var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14225;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14225","0","יהיו לרצון אימרי פי והגיון ליבי לפניך","27/09/11 01:43","כח אלול","תשע"א","01:43","שלמה שטרסברג","אנו נוהגים בכל יום מימי הסליחות לפתוח את ארון הקודש ולומר פסוק פסוק שמע קולינו וכ'

בסליחות מופיע באמצע גם הפסוק יהיו לרצון אימרי פי והגיון ליבי לפניך שמישום מה אין אומרים אותו בקול פסוק חזן פסוק קהל כמו שאר הפסוקים

האם משהו יש לו הסבר לכך?","205","","4598","True","True","False","","1548","95.86.91.86","0","0","",""),new Message("14232","14225","גירסות שונות במחזורים","27/09/11 03:56","כח אלול","תשע"א","03:56","דוד כוכב","והמנהג הרגיל שלא לומר,
ורוב דפוסי הסליחות היום כן מדפיסים.

כך זכורני.","125","","4598","True","True","False","","245","212.76.107.124","0","14225","",""),new Message("14251","14225","בבקשה - שני הסברים","27/09/11 12:46","כח אלול","תשע"א","12:46","הראל","[1]
בספר "הסידור בהשתלשלותו - תשובות לשאלות בעקבות סידור רינת ישראל" של שלמה טל, ענה (בעמוד פג) על שאלה זהה לשלך כך:
לכתחילה היה הפסוק "יהיו לרצון" מיועד לסיום. במחזור היידנהיים, רעדלהיים תק"פ (מהדורה תליתאה) ישנם רק שלשה פסוקים בלבד: אמרינו, יהיו לרצון, כי לך ה' הוחלנו. אלא שבמנהג פולין הוסיפו "שמע קולנו" ופסוקים אחרים, והשאירו את "יהיו לרצון" באמצע, ולכן אומרים אותו בלחש. בנוסח ליטא ואשכנז וכן בנוסח חב"ד כתובים שלשת הפסוקים הנ"ל בסוף של "שמע קולנו".

[2]
נדמה לי ששמעתי פעם - אך אינני יודע אם זה נכון ומה המקור לכך - שהסיבה לכך שלא אומרים זאת בקול רם זה מכיוון שאנחנו אומרים את הפסוק בלשון רבים (ולא בלשון יחיד, כפי שמופיע בתהילים י"ט, אלא דוקא בלשון רבים בגלל תפילת הציבור), ולכן לא אומרים זאת בקול רם.","46","","4598","True","True","False","","618","77.124.211.5","0","14225","",""),new Message("14252","14225","נוסח פולין, נוסח ליטא","27/09/11 13:52","כח אלול","תשע"א","13:52","Almuaddib","הנה הוכחה שהדפוס לא תמיד יכול למנהג הקיים.","107","","4598","True","True","False","","263","81.218.141.168","0","14225","",""),new Message("22870","14225","מצורף אשר שאלתי לפני כשנה","09/09/12 23:41","כב אלול","תשע"ב","23:41","שלמה שטרסברג","ושוב עם תחילת אמירת הסליחות חזרה השאלה ונתעצמה באוזני ובמיוחד שתלמיד פנה אלי בשאלה זאת השנה ולא הרגשתי שיש בידי תשובה מספקת בנושא

בעבר ניתנו תשובות מסוימות ועדיין הקושי גדול מהיישוב

אשמח אם משהו נזכר, שמע, יודע דרך ליישב קושי זה שישתף אותי בכך
בתודה שלמה","205","","4250","True","True","False","","302","164.138.112.51","0","14225","",""),new Message("14255","14251","יישר כוח ועדיין צריך לעיין","27/09/11 16:05","כח אלול","תשע"א","16:05","שלמה שטרסברג","ראשית יישר כוח גדול על הדברים
עדיין לא ברור לי מדוע אם פסוק זה אמור היה להיות בסוף או שנותר מסיבות שונות באמצע או בגלל שהוא נאמר בלשון רבים בניגוד לפסוק שהוא בלשון יחיד זה סיבה לדלג עליו או לאומרו בלחש.","205","","4598","True","True","False","","397","213.151.49.171","0","14225","",""),new Message("14267","14251","רוב הפסוקים ב"שמע קולנו"","28/09/11 10:04","כט אלול","תשע"א","10:04","אהרן","הם במקור בלשון רבים כמו פסוקים רבים בסליחות. וכמו שנפסק בשו"ע (איני זוכר כרגע איפה) שמותר להפוך פסוק שנאמר בלשון יחיד ללשון רבים דרך תפילה.","226","","4597","True","True","False","","309","81.218.178.70","0","14225","",""),new Message("22871","14252","אשמח אם תוכל לבאר את הערתך","09/09/12 23:44","כב אלול","תשע"ב","23:44","שלמה שטרסברג","","205","","4250","False","True","False","","275","164.138.112.51","0","14225","",""),new Message("14269","14267","אכן","28/09/11 11:09","כט אלול","תשע"א","11:09","הראל","זה המצב:

(1) שמע קולנו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו - אין פסוק כזה.
(2) השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם - איכה ה/כא
(3) אמרינו האזינה ה' בינה הגיגנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים ה/ב)
(4) יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך ה' צורנו וגואלנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים יט/טו)
(5) אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תיקח ממנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים נא/יג)
(6) אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים עא/ט)
(7) אל תעזבנו ה' אלהינו אל תרחק ממנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים לח/כב)
(8) עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה ה' עזרתנו ונחמתנו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים פו/יז)
(9) כי לך ה' הוחלנו אתה תענה ה' אלהינו - יש פסוק כזה בלשון יחיד (תהילים לח/טז)

בביהכנ"ס בו אני מתפלל אומרים בקול רם רק את: 1,2,3,5,6
לאור זאת, ההסבר שכנראה שמעתי, לא נכון (בנוגע ל: 3,5,6).","46","","4597","True","True","False","","1240","84.229.211.148","0","14225","",""),new Message("22875","22870","מה כלל הקושי?","10/09/12 02:15","כג אלול","תשע"ב","02:15","דוד כוכב","אינני מבין מה הקושי. האם הקושיה היא למה המדפיס הדפיס כך?
מתפללים על פי הנוסח המודפס, ברוב המקרים, לא משום שכך נדפס, אלא משום שכך המנהג.
יש בסידורים ובמחזורים גם טעויות לא מעטות.
במקרה זה הדפוס איננו כמנהג שלנו. המדפיס הביא מנהג של עדה אחרת, שאולי היתה רק בעבר.","125","","4249","True","True","False","","198","31.44.132.147","0","14225","",""),new Message("22892","22870","אולי אפשר לומר מסברא","10/09/12 13:20","כג אלול","תשע"ב","13:20","ינון","בס"ד

ראשית, מה שאכתוב כאן הוא מסברא שלי בלבד, לא ראיתי בשום מקום ואין לי מושג אם בכלל יש מקור למסקנה שהסקתי:

הרב אליקים לבנון אומר תמיד שיש לסליחות תוקף של תפילה, ומשום כך אנו אומרים לפניהן "אשרי" ולאחריהן קדיש "תתקבל".
ניתן להקביל את הסליחות לתפילת מנחה, שמקדימים לה "אשרי", מייד מתפללים עמידה, ומצמידים לה לאחריה תחנון קודם קדיש "תתקבל".
(כי בשחרית חוץ מ"אשרי" מוסיפים עוד הרבה פסוקי דזמרה, ובנוסף לתחנון מצמידים גם קדושה דסדרה (וקריאת התורה בשני וחמישי) קודם קדיש "תתקבל")

בסיום עמידה אומר היחיד "יהיו לרצון וכו'", ונהוג ששליח ציבור אומר אותו גם הוא בסיום החזרה, בלחש.

אם כן,
הקטע בו פותחים את ארון הקודש מפריד, באופן עקרוני, בין גוף הסליחות לתחנון (שיש בו הוספות מיוחדות, אבל הוא מתחיל ב"ווידוי", כמו בשחרית). ואולי קבעו שיאמר אותו שליח הציבור בלחש לסמן את סיום הקטע בסליחות המקביל לתפילה ותחילתו של התחנון (אפשר שנפק"מ אם יש חתן או מילה, שאומרים כל הי"ג מידות שבסליחות אך א"א תחנון, והפסוק יהיו לרצון וגו' מורה על המקום בו מפסיקים במקרה כזה). והסיבה שהפכו אותו ללשון רבים- בראשונה כי גם את כל הקטע אומרים בלשון רבים (ושאר הפסוקים בו שונו לרבים ג"כ), ובנוסף, כי כל הציבור התפללו יחד עם הש"צ (ולא כמו בחזרת הש"צ שרק הש"צ אומר החזרה ולכן אומר היהיו לרצון כלשונו בל' יחיד) ולכן אומר בשם כל הציבור בל' רבים.

כאמור - כל זה מסברתי ואין לי מושג אם יש לזה בכלל מקור. אם מישהו מכיר אשמח לדעת, וגם אם לא - אולי עדיין זו סברא טובה...","301","","4249","True","True","False","","298","132.69.229.230","0","14225","",""),new Message("22898","22871","בנוסח מנהג ליטא אין אומרים את הפסוק כאן","10/09/12 18:20","כג אלול","תשע"ב","18:20","Almuaddib","קח סליחות לפי נוסח ליטא, וראה שפסוק זה לא נמצא בהתחלה, אלא בהמשך.

רוב הדפוסים הנפוצים כיום בארץ, הם בנוסח פולין, בו הפסוק כן מופיע בהתחלה, ובמקומות רבים הקהל זוכר מנהג אחר.

תן כבוד לבני עדות אשכנז, שאף כאשר מונח סידור מודפס לפניהם, מנהג אבותיהם גובר.


מצורף צילום העמוד ממהדורת גולדשמידט, אולי המהדורה המדוייקת ביותר של הסליחות שיצאה אי פעם.","107","jpg","4249","True","True","False","","367","77.127.115.220","0","14225","","0-jpg"),new Message("22883","22875","תמוהה ביותר","10/09/12 09:46","כג אלול","תשע"ב","09:46","שלמה שטרסברג","האם אתה מכיר נוסח כתוב התואם את הנוסח שאנו אומרים?
א"כ יותר קל לי ללכת בדרכך ולנסות למצוא את מקור השיבוש אבל אם אין שום סליחות בהם מודפס כפי מה שאנו עושים יש בכך קושי גדול ולומר שאולי הייתה איזה שהיא עידה שנהגה כפי המודפס שאנו לא יודעים על קיומה ודווקא הנוסח שלה הוא הנשאר לדורות?","205","","4249","True","True","False","","250","213.151.49.171","0","14225","",""),new Message("22897","22883","למה לך לחפש דפוסים?","10/09/12 17:08","כג אלול","תשע"ב","17:08","דוד כוכב","חפש מנהגים, לא דפוסים. זה מה שחשוב וזה מה שקובע.
למה אתה רואה קושי לומר שהמדפיס הדפיס לפי מנהג שראה? וכי לדעתך קם מדפיס ביום אחד המציא נוסח והדפיס אותו?! הרי התפילה קדמה להדפסתה.
גם יתכן שאחד הרבנים ניסה להנהיג תוספת פסוק והורה למדפיס להדפיס אותו. אולם הצעתו לא נתקבלה והמנהג נותר על תילו.
ואגב, החיי אדם כתב נגד הכפלת הוידוי שלש פעמים כפי הנדפס ברוב הדפוסים. ובסליחות רינת ישראל התחילו להדפיס את הוידוי רק פעם אחת, כדבריו.","125","","4249","True","True","False","","142","31.44.132.147","0","14225","",""),new Message("23047","22892","ובדרך אגב, אחרי בדיקה בשימת לב בסליחות,","16/09/12 09:20","כט אלול","תשע"ב","09:20","ינון","בס"ד

(בסדר הסליחות כמנהג פולין, הנפוץ ושעליו היה הדיון) כמעט כל הפסוקים שבמקור באים בלשון יחיד, מובאים בסליחות בלשון רבים. לענ"ד הסיבה לכך היא "לשתף אינש נפשיה בהדי ציבורא" ולא לומר תפילה בלשון יחיד, כדי לעורר רחמים על כלל הציבור (ועלינו באופן פרטי כחלק מהכלל) ולא חלילה לעורר דין מפורט לכל אחד ואחד, כי מי יוכל לעמוד..

שנזכה לכתיבה וחתימה טובה בכלל כל ישראל לחיים טובים ולשלום","301","","4243","True","True","False","","245","132.69.229.230","0","14225","",""),new Message("22901","22897","אם זו טעות מדוע לא יצאו והורידו במהדורות","10/09/12 23:34","כג אלול","תשע"ב","23:34","שלמה שטרסברג","ובכל זאת בסליחות רינת ישראל וכן בכל הסליחות שאני מכיר הנוסח הכתוב כולל פסוק זה על אף שאין מי שנוהג לאומרו בקול ואני לא מכיר מנהג שמקורו בטעות או במנהג שלא התקבל בעם ישראל ובכל זאת איש לא מוחה כנגדו ושום הוצאה או מהדורה חדשה לא ניסתה לשנותו וצ"ע","205","","4249","True","True","False","","256","164.138.112.51","0","14225","",""),new Message("22909","22901","שמירת הנוסח באדיקות","11/09/12 06:21","כד אלול","תשע"ב","06:21","דוד כוכב","במקרה זה אין צורך להגדיר את תוספת הפסוק כטעות, זהו רק נוסח אחר.
אולם אין זה סוד שקיימת נטייה לשמר באדיקות על הנוסח הקיים, ואפילו כאשר מתגלות טעויות.
והסיבה לכך היא שרוב העם אינו עד כדי כך בקי להבחין בין הדברים הצריכים שינוי לבין הדברים שאסור לשנותם. ואם תינתן רשות לשנות עלולים לבא פריצים ולפרוץ פרצות יתרות. וכבר היו דברים מעולם וקמו שהתיימרו לתקן ונמצאו מקלקלים. ומי הוא שיוסמך להעיד על המומחה ולהסמיכו. וסכנה זו חמורה יותר מאשר אותם שינויי נוסח שאין בהם שינויי משמעות חשובים. ממילא סבורים הרוב ששב ואל תעשה עדיף, והמדפיסים החדשים רק מעתיקים מהדפוסים הקיימים. ואפילו אלו שנחתו לתקן (כגון שלמה טל ברינת ישראל) אינם ששים לשנות אם לא במקום טעות דמוכח.","125","","4248","True","True","False","","157","31.44.132.147","0","14225","",""),new Message("22912","22901","כפי שהסברתי כאן פעמים, זו לא טעות!","11/09/12 07:08","כד אלול","תשע"ב","07:08","Almuaddib","אני מחזיק בידי כמה דפוסים של סליחות במהדורת ליטא, בכולם הסדר כפי שהבאתי לעיל.

בנוסח פולין, הנוסח כולל את הפסוק כפי שהובא לעיל.","107","","4248","True","True","False","","205","77.127.115.220","0","14225","",""),new Message("22915","22912","אבל הפסוק נמצא גם בנוסח ליטא","11/09/12 07:35","כד אלול","תשע"ב","07:35","דוד כוכב","אמנם במיקום אחר.
במנהג המקובל שע"פ נוסח פולין אין אומרים פסוק זה כלל, ושלמה מחפש סליחות בנוסח כזה.
או לחילופין סליחות נוסח פולין שבו רק שמע קולנו כולו יהיה כנוסח ליטא, ואז יהיה צריך לומר פסוק זה לבסוף.","125","","4248","True","True","False","","353","31.44.132.147","0","14225","",""),new Message("22916","22915","אנשים זוכרים בע"פ רק את שנאמר בקול","11/09/12 08:41","כד אלול","תשע"ב","08:41","Almuaddib","פסוק אחרי פסוק.



ובכן, הרבה מאד מהמתפללים בנוסח אשכנז, זוכרים את הפסוקים הנאמרים בקול, קהל לאחר החזן, דוקא לפי נוסח ליטא, ולכן אינם מדלגים על הפסוק הזה, ואינם אומרים אותו בקול.

מי אומרו בלחש, מי יודע להוסיפו בסוף - אינני בוחן כליות ולב. השאלה שנשאלה למעלה - התשובה לה פשוטה, ונכתבה כאן לאורך הדיון כמה פעמים, על ידי כמה אנשים. קיים נוסח, בו אין נאמר הפסוק הזה בקול, וזה איננו נוסח איזוטרי או שכוח - ולכן הקהל אינו רוצה לאומרו בקול. זה הכל.","107","","4248","True","True","False","","233","77.127.22.77","0","14225","",""),new Message("22922","22916","אבל למה דוקא פסוק זה באמצע לא נאמר בקול?","11/09/12 11:50","כד אלול","תשע"ב","11:50","שלמה שטרסברג","","205","","4248","False","True","False","","269","164.138.112.51","0","14225","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);