var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10311;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10248","0","&quot;היה עומד ומקריב מנחות בירושלים&quot;","23/05/11 15:42","יט אייר","תשע&quot;א","15:42","שיננא","וכי בירושלים מקריבים או במקדש?","146","","4729","True","True","False","","987","84.228.225.51","0","0","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10258","10248","לשון הקרן אורה","23/05/11 23:04","יט אייר","תשע&quot;א","23:04","דוד כוכב","&quot;ועוד נראה דלשון עומד ומקריב מנחות בירושלים יש לומר דקאי על הבאתה לקרבן בעלותו לירושלים ברגל, דמצוה להביא כל קרבנותיו, כדכתיב ובאת שמה ועל זה מברך שהחיינו, דהוי מצוה זמניות, וכן משמע בתוספתא ברכות פ&quot;ה (הכ&quot;ג) הי' עומד ומקריב זבחים בירושלים אומר שהחיינו, כשהוא מקריבן אומר ברוך אשר קדשנו להקריב זבחים, נטלן לאוכלן אומר אשר קדשנו לאכול זבחים, משמע דשהחיינו מברך בשעת הבאת הקרבן לירושלים&quot;. <br /><br />כלומר שלשון בירושלים בא לומר שמדובר בעולה לרגל.<br /><br />ובצל&quot;ח מסכת ברכות דף לז ע&quot;ב:<br />&quot;תוס' ד&quot;ה היה עומד וכו', ונראה דבכהן העומד להקריב ראשון במשמרתו וכו', וכיון שיש להם זמן קבוע וכו'. ולענ&quot;ד ראיה לפי' התוס' מדתני היה עומד ומקריב מנחות בירושלים, ולאיזה צורך תני בירושלים ופשיטא דהקרבת המנחה הוא בירושלים. ולפירוש התוס' ניחא, דאתי לאפוקי במה בשעת היתר הבמות, ולבמת יחיד לא שייך משמורת, ומי שרצה אפילו זר היה מקריב, ואין שם זמן קבוע ואין שם ברכת שהחיינו, להכי קתני בירושלים ששם כ&quot;ד משמורות קבועות. ואפשר עוד, דאתי לאפוקי אפי' משכן שילה, לפי שמשה רבינו חילק הכהנים לשמונה משמורות, וכן היה עד שבאו שמואל ודוד וחלקום לכ&quot;ד משמורות כמבואר במס' תענית כ&quot;ז ע&quot;א, ואז היו המשמורות מתחדשים ששה פעמים בשנה, ולכן אין שם ברכת שהחיינו, ועיין מג&quot;א סי' רכ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ג.<br />וליישב לפירוש רש&quot;י הא דנקט בירושלים, היינו משום דרש&quot;י פירש שישראל המביא מברך שהחיינו, ושלא תאמר שתיכף כשהפריש הסולת למנחה יברך שהחיינו, לכך תני בירושלים, שמיירי בעת שמסרו לכהן, והטעם לפי שקודם שמסרו לכהן כיון שאין על הסולת רק קדושת פה שמא ישאל על הקדשו איך יברך שהחיינו שמא ימלך וישאל על נדרו, אבל אחר שמסר ביד הכהן שוב אין לו היתר בשאלה והכהן זכה בשביל ההקדש ואז מברך שהחיינו&quot;.<br /><br /><br />עי&quot;ל שבא לאפוקי בית חוניו.","125","","4729","True","True","False","","128","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10262","10258","חידה למתפעל","24/05/11 00:28","כ אייר","תשע&quot;א","00:28","המכריע","על איזה דבר מברכים שהחיינו ב' פעמים בשנה? לא ספיקא דיומא כשופר.<br />התשובה על פי תוס' הכהן במשמרתו.","199","","4728","True","True","False","","918","212.76.113.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10282","10262","יישר כח, חידה יפה","24/05/11 14:43","כ אייר","תשע&quot;א","14:43","מתפעל","אני רק בדף ע&quot;ב, אבל עיינתי שם בתוס'.<br /><br />באמת לא כל כך מובן למה הגמרא נוקטת שהיה עומד ומקריב מנחה בדוקא. <br /><br />וחידה נגדית<br /><br />בברכות הנהנין יש ברכה מיוחדת לפניה וברכה מיוחדת לאחריה.<br /><br />היכי משכח&quot;ל שמברכים את אותה הברכה גם לפניה וגם לאחריה?<br />(לא נפסק להלכה, זו דעת אחד התנאים במסכת ברכות).","148","","4728","True","True","False","","179","94.188.248.70","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10283","10282","לרבי טרפון בורא נפשות.","24/05/11 15:09","כ אייר","תשע&quot;א","15:09","דוד כוכב","","125","","4728","False","True","False","","119","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10284","10283","יישר כח רבי דוד","24/05/11 15:44","כ אייר","תשע&quot;א","15:44","מתפעל","לא חשבתי שזה יפתר כל כך מהר.<br /><br />אבל לא כתבת  באיזה מקרה מדובר.","148","","4728","True","True","False","","144","94.188.248.70","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10285","10284","במשנה","24/05/11 15:53","כ אייר","תשע&quot;א","15:53","דוד כוכב","מסכת ברכות דף מד ע&quot;א <br />&quot;השותה מים לצמאו - מברך שהכל נהיה בדברו; רבי טרפון אומר: בורא נפשות רבות וחסרונן&quot;.<br /><br />ובדף מד ע&quot;ב אמר רב פפא שאפילו על מים מברך לבסוף בורא נפשות.","125","","4728","True","True","False","","154","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10286","10285","וחידה נגדית","24/05/11 17:53","כ אייר","תשע&quot;א","17:53","דוד כוכב","הכיצד יתכן שיהיה מותר לאכול ללא שחיטה וללא ברכה בהמה שיש לה כל סימני טומאה, בלא שתהיה שום סכנה?","125","","4728","True","True","False","","897","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10302","10286","סכנה?","25/05/11 07:33","כא אייר","תשע&quot;א","07:33","מתפעל","לא מובן לי על איזה סכנה אתה מדבר.<br />אולי כוונתך לבן פקועה שנמצא בבטן אמו שנשחטה כדין, ויש לו סימני בהמה טמאה.<br />דכל היוצא מהטהור, טהור. <br /><br />אבל עדיין לא מסתדר לי למה בלא ברכה.","148","","4727","True","True","False","","176","94.188.248.70","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10303","10302","יפה, נותר רק שליש","25/05/11 09:26","כא אייר","תשע&quot;א","09:26","דוד כוכב","אין הכי נמי, אין שום סכנה. רק שללתי שלא יענה מאן דהו שמדובר במקרה של פיקוח נפש.<br />פתרת שני שליש מהשאלה, נותר רק למה בלא ברכה.","125","","4727","True","True","False","","121","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10306","10303","אונן?","25/05/11 11:32","כא אייר","תשע&quot;א","11:32","המכריע","","199","","4727","False","True","False","","112","212.76.113.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10310","10306","בהחלט","25/05/11 13:45","כא אייר","תשע&quot;א","13:45","דוד כוכב","ולסיכום:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>בן פקועה</b></span><br />שו&quot;ע יו&quot;ד הלכות שחיטה סימן יג, ב:<br />&quot;השוחט את הבהמה ונמצאת כשרה, ומצא בה עובר בן ח' בין חי בין מת, או בן ט' מת, מותר באכילה ואינו טעון שחיטה&quot;. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>היוצא מן הטהור</b></span><br />שו&quot;ע יו&quot;ד הלכות בהמה וחיה טהורה סימן עט, ב:<br />&quot;וטהורה שילדה כמין טמאה, מותרת, אף על פי שיש לה כל סימני טומאה&quot;.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אונן</b></span><br />שו&quot;ע יו&quot;ד הלכות אבילות סימן שמא, א: <br />&quot;מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, קודם קבורה... ואינו מברך&quot;.","125","","4727","True","True","False","","123","31.44.141.31","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10311","10310","יישר כח ועוד חידה","25/05/11 14:41","כא אייר","תשע&quot;א","14:41","מתפעל","כל הנהנה מהעולם הזה בלי ברכה כאילו גוזל את הקב&quot;ה.<br />כיצד יתכן שאדם אוכל מאכל מאד טעים, נהנה מזה, אוכל שיעור הגון, ובכל זאת יש דעה של תנא אחד (לא נפסק להלכה) שלא מברך לפניה כלום.<br />זה לא בתוך הסעודה ושום ברכה אחרת לא פטרה את המאכל.","148","","4727","True","True","False","","891","94.188.248.67","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("18730","10310","לגבי הברכה","22/04/12 21:47","ל ניסן","תשע&quot;ב","21:47","כדי","לא הזכיר מחלוקת האחרונים בזה והניח לדבר פשוט שבעלמא מברך על בן פקועה אלמלא היה אונן, ולאו מילתא דפשיטא היא.<br /><br />דדעת הבשמים ראש והפרי תואר שאין מברכים כיוון שהוא רק מפני מראית העין. וכתב הגרי&quot;ח בשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;א (חיו&quot;ד סי' לז) שכן היא גם דעת הגאון יעב&quot;ץ והחת&quot;ס והפחד יצחק. וכתב ש&quot;אם נחפש נמצא עוד&quot;.","249","","4394","True","True","False","","174","93.173.136.89","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10312","10311","מין קללה","25/05/11 15:16","כא אייר","תשע&quot;א","15:16","המכריע","לר יהודה בברכות מ' עמ' ב'.<br />ואולי גם על הגזל לפי דעה אחת בראשונים בריש הגוזל עצים, אין זה מברך אלא מנאץ, נחלקו ראשונים עי&quot;ש ברא&quot;ש האם לברך או לאכול בלא ברכה.","199","","4727","True","True","False","","142","95.86.121.125","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10316","10312","כל רז לא ניס ליה להמכריע","25/05/11 15:42","כא אייר","תשע&quot;א","15:42","מתפעל","ראיתי שהרבי מגור שואל על ר' יהודה,<br />הרי אסור ליהנות מהעוה&quot;ז בלא ברכה.<br /><br />לגבי גזל אומרת הגמרא שזה נקרא מנאץ. אבל בחגבים טעימים לא נראה לי שייך לומר שמנאץ.","148","","4727","True","True","False","","182","94.188.248.67","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("10323","10316","חגבים טהורים","25/05/11 16:00","כא אייר","תשע&quot;א","16:00","המכריע","ברור שחגבים טהורים אין זה מנאץ.<br />אני התכוונתי תשובה נוספת ללא קשר. הגמרא אומרת גזל סאה וכו' וברך עליה אין זה מברך אלא מנאץ. והרמבם פ&quot;א מברכות הי&quot;ט אומר לא לברך. לא בתחילה ולא בסוף. והראב&quot;ד כתב עליו שטעה טעות גדולה. אבל לפי הרמב&quot;ם יש לנו עוד תשובה.","199","","4727","True","True","False","","190","95.86.121.125","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("18733","18730","ישר כח","23/04/12 07:27","א אייר","תשע&quot;ב","07:27","דוד כוכב","","125","","4393","False","True","False","","75","31.44.142.226","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב",""),new Message("18750","18730","האם מראית עין הופך לחפצה של מצווה","24/04/12 17:37","ב אייר","תשע&quot;ב","17:37","שלמה שטרסברג","נראה שהדיון נעוץ בשאלה האם מראית עין הופך לחפצה של מצווה  וממילא כל דיני המצווה חלים עליה או כשזה רק מפני מראית עין ודאי שיש דוגמאות שהכוונה רק לפעולה חיצונית כדי שלא יחשדו אבל אין הדבר הופך להיות חפצא של מצווה כמו <br />הגמרא בריש ברכות   לגבי העובר אחורי ביהכנ&quot;ס  שחייב להיכנס מפני החשד שוודאי שלא חייב להתפלל שוב  לבין מקרה כמו פאה  שהדבר הופך להיות חפצא של מצווה כשאדם לא הניח פאה בסוף שדהו הרי מניח עוד פאה וחלים עליה דיני פאה ופטורה מתו&quot;מ","205","","4392","True","True","False","","211","31.44.135.62","0","10248","מנחות|עה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);