כשהפסקתי לפחד מדף הגמרא

כשהפסקתי לפחד מדף הגמרא

הראל דודוביץ' / ישראל היום

 

במארס 2004 היינו ארבעה חברים מישיבת "קול מבשר" במבשרת ציון, שהצטרפו למסע לפולין עם ישיבת בני עקיבא נתניה. במהלך המסע המרגש והקשה בין האתרים המחרידים, ביקרנו גם במבנה מיוחד במינו של ישיבת "חכמי לובלין". שם שמענו על פועלו של נשיא אגודת ישראל בפולין, הרב יהודה מאיר שפירא, מייסד הישיבה ומי שחולל את הרעיון האדיר של פרויקט הדף היומי, שבמסגרתו לומדים בכל יום דף גמרא ממסכתות הש"ס.

במשך שבע שנים וחצי לומדים 2,711 דפי גמרא. את הרעיון התחיל הרב שפירא ביום ט' באלול ה'תרפ"ג, 21 באוגוסט 1923, בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. בימים אלה ממש אנו זוכים לסיים את המחזור ה־13. אני זוכר שהסיפור על פועלו ועל הפרויקט הזה הדהים אותי, אבל אם הייתם שואלים אותי באותם ימים אם יש סיכוי שאקח חלק בפרויקט הזה, הייתי צוחק ועונה שאני רחוק מזה שנות אור.

באותם ימים בישיבה תיכונית לא הייתי מסוגל לפתוח דף גמרא מרצוני, והעדפתי מכינה קדם־צבאית על פני ישיבת הסדר רק כדי שלא אצטרך לראות שוב גמרא, שתכניה נראו לי בלתי נגישים ושיטות הלימוד שלה התבססו על שינון.

לקראת סיום המכינה והגיוס לצבא צפיתי מהצד במפגשי לימוד גמרא ל"בעלי בתים", שאבי לומד בהם ביישוב הולדתי. הלימוד היה מלווה באווירה חיובית עם הרבה צחוק והומור ודיונים בסוגיות שהקסימו אותי. לא האמנתי שזו הגמרא שכל כך ברחתי ממנה. לאט־לאט הצטרפתי לאותה חבורה וגיליתי את עולם הגמרא מחדש.

יש בגמרא קסם מיוחד. אף שנכתבה לפני 2,000 שנה, היא רלוונטית מתמיד. היא מקשרת את העבר להווה ולעתיד בכל נושאי החיים. הגמרא אינה ספר הלכות, היא מביאה חשיבה מחוץ לקופסה מתקופת האמוראים שפעלו במאות ה־5-3 לספירה בבבל ובארץ ישראל. מערכת המשפט, למשל, נרתעת מהמשפט העברי, אבל אם מומחים למשפט ילמדו את מסכתות הבבאות, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא (שער ראשון, שער אמצעי ושער אחרון בארמית, ה"ד), הם ימצאו שם מחלוקות ומקרים שכמו נלקחו ממציאות חיינו: החל בתאונת דרכים, דרך אובדן רכוש ועד סכסוכי בנייה.

בשבע וחצי השנים האחרונות, מאז הצטרפתי לפרויקט הזה, מצאתי את עצמי לומד בכל דרך אפשרית את המסכתות הקשות יותר או פחות; לימוד עם מגיש הדף היומי בתחנת הרדיו גלי ישראל שבה עבדתי, לימוד בשיעורים כאלה ואחרים שבהם נכחתי, והרבה מאוד דרך יישומון "פורטל הדף יומי" עם הרב אליהו אורנשטיין בדרך לעבודה ובבית. המלחמה האישית שלי מול עצמי והתהליך שעברתי יכולים לדבר לכולם. זהו פרויקט מבורך ונצחי, וזו זכות עבורי להצטרף להמונים ולקחת בו חלק.

מקור