה כן הלכה למעשה יש לברך בשם ומלכות ועיין בח"א שכתב ג"כ דהמברך לא הפסיד.","125","","4530","True","True","False","","97","212.76.107.182","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15796","15793","האם שור תם שנגח באגם פטור?","05/12/11 06:51","ט כסלו","תשע"ב","06:51","קותי","הרי לא מדובר רק בשור גם עיזים ואילים רועים באחו והם גם נוגחים זה את זה
ואיזה אחריות יש לבעלים על נגיחתו? הרי לא נאמר שכל הבעלים שפרתם רועה באחו מחלו על ניזקם
אמר ר' אלעזר בר' שמעון צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, ואינו נענש לא הוא ולא בנו שהרי אין עונשים פחות מי"ג והוא למה יענש הרי טיפל בבנו
מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו שלזה.בנו נענש ולא הוא והוא מודה לקב"ה שקבע שלא יומתו אבות על בנים כפשוטו
עד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו למצות התורה.על מה נענש? על חטאי הבן או על שלא חינכו למצוות התורה? בעצם יש כאן קולה גדולה שאם לא חינך ולא חטא אין האב נענש על שלא חינך
בעניין פרנסה למה לביישו שיטילו עליו את עוונות בנו שהרי זה מלסטם את הבריות
האם מי שאינו מרגיש כך ומוצא ניחומים בדברי הרמ"א ובמה שלא הביאו דבר זה הרי"ף הרמב"ם והטור בכל זאת חייב לברך?","217","","4530","True","True","False","","202","85.250.186.114","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15800","15796","תשובות","05/12/11 10:19","ט כסלו","תשע"ב","10:19","דוד כוכב","א. אכן לאו דוקא שור, כדברי רש"י בשמות כא, כח:
"וכי יגח שור - אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף אלא שדיבר הכתוב בהווה".
ב. הוספת את המילים "ואינו נענש וכו", אבל המ"ב דלעיל כתב שכן נענש. וגם אם נטפל לבנו לחנכו ובכל זאת חטא, גם כן נענש, שהרי התברר שלא חינכו מספיק. ומה שאין עונשים פחות מי"ג היינו את הבן, אבל האב נענש. ולאחר י"ג מתחייב הבן והאב נפטר. לא יומתו אבות על בנים היינו אחר י"ג, וגם שאינם מעידים זה לזה.
ג. האב נענש על שלא חינכו, אך אפקטיביות החינוך נמדדת בהצלחה בפועל. אם לא חטא הבן, נתברר שעשה האב מה שהיה צריך, ואם חטא - נתברר שלא חינכו כדבעי.
ד. בעניין פרנסה, אין לכך קשר לעוונות, בית דין מביישים אב שנמנע מלזון את בנו.
ואם בגלל מניעת פרנסתו היה הבן מלסטם את הבריות (כמו שאמרו על ישמעאל בתחילת שמות רבה: "מה היה סופו כשגרשו, ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות") בודאי ובודאי שזו אחריות האב שגרם לכך.
ה. רבים נוהגים כדברי הרמ"א, לברך בלא שם ומלכות.","125","","4530","True","True","False","","103","212.76.107.182","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15802","15800","לא במפטיר","05/12/11 14:25","ט כסלו","תשע"ב","14:25","המכריע","הוראה מענינת של הגאון רבי ניסים קרליץ שליטא, שאם הבן עולה למפטיר לא יברך אז האב, מכיון שברכה זו יסודה להתברך בשעה שהבן עושה מעשה גדלות, ולמפטיר הרי גם קטן עולה. ולכן הבן מקבל שוב עליה בשבת במנחה ואז האב מברך, או בשני וחמישי שאחר בר המצוה.","199","","4530","True","True","False","","139","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15803","15802","אכן מעניין","05/12/11 15:50","ט כסלו","תשע"ב","15:50","דוד כוכב","אמנם יש לדון, ממה נפשך;
אם מעיקר הדין, הרי קטן עולה לכל העליות; ולא מיבעיא תימנים המעלים בקביעות קטן לששי, אלא גם אשכנזים רגילים להעלות קטנים בשמחת תורה;
ואם מצד המנהג, לא ראיתי שנוהגים היום להעלות קטן למפטיר.
ובכל אופן מסתברא שמודה הרב קרליץ במנהג מקומותנו, שהקטן הוא הבעל קורא הקורא את כל הפרשה, או לפחות חלק נוסף על המפטיר.","125","","4530","True","True","False","","114","212.76.107.182","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15818","15803","קטן עולה למנין שבעה?","06/12/11 20:20","י כסלו","תשע"ב","20:20","המכריע","בשמחת תורה יש הנהגות מיוחדות שאין נהוג בהן תמיד, ובכל אופן זה רק לאחר קריאת חמש החיובים. מנהג תימן לא היה יודע לי בעניותי. בלי נדר אברר בהזדמנות. למפטיר נוהגים מאד, כל אלו שעולים לתורה שבת לפני בר המצוה. ואני מכיר מקומות רבים שמעלים קטן למפטיר גם ללא סיבה מיוחדת.","199","","4529","True","True","False","","151","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15826","15818","מנהג בני תימן","07/12/11 07:39","יא כסלו","תשע"ב","07:39","דוד כוכב","מצאתי עתה, מתוך שו"ת דברי חכמים חלק אורח חיים סימן נט, לדיין רבי שלום (סאלם) יצחק הלוי, נפטר בשנת ה' תשל"ג:
לשאלה ב', המנהג המקובל בצבורנו הוא שהילד קורא בששי בשבת מטעמים אלה, ראשונה לחנך אותו במצות. ולזה תמצא שאמרו חז"ל קטן עולה למנין הקרואים (גמ' מגלה כ"ג, רמב"ם פי"ב מהל' תפלה הי"ז, א"ח סי' רפ"ב). ואם תאמר מה נשתנה ששי מכל המברכים? דע והבן מ"ש ע"ח (תכלאל ח"א דקל"ח ד"ה נהגו) וז"ל: נהגו להעמיד קטן לששי והוא עפ"י הזו' פ' שלח לך דף קס"ד מאן דסליק לס"ת למקרי איצטריך צדיק, מאן אקרי צדיק מכולהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה, ר"ש לא הוה סליק כל יומוי אלא שתיתאה, ע"ש. והוא א' מתקוני הברית (חמ"י). וע"כ נהגו בקטן דאיהו צדיק דמוחזק שלא ראה קרי דאיהו רומז ליוסף הצדיק ע"כ. והנה עניך תחזינה כמה יקר וחביב מנהג אבותינו תורה, שהעולה הוא הקורא לפי התקנה הראשונה, וכל זה בא לנו ע"י חנוך הקטנים באופן קבוע ונותנים להם את כל ההנחות הדרושות ובלבד שיקומו ויקראו בס"ת. ואם יהיו מכשולים בזה הן בדרישת כסף וכדומה, אנו מרחיקים את הילדים וגורמים הפסד בהוה ובעתיד, והדור הבא אחרינו יחפשו חזן לקרא בתורה ולא ימצאו. ולכך כדאי וכדאי להשאיר מנהג אבותיכם בידיכם כמאז.
מוקדש לזכר ר' אסא הכהן ז"ל התימני, נשמתו תרד מחר ממרומים להשתתף בחופת נישואי בתו עם בני.
בזוהר פרשת פנחס דף ריט ע"ב:
ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחדוה דלהון? דכתיב (שם קמט) ישמח ישראל בעושיו. ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו, בעושיו - בעושׂוֹ מבעי ליה! אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתיה ואביו ואמו, דאף על גב דמיתו, קודשא בריך הוא אעקר לון מגן עדן ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קודשא בריך הוא ושכינתיה, כמה דאת אמר (איוב מ, יט) הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ.","125","","4528","True","True","False","","218","212.76.107.182","0","15615","ברכות|לה ע"א",""),new Message("15829","15826","מזל טוב!","07/12/11 08:26","יא כסלו","תשע"ב","08:26","המכריע","תראו הרבה נחת מהם ומכל יוצאי חלציכם.
אילו בנו היה לוקח את בתך, היה לך סיכוי שהנכד שלך יעלה בקטנותו לששי.","199","","4528","True","True","False","","161","212.179.87.180","0","15615","ברכות|לה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);