רכבת התלמוד

רכבת התלמוד / ידידיה הורן

מקור: בחדרי חרדים

ברכבת המובילה מלונג איילנד למנהטן נפגשים בכול בוקר בשעה 7:50 בבוקר במשך 12 שנה כ-22 אברכים נלהבים * רק, שבמקום להעביר את הדרך לעיר הגדולה במבטים עייפים או בקריאת עיתון, מתקיים שם שיעור סוער בגמרא * לאחרונה, נערך שם "סיום הש"ס" במעמד כל הכרטיסנים שליוו את הלומדים בשנים האחרונות

הסיבה שבבית קפה בכניסה ללורנס שבצפון ניו יורק יש סנדביצ'ים גלאט כשר, איננה קשורה לשמונת המקסיקנים דקיקי השפם הנשענים על הקיר החיצוני של המסעדה בשש וחצי בבוקר. הסיבה לכך היא, כי בעל המקום, ממוצא הודי, הבין מהר מאוד, כי חבורת היהודים החרדים המתקבצים על רציף הרכבת המרוחק כ-20 מטר מבית קפה, שם נעצרת מידי בוקר בשעה 7:50 הרכבת המובילה למנהטן, יוצאים בוודאי מהבית מוקדם מאוד, והקיבה שלהם ריקה. מה שאומר, שאפשר למכור להם סנדביצ'ים. ואם הם כבר אוכלים, לא מגיע להם משהו? לשם כך הוא הכניס לחנותו גם כמה עיתונים, אך לא זה מה שתפס את הלקוחות שלו היהודים.

כאילו כדי להוכיח את כל מה שנכתב כאן, מגיח באותו הרגע בכניסה לחנות ההודית-יהודית, הרב פסח לרנר. ביד האחת הוא מחזיק קפה, ביד השניה הוא מחזיק חוברת, המסכמת את "הסיום מספר האחת עשרה" שהתקיים לפני כחודש בכל העולם.

לפתע, מגיח משמאל אריה מרקוביץ. הרב לרנר רואה אותו ונוזף בו מדוע הוא לא חילק פלאיירים אודות השיעור שמתקיים ברכבת.

סיפור יהודי מיוחד זה תפס גם את העיתונים הלא דתיים של המדינה כדוגמת "מעריב", שפרסם אותו על פני כפולת עמודים. מסתבר, כי נחישות ואמונה יהודית דוחים דעות קדומות רבות.

לרנר ומרקוביץ' נפגשים כבר 12 שנה כל בוקר על אותו רציף. משם הם עולים על אותה רכבת, יושבים באותו קרון ויורדים באותה תחנה. לאו דווקא כי השניים חברים גדולים, אלא כי הם אחראים לשיעור הגמרא המתנייע היחידי בעולם.

לבית הכנסת הנייד של מרקוביץ' ולרנר, הם קוראים "קו הרכבת של לונג איילנד". החדר הפרטי שלהם, בו מתקיים השיעור, הוא הקרון האחרון. הקליינטים שלהם הם יהודים חרדים שגרים בלונג איילנד, עובדים במנהטן, ומעדיפים להעביר את הנסיעה ברש"י ותוספות מאשר ב"ניו יורק טיימס".

הרעיון לפתיחת השיעור היה של ר' אריה מרקוביץ'. יום אחד נמאס לו לבהות החוצה מחלון הרכבת ולהתאמץ ללכוד את מחשבותיו המתרוצצות ללא תועלת. שלא לדבר על עיניו המשוטטות לעבר העמודים הראשונים של העיתונים היומיים. 'כמה היה טוב', שח לעצמו, 'אם היה אפשר לנצל את הנסיעה בת השעה ללימוד דף גמרא'.

ר' אריה מרקוביץ' הלך לבית הכנסת בפארקווי שצפונית ללורנס, שם נתקל ברב לרנר, ופרש לפניו בזהירות את תוכניתו לגבי הלימוד ברכבת, משל תכנן לבנות בנין רב קומות.

כמה ימים לאחר מכן, החל הרעיון לקרום עור וגידים, ומרקוביץ' מצא עצמו מדביק פלאיירים לאורך הדפנות הפנימיות של רכבת הבוקר מניו יורק סיטי ללונג איילנד. יום לאחר מכן, התגודדו עשרות אברכים חרדים ליד הצריף. הגויים שהתיישבו בקרון האחרון, נתבקשו בנימוס לעבור לקידמת הרכבת. לזכותם של הגויים ייאמר, כי הם קיבלו את העניין בהבנה, למרות שהיו כמה שניסו למרוד ולהמריד.

"חברת הרכבות של לונג איילנד", מספר הרב לרנר, "הם החברים הכי טובים שלנו. אם יש לנו בעיות או התנכלויות מצד גויים, הם עושים סדר. במאי האחרון, כשחגגנו את סיום הלימוד ברכבת, הנהלת הרכבת הזמינה את כל הכרטיסנים ששרתו אותנו בכל 12 השנים האחרונות, והמעמד הפך למרגש ביותר".

בשמונה בבוקר, כאשר אנו חולפים על פני סודהורסט, פותח הרב לרנר את הגמרא בחגיגיות ומתחיל להתפלפל בפומבי בסוגיות טבילת הכוהנים בבית המקדש. אליעזר כהן, עורך דין לשעבר, ו'מנהל בנינים' בהווה, היה מגיע במכוניתו למנהטן, עד שזנח אותה לטובת "רכבת התלמוד". כהן הינו תלמיד מצטיין, את הדף היומי הוא לומד ערב קודם בביתו, כך שלשיעור בבוקר הוא מגיע מוכן. בזמן ששאר הלומדים שקועים בגמרא, או לחילופין, נוגסים מהסנדביצ'ים הכשרים של ההודי, מזנק כהן ממושבו כדי לענות תשובות על שאלות הרב.

"יש פה אחדות", מסביר כהן את הצלחת רכבת התלמוד, "זה מה שאני אוהב פה. וזה מעניין, כי יש כאן גויים מסביב, ועל הרב להסביר חלקים מהנלמד בעדינות, כיוון שאין אנו נמצאים בבית מדרש או בבית כנסת, ומה גם שיש הרבה נושאים בלימוד הקשורים לגויים".

הרש'ל גפן, בעל הזקן הלבן והכובע המיוחד, הוא אחד מוותיקי ומקבועי השיעור ברכבת התלמוד. הוא בא לכאן כבר 14 שנה, בוקר בוקר, כי במשך היום אין לו זמן ללמוד. ובזכות רכבת התלמוד הוא זוכה לדף היומי כל יום.

אין ספק, כי שיעור גמרא זה, מוכיח כי אהבת התורה מנצחת את הכול. גם את המבטים התמוהים של הנוסעים, וגם את הרצון לנמנם בנסיעה הארוכה. ואם אפשר לסיים ש"ס ברכבת, -זה מחייב את כולנו!

(פורסם ב"גלילות". מוסף מפתח העיר, 13.4.05)